ביג דאטה - לא רק לגדולים: כלי ה-BI עוזרים לעסקים קטנים למקסם את המידע שלהם

מהפכת הביג דאטה: השימוש במערכות לבינה עסקית נמצא בתנופה ונוגע כמעט בכל תחום - מה שמקצר עבור ארגונים את הדרך להשגת תובנות מדויקות ■ הפריחה מורגשת גם בישראל, עם עלייה בגיוסים לסטארט־אפים המפתחים כלי אנליטיקס חדשים

משחק בין גולדן סטייט ווריורס וקליבלנד קאבלירס ב-NBA
משחק בין גולדן סטייט ווריורס וקליבלנד קאבלירס ב-NBAצילום: Ezra Shaw/אי־פי
אלירן רובין
אלירן רובין

ההצלחה של קבוצת הכדורסל גולדן סטייט ווריורס משגעת את חובבי הספורט בעולם. לאחר ארבעה עשורים שבהם לא בלטה, הקבוצה זכתה בשנה שעברה באליפות ה-NBA, והשנה שוב העפילה לגמר, עם מאזן יוצא דופן של 73 ניצחונות ותשעה הפסדים בלבד בליגה. כעת מובילים הווריורס על קליבלנד בסדרת הגמר, בדרך לזכייה נוספת. הקבוצה מצליחה בזכות הרכב השחקנים והמאמן, אך יש עוד גורם פחות מוכר, שלקח חלק בתוצאות יוצאות הדופן - ניתוח דאטה.

הקבוצה מאוקלנד היתה בין הראשונות להטמיע מערכת המבוססת על מצלמות במגרש, שיודעת לנטר כל נגיעה של שחקן בכדור במהלך המשחק, כמו גם מרחקים בין שחקנים ופרמטרים נוספים. צמיד שאותו עונדים שחקני הקבוצה במהלך האימונים מספק גם נתוני קצב לב, תנועה ומאמץ - הרבה יותר מהסטטיסטיקה המוכרת. גולדן סטייט אינה היחידה שמפעילה כלי אנליטיקס למגוון נתונים, אך על פי פרסומים, היא משקיעה בכך יותר מכולן, ובאחרונה אף זכתה בתואר ארגון האנליטיקס הטוב ביותר מ-MIT.

בעולם העסקי הבינו כבר לפני יותר מעשור את הצורך להסתמך על נתונים בניתוח תהליכים שונים הנעשים בארגון. אם בעבר מועצת המנהלים היתה מקבלת החלטות המבוססות על ניסיון ותחושת בטן, בשנתיים האחרונות עלתה משמעותית הדרישה לביסוס הטענות על ניתוח נתונים.

אחת התעשיות שזוכות לפריחה מחודשת בעקבות זאת, היא הבינה העסקית (BI). בבסיסו של תחום רחב זה עומדת היכולת לכרות נתונים ממאגרי המידע של ארגונים, למפות אותם, לנתחם ולהפעיל מודלים שונים של חיזוי אוטומטי בזמן אמת - כדי לשפר תהליכים קיימים, בין אם מדובר במחלקות משאבי אנוש, תפעול, שיווק או אבטחת מידע. תהליך הזוכה לכינוי הכללי "ביג דאטה".

השימוש הגובר בדאטה נובע מעלייה בכמות המכשירים המחוברים לרשת, ובעיקר הסמארטפון, אך גם אין-ספור שבבים שברצפת הייצור, סנסורים לבישים ומצלמות - שמשחררים בכל רגע כמויות אדירות של נתונים דיגיטליים מסוגים שונים. שלא כמו בעבר, הגישה אליהם הופכת קלה ומהירה יותר דרך הענן, ומכאן קצרה הדרך לתובנות מדויקות הרבה יותר מבעבר.

"כמעט כל ארגון, מבית חולים ועד עיתון, יכול לקבל המון מידע על העסק שלו מהמון מקורות, החל מאפליקציות במובייל ודרך רשתות או סנסורים בשטח. יש הרבה מאוד סוגים של מידע, ולכן נוצרה דרישה למערכות שיכולות להתחבר לכל המקורות, ולייצר מהם משהו הגיוני", אומרת רונה שגב, מייסדת שותפה בקרן ההון סיכון TLV פרטנרס.

