מהפכת מחירים באינטרנט? אתם פראיירים - ואפילו לא יודעים למה - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מהפכת מחירים באינטרנט? אתם פראיירים - ואפילו לא יודעים למה

צרכנים משווים מחירים באינטרנט. זה ברור. אבל ככל שיותר מפרסמים הנלחמים על אותם הצרכנים משתמשים במידע הנאסף מהמעקב, כוחה של השוואת המחירים נשחק

12תגובות
קניות באינטרנט
דרימסטיים

אתם הרי יודעים שעוקבים אחריכם באינטרנט. אתם גם יודעים לאיזו מטרה המידע הזה נאסף: פרסום. כלומר, מישהו אוסף את המידע ומוכר אותו למפרסמים שמשלמים עליו מההכנסות שאתם מייצרים עבורם. אבל מה היקפו של המעקב הזה? ויותר חשוב - מה משמעותו?

לפני שבועיים פירסמו שני חוקרים מפרינסטון, סטיבן אנגלהרדט וארווינד נאראיאנאן, מחקר מקיף ביותר אודות המעקב במיליון האתרים הגדולים ביותר על פי אלקסה - כמות עצומה של אתרים. הממצאים שלהם מדהימים.

דבר אחד שהם מצאו, הוא שיש 81 אלף גורמים שונים שעוקבים אחר הגולשים באתרים האלה. את הגופים שמבצעים את המעקב הם מכנים "צדדים שלישיים", כלומר צד נוסף כלשהו שאינו הגולש או האתר שבו הוא מבקר.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

123 מהעוקבים האלה נוכחים בשני אתרים ומעלה, כלומר הרוב המכריע של הצדדים השלישיים הוא שולי בלבד.

אבל שלושה מהעוקבים הם היחידים שנמצאו ביותר מ-10% מהאתרים, כלומר כל אחד מהם נמצא בלפחות 100 אלף אתרים שונים. שמות השלושה האלה לא יפתיעו אתכם: ההובלה החד־משמעית היא של גוגל ואחריה פייסבוק וטוויטר.

אתם לא מזמינים אותם ישירות לעקוב אחריכם. אם זה היה ככה - הם לא היו מגיעים לשיעורי מעקב כאלה. המעקב נעשה מכיוון שאתם מחוברים, logged-in, לשירותים האלה כברירת מחדל: אתם הרי לא מתנתקים מהם כשאתם עוזבים את האתרים שלהם. ככה זה עובד.

הגישה של הגולשים היא שוויון נפש: הם ממילא לא מקליקים על רוב הפרסומות שמוצגות לפניהם, ומהם רבים אפילו לא "רואים" את הפרסומות האלה כי הם התרגלו להתעלם מהן (או שהם משתמשים בחוסמי פרסומות). אבל יש לזו משמעות כלכלית מצטברת ניכרת.

לשוק תחרותי יש הרבה הגדרות. אחת מהן היא שכל צרכן וכל יצרן ניצב בפני אותו מחיר, מחיר השוק, שעליו הוא לא יכול להשפיע כי חלקו בשוק קטן מדי. המודל הזה מניח גם שליצרנים אין מידע ספציפי על כל צרכן - כל מה שהוא רואה מולו זה ה"שוק" כולו: הביקוש של כל הצרכנים יחד.

לו ליצרנים היה מידע ספציפי על צרכנים, הם היו יכולים לדעת מי מוכן לשלם יותר.

במקרה הזה, כל יצרן היה יכול לבצע אפליית מחירים, כלומר לגבות יותר ממי שמוכן לשלם יותר ופחות ממי שמוכן לשלם פחות. והרי המחירים האלה לא מפורסמים באופן מרוכז, כך שלאלה שמשלמים יותר אין מושג שהם משלמים יותר.

מחשב וכרטיס אשראי ליד
dreamstime

זה בדיוק מה שגופי המעקב האלה עושים: הם נותנים ליצרנים מידע ספציפי על צרכנים, כך שיוכלו לבצע אפליית מחירים שכזו.

גוגל ופייסבוק הן מונופולים. יש להן רווחים מונופוליסטיים. כשהן מבצעות מעקב ומוכרות את המידע הזה למפרסמים, הן בעצם נותנות למפרסמים מידע שמסייע גם להם לבצע אפליית מחירים.

צרכנים משווים מחירים באינטרנט. זה ברור. אבל ככל שיותר מפרסמים הנלחמים על אותם הצרכנים משתמשים במידע הנאסף מהמעקב, כוחה של השוואת המחירים נשחק.

התוצאה היא שיש שני מונופולים, גוגל ופייסבוק, שלא רק נהנים מרווחים מונופוליסטיים, אלא גם הופכים את השוק למוצרים של המפרסמים שקונים מהם את המידע, ללא-תחרותי - על חשבונכם.

ומה שהכי יפה - כל המעקב הזה וההשפעות שלו על השוק נעשים לחלוטין ללא בקרה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#