העליון נגד "דואר זבל": אפשר לתבוע אתכם גם אם לא שלחתם בעצמכם - TechNation - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

העליון נגד "דואר זבל": אפשר לתבוע אתכם גם אם לא שלחתם בעצמכם

בית המשפט העליון שיגר מסר ברור למגזר העסקי: ניתן להגיש בקלות תביעה ייצוגית לפי חוק הספאם - נגד חברות ששלחו מסרונים ומיילים באופן מסחרי, וגם נגד בעלי החברות

7תגובות

בסוף 2008 נכנס לתוקף תיקון לחוק התקשורת שאוסר משלוח פרסומת מסחרית במייל, בפקס, בהודעת סמס או באמצעות מערכת חיוג אוטומטי - ללא אישור הנמען. שיגור פרסומת כזאת הוא עוולה נזיקית ובית המשפט רשאי לפסוק בגינה פיצויים שאינם תלויים בנזק, בסכום של עד 1,000 שקל לפרסומת.

התיקון הביא לשטף של פניות ותביעות נגד חברות, שהגישו מקבלי דואר זבל אשר מעודד רכישת מוצר או שירות או הוצאת כספים בדרך אחרת. בחלק מהמקרים בעלי העסקים מעדיפים להתפשר ולסגור את העניין מול המתלונן - אבל יש תביעות שמגיעות לבית המשפט ובהן גם תביעות ייצוגיות המגבירות את החשיפה הכלכלית (גובה הפיצוי), של שולחי הדואר.

במקרה כזה שהגיע לבית המשפט העליון בתביעה ייצוגית ניתנה השבוע החלטה חשובה. מדובר בבקשת רשות ערעור על אישור בקשה לתביעה ייצוגית בבית המשפט המחוזי בחיפה בסכום של 50 מיליון שקל נגד חברות ששלחו מסרונים ומיילים באופן מסחרי, במטרה להגדיל את מספר לקוחותיהם, ונגד בעלי החברות. השופטת אסתר חיות דחתה את בקשת הערעור ואישרה את הקלות היחסית שבה ניתן לתבוע לפי חוק הספאם. השופטת הדגישה כי העובדה שהנתבעות התקשרו עם חברות פרסום ששיגרו את הפרסומת בעבורן, אינה משנה - שכן הוכח כי הן היו מודעות לכך שמשוגרים מטעמן דברי פרסומת בניגוד לחוק.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

עו"ד אמיר ונג, שותף ומנהל מחלקת רגולציה ותקשורת במשרד רון גזית רוטנברג, מסביר כי עולה מפסק הדין שבעלי עסקים צריכים להיזהר אם הם עובדים עם חברות שמספקות להם "לידים" (לקוחות פוטנציאליים). "אם החברות שעובדים אתן נקטו אמצעים פסולים, כמו דואר זבל, התביעה עשויה להגיע גם לבעלי העסקים - אין להם אפשרות לעצום עיניים ולהתעלם".

מתוך פסק הדין של השופטת אסתר חיות: "תופעה מטרידה ומזיקה שיש למגר"

הבקשה לתביעה הייצוגית, שאושרה בינואר על ידי השופט ד"ר מנחם רניאל, הוגשה נגד החברות הפרטיות מגה, לוטונט וניו ספורט, שמציעות שירותים לרכישת הגרלות של מפעל הפיס - ונגד בעליהן בשל דברי פרסומת.

מהבקשה לתביעה הייצוגית עולה כי המבקשים - עו"ד עמית זילברג (שייסד את העמותה למלחמה בספאם) וגלעד זפרן - הם "ציידי" ספאם מיומנים. זפרן, למשל, קיבל הודעת דואר אלקטרוני המציעה לו להשתתף בהגרלות של מפעל הפיס, שבה הופיע קישור לעמוד אינטרנט של ניו ספורט. לאחר שמילא את פרטיו בשם בדוי (פיטר) - מה שמאפשר לתובע העתידי לקשר בין טופס שמילא במקום אחד לבין פנייה שמגיעה בהמשך ממקום אחר - זפרן אכן קיבל שיחת טלפון מנציגת מכירות של ניו ספורט, שפנתה אליו בשם "פיטר", וניסתה לעניין אותו בהשתתפות בהגרלות של מפעל הפיס. היא הסבירה לו שניו ספורט התקשרה עם חברות פרסום ששולחות הודעות למספרי טלפון וכתובות דואר אלקטרוני הרשומות במאגרי מידע שבבעלותן, וכי ייתכן שפרטיו ידועים משום שהתעניין בשירות אחר.

אל זילברג התקשרה נציגת מכירות לאחר שהשיב על פנייה אליו בשם הבדוי "אראל", וקיבל פנייה לאותו שם. הובטח לו כי שמו יוסר מרשימת התפוצה, אבל לאחר שבועיים זילברג שוב קיבל הצעה להשתתף בהגרלות מפעל הפיס.

חיות לא קיבלה את טענת החברות על נזק שהוא "זוטי דברים". "טענה זאת מתעלמת מהטירדה, הפגיעה בפרטיות ואי הנוחות שהן מנת חלקם של מי שמשוגרים אליהם דברי פרסומת בניגוד לרצונם, וכן מהמגמה הברורה בחקיקה ובפסיקה לראות בשיגור דברי פרסומת תופעה מטרידה ומזיקה, שיש למגר. מטעמים אלה יש לקבוע כי די בכך שהוכח על ידי המשיבים שאכן שוגרו אליהם דברי פרסומת בניגוד לחוק, כדי לבסס אפשרות סבירה שייקבע כי נגרם להם ולחברי הקבוצה נזק שיש לפצות עליו".

השופטת הסכימה עם המחוזי שיש אפשרות סבירה כי גם לבעלים אחריות ישירה בשל שיגור הפרסומות: "עניין לנו בנושאי משרה שהם בעלי המניות והדירקטורים היחידים בחברות בשליטתם. די בכך כדי לבסס אפשרות סבירה שייקבע כי הם נושאים באחריות אישית לעוולות המיוחסות לחברות, כמי שמעורבים בפועל בביצוען". את האחריות האישית קבעה השופטת מכוח דיני התאגידים ולא הכריעה בשאלה אם גם חוק התקשורת מאפשר לעשות זאת (אם כי העריכה שהתשובה על כך שלילית). ובכל זאת, היא צימצמה את הגדרת הקבוצה, שתכלול רק תובעים ששוגרו אליהם פרסומות שתוכנן עשוי לקדם את מטרות החברות.

"העליון מחבק את תביעות הספאם ומקדם שדרוג שלהן לתובענות ייצוגיות בסך מיליוני שקלים. אלה גם תביעות פשוטות להגשה, ולכן האכיפה הפרטית פועלת בעוצמה עם תובעים ועורכי דין שמגישים תלונות ותובענות באופן סדרתי", מסכם ונג.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#