ברקס להיי-טק? איך תושפע סצנת הסטארט-אפים הלוהטת של הישראלים בלונדון - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ברקס להיי-טק? איך תושפע סצנת הסטארט-אפים הלוהטת של הישראלים בלונדון

בלונדון צמחה בשנים האחרונות סצנת סטארט-אפים שוקקת שמושכת גם יזמים ישראלים ■ ההחלטה לעזוב את האיחוד האירופי עשויה להשפיע על גיוסי כוח האדם של החברות, גיוסי ההון של קרנות הון סיכון - וחברות פינטק

8תגובות
East London Tech City, רובע ההיי־טק בלונדון. כ–4,000 סטארט־אפים פועלים בעיר
בלומברג

לתוצאות משאל העם בבריטניה בעד עזיבת האיחוד האירופי יהיו השלכות על בירת הסטארט-אפים של אירופה. בשנים האחרונות מיצבה את עצמה לונדון כעיר יזמות וקידמה את ההיי-טק כמנוע צמיחה שלה. אחד מהגורמים המרכזיים שאיפשרו את תהליך זה הוא היכולת של כוח אדם טכנולוגי ומיומן מכל רחבי אירופה להגיע לעבוד בחברות בלונדון.

אנשי תעשיית ההיי-טק, רובם תושבי לונדון שתמכו בהישארות באיחוד האירופי, הופתעו מתוצאות ההצבעה. כעת, חוסר ודאות מעיב על עתידה של לונדון כמוקד לסטארט-אפים. בנוסף, בריטניה היא שותפה מרכזית של ישראל בתחום ההיי-טק - הן כיעד לסטארט-אפים שמעוניינים להתרחב לשוק האירופאי וגם במסגרת שיתוף פעולה בין הממשלות. כך שהיציאה מהאיחוד תשפיע גם על יזמים ישראלים שלונדון עשויה להפוך ליעד פחות אטרקטיבי עבורם, בייחוד עבור חברות פינטק שעלולות להיפגע משינויי רגולציה.

"הבחירה בברקזיט היא החלטה רבת חשיבות לאקו-סיסטם הטכנולוגי", אמרה סונלי דה ריקר, שותפה במשרד בלונדון של קרן ההון סיכון אקסל (Accel), ל-TheMarker. ברבעונים האחרונים, שליש מעסקות ההשקעות של הון סיכון בחברות טכנולוגיה באירופה היו בבריטניה, כך לפי נתוני חברת המחקר האמריקאית CB Insights. ברבעון הראשון של השנה חברות בריטיות גייסו 1.3 מיליארד דולר - בהשוואה ל-2.2 מיליארד דולר שגייסו חברות משאר רחבי אירופה.

"היכולת לגייס כוח אדם טכנולוגי מוכשר מקומי ולמכור לשוק האירופאי הגדול והרווחי היו כמה מסיבות המפתח שאיפשרו לנו להוציא מבריטניה חברות מובילות קטגוריה גלובליות. כעת כל זה מוטל בספק", התריעה דה ריקר. אקסל היא אחת מקרנות ההון סיכון המובילות בעולם, שהיסטוריית הההשקעות שלה כוללת חברות כמו פייסבוק ודרופבוקס. בשנת 2000 פתחה הקרן משרד בלונדון ממנו מבוצעות השקעות בכלל אירופה ובתוך כך גם בישראל. לאחרונה הקרן אף מינתה את ניר בלומברגר כשותף ישראלי שינהל את פעילותה בישראל כחלק מהשלוחה האירופאית.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

"עדיין, למרות תקופה זו של חוסר ודאות כלכלי ופוליטי, אנחנו מאמינים שבסופו של דבר ההצלחה של חברות הפרוטפוליו שלנו תונע יותר מהיכולת שלהן להיות חדשניות, להוציא לפועל ולהתמיד, יותר מאשר הבחירה בברקזיט. בסופו של דבר, החברות עדיין שולטות בגורלן", הוסיפה דה ריקר.

לורל באודן, שותפה ב-83North (לשעבר גריילוק ישראל) שמתגוררת גם היא בלונדון, סבורה שהיציאה מהאיחוד האירופי דווקא לא תשפיע על חברות הטכנולוגיה. "לונדון היא ההאב הטכנולוגי הגדול ביותר באירופה בהפרש ניכר מערים אחרות. היא משכה יזמים ברמה עולמית ובנה אקו סיסטם טכנולוגי משמעותי. בנוסף, הפתיחות של הבריטים והשפה האנגלית שהם חלק מהאקו סיסטם כאן לא השתנו. אלו רכיבי מפתח להצלחת האקו סיסטם בלונדון והם לא הולכים להשתנות", אמרה באודן ל-TheMarker. כמו כן, היא מעריכה שהשינוי לא יקשה על יזמים ישראלים לעבור ללונדון.

"מבחינת השקעות בטכנולוגיה, ייתכן שהמצב יהיה קצת מתוח לתקופה, לא רק בגלל ההחלטה. אבל בטווח הארוך השקעות בהון סיכון יימשכו. בריטניה תמיד משכה
את שיעור ההשקעות בטכנולוגיה הגבוה ביותר באירופה - וזה לא ישתנה", קובעת באודן. סול קליין, משקיע מייסד Seedcamp, אמר לאתר ביזנס אינסיידר דברים דומים: "דבר לא ישתנה לפחות שנתיים. יש לנו הזדמנויות מצויינת ליצר קשרים באירופה לטובת כולם".

ניתוח שערכו ב-CB Insights הצביע על כך שקרנות הון סיכון בריטיות עשויות להתקשות לגייס הון ממשקיעים מוסדיים (LPs) לאחר עזיבת האיחוד האירופי. אחד הגופים המרכזיים שהשקיע בקרנות הבריטיות הוא EIF, סוכנות של האיחוד האירופי למימון עסקים קטנים ובינוניים, באמצעות השקעות בקרנות הון סיכון ומתן הלוואות. הסוכנות צפויה כעת לעצור את ההשקעות שלה בבריטניה. עתיד פעילות זו יהיה חלק מהמשא ומתן שיתקיים בין בריטניה והאיחוד האירופי.

השותפים באקסל. מימין לשמאל: פיליפ בוטרי, פרד דאסטין, סונהלי דה ריקר, ניר בלומברגר, הארי נליס
יחצ

חלק ניכר מהסטארט-אפים בלונדון פעילים בשוקי הפיננסים ונהנים מהידע הרב הקיים בעיר בתחום. ההחלטה לעזוב את האיחוד האירופי עלולה להוביל לשינויים רגולטוריים שישפיעו על חברות פינטק (טכנולוגיה פיננסית) וכתוצאה מכך, חברות עשויות לעבור לערים אירופאיות אחרות שהן מוקדים טכנולוגיים או פיננסיים, כמו למשל בפרנקפורט, גרמניה או דאבלין, אירלנד.

"ההחלטה לעזוב את האיחוד תשפיע על יזמים ומיזמים ישראלים, ובפרט בתחומי הפיננסים. זה יפגע במעמדה של לונדון כבירת הפיננסים האירופאית וכדרך המלך לכל השווקים של השוק המשותף", אמר ברק בן עזר, מנכ״ל הסטארט-אפ Neema הרשום בלונדון ומציע פתרונות פיננסים טכנולוגיים להעברת כספים על ידי עובדים זרים.

"חברות פינטק ישראליות רבות עשו או עמדו לעשות רישיון פיננסי עם הרשות הבריטית לניירות ערך (FCA) מתוך מטרה להשתמש בו בהמשך בכל מדינות האיחוד. עתה, עם עזיבת בריטניה את האיחוד, עולה השאלה מה יהיה על הרשיונות הבריטים והדבר מחייב חברות פינטק להערך בהתאם ולפעול להשגת רישיון בלוקסמבורג או במלטה. זוהי דוגמה טובה לאחד מהיתרונות של האיחוד - המאפשר להשיג רישיון פעם אחת ולעבוד בשקט בשוק ענק בלי לדאוג לרישיון בכל מדינה ומדינה בנפרד", מסביר בן עזר.

עופר וקנין

"במידה שהאיחוד יתפרק לגמרי, על מנת לפעול באירופה, כל חברה תחויב בסט של רשיונות לכל מדינה ומדינה. דבר שוודאי יפגע בחדשנות - השגת רישיון בכל מדינה היא דבר יקר שאורך זמן רב. כמו כן, זה יפגע במדינות  הקטנות והבינוניות בהן לא ישתלם להתאמץ ולהשיג רשיון כדי להגיע לשוק קטן יחסית" הוסיף בן עזר.

