האנשים שקובעים את מזג האוויר: "לא יהיה חורף בהיי־טק אם לא נדבר עליו" - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האנשים שקובעים את מזג האוויר: "לא יהיה חורף בהיי־טק אם לא נדבר עליו"

עורכי טק־קראנץ', אתר הטכנולוגיה הפופולרי בעולם, התקבצו מכל סניפיו כדי להכיר מקרוב את התעשייה המקומית

5תגובות

"ב-18 החודשים האחרונים אנשים בתעשייה מצטטים את המשפט המפורסם מהסדרה משחקי הכס ואומרים 'Winter is coming' (החורף מגיע), כשהם מתייחסים לעולם הטכנולוגיה. ברבעון הראשון של 2016 אכן ראינו קיפאון - אבל אז, בשבוע שעבר לפתע שמענו שמיקרוסופט קנתה את לינקדאין ב-26 מיליארד דולר, והנה, 'הרובה שוב טעון'. עולה המסקנה שאנחנו בעצם אלה שיוצרים את מזג האוויר" - כך אומר מייק בוצ'ר, העורך האחראי (Editor at Large) של בלוג הטכנולוגיה הפופולרי טק־קראנץ', המבקר השבוע בישראל.

"העיתונאים כל הזמן שואלים את האנליסטים, המשקיעים והיזמים אם הגיע החורף, וכשמדברים על 'הבועה' בעמק הסיליקון, מתייחסים להלך הרוח ולהערכות השווי הגבוהות של חברות ההיי־טק. ואולם חשוב לזכור שאנחנו נמצאים ב-2016, אחרי עשר שנים של בום במימון, בצמיחה של סטארט־אפים ובאימוץ טכנולוגיות חדשות", מוסיף בוצ'ר.

מימין: מייק בוצ'ר, רומן דילט, אינגריד לונדן וג'ורדן קרוק
אייל טואג

לדבריו, "כיום יש יותר גישה לאינטרנט, והשימוש בסמארטפונים נמצא בעקומת צמיחה. הייתי עד לכמה משברים כלכליים, וראיתי גם בעבר את העליות והירידות שבהן מתנהל עולם הטכנולוגיה. צריך לזכור שכיום 3.5 מיליארד איש מחוברים לאינטרנט, אבל יש עוד 3.5 מיליארד איש שצריכים להתחבר. אנחנו נמצאים לפני מהפכה תעשייתית רביעית ויש עוד הרבה צמיחה לפנינו".

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

אנשי טק־קראנץ׳ אוהבים להתייחס לעצמם בתור מי שמשפיעים על הכיוון שבו תנשב הרוח, ועל האופן שבו תיראה תעשיית הטכנולוגיה. "אנחנו קובעים את מזג האוויר בטכנולוגיה. אנחנו תמיד מודעים לכך", אומר בוצ׳ר. גם ג'ורדן קרוק, כתבת בכירה בסניף הניו־יורקי של האתר, משתמשת בדימוי הזה כדי להצביע על מקומה של המדיה בתעשייה: "השאלות והדיבורים על מזג האוויר מזינים את הרעיון, ובסופו של דבר נביא את החורף, וניצור את מזג האוויר", היא מדגישה.

בטק־קראנץ' אמנם מרבים לכסות את הנעשה בעמק הסיליקון, אך הכיסוי הגלובלי מעניק לעורכיו זווית ראייה רחבה. "לאקוסיסטם שמחוץ לעמק הסיליקון יש כלכלה משלו", מסביר בוצ׳ר את עמדתו על החשש מחורף תעשייתי גם בישראל.

"בלונדון ובאירופה לא רואים בועה, אך קשה להשוות את מה שקורה בעמק הסיליקון לשאר העולם. זה כמו להשוות את עצמנו לכוכב מאדים - הוא גדול הרבה יותר. החברות אולי מגייסות פחות, אך פועלות יותר במימון עצמי ומכניסות מוקדם מודל עסקי".

"ההבדל בין המצב עכשיו לזה של שנת 2000 הוא שאז הכל היה בקנה מידה יותר קטן, גם בישראל", אומרת קרוק. "היו פחות סטארט־אפים, חדי הקרן של זמנם רצו להנפקות מהר מדי, וחלקם אף התרסקו). הסטנדרט עכשיו הוא לא להנפיק. חברות נשארות פרטיות זמן רב יותר, ולא צריכות לחשוף את הפרטים הפיננסיים שלהן. הן ממשיכות לגייס כמויות עצומות של כסף בשוק הפרטי, ואין עליהן לחץ להנפקות. ברגע שיש סוג כזה של שחקנים בשוק, זה משנה את האקלים לכולם - כמו סופת ברקים. זה משפיע על סוג הסטארט־אפים ועל הדרך שבה הם צומחים".

