מה הבעיה של מדינת האקזיטים? - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
מציאות דואלית

מה הבעיה של מדינת האקזיטים?

שיעור המועסקים בהיי-טק לא עלה כבר עשור ובייצוא היי-טק נרשמת ירידה - אבל סטארט־אפים ישראלים ממשיכים לגייס עשרות מיליוני דולרים ממשקיעים זרים ■ האם באמת יש בעיה בהיי-טק - ומי אמור לפתור אותה?

10תגובות
היי טק מחשבים
דרור ארצי

המציאות בהיי־טק מתעתעת. מצד אחד, קוראים מדי יום על אקזיטים אדירים, וסטארט־אפים ישראליים לא מפסיקים לגייס כסף. נדמה שהכל הולך ונהיה גדול ומהיר יותר. רק השבוע ביקרו כאן כתבי הבלוג הטכנולוגי טק קראנץ', אורחים רבים מחו"ל הגיעו לאירועי שבוע הסייבר, וסטארט־אפים גייסו עשרות מיליוני דולרים ממשקיעים זרים. מנגד, השיח הציבורי, שמגיע גם לרמות הגבוהות בממשלה, עוסק באתגרים שמונעים את צמיחת ההיי־טק ומנבא שחורות. איך ייתכן הניגוד הזה?

אחד הגורמים המרכזיים הוא הסתכלות קצרת טווח על כלכלת הסטארט־אפים שמושכת תשומת לב רבה, אבל בסופו של דבר יוצרת בעיקר חברות קטנות ומשאירה עושר רב בידי מעטים. תעשיית הסטארט־אפים מבוססת על מספר גדול של חברות צעירות שמעסיקות מספר מצומצם של עובדים. חברות אלה נמכרות בסכומים משמעותיים לענקיות טכנולוגיה שזקוקות לרעיונות חדשניים או לכוח אדם טכנולוגי מצוין. אף שסטטיסטית רוב הסטארט־אפים נכשלים, אלה שמייצרים סיפורי הצלחה זוהרים הם אלה שמושכים את רוב תשומת הלב. אם לא די בכך, גם באקזיטים המוצלחים מי שמרוויחים הם היזמים והמשקיעים שרובם המוחלט זרים. גם בקרנות ההון סיכון הישראליות רוב ההון מושקע על ידי גופים מוסדיים זרים שנהנים מרווחי האקזיטים. כספי הפנסיה של החוסכים הישראלים הם לא חלק מאותה חגיגה.

לעומת זאת, כשמסתכלים על תעשיית ההיי־טק בכללותה, מתקבלת תמונה שונה. ההיי־טקיסטים, כ–280 אלף מועסקים — רובם במרכזי פיתוח רב לאומיים — מהווים כ–9% מסך המועסקים במשק. שיעור זה לא עלה כבר עשור, ובשנים האחרונות אף ירד. המשמעות היא שההיי־טק מספק אופציות תעסוקה בשכר כפול מהממוצע במשק — מעל 19 אלף שקל בחודש ב–2014 — אבל לקבוצה הולכת וקטנה באוכלוסיה. העושר לא מחלחל לקבוצות נוספות.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

מדדי מאקרו אחרים מצביעים גם הם על סימנים לדאגה לאורך זמן: ההיי־טק נודע בתור קטר צמיחה, הודות לקצב הצמיחה המהיר שלו. ואולם, בשנים האחרונות תוצר ההיי־טק צומח במקרה הטוב בקצב של כלל המשק, וגם ביצוא ההיי־טק נרשמה ירידה. במקום שהתעשייה תמשיך לצמוח ולחבר אליה חלקים גדולים יותר מהמשק, היא איבדה את עמדת ההובלה שלה. בזמן שהקטר הישראלי הפסיק למשוך, הבינו מדינות העולם את פטנט החדשנות והן משכפלות (לעתים בהצלחה רבה) את המודל הישראלי. מאות משלחות מגיעות בכל שנה ללמוד את הנעשה בישראל. אריק שמידט, יו"ר גוגל העולמית שביקר בשבוע שעבר בישראל, התריע כי "לסטארט־אפ ניישן יש מתחרים. בנוסף ללהיות טובים צריך לעבוד קשה יותר ולזוז מהר כי יש תחרות״.

עובדת במתחם היי-טק בירושלים
בלומברג

בשנים האחרונות יש הסכמה כי החסם המרכזי בפני צמיחת התעשייה הוא מחסור בכוח אדם הנדסי, שהביקוש לו עולה על ההיצע, ושהרחבתו תגדיל את מעגל תפקידי מעטפת. האחריות לפתרון מוטלת על הממשלה, שיכולה לערוך שינויים מתאימים. החל מחינוך בבתי הספר, דרך הצבא והאקדמיה ועד הכשרות לאנשים שכבר נמצאים בשוק העבודה. גם השוק הפרטי והמגזר השלישי יוכלו לעזור בקידום אוכלוסיות כמו נשים, ערבים וחרדים. אבל בלי תכנון ארוך טווח והשקעת משאבים לא תתרחש קפיצת המדרגה שתאפשר לישראל לשמור על תחרותיות בעולם הטכנולוגיה הגלובלי.

ומלה לסיום על מעורבות ממשלתית בהיי־טק. רבים בתעשיית ההיי־טק מזדעקים לשמע הרעיון שהממשלה תתערב ותקלקל את הענף התחרותי והגלובלי ביותר בישראל. ואולם, צריך לזכור שכתעשייה מוטת ידע, הכשרות כוח האדם הן הכרחיות, והאחריות עליהן לא תהיה על גוגל או מיקרוסופט. בנוסף, ההיי־טק הישראלי צמח במידה רבה הודות למעורבות ממשלתית בתוכניות כמו יוזמה, שהולידה בשנות ה–90 את תעשיית ההון סיכון הישראלי, ותוכנית החממות הטכנולוגיות. הממשלה הוכיחה שהמעורבות שלה יכולה לעודד את התעשייה, לתת דחיפה ראשונית ולשחרר בזמן.

אקסלרטור סטארט אפ
נתלי ברנט


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#