כיום פועלים בלונדון כ-75 סטארט-אפים ישראלים, כך לפי מפת Israeli Mapped in ondon. בכמחצית מהחברות הישראליות במפה המנכ"ל או אחד המייסדים עבר ללונדון. תחומי הפעילות המרכזיים של חברות ישראליות בלונדון הם התחומים בהם יש ריכוזי פעילות משמעותיים בעיר: פינטק, בידור, תרבות ובילוי ופרסום מקוון. מבחינת חברות ישראליות השוק הבריטי היה תמיד חלופה נוחה

כנקודת כניסה לשוק האירופי - שוק גדול יחסית, מתקדם ודובר אנגלית שמוביל בתחום כמו פיננסים ותרבות. גם הפרש השעות הקטן בהשוואה לישראל מקל על ניהול חברה שפועלת בתל-אביב ובלונדון תוך תיאום בין שני המוקדים. כך שחסמי הכניסה אליו נמוכים בהשוואה למדינות אחרות באירופה.

בשנים האחרונות, בין היתר הודות לדחיפה ממשלתית ועירונית, הואץ התהליך שהפך את לונדון למוקד חדשנות שמעודד סטארט-אפים. בנובמבר ביקר בישראל ראש
עיריית לונדון לשעבר, ואחד מהתומכים הגדולים ביציאה מהאיחוד שמוזכר כמועמד לתפקיד ראש הממשלה הבא של בריטניה, בוריס ג'ונסון, והקדיש חלק ניכר מזמנו לחיזוק הקשרים הטכנולוגיים בין העיר לאומת הסטארט-אפ.

רון חולדאי ובוריס ג'ונסון
רויטרס

"לונדון היא שותפה טבעית בעבור חברות ישראליות שמעוניינות לצמוח. בלונדון יש מאגר איכותי של כישרונות וכלכלה דיגיטלית בתנופה, ולכן לא מפתיע שחברות היי-טק ישראליות הפכו אותה לבסיסן החדש ואת בורסת לונדון לשער הבינלאומי שלהן לעולם. באתי לכאן כדי לעודד חברות נוספות להצטרף אליהן” אמר ג'ונסון לתקשורת ערב ביקורו בישראל.  בינואר האחרון הכריז ג'ונסון על קרן בגודל 20 מיליון ליש"ט לעידוד עסקים בעיר ולקידום חדשנות.

העניין החדש של סטארט-אפים ישראלים בלונדון הוא חלק מהתעוררות רחבה יותר של העיר שממתגת את עצמה כמוקד חדשנות עולמי. לפי הערכות, בעיר פועלים כ-4,000 סטארט-אפים, מספר נמוך מאשר בישראל בה קיימים כ-7,000 סטארט-אפים, אך הוא צומח בשנים האחרונות. לפי נתונים של הממשלה הבריטית, כ-382 אלף איש עובדים בסקטור הטכנולוגיה והמידע - עלייה של 11% מאז 2009. לפי ההערכות, כ-30% מהמשרות החדשות שהתווספו בעיר בתקופה זו היו בתחום.

דו"ח של חברת Compass דירג את סצנת הסטארט-אפים בלונדון ב-2015 במקום השישי בעולם, עלייה של מקום אחד בהשוואה לדו"ח הקודם שפורסם ב-2012, והראשונה מבין הערים האירופאיות בדירוג. תל אביב ירדה בתקופה זו שלושה מקומות מהמקום השני לחמישי. ההשקעות בהון סיכון בלונדון גדלו תוך 5 שנים פי 10 והגיעו לרמה של 2.3 מיליארד דולר ב-2015 (רמה נמוכה בהשוואה ל-4.4 מיליארד דולר שהושקעו בישראל בשנה שעברה).

"נחזק את הקשר עם ישראל"

דיוויד קוורי, שגריר בריטניה לישראל, מסר: ''העם הבריטי החליט החלטה חשובה אתמול ועכשיו תתחיל העבודה על הייסוד של זה. ראש הממשלה, דיוויד קמרון, היה מאוד ברור בדבריו שאנחנו זקוקים עכשיו לתקופה של יציבות ושהוא יישאר בתפקידו עוד שלושה חודשים כדי לעשות זאת. בריטניה היא הכלכלה החמישית בגודלה בעולם עם יסודות כלכליים חזקים ואנחנו נעבוד על חיזוק הקשר עם ישראל. 

אני מצפה שיהיה עניין רב בבריטניה בשיתוף פעולה פרודוקטיבי עם ישראל. אנחנו נמצאים בשיא של כל הזמנים בהשקעות ובסחר בין ישראל ובריטניה ואני צופה שנמשיך לפתח זאת עוד יותר. יש לנו קשרים חזקים מאוד בהייטק, מדע ושיתוף פעולה ביטחוני, ואני לא רואה את זה משתנה''. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#