רונה שגב
רונה שגבצילום: הדס גלגזר

"נוצרה כלכלת Open API, שבה כל מערכת יכולה לתקשר עם מערכות אחרות. ברגע שכל המערכות פתוחות - הרבה יותר קל לאסוף מידע, ויש אפשרות לספק כלי ללא הטמעה מורכבת, שיודע להעביר נתונים, בצורה מהירה ופשוטה יותר", מסבירה שגב.

"זהו צורך אמיתי שגורם למהפיכה שעוברת על שוק ענקי. יותר ויותר אנשים וארגונים מבינים את הצורך בדאטה, יודעים מה לעשות איתו ואיך להגיע דרכו לתובנות".

שוק של 30 מיליארד דולר בשנה

הפריחה בשוק הדאטה מורגשת גם בישראל, עם עלייה בגיוסים לחברות סטארט-אפ שמפתחות כלי אנליטיקס חדשים. לפני כשבועיים נודע על הקמתה של חברה בשם אוריבי (Oribi), שמפתחת מערכת עבור אנשי שיווק. באותו יום, דיווחה חברת סיגנלס גרופ (Signals Group) כי השלימה גיוס של 10 מיליון דולר עבור מערכת המייצרת תובנות עסקיות בעזרת מקורות מידע חוץ־ארגוניים, הזמינים ברשת.

הדרך לתובנות עסקיות דוגמה לדרך שבה פועלים כלי בינה עסקית
5 הצלבת המידע והצגתו בכלי
ניתוח אינטראקטיביים
בזמן אמת
6 קבלת תחזיות וייעול
של תהליכים בארגון
4 שמירת המידע
במערכת
3 ארגון וסידור המידע
שהתקבל
2 אחסון של המידע
במאגרי מידע
1 איסוף נתונים
ממקורות מידע שונים

לפני כחצי שנה, חברת פירמיד אנליטיקס, שמפתחת כלי לאנליטיקות עבור ארגונים גדולים, השלימה גיוס של 30 מיליון דולר. בעולם, החברות הבולטות ביותר כיום הן קליק ויו, דומו וטאבלו.

אחת החברות הישראליות הבולטות בתחום היא סייסנס (Sisense), שפיתחה מערכת בינה עסקית. החברה, שהוקמה ב-2004, מעסיקה כ-250 עובדים, מרביתם בישראל. סיינס הודיעה לפני מספר חודשים על השלמת גיוס הון גדול בסך 50 מיליון דולר, שהביא את סכום ההשקעות הכולל בחברה ל-100 מיליון דולר.

התוכנה שפיתחה סייסנס, בדומה לתוכנות אחרות בשוק, ניתנת כשירות (SaaS), ומשמשת כפלטפורמה שאוספת שפע נתונים ממאגרים שונים בחברות וברשת, ושומרת אותם. על בסיס זה נבנית שכבה שיודעת ליצור קורלציות בין סוגי מידע וכן תחזיות, ומציגה אותם בהתאם לשאילתות בצורה אינטראקטיבית, על גבי מסכי ניהול פשוטים להבנה (דשבורדים).

המערכת של סייסנס שפונה לאנשי העסקים ופחות לאנשי טכנולוגיה המעדיפים כלים אחרים, נחשבת גמישה יחסית, אך דורשת מידע מתויג וקריא, ולעתים גם אנשי מערכות מידע שיתפעלו אותה.

"אנחנו מגייסים עובד כל 36 שעות בממוצע וחווים גדילה משמעותית", אומר מנכ"ל סייסנס, אמיר אורעד, שמעיד כי בשנותיה הראשונות המערכת פעלה כניסוי שלא ממש צלח. "שוק הבינה העסקית, שמגלגל 30 מיליארד דולר בשנה, משתנה מול עינינו בשנים האחרונות, כי כל מי שיכול להסיק על העתיד של החברה שלו - יהיה יעיל וטוב יותר מהמתחרה, בין אם בשירות לקוחות, במוצרים, או בהתאמה של מוצר ללקוחות", אומר אורעד.

אמיר אורעד
אמיר אורעד צילום: תומר אפלבאום

אורעד מסביר כי בעבר רק הארגונים הגדולים והעשירים יכלו ליהנות ממערכות בינה עסקית, אך לפני כחמש שנים המגמה השתנתה. "מהפכת המידע שאנחנו חווים, הרבה בעזרת המכשיר הקטן שנמצא לנו בכיס, שמספק ביום יותר מידע ממה שהיה למוסד לפני עשור, מאפשרת כיום גם לארגונים קטנים וסטארט-אפים צעירים להשתמש בתוכנות שאינן דורשות הטמעה מורכבת והוצאה של מיליוני דולרים עבור מערכת לבינה עסקית.

"ביחד עם הדרישה הגוברת להוכחות מבוססות נתונים, גוברת הדרישה לכלים חכמים ולכן אנחנו רואים את העלייה בביקוש", אומר אורעד.

בסייסנס אומרים כי 90% משוק הבינה העסקית עדיין מתבסס על תוכנות של תאגידי המחשוב כמו יבמ, אורקל וסאפ. בחברות הללו, שגם מייצרות בסיסי נתונים, שמהן שואבת סייסנס את המידע, מנסים להתחדש בעת האחרונה, לעתים דרך רכישת סטארט־אפים.

"החברות האלה נחשבות 'הדור הראשון', שהצריכו פרויקטים כבדים ויקרים. לפני 5–10 שנים צצו טכנולוגיות חדשות, שהצליחו לפתור בעיות עם מידע פשוט יחסית. אקסל היא דוגמה למערכת טובה לפתרון של בעיות מסוג מסוים, אך היא לא מספיקה בשביל לנתח מידע מורכב.

"מאוחר יותר התפתחו כלים מתוחכמים יותר, שקידמו את העולם הזה בכלים פשוטים - וכעת ישנו דור חדש של תוכנות שמתמודדות עם מידע מורכב יותר, ועושות הצלבות מתוחכמות יותר", אומר אורעד.

לטענת סייסנס וחברות נוספות, הכלים שמספקות החברות החדשות מורידים את השימוש בצוותים גדולים של אנשי IT או מהנדסי ביג דאטה. באוריבי למשל, מתרכזים במתן פתרון מהיר לאנשי השיווק והמוצר, שאינם בקיאים בניתוח דאטה או כתיבת קוד.

"הגל החדש של חברות הבינה העסקית נותן פתרון לאנליזה של מידע מקצה לקצה. אלה כלים שיודעים לטפל בדאטה מרגע היווצרו ועד הדו"ח הסופי שמקבל המשתמש העסקי. הכלים האלה לא דורשים התערבות אנשים טכנולוגיים, אך מיועדים לקבוצות ספציפיות בארגון או לארגונים קטנים. זו מהפיכה ענקית ושחרור הכוח של ניתוח המידע לשימוש נרחב בארגון", אומרת שגב.

איריס שור
איריס שורצילום: אייל טואג

"אין מספיק פתרונות עבור עסקים קטנים"

איריס שור, מייסדת אוריבי, מגיעה לתחום הבינה העסקית לאחר שהקימה שני סטארט-אפים בתחומים שונים לגמרי: הראשון VisualTao, שנועד למהנדסים ומעצבים, והשני טאקיפי - לאיתור באגים בשרתים. "הסיבה העיקרית שנכנסתי לתחום היא מתוך עניין בכלי ניתוח נתונים, ובעיקר רצון לתת פתרון לאנשי שיווק ומוצר, שזקוקים יותר מכולם לכלי אנליטיקס פשוט", אומרת שור.

"כיום רוב הפתרונות בשוק פונים לחברות עם מרכזי מידע שמסוגלות לבצע הטמעה יקרה, שעורכת מספר שבועות. אין מספיק פתרונות עבור עסקים קטנים שאינם מנהלים מרכזי מידע מסודרים. עבורם הכלי היחיד הוא גוגל אנליטיקס, שמצריך היכרות כלשהי עם קוד", מסבירה שור.

"אנחנו באים בגישה שונה לאיסוף הדאטה. המערכת עובדת על אתרים ושומרת את הנתונים בעצמה", אומרת שור. "המטרה היא לתת עצמאות לאנשי שיווק מבלי לערב אנשי פיתוח בתהליך". סוג נוסף של תוכנות לייעוץ עסקי חכם מבוסס על איסוף מידע הגלוי ברשת, ויכול לתרום לפעילות החברה.

לצד ניסיונות של החברות שהוזכרו ליצור כרייה של מידע כזה, יש חברות שזוהי המומחיות שלהן - ואחת מהן היא סיגנלס גרופ. בחברה פיתחו מנוע לאיסוף כמויות גדולות של מידע גולמי ולא מובנה שמגיע ממקורות מידע פתוחים וסגורים, כמו מאגרי מידע, רישומי פטנטים, רשתות חברתיות ודו"חות של חברות מחקר.

המטרה: למדוד את הכל
חברות ישראליות בתחום הבינה העסקית (BIׂ
תיאור החברות הישראליות בתחום כפי שמופיעות בכתבה

מערכת כזאת מבצעת ניתוח טקסט ותוכן - ומפיקה תובנות מעשיות לפי צורכי הלקוח, שמוזרמות להנהלה ולמקבלי ההחלטות בחברה. כך למשל, חברת מזון ששוקלת השקה של חטיף חדש יכולה לקבל תובנות והמלצות שיסייעו להנהלה להחליט אם להשיק אותו, ולהכריע לגבי טעמים, עיתוי ההשקה, התמקדות בשווקים מסוימים ורמות תמחור.

השימוש בביג דאטה נמצא בתנופה ונוגע כמעט בכל תחום. אחת מנקודות הציון של עליית התחום היתה בזמן קמפיין הבחירות של ברק אובמה ב-2012. התקשורת בארה"ב דיווחה אז כי כ–100 מיליון דולר הושקעו בטכנולוגיות עבור הקמפיין. חלק ניכר מההשקעה הוסב לצורך ניתוח ביג דאטה על ידי מומחים (Big Data Scientists) במטרה, כך צוין - "למדוד הכל".

לצד הפיתוחים החדשים, החברות הגדולות אינן קופאות על השמרים, ומנסות כל העת להתחדש. בין החברות הללו נמצאות יבמ, שמביאה מערכות מבוססות על מחשבים לומדים, ומיקרוסופט שפיתחה את Power Bi - תוכנה חדשה לבינה עסקית. גם גוגל היא שחקן משמעותי, אם כי אחר, עם כלי האנליטיקס המוכר.

מנאס"א ועד 
חברות הובלה

“הפתרונות החדשים שקמים בתחום מייצרים ערך עבור חברות חדשות, ולכן אין מה לדאוג לחברות הוותיקות - אוריבי לא תתחרה באורקל או יבמ. היות שגם לחברות קטנות יש דאטה זמין - סך הפתרונות גדל אך השוק כולו גדל גם כן", מציינת שגב.

בין 1,000 הלקוחות של סייסנס ניתן למצוא חיל ים של מדינה באסיה; את נאס"א, שמשתמשת במקביל במערכות כבדות לביצוע תובנות עסקיות; ואת חברת האוזניות Skullcandy. "בתחילה חשבנו שנייצר פתרון רק לגופים הקטנים, אך גילינו שגם מחלקות מסוימות בתוך ארגונים גדולים זקוקות להפשטה של מידע מורכב", אומר אורעד.

כדוגמה לכך, מציינים בסייסנס חברה שמתקינה סנסורים במשאיות כדי להפוך אותן לחכמות יותר, ולנצל בצורה אופטימלית את הנסיעה במשאית. הסנסורים פולטים שלל נתונים על איכות הנהיגה ומסלולה, ומשלבים אותם עם ניסיון הנהג, שעות הנהיגה ושווי הסחורה על המשאית. באמצעות ניתוח של כל הנתונים ייצרה החברה אופטימיזציות של המסלולים לכל נהג ונהג.

לאור הצמיחה של סייסנס, בתעשייה צצו שמועות על הנפקה אפשרית של החברה, ואולם אורעד אומר כי החברה איננה עסוקה בכך כעת - "הנפקה היא לא יעד, אלא אמצעי".

לטענת אורעד, סייסנס יכולה לצמוח לכדי אחת החברות הגדולות בישראל: "העתיד הוא גדול יותר מהמקום שבו אנחנו נמצאים כיום. אנחנו מאמינים שיש פה הזדמנות להוביל את השוק שגדל כל הזמן. המטרה היא להיות חברה עצמאית ישראלית וגדולה".

בדומה למרבית חברות הטכנולוגיה בארץ, אורעד מציין כי האתגר הגדול ביותר הוא מציאת העובדים הטובים בתחום. "אין מספיק עובדים, ואנחנו לא מתכוונים לייבא מפתחים מהודו. בראייה ארוכת טווח, יש חשיבות רבה ללימודי מתמטיקה ומחשבים, ואולי כדאי להתחיל ללמד תכנות בגנים, כבר מגיל 4".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker