"ההיי-טק הישראלי בצומת קריטי: הזדמנות גדולה - או החמצה ענקית" - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"ההיי-טק הישראלי בצומת קריטי: הזדמנות גדולה - או החמצה ענקית"

המדען הראשי: "בעולם שהופך להיות יותר ויותר טכנולוגי, השלכותיה של ההחמצה יכולות להגיע לכדי פגיעה חמורה באיכות החיים של אזרחי ישראל וכן בביטחון הלאומי" ■ בתקופה הקרובה תוגש לממשלה תוכנית פעולה רב שנתית

29תגובות
עופר וקנין

תעשיית ההיי-טק הישראלית מתקרבת לצומת קריטי, שממנו תוכל לפנות בשתי דרכים: לקטוף את הפירות של ההישגים שאליהם הגיעה עד כה, או להידרדר ולאבד את התחרותיות שלה. זוהי המסקנה המרכזית של דו"ח "חדשנות בישראל - תמונת מצב", שהגיש אתמול המדען הראשי במשרד הכלכלה ויו"ר הרשות הלאומית לחדשנות, אבי חסון, לראש הממשלה.

"מצד אחד עומדת בפני תעשיית ההיי־טק הזדמנות גדולה: התעשייה הישראלית צברה הישגים טכנולוגיים ועסקיים רבים. יש באמתחתה מומחיות, ניסיון ומוניטין חובק עולם, והיא הגיעה לרמת בשלות גבוהה", נכתב בדו"ח. "מצד שני עומד בפניה איום של החמצה גדולה: מגמות ארוכות טווח מכרסמות בהתמדה ביכולת התחרותיות של ישראל ומהוות חסם אמיתי להצלחת התעשייה בטווח הבינוני והארוך".

הפרק המרכזי בדו"ח, תחת הכותרת "תעשיית ההיי־טק הישראלית - לא לעולם חוסן", מסמן מספר אתגרים מרכזיים העומדים בפני ההיי־טק הישראלי: מחסור בכוח אדם לתעשייה - שנאמד בכ-10,000 איש בשנים הקרובות - שהוא אתגר יסודי בעל השלכות ארוכות טווח; שחיקה ביכולת התחרותיות של ישראל מול מדינות העולם שהכריזו על תוכניות חדשנות ומשקיעות תקציבים בתחום; קיפאון בהוצאה הממשלתית למו״פ שנועדה לעודד חדשנות. תחום נוסף בו מתמקד הדו"ח הוא היעדר כלי מימון ורגולציה תומכת שיאפשרו הצמחת חברות טכנולוגיה גדולות בישראל.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

"משמעות החמצת הפוטנציאל של תעשיית ההיי־טק בעתיד הנראה לעין היא ירידה בתחרותיות של ההיי־טק הישראלי והקטנת הפירות הכלכליים כנגזרת מהתכווצות ההיי־טק. אך לאורך זמן, בעולם שהופך להיות יותר ויותר טכנולוגי, השלכותיה של ההחמצה יכולות להגיע לכדי פגיעה חמורה באיכות החיים של אזרחי ישראל וכן בביטחון הלאומי ובעצמאותה של ישראל לנהל את יחסי החוץ שלה", נכתב בדו״ח.

התעשייה מתבגרת

הפתרונות: הכשרות ועידוד החדשנות

כדי לפתור את החסמים שמזהים אנשי הרשות הלאומית לחדשנות שהוקמה באחרונה, תוגש בתקופה הקרובה לממשלה תוכנית פעולה רב שנתית. התוכנית תציע פתרונות להכשרת כוח אדם כדי לשלב עוד מגזרים בתעשייה - לרבות נשים, עולים חדשים, חרדים וערבים. התוכנית תציע גם כלי מימון ורגולציה לסטארט־אפים בוגרים שנמצאים בשלבי צמיחה כדי לאפשר צמיחה בישראל של חברות גדולות ומבוססות. עוד תטפל התוכנית בתעשיות המסורתיות (לואו־טק), באמצעות עידוד חדשנות טכנולוגית ותהליכי מחקר ופיתוח גם בחברות הייצור והתעשייה המסורתית, ובמימוש הפוטנציאל בשיתוף הפעולה בהיי-טק עם סין.

רשות החדשנות מציעה גם לשפר את זרימת הידע בין כלל בעלי העניין באקו־סיסטם החדשנות - האקדמיה, התעשייה, הממשלה והחברה האזרחית. הרכיב האחרון בתוכנית יהיה מיצוב ישראל כמרכז ליישום והטמעה של טכנולוגיות פורצות דרך, כמו מכוניות אוטונומיות, רובוטיקה, בלוקצ׳יין, מימון המונים וערים חכמות. מימוש חזון זה ידרוש הסרת חסמים רגולטוריים.

"אי־אפשר לצמוח ולהיות תחרותיים אם לא נסיר את החסם בצורה שיטתית רב שנתית", אמר חסון ל-TheMarker. "אני מאמין שאין השקעה יותר טובה מאשר בהיי־טק, ובתוך התחום הזה אין השקעה טובה יותר מאשר בהון האנושי. זה החסם מספר אחת. תוכנית רב שנתית תדרוש משאבים משמעותיים. היא תחצה משרדים ותכלול גם שינויים ברגולציה, למשל במשרד התחבורה, כדי לאפשר מכוניות אוטונומיות".

"זקוקים למשאבים כדי לממש את התוכנית"

שחיקה

ברשות החדשנות מקווים שהמשאבים התקציביים שתדרוש התוכנית יבואו לידי ביטוי כבר בתקציב הדו שנתי הקרוב. כיום תקציב המדען הראשי הוא 1.2–1.3 מיליארד שקל בשנה. ״בסופו של דבר מדובר בתוספת של מאות מיליוני שקלים בשנה לתקציב", אמר חסון. "אני לא חושב שצריך להכפיל את תקציב המדען הראשי, אלא להקצות כ–5 מיליארד שקל לעשר שנים. זה איתות חשוב של הממשלה לעולם שישראל רצינית לגבי התחום הזה. הממשלה יודעת לעשות את זה - היא רק צריכה להחליט שזו העדיפות שלה ושזה מהותי לעשור הקרוב".

"ההוצאה על תקציב המדען הראשי ביחס לתמ"ג נחתכה לחצי לעומת שנים עברו, ועומדת על כ-0.5% מהתמ״ג. מה שמדאיג, בנוסף להאטה בהיי־טק, זו התמונה ההשוואתית למדינות אחרות. כשמשלבים את שני הדברים, זה נראה רע מאוד. אין לי מספר קסם להוצאה, ואני מכיר את האילוצים, אולם נראה ש–0.8% מהתמ"ג זו הוצאה ראויה. כמעט כל מדינה מפנה תקציבים גדולים למחקר ופיתוח (מו"פ). יש גבול לקסם שאנחנו מסוגלים לייצר בתקציב שלנו. אנחנו הרבה מתחת לממוצע במדינות המפותחות (OECD), העומד על 0.75% מהתמ"ג", אמר חסון.

תקציב המדען הראשי ב-2016 התחיל מ-1.45 מיליארד שקל, אבל הופחת בקיצוץ רחבי ובקיצוץ נוסף שבא בעקבותיו לכ-1.3 מיליארד שקל. "בקרן המחקר והפיתוח (המו"פ), המעניקה את עיקר התמיכות לתעשייה, נגמר הכסף. הדיונים נמשכים, אבל לאור הביקושים, בקרוב לא ניתן יהיה להמשיך לתת אישורים". מדי שנה בשנים האחרונות נגמר תקציב המדען בקיץ, ומתנהלים מגעים עם משרד האוצר לתוספת תקציב של כ-250 מיליון שקל, שבדרך כלל ניתנת עד סוף השנה.

אחד המדדים המדאיגים שמצביעים על שחיקה ביתרון היחסי של ישראל הוא אובדן ההובלה העולמית בשיעור ההוצאה למו"פ כאחוז מהתמ"ג. "נתון זה סימל לאורך השנים את ההשקעה היתרה של ישראל בתחומי הטכנולוגיה והחדשנות" נכתב בדו"ח.

"ב-2014 איבדה ישראל לראשונה מזה שנים רבות את הבכורה במדד זה לטובת דרום קוריאה. תוצאה זו איננה מקרית והיא תולדה של הבנה במדינות רבות כי תעשייה מבוססת חדשנות היא מפתח מרכזי לצמיחה וכי יש להשקיע משאבים בהתאם".
הגידול בהשקעה במדינות רבות נובע מהשקעה ממשלתית לצד השקעה פרטית. "מדינת ישראל נוקטת מדיניות הפוכה: אחוז ההוצאה על מו"פ במימון ממשלתי ירד משמעותית, וכיום הוא הרבה מתחת לממוצע ה-OECD" מתריעים ברשות החדשנות.

"הירידה בהשקעה הממשלתית  מגבילה את יכולת הממשלה לפעול בהתאם לצרכים ולאינטרסים ארוכי הטווח של התעשייה והמשק, ופוגעת ביכולת ליצור תשתיות מתאימות לחדשנות", מציינים ברשות החדשנות. "המסקנה היא שלא די בשימור רמת הביצועים הגבוהה הנוכחית בעת שהתחרות העולמית הולכת וגוברת, ושמדיניות של "עסקים כרגיל" תוביל לשחיקה משמעותית במעמדה התחרותי ובביצועיה של תעשיית ההיי־טק הישראלית" נכתב בדו"ח.

התאוששות

הון אנושי: מחסור של 10,000 מהנדסים

"בשנים הקרובות נגיע למחסור של 10,000 מהנדסים, ואנחנו לא מצליחים לפרוץ את זה", מתריע חסון מפני החסם המרכזי בהיי־טק הישראלי. לדבריו, ניתן להגדיל את שיעור המועסקים בהיי־טק מכלל המועסקים במשק, כיום פחות מ־9%, באמצעות תוכנית מתאימה. "9% זו לא גזירה משמיים — 15% מועסקים בתעשיית החדשנות זה יעד שאפשר להגיע אליו. לאו דווקא בתפקידים טכנולוגיים, אבל תעסוקה בשכר ופריון גבוהים", מוסיף חסון.

בדו"ח מציינים כי המחסור בהיצע כוח אדם מתאים נובע מירידה משמעותית בשיעור הבוגרי תארים אקדמיים רלבנטיים בעשור האחרון. "אחת הסיבות היא צניחה תלולה במספר הבוגרים בתחומי מדעי המחשב, המתמטיקה והסטטיסטיקה — משיא של כ–3,000 בוגרים ב–2004, לשפל של כ–1,600 בוגרים ב–2008". למרות התאוששות מסוימת בשנים האחרונות, מספר הבוגרים במדעי המחשב לא הצליח לחזור להיקפים של שנות ה–2000.

בדו"ח מציינים שאחד הפתרונות הוא שילוב ערבים בהיי־טק. "שיעור הערבים המועסקים בהיי־טק עומד על 5.7%, ושיעור הערבים המועסקים במו"פ עומד רק על 2%. שיעורים אלה נמוכים משמעותית משיעור מגזרי המיעוטים באוכלוסייה (21%), אך עם זאת הם מייצגים עלייה מ-2008", נכתב בדו"ח.

"אי אפשר לומר שנטפל בהיי־טק וזה יסחב את כולם למעלה"

עשור

תעשיית הייצור - מונח שפירושו כל ענפי התעשייה מלבד ענפי ההיי־טק — תהיה יעד מרכזי עבור רשות החדשנות בשנים הבאות. הדו"ח של הרשות קובע כי נדרשת הטמעת חדשנות טכנולוגית באופן מובנה כחלק מתהליכי הייצור. שינוי הכרחי זה מבוסס על ההבנה כי הבטחת תחרותיות בת־קיימא של התעשייה תלויה ברמת החדשנות הטכנולוגית שלה.

התעשיות המסורתיות עתירות כוח אדם אך דלות תפוקה: אף שכ–56% מהמועסקים בתעשייה הם עובדי תעשיות מסורתיות, אלה אחראיות רק על כ–38% מהערך המוסף הגולמי בתעשייה, וכ–22% מהיצוא התעשייתי. בעוד ענפי ההיי־טק פונים לעולם, לוקחים חלק בתחרות הגלובלית ומגדילים את היקפי היצוא משנה לשנה, ענפי התעשיות המסורתיות מייצאים בהיקפים נמוכים, והייצוא אינו גדל לאורך זמן.
"האצת החדשנות בתעשיית הייצור תהווה את אחד האתגרים המרכזיים של המשק הישראלי בשנים הקרובות — מהלך הכרחי עבור הגדלת היקפי הפריון, התוצר, השכר והתעסוקה במשק וסיוע לאחוז ניכר מהמשק להתמודד טוב יותר עם התחרות הגלובלית המתעצמת", אמר המדען הראשי, אבי חסון.

לדבריו, יש לקדם את התעשיות דרך תהליכי ייצור ומוצרים בעלי ערך מוסף עולמי. לכן, הרשות תקדם פיתוח טכנולוגיית ייצור שתביא לקפיצת מדרגה בתחום. "ישנם סטארט־אפים נהדרים בתחומים מסורתיים, כמו זכוכית, מזון ומתכת, ואפשר לפתח אותם ולהקים עוד הרבה חברות כמו ישקר, שיהיו מובילות עולמיות. אנחנו מגבשים מסלול משותף עם מרכז ההשקעות, שיאפשר לחברות לממן השקעת הון נדרשת בקווי ייצור וגם השקעה במחקר ופיתוח. זה יכול להתאים לתעשיות ייצור וביוטכנולוגיה.
"אי־אפשר לומר שנטפל בהיי־טק וזה יסחב את כולם למעלה. זה כבר לא עובד. חדשנות ופריון צריכים להיות מטופלים יחד, כך שהתעשיות יוכלו להתמודד בתחרות הגלובלית המתעצמת מכיוון סין והמדינות המפותחות".

עד כה השקיע המדען הראשי מיליארד שקל בעשור בתעשיות ייצור, אולם טרם התחולל המפנה הנדרש שיקפיץ את הפריון בהן ויהפוך אותן למנוע צמיחה חדש. לצורך זה מציע חסון להקים מכון מחקר לאומי שישלב מגזרים שונים, ולחזק מכוני מחקר ענפיים, כמו מכוני מתכות ופלסטיקה, כך שלא יהיו רק נותני שירותים אלא גם מכוני מו"פ ויוצרי קניין רוחני.

"על הממשלה לתמוך בפיתוח ענף הרובוטיקה"

"ישנו צורך נרחב בתמיכה ממשלתית בפיתוח ענף הרובוטיקה הישראלית", קובע המדען ראשי, אבי חסון. לדבריו, ישראל מצטיינת כיום בפיתוח נפרד של כל אחת מאבני הבניין השונות המרכיבות את ענף הרובוטיקה, אך פוטנציאל השימוש באבני בניין אלה כתשתית לפיתוח ולהרחבה של מוצרים שלמים בענף הרובוטיקה בישראל — כלומר לפיתוח של תעשיית רובוטיקה - עדיין אינו ממומש.

חסמים כדוגמת זמינות מועטה של מיומנות רב־תחומית של מהנדסים, עלייה ברמת המורכבות הכרוכה בייצור רובוטים, קשיי מימון לאור מחזורי הפיתוח הארוכים במיוחד בענף ותחרות עולמית גוברת, הקשו על החברות בענף להצטרף לשורה הראשונה של החברות והמדינות בתחום.

ברשות החדשנות בוחנים תמיכה של המדינה במאגד חברות שייעודדו פיתוח יכולת רובוטית מתקדמת מסחרית ראשונה, שתשלב מגוון שחקנים עם יכולות טכנולוגיות משלימות. הרשות גם פועלת למציאת שחקנים זרים, מדינה או תאגיד גדול, לשיתוף פעולה בפיתוח מוצרים שיגיעו לשווקים.

הסטארט־אפים צומחים, אבל אין להם כלים

המדען הראשי אבי חסון מציג את דו"ח החדשנות לראש הממשלה בנימין נתניהו
קובי גדעון / לע"מ

בשנים האחרונות חלה תופעה חיובית בעולם הסטארט־אפים הישראלי: חברות רבות הגיעו לבגרות שמתבטאת במספר מועסקים גדול, הכנסות של עשרות מיליוני דולרים ושווי משמעותי. חברות אלה מייצרות פעילות עסקית אמיתית, אך גם מתמודדות עם אתגרים חדשים - בעיקר בתחום המימון והרגולציה. בנוסף חברות אלו יזדקקו לכוח עבודה מיומן שנמצא במחסור.

בדו"ח מסבירים את צמיחת החברות בניסיון המצטבר של יזמים סדרתיים בבניית חברות - מ–16% מהיזמים ב–2010, ל–25% ב–2015. כמו כן מציינים בדו"ח שהאקזיט הממוצע עלה בתקופה זו מ–31 מיליון דולר ל–75 מיליון דולר, אך גם הזמן הממוצע לאקזיט התארך מ–5–10 שנים ב–2004–2007 ל–10–15 שנים ב–2011–2014.
"עם התבגרות התעשייה עולה גם הצורך בשינוי הפרדיגמה בנוגע לאופן מימון פעילות היי־טק בישראל. עד לא מזמן הבנקים בישראל כלל לא שיחקו תפקיד בגזרת ההיי־טק.

כיום שני הבנקים המובילים בישראל רואים בהיי־טק כיוון אסטרטגי להתפתחות עסקיהם". עם זאת, החלק היחסי של השקעות חוב בהיי־טק ב-2015 היה 0.5% מסך האשראי הבנקאי בישראל, שהסתכם ב–900 מיליארד שקל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#