"עדיין זוכרים איך
 זה להיות יזמים"

טק־קראנץ' הוא אחד מאתרי הטכנולוגיה הוותיקים והפופולריים ביותר. הוא הוקם ב-2005 על ידי היזם מייקל ארינגטון, שנחשב באותה תקופה לאחד האנשים המשפיעים בתעשייה. ב-2010 נרכש טק־קראנץ' על ידי תאגיד המדיה AOL תמורת 25 מיליון דולר.

ארינגטון עזב את האתר שנה לאחר מכן, ככל הנראה על רקע חילוקי דעות בינו לבין ראשי החברה בנוגע למידת החופש העיתונאי של הבלוג שהקים, ובעקבות הקמת קרן הון סיכון שמומנה על ידי AOL.

שניים מהמוצרים החשובים ביותר של טק־קראנץ' הם מאגר הנתונים קרנץ' בייס, שמספק מידע מקיף ומפורט על האקוסיסטם של תעשיית ההיי־טק וההון סיכון, וסדרת הכנסים שמוביל האתר ברחבי העולם - טק־קראנץ׳ דיסראפט - שבבסיסם הם תחרויות סטארט־אפים. קרנץ׳ בייס מהווה נקודת ציון חיונית בחייו של כל מיזם טכנולוגי, מכיוון שזהו אחד ממאגרי המידע המקיפים ביותר על התעשייה - הכולל חברות, יזמים, משקיעים, קרנות ואירועים.

החשיפה התקשורתית הגבוהה שמספק האתר לכנסי דיסראפט שהוא יוזם בניו יורק, סן פרנסיסקו, לונדון ובייג'ין, מושכת יזמים רבים שמעוניינים לזכות בחשיפה למשקיעים פוטנציאליים - וגם כמובן בפרסים היוקרתיים.

מייסד טק־קראנץ', מייקל ארינגטון
בלומברג

לישראל הגיע השבוע צוות של חמישה אנשי מערכת, שישמשו כשופטים בתחרות מוקדמת בשיתוף לאומיטק, זרוע בנקאות ההיי־טק של קבוצת לאומי. בתחרות ייבחרו סטארט־אפים ישראליים שיציגו בסוף השנה בתחרות טקראנץ דיסראפט בלונדון. לצד בוצ'ר וקרוק, השתתפו בראיון 
ל-TheMarker גם רומן דילט, כתב טק־קראנץ׳ בפריז; קייטי רוף, כתבת בכירה בניו יורק; ואינגריד לונדן, כתבת ועורכת בסניף לונדון.

על השאלה כיצד הם רואים את תפקידו של האתר בקרב קהל הקוראים עונה קרוק: "תמיד פעלנו כסטארט־אפ. אנחנו עדיין מסתובבים בכל העולם, ופוגשים יזמים בלי השפעות מצד חברות האם של האתר. השורשים שלנו הם בעולם הסטארט־אפים, ואנחנו זוכרים איך זה להיות יזם. האיזון בין האחריות לקוראים מצד אחד, לאחריות לסטארט־אפים מצד שני, הוא הנחת היסוד שלנו. אנחנו רוצים לתת לסטארט־אפים את הפלטפורמה, אבל רק אם זה ישרת את הקוראים. נכון שמדהים לקרוא על האפליקציה המגניבה לטרמפולינת IoT שמחוברת לאינטרנט, אך זה לא משנה הרבה לחיים של הקוראים שלנו".

לונדן מחדדת את הגישה הזאת: "המיקוד שלנו הוא בחדשות גדולות יותר. אנחנו מנסים לחשוב על כל פיסת חדשות בהקשר של הסטארט־אפים, ואיך זה מתחבר לשאלות גדולות יותר של יזמות".

ובוצ'ר מוסיף: "בגלל שאנחנו ממוקדים בעולם של טכנולוגיה ויזמות ורואים הכל מוקדם, אנחנו מצליחים לזהות טרנדים, לראות דברים הרבה לפני שהם הופכים לרשמיים. גם הקוראים מעריכים את זה, כי אנחנו נותנים להם התראה מוקדמת לדברים שהם יקראו עליהם אחר כך במקומות אחרים".

חוגגים אקזיטים - מתעלמים מכשלונות

עמק הסיליקון בפרט, ותעשיית ההיי־טק בכלל, מנהלים מערכת יחסים מורכבת עם אמצעי התקשורת שמכסים את הנעשה בהם. מתחילת שנות ה-2,000 והיווצרות בועת האינטרנט, קצב האירועים, החידושים וההתרחשויות הפכו את התחום לאחד המסוקרים בתקשורת. מדורי הטכנולוגיה של העיתונים ואתרי החדשות הפכו לחלק מרכזי, ובאופן טבעי מאות ואלפי בלוגרים טכנולוגיים מתחרים זה בזה על חשיפת סקופים ומידע.

במשך השנים, הקשרים בין החברות המסוקרות לעיתונאים ולבלוגרים התהדקו, והגבולות בין מסקרים למסוקרים היטשטשו. כיום שני הצדדים רואים את עצמם חלק מאותה קהילה. בחודשים האחרונים אף נשמעות טענות שתקשורת הטכנולוגיה מתרפסת בפני יזמים מצליחים ואנשי הון סיכון. במקביל, בקרב אנשי עמק הסיליקון יש ציפייה לתמיכה טוטאלית של התקשורת, ולכן כל דיווח שלילי נתקל בכעס אמיתי ובטינה.

למערכת היחסים המורכבת הזאת יש השלכות נוספות על המדיה בכלל: הסיקור של תעשיית הטכנולוגיה בטק־קראנץ׳ נוטה להיות חיובי במהותו. בבלוג "חוגגים" אקזיטים, הנפקות, סבבי גיוס הון, ואבני דרך אחרות בחיי סטארט־אפים, אך אירועים אחרים, שהם מנת חלקם של רוב היזמים - כמו
 כישלונות וסגירת חברות - מקבלים מעט חשיפה.

"אנחנו נותנים פידבק ליזמים, בין אם הוא טוב ובין אם הוא רע. בסוף הם לוקחים סיכון", קובע בוצ'ר. "כשמגיעים לחברה כמו פייסבוק, יש מאות אנשים עם השפעה בחברה, וזה סוג שונה של סיפור. שינוי של האלגוריתם יכול להרוס בתוך לילה כמה סטארט־אפים שפיתחו פיצ׳רים אשר יהפכו עכשיו לפיצ׳רים בפייסבוק.

"לאקוסיסטם של הסטארט־אפים יש נושאים שקשה להתמודד אתם, הבעיה היא לא במדיה", מדגיש בוצ'ר. "צריך להתמודד גם עם הצד הקשה - כשחברות נכשלות או לא מצליחות לגייס כסף. באקוסיסטם בריא - יזם מצליח לדבר גם על הכישלונות. זה תלוי בגודל של התעשייה ובסביבה".

לדברי קרוק, הכישלונות הם דווקא הסיפורים הכי טובים, כי יזמים יכולים ללמוד מהם. "ככתבים קשה לנו להשיג אותם, כי גם אם מגלים שחברה נכשלה - קשה לגרום ליזם לדבר, ולהסביר איזו החלטה מוטעית קיבלה החברה. זה ציטוט שקשה להשיג, אבל הקוראים שלנו רוצים יותר".

לונדן מזכירה בהקשר זה את "אחד הסיפורים הטובים של השנה", לדבריה: התחקיר של "וול סטריט ג׳ורנל" על Theranos (סטארט־אפ אמריקאי שפיתח טכנולוגיה לבדיקות דם ביתיות, הגיע להערכת שווי של מיליארדים - ונחשף כי זייף את הבדיקות שפירסם). "זה סיפור שנגע בכמה דברים שאחד מהם הוא סיקור של טכנולוגיה צומחת, שכמה מאתנו לא מבינים בה דבר.

״אחת הבעיות בכיסוי טכנולוגיה היא שהסיקור יכול להיות מעורפל", אומר בוצ'ר. "אנשים הופכים קרובים למקורות שלהם, ולפעמים מרגישים שהם החברים שלהם. זאת לא פוזיציה טובה להיות בה, ובעייתי עבור אנשים שעוסקים בכיסוי אזורים - למשל, בלוגים שמכסים סטארט־אפים בלונדון. זו סצנה גדולה, אך לא עצומה. אם הם ירגיזו אנשים - הם ייחתכו מהסיקור. טק־קראנץ׳ היא פלטפורמה גלובלית ועולמית. אין לנו את המבנים והבעיות האלה".

16 מיליון 
קוראים בחודש

לטק־קראנץ׳ יש תפוצה רחבה בקרב חובבי הטכנולוגיה בעולם. לפי מספרים רשמיים שהבלוג משתף, יש לו 16 מיליון קוראים (יוניקים) בחודש. מחצית מקהל הקוראים הוא אמריקאי, והשוק האירופי הוא השני בגודלו, כשבריטניה היא המדינה המובילה. בנוסף, לחברה יש גרסה במנדרינית, שאליה מתרגמים חלק מהמאמרים המתפרסמים באתר. הצוות של טק־קראנץ׳ כולל כ-40 אנשי תוכן, כתבים ועורכים. הם מדגישים כי זו כמות מצומצמת יחסית לצוותים של גופי מדיה מסורתיים, כמו "ניו יורק טיימס".

בעבור סטארט־אפים בישראל ובעולם, חשיפה בפלטפורמה בעלת תפוצה רחבה לעולם הטכנולוגיה ולמקבלי ההחלטות יכולה להיות אירוע משנה חיים. לפני שנה פירסם בוצ׳ר פוסט שכותרתו "ההודעה לעיתונות מתה", שבו פירט כיצד יזמים צריכים לפנות לתקשורת, וטען שרוב אנשי יחסי הציבור לא יודעים לעשות זאת כראוי. שאלנו את כתבי טק־קראנץ׳ שמקבלים את הפניות אם יש טעויות שמאפיינות את היזמים הישראלים.

"ישראלים נוטים לכתוב באריכות", טוענת קרוקס, "מלים הן כמו מלח - תמיד אפשר להוסיף, אך לא ניתן להוציא. צריך להתחיל עם פנייה מקוצרת, פיץ׳, ואז לנהל דיאלוג".

הכתבים והעורכים מסכימים שאין מבחינתם ערך מוסף לפנייה של סטארט־אפ ישראלי שנעשית באמצעות משרד יחסי ציבור, ולא באופן אישי על ידי יזמי החברה. "אנחנו אוהבים לדבר עם יזמים", אומרת לונדן. "אנחנו מקבלים הרבה פניות וצריכים להיות סלקטיביים. יזמים צריכים להבין שאם הסיפור לא כזה גדול, ואומרים להם לא - זה לא אומר שהם צריכים לוותר".

לדברי בוצ׳ר, "אין הבדל בין יזמים בישראל, לונדון או מקומות אחרים שעושים פיץ׳ - הבעיה קיימת בכל מקום. אתה עושה פיץ׳ (הסבר קצר ותמציתי של רעיון) ומספר סיפור, אבל לוקח זמן ללמוד לספר את הסיפור. ליזמים ישראלים יש הרבה התלהבות, והם מדברים בפתיחות על החברה. יש מעט יזמים שטובים בזה, לפני שהם עוברים את התהליך שבמסגרתו הם צריכים לדבר עם המדיה.

"העבודה של עיתונאי היא לספר את הסיפור", הוא מוסיף. "אנחנו לא משקיעים, אלא רק צריכים לספר סיפור, וזה עוזר לנו אם היזם בעצמו יודע לספר את הסיפור טוב. בישראל, היכולת לספר סיפור נותנת ערך מוסף, כי זה מקום שממציאים בו טכנולוגיה טובה ועמוקה, וזה יקרה בכל מקרה".

בוצ׳ר מציין כי היכולת לספר סיפור (Story telling) מהותית להצלחת חברה ונחשבת נקודת תורפה של סטארט־אפים ישראלים. היא הסיבה שבגינה יזמו בטק־קראנץ׳ תחרויות סטארט־אפים.

התחרויות של הבלוג טק־קראנץ׳ דיסראפט נחשבו בתחילת הדרך למנבא טוב להצלחת חברות, ולפרס נחשב בתחום היזמות הטכנולוגית. גם לחברות ישראליות היתה נוכחות מכובדת בתחרות. בחלק גדול מהמקרים, בחברות הזוכות בתחרות השקיע ארינגטון, מייסד טק־קראנץ׳, שהקים את קרן CrunchFund. בשנים האחרונות, עם ריבוי התחרויות, דעך זוהרן של תחרויות אלה.

את הביקור בישראל, התחילו עורכי טק־קראנץ' דווקא בסצנת ההיי־טק הירושלמית. "היא עדיין בשלב מוקדם", אומר בוצ'ר, אך מעניין לראות את ההבדלים בין ירושלים לתל אביב. נשמח להאיץ את הצמיחה הזאת, ולהפיץ את הטכנולוגיה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#