אמיתי זיו

אם הייתם שומעים שכביש רב נתיבים, אוטוסטרדה חדשה שנסללה ומחברת את המרכז לדרום הארץ, עומד ריק, אין יוצא ואין בא - הייתם ודאי תוהים למה זה קורה ומתמרמרים על בזבוז המשאבים. דבר דומה קורה כיום עם תשתיות התקשורת בישראל מכיוון שמשרד התקשורת נכשל באכיפה ובביצוע של רפורמה שהוציא לדרך ב-2015.

המאבק שבו מפסידים משרד התקשורת - והצרכנים - מתחולל סביב נושא בעל שם שאינו אטרקטיבי במיוחד: שימוש בתשתיות פסיביות. הוא מתנהל הרחק מעיני הציבור, אבל יש לו השפעה משמעותית על הצרכן: על מהירויות הגלישה שלו באינטרנט, על מגוון הצעות חבילות הגלישה שהוא מקבל ועל מחירי האינטרנט שהוא משלם.

עובד בזק מניח סיב אופטי
עובד בזק מניח סיב אופטיצילום: אמיתי זיו

חברת בזק היא מונופול מוכרז בתחום התקשורת. החברה מחזיקה עשרות אלפי ק"מ של סיבים אופטיים שפרושים בישראל. הסיבים האלה משמשים את החברה כדי להעביר את תעבורת האינטרנט שלה ולחבר אתרים לליבת הרשת. בנוסף, בשנתיים האחרונות בזק פורשת סיבים חדשים כחלק מפרויקט Fiber NGN - וכעת לחברה יש סיבים שמגיעים ממש עד הבניין שלכם. הסיבים האלה שוכבים באדמה, כבויים לפי שעה ואינם משמשים אותה כדי לספק שירותים.

בנוסף, לבזק מאות אלפי ק"מ של צינורות פלסטיק (המכונים קנים), שרק לה יש גישה אליהם ודרכם היא משחילה את הסיבים שלה. הצינורות האלה, הקנים, נמאים רובם באדמה עוד מהתקופה בת 50 השנה שבהבזק היתה חברה ממשלתית, והם הונחו מכספי משלם המסים.

כחלק מהרפורמה בפס הרחב, המכונה גם רפורמת השוק הסיטוני, נקבע כי חברות התקשורת יוכלו להשתמש בתשתיות בזק תמורת מחיר הוגן (מפוקח) וכך יוחלש המונופול של בזק, על התשתית ותגבר התחרות. זה היה הרציונל. החלק הראשון של הרפורמה כבר יצא לדרך, והוא מאפשר לספקיות האינטרנט גישה לקווי האינטרנט של בזק עד לבית הלקוח. כעת מחוברים במודל הזה יותר מ-300 אלף לקוחות, שמשלמים על האינטרנט שלהם הרבה פחות מבעבר.

החלק השני של הרפורמה קובע מנגנון דומה גם בקווי הטלפון של בזק. שלב זה אמור היה לצאת לדרך באותו המועד, אך זה לא קרה עד ליום זה. בזק מסרבת למכור קווי טלפון למתחרותיה בטענה שלא ניתן לעשות זאת מבחינה טכנולוגית. החברה ניסתה למחות נגד הרפורמה והגישה עתירות לבג"ץ בנושא - והפסידה בכולן.

קנים ללא שימוש

נושא הטלפוניה נידון בהרחבה בעיתונות, אבל על החלק השלישי ברפורמה, אולי החשוב ביותר, נכתב מעט מאוד. שלב זה מכונה: "תשתיות פיזיות", או "תשתיות פסיביות".

שאול אלוביץ'
שאול אלוביץ'צילום: אייל טואג

העיקרון הוא אותו עיקרון. ברפורמה נקבע כי החל ב-1 באוגוסט 2015 יכולות חברות תקשורת לרכוש מבזק (ולמעשה גם מ-HOT) גישה לקנים שלה, ולהשחיל דרכם סיבים בעלות נמוכה יותר. עוד נקבע כי החברות יוכלו להשתמש בסיב של בזק כדי להעביר את הנתונים שלהן, שהרי התעבורה בסיב כמעט אינה מוגבלת.

על חשיבות הרפורמה והתועלת שלה ניתן ללמוד מהודעה לתקשורת שהוציא משרד התקשורת ב-2 באוגוסט אשתקד: "מהיום, גם התשתיות הפיזיות של חברות התשתית בזק ו-HOT, ייפתחו לשימושם של המתחרים. צעד זה יחסוך מהם את הצורך בחפירה ובהקמת תשתיות מסוג זה, יפחית הוצאות ועלויות ויסייע בקידום התחרות", צוטט אז מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר.

עוד נכתב: "בינואר 2015 פירסם המשרד החלטה בנושא 'שימוש בתשתיות פיזיות', הקובעת את המתכונת שבה יתאפשר לספקי תקשורת להשתמש בתשתיות פסיביות של בזק ו-HOT (רשת עילית, קנים וכו') לטובת מעבר כבלי תקשורת. שירותים אלה יסייעו לספקי תקשורת להשתמש בתשתיות אזרחיות קיימות כדי לפרוש תשתית עצמאית מבלי שייאלצו לבצע עבודות חפירה יקרות שידרשו מהן השקעה כספית לא קטנה, ויגרמו לאי נוחות לציבור שאין לצדה תרומה". ולסיכום נכתב: "המהלך יביא להגברת התחרות בתחום התקשורת הנייחת".

הרגולטור ראה לנגד עיניו מצב שבו חברות כמו סלקום ופרטנר ישתמשו בקנים כדי להגיע לפארקים עסקיים עם סיב אופטי, ויציעו שירותי תקשורת ללקוחות - אינטרנט וטלפון - ואולי אף יגיעו לבנייני מגורים גבוהים ויציעו אינטרנט בלי תלות בקווים של בזק. הכל נראה מבטיח וגם בעל היגיון עסקי ומשקי.

אך מאז שיצאה הרפורמה לדרך, חברות התקשורת, סלקום ופרטנר, העבירו לבזק כבר עשרות רבות של פניות לשימוש בקנים שלה. נכון לרגע זה, מספר החיבורים שבזק ביצעה בפועל הוא אפס עגול. הרפורמה נכשלה לחלוטין, וככל הידוע משרד התקשורת עומד מנגד ולא נקט שום צעד כדי לכפות על בזק לפתוח את התשתיות שלה למתחרות.

פילבר נמנע מהחלטה

מה השתבש? בתחילת הדרך היתה מהמורה קטנה. בשב"כ התעוררו ונבהלו מהרפורמה. ככל הנראה חששו שעיניים עוינות יקבלו גישה לראות את מבנה הרשת של בזק, שמוגדרת תשתית חיונית. לפיכך, נקבעו הסדרי סיווג חדשים, והרפורמה נדחתה עד לנובמבר 2015.

אבל גם מאז בזק מסרבת לבקשות החיבור של סלקום ופרטנר,שמספרן המצטבר מגיע כמעט למאה. בזק החליטה שהרפורמה נועדה לסייע לתחרות בשוק הקווי, אבל היא חוששת שהחברות ישתמשו בקנים כדי לחבר אתרי סלולר שלהן, ולחטוא למטרת הרפורמה. הענקית צירפה לחוזים שלה סעיף שבו החברות מתחייבות שלא להעביר תעבורה סלולרית במסגרת החיבור הפסיבי - לא עכשיו ולא בעתיד. החברות הסלולריות אינן מסכימות לחתום.

פרטנר וסלקום מעלות שלוש טוענות. ראשית, שהרפורמה נועדה להקל על פרישת תשתיות בישראל, גם לאתרים סלולריים. אין טעם בחפירה כפולה, ויש היגיון בשימוש משותף והוזלת עלויות, גם בסלולר. שנית, לעתים לא ניתן להבדיל בסוגי התעבורה, מפני שבחיבור אחד לפארק עסקי הן יכולות גם לשרת לקוחות קוויים וגם לחבר אתר אנטנות סלולרי. שלישית: גם כשהן ביקשו חיבור שהוא קווי נטו, בזק סירבה.

מפצל של סיב אופטי שהניחה בזק
מפצל של סיב אופטי שהניחה בזקצילום: אמיתי זיו

מי צודק, בזק או חברות הסלולר? על פניו, חברות הסלולר. מתברר שהשאלה כבר נידונה בממשלה. בינואר 2015 הוציא מנכ"ל משרד התקשורת דאז, אבי ברגר, מסמך שאלות ותשובות ובו התייחסויות לסוגיות שונות שהעלו חברות התקשורת לקראת הרפורמה. בטענה מספר 3 נכתב: "נטען כי שירותי הסיב ישמשו את ספק השירות למתן שירותים ללקוחות פרטיים ולא יתאפשר שימוש בסיב אופטי לאספקת שירותים למגזר העסקי או לקישורים בין מתקנים של ספק השירות. הטענה אינה מתקבלת. כדי לפתח תחרות בתקשורת הנייחת על כל מגזריה, פרטי ועסקי, המשרד אינו רואה לנכון להגביל את השימוש שעושה ספק השירות בסיב אופטי ורואה לנכון לאפשר לו להשתמש בסיב לכל יישום".

לדברי בכיר בענף התקשורת: "המשמעות היא שבזק עושה דין לעצמה בכך שהיא מכניסה סעיף מכשיל לחוזים. ומשרד התקשורת? עומד מנגד. לא דורש הסברים, לא פותח בהליכי פיקוח, כלום".

הנושא הגיע לדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת ב–7 במארס. יו"ר הוועדה, איתן כבל, לא קיבל תשובות מספקות, ובתחילת החודש שיגר מכתב למנכ"ל משרד התקשורת: "בסיכום הישיבה נתבקשת (המנכ"ל פילבר) להעביר התייחסות לשני נושאים מרכזיים, אולם טרם נתקבלה התייחסותך: 1. טלפוניה של בזק - מדוע הטלפוניה טרם מסופקת על ידי בזק למתחרותיה בהתאם לתנאי הרישיון? כידוע לך, בזק נמצאת בהפרת תנאי הרישיון שלה. מדוע משרד התקשורת אינו אוכף זאת? 2. תשתיות פסיביות - מצד אחד, מדובר בשירות שבזק צריכה לאפשר למתחרות שלה אך היא מונעת אותו מטעמים שלה, ללא שיש לה סמכות לכך. מצד שני, משרד התקשורת נמנע מהחלטה בנושא זה. להזכירך, בדיון התחייבת למצוא פתרון בתוך מספר שבועות. אבקש לקבל את התייחסותך".

נכון לעכשיו פילבר לא השיב למכתב. זהו עוד מקרה שבו מנכ"ל משרד התקשורת אינו מצליח להגיע להחלטה. גם במקרה הזה האי־הכרעה פועלת לטובת בזק אך לרעת הצרכן והמתחרות הקטנות יותר.

"אין בעיה להציע מהירות של 200 מגה"

נושא התשתיות הפסיביות יכול לעורר תחרות השקעות אמיתית בין חברות התקשורת, המבוססת על סיבים אופטיים. גורם בכיר המעורה בנושא התשתיות הקוויות הסביר: "זאת סוגיה שחשובה לשוק התקשורת כולו. ברגע שייתנו לחברות גישה לקנים, חברות כמו סלקום ופרטנר יוכלו להשחיל את הסיב שלהן וכך להקטין את התלות בבזק.

מהירות הגלישה הממוצעת בחיבור קווי
ברבעון הרביעי של 2015 , במגה־ביט לשנייה
דרום קוריאה
רומניה
בריטניה
רוסיה
איטליה
יפן
ספרד
שוודיה
גרמניה
ארה"ב
ישראל
צרפת
0 5 10 15 20 25 30
מקור:

"הרפורמה בתשתיות הפסיביות תומכת בהגדלת השקעות מפני שמרגע שספק משחיל סיב הוא יכול להתקין ציוד אקטיבי בקצה הסיב ולשרת את כל הלקוחות בבניין. הכוונה בעיקר ללקוחות עסקיים, אבל גם לפרטיים. יכולה להיות לרפורמה השפעה גדולה על המהירויות, המחירים ומגוון המוצרים. אחרי שחברה תשחיל את הסיב אין לה בעיה להציע מהירות של 200 מגה ללקוח, ואז מה בזק תעשה? תשב בחיבוק ידיים? זה יאיץ את בזק להדליק את רשת הסיבים שלה".

מבזק נמסר בתגובה: "בזק ערוכה לספק תשתית פסיבית נייחת במסגרת השוק הסיטוני בהתאם לתיק השירות שנקבע על ידי משרד התקשורת. בישראל, כמו בעולם, השוק הסיטוני על גבי תשתית פסיבית נועד כדי לתת מענה לצורך להגביר את התחרות בשוק הנייח לתועלת הלקוחות, להאיץ את פיתוחם של שירותים חדשניים ולהבטיח השקעות בתשתית מתקדמת. ואולם תשתית התקשורת הפסיבית הנייחת אינה מיועדת להוות תחליף להשקעות חברות הסלולר בתשתית הניידת. הדבר אינו נהוג בעולם, יפגע ביכולת של הצרכן ליהנות מחדשנות אמיתית ומונע עידוד השקעות".

ממשרד התקשורת נמסר: "המשרד קבע אסדרה בנושא, והחברות פועלות על פיה כיום. יישום ההוראות התעכב בכמה חודשים בהוראת גופי הביטחון, שביקשו לבצע שינויים. כיום, ההוראות נכנסו לתוקפן בצורה מלאה. באחרונה יצא שימוע לקביעת מחירי עבודות נוספות שלא נכללו בתיק השירות המקורי. בכל אופן, בכל מקום שבו קיימים פערים בין החברות, הן מוזמנות לפנות למשרד ולבקש את התערבותו בסוגיות הרלוונטיות".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker