אמיתי זיו

ארבע קבוצות עסקיות שונות מתעניינות ברכישת גולן טלקום - כך נודע ל-TheMarker. הקבוצות מציעות לרכוש את החברה בסכום נמוך משמעותית מזה שסלקום הציעה, 1.2 מיליארד שקל, וההצעות שלהן נעות בסכומים שונים הנמוכים מ-300 מיליון שקל. כל הקבוצות הן חדשות בשוק התקשורת, כך שאם תושלם העסקה - יישארו בשוק חמש שחקניות סלולריות. עם זאת, לא נראה שמיכאל גולן יסכים למכור את החברה בסכום כה נמוך, ששווה בערך לסכום שהשקיע בחברה עד כה.

היוזמה הראשונה היא של עודד קובו ורומן אברמוביץ'. השניים נפגשו עם אנשי גולן וגם עם גורמי הרגולציה השונים. תגובתה הרשמית של גולן למגעים היתה כי הם אינם רלוונטיים: "אנו תחת הסכם מול סלקום ולקראת הליך ערעור מול החלטת הרגולטורים, ולכן אין הדבר רלוונטי עבור החברה".

הקבוצה השנייה היא זו של אנשי העסקים שלמה רודב וגיל שרון. רודב היה יו"ר בזק ויו"ר פרטנר, ושרון היה עד לאחרונה מנכ"ל פלאפון. השניים מציעים לפרק את החברה ולמכור אותה לחברות הסלולר הקיימות. העסקה כוללת ניסיון לסדר מחדש את ענף הסלולר ולמחוק את החוב של גולן לסלקום בסך 600 מיליון שקל, וכן כניסה של אקספון לשוק כמתחרה חדשה.

המודל העסקי של היוזמה של רודב ושרון אינו ברור עד הסוף, אך הם ירצו ככל הנראה לקחת דמי תיווך מכל חברות הסלולר - כמו בנקאי השקעות. בגולן טלקום הגיבו בזעם ליוזמה, ומסרו כי "המחשבה פרי דמיונם הקודח של מר רודב ומר שרון נדחתה על הסף ובאופן מיידי על ידי בעלי גולן טלקום".

בנוסף, מקור רגולטורי בכיר הביע התנגדות עזה ליוזמה: "זה בולשוויקי, ניסיון להנדס את השוק". סביר מאוד להניח שהמדינה תתנגד למתווה רודב־שרון. עמדות משרד האוצר והתקשורת הן שגם אם גולן תצא מהשוק, עדיף שחברות הסלולר יתחרו על 850 אלף לקוחות החברה בהצעות שיווקיות, על פני "חלוקה" מלאכותית שלהם.

מגיל שרון לא נמסרה תגובה.

עודד קובו ורומן אברמוביץ:
עודד - עודד קובו משקיע בעיקר באפליקציות
ומיזמים באינטרנט, בהן בליינדספוט,
המאפשרת העברת מסרים אנונימיים דרך
הטלפון החכם. חברת שלנו, שדרכה פועל
קובו כיום, מוערכת לפי שווי של 250 – 300
מיליון דולר

רומן- המיליארדר הרוסי רומן אברמוביץ' מתגורר בלונדון,
והונו האישי מוערך ב- 12 מיליארד דולר.
בשנים האחרונות השקיע במיזמי אינטרנט של קובו
בתחום האפליקציות והוא הבעלים של מועדון הכדורגל
האנגלי צ'לסי

שלמה רודב וגיל שרון:
שלמה רודב כיהן כיו"ר בזק ב 2010-2007-
וכיו"ר פרטנר ב 2013-
גיל שרון כיהן כמנכ"ל פלאפון ב 2015-2005-
השניים
מציעים
לפרק את גולן טלקום ולמכור אותה לחברות הסלולר הקיימות
למחוק את החוב של גולן לסלקום בסך 600 מיליון שקל
להכניס את אקספון לשוק כמתחרה חדשה בענף הסלולר

היועץ החיצוני למדינה בנושא המיזוג של גולן טלקום וסלקום, פרופ' אייל וינטר, אמר באפריל ל-TheMarker: "תרחיש קריסת גולן אינו התרחיש העדיף לשוק הסלולר, אבל גם במצב כזה, לוקחים 900 אלף לקוחות ואומרים להם: 'נועו, זוזו, אין לכם ברירה'. זה שיעור יוצא דופן בצרכנות שיוצר תנועה אדירה בשוק, ותנועה זה רק דבר טוב".

הפרטים לגבי שתי הקבוצות הנוספות שמתעניינות ברכישת גולן אינם ידועים, אבל ידוע שהן מוכנות לשלם סכומים נמוכים משמעותית מאלה שסלקום מוכנה לשלם עבור רכישת החברה.

גולן עצמה עובדת בשני מישורים: היא תמשיך בניסיונותיה להתמזג עם סלקום ותערער על החלטת המדינה (הממונה על ההגבלים העסקיים ומשרד התקשורת) לאסור את המיזוג.

בנוסף, כפי שפורסם על ידי סלקום בבורסה, גולן נמצאת במשא ומתן לשותפות מסוג אחר עם סלקום, ככל הנראה במודל של מפעילת סלולר וירטואלית (MVNO). המקור הרגולטורי הבכיר מסר שאם גולן אכן תהיה MVNO על רשת סלקום, במודל עסקי שיתמרץ אותה להמשיך להגדיל את נתח השוק שלה, אז מדובר "ברע במיעוטו". עם זאת, לא מדובר בעמדה רשמית של המדינה, היות שמנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר הבהיר שהוא אינו רואה בעין יפה את הפיכת גולן טלקום למפעילת סלולר וירטואלית.

מגולן טלקום נמסר כי "הדברים חסרי כל אחיזה במציאות ואינם רלוונטיים לגולן טלקום".

"גולן אינה שחקן טלקום טהור"

בינתיים, גדלה הביקורת על העבודה הכלכלית של משרד התקשורת, שעל בסיסה התנגד המשרד לעסקת המיזוג עם סלקום. המומחים טוענים כי ההתנגדות נעשתה תוך התעלמות ממצבה האמיתי של גולן, וכי עליית מחירים בשוק הסלולר היא בלתי נמנעת.

עו"ד אבי רימון, שמשרדו מתמחה ברגולציה של תחום הטלקומוניקציה, טוען כי "חוות הדעת של משרד התקשורת מציינת ששוק הסלולר נשען על שלושה רבדים - מפעילים בעלי תשתית, מפעילים וירטואליים ומשווקים של המפעילים. משרד התקשורת מציין כי היקף הפעילות של המפעילים הווירטואליים והמשווקים בישראל הוא דל והשפעתם על התחרות זניחה. זאת בניגוד למצב באירופה, שם לגופים אלה יש ערך תחרותי ממשי.

"לכן, אני סבור כי בישראל, למפעילים בעלי תשתית יש חשיבות תחרותית מעל למקובל באירופה. מכאן קצרה הדרך בעיני משרד התקשורת שלא לאשר מיזוג בין שתי מפעילות תשתית כביכול, ולא לקבל את המגמה האירופית בדבר הפחתת מספר המפעילים לארבעה ולעתים אף למטה מזה".

רימון הוסיף כי "משרד התקשורת מהתעלם מהמציאות, לפיה גולן טלקום אינה מפעיל בעל תשתית של ממש, אלא צמחה להיות מפעיל וירטואלי. גם כשהשקיעה בתשתית, ניכר היה כי מדיניות המחירים שלה, לפחות באותו זמן, אינה יכולה להלום את רמת ההשקעה בתשתית הנדרשת כדי להגיע לרשת כלל־ארצית בהיקף ובאיכויות הגבוהות (מאוד) שנדרשו ברישיונה".

גם האנליסט ערן יעקבי, מרוסאריו ייעוץ ומחקר, טוען כי המדינה הכתירה את גולן בכתרים שלא לו, והיא מתייחסת בעמדותיה הרשמיות לעבר ולא לעתיד: "גם רשות ההגבלים וגם משרד התקשורת מתייחסים בהווה לגולן טלקום כמחולל תקשורת או maverick, כלשונם. אלא שגולן טלקום אינה maverick יותר. העלויות שיחולו עליה בהמשך מעמידים בספק רב את יכולת הקיום שלה כחברה עצמאית. היא אינה שחקן טלקום טהור, מכיוון שאין לה נכסים תשתיתיים והיא אינה בדרך להיות קבוצת תקשורת. היא במקרה מאוד מסוים יכולה להיהפך למפעיל וירטואלי.

"למען האמת, קשה לנו לראות איך שוב כל הכוכבים בשמים מסתדרים עבור גולן טלקום. כדי לשרוד, החברה תצטרך להעלות מחירים ואז היא תאבד מנויים, כי לא יהיה שום ערך אחר בחברה זו למנוייה, מלבד המחיר. אז גם תחכה לה HOT מובייל, שתמשיך עם מחירים נמוכים יחסית, ופלאפון, עם מותגי הדיסקאונט. השגיאה הזאת של רשות ההגבלים ושל משרד התקשורת מכניסה אותם לנוסחה המעגלית שלפיה אסור לאבד את גולן טלקום. אלא שלמעשה, הם כבר איבדו אותה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker