האם ההיי-טק הישראלי יצא מהקיפאון - ועד כמה הוא בכלל רלוונטי לחיים שלנו? - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
חמש שנים אחרי

האם ההיי-טק הישראלי יצא מהקיפאון - ועד כמה הוא בכלל רלוונטי לחיים שלנו?

היום לפני חמש שנים פירסמנו ב-TheMarker סדרת כתבות שניתחו לראשונה את תרומתו של ההיי-טק לכלכלה הישראלית ■ הגיע הזמן לבדוק מה השתנה

14תגובות

כך נראה השער של TheMarker, היום (ד') לפני חמש שנים: "הקיפאון בהיי-טק: היתרון התחרותי של ישראל בסכנה".

באותו יום, 1 ביוני 2011, התקיימה בבנייני האומה ועידה ענקית, שבה נחגג ההיי-טק הישראלי, ביוזמת HTIA (היום IATI). במקום היו אנשי התעשייה והמון אורחים מחו"ל. במקביל, TheMarker יצא בפרויקט ענק (ובדיעבד היסטורי) שניתח בצורה מעמיקה את מצבו האמיתי של קטר ההיי-טק ותרומתו לכלכלה הישראלית. כולם דיברו באירוע החגיגי על הענף שדוחף את כל המשק קדימה, אך כשצללנו אל עומק הנתונים הראינו שההיי-טק הישראלי תקוע, או שהקטר ירד מהפסים, אם תרצו.

המסקנות היו ברורות: היתרון התחרותי של ישראל נמצא בשחיקה זה עשור. ההיי-טק איבד מתפקידו ההיסטורי כגורם המשפר את הפריון הכולל ומעלה את רמת החיים. חלקו של ההיי-טק, ושיעור ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח, היו תקועים מאז שנת 2000. רק עשירית מהמועסקים עובדים בהיי-טק ונהנים מפירותיו, ושיעור זה נשאר קבוע לאורך זמן. הראינו שגם עתודות המהנדסים לעתיד לא מעודדות.

שער פרויקט ההיי-טק הגדול ב-TheMarker, ב-2011
כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

לא חסינים יותר בפני משבר עולמי

הרבה אנשים לא אהבו את מה שכתבנו. חמש שנים אחרי - מה השתנה ואיך זה נראה?

1. קודם כל הבשורות הטובות: ההיי-טק ממשיך לצעוד ולבעוט. לאחר הפרויקט שלנו ב-2011 התרחשו כמה מהסיפורים הגדולים ביותר של ההיי-טק הישראלי (מישהו שכח את Waze?), וככלל, התעשייה התבגרה וכיום ניתן לראות יותר חברות בשלות עם פעילות עסקית אמיתית. גיוסי ההון של סטארט-אפים ואקזיטים צמחו. אל תטעו, הבשורות הללו לא מפחיתות מהבעיות ארוכות הטווח של התעשייה.

2. הדברים שאז נשמעו כמו נבואת זעם, הפכו להיות הבון-טון. לאורך הזמן, גם אנשי התעשייה, ובהם מנהלי מרכזי הפיתוח הרב-לאומיים הגדולים (שמהווים את רוב ההיי-טק), וגם בכירי התעשייה בצד הציבורי שלה, בהם המדען הראשי וחברי כנסת, אימצו את הטיעונים שלנו וחזרו עליהם שוב ושוב (גם אנחנו חזרנו עליהם שוב ושוב. רק ככה מסרים מחלחלים).

3. הגענו לשלב שבו מודעים בתעשייה לבעיות, שבו אף אחד לא מופתע לשמוע שחסר כוח אדם או שההיי-טק אינו קטר צמיחה (פשוט כי הוא צומח לאט יותר מהמשק).

4. ואכן, נעשים מאמצים לשלב עוד אוכלוסיות בתעשייה, בעיקר ערבים וחרדים, כדי להביא לצמיחה בכל המדדים שבדקנו (ובהם תעסוקה, תוצר ויצוא) - אך לא נעשים מספיק מאמצים לשלב נשים ולעודד בעלות כישורים מתאימים, רקע רלוונטי ורצון להשתלב בתעשייה. יש עוד דרך ארוכה שאפשר לעשות, כדי להחזיר להיי-טק את התפקיד שהוא מילא בתחילת הדרך - להיות באמת הקטר שדוחף את ישראל קדימה.

5. ברמת הנתונים, עדיין אין שיפור. גם בשנים האחרונות לא גדל חלקם של המועסקים בהיי-טק, חלקו של ההיי-טק בתוצר לא גדל והוא גם לא עבר לקצבי צמיחה מהירים.

6. במקביל, מדינות העולם ממשיכות להשקיע מאמצים ומבינות שמגזרי ההיי-טק שלהן הן מנועי הצמיחה לשנים הקרובות. ככל שיעבור הזמן, יהיה לנו קשה יותר להשיג אותן.

7. לגבי התפקיד הציבורי של ההיי-טק: אחת האמירות העקריות שלנו היתה שהתחום מתרחק והולך מהשדרה המרכזית של העובדים בישראל. קבוצה של אנשים מוכשרים להחריד מצליחה לייצר לעצמה מציאות חיים טובה, אך לא מצליחה לצמוח בקצב מהיר ולכלול במציאות הזאת עוד אנשים.

8. תפקידה של המדינה: הפולטיקאים עדיין אוהבים להתגאות בהיי-טק, ואילו ההיי-טקיסטים עדיין לא רוצים מעורבות של פוליטיקאים בתעשייה. ואולם בשנים האחרונות מחלחלת ההבנה אצל שני הצדדים כי אם רוצים לחזק את התפקיד הציבורי של ההיי-טק נדרשת מעורבות משלתית - כלומר עידוד התעשייה ותמיכה בה. תמיכה כזו קיימת, אך אינה נרחבת בצורה מספקת, במיוחד בהשוואה לארצות כמו קוריאה, סין, וטיוואן, המתחרות בישראל. לשם כך נדרשת תוכנית בעלת אופי לאומי, אך קשה לראות את זה קורה לנוכח חוסר יכולת הביצוע של הממשלה והאווירה הנוכחית.

9. עוד מילה על מצב השוק: בחמש השנים האחרונות המשיך ההיי-טק בארץ ובעולם לצמוח בלי לחוות משבר נקודתי נוסח 2001 או 2008. האם התעשייה תמשיך לצמוח או שאנחנו מתקרבים למשבר? בכל מקרה, ישראל אינה חסינה יותר מפני משבר היי-טק עולמי.

10. גם היום חסרים נתונים עדכניים כדי לעקוב מקרוב ובאמת אחרי התרומה של ההיי-טק למשק. נתוני מוסד שמואל נאמן שעליהם התבססנו מתעדכנים כל כמה שנים וגם הם נשענים בעיקר על הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שמתארת את המציאות של לפני כמה שנים. עד היום יש מחסור משמעותי בנתונים שקשורים לתחום, כולל נתוני שכר מדויקים ומעודכנים (כולל חלוקה לפי מגדר, תפקיד, מיקום וסוג חברה), כולל נתונים על תשלום מסים של חברות היי-טק ועובדים אחרים בתחום.

הנה כמה כתבות שהצלחתי לאתר מהפרויקט הענק ההוא. מוזמנים לקרוא ולהיזכר. כמעט הכל עדיין רלוונטי:

רק אחד מכל עשרה עובדים נהנה מפירות ההיי-טק

"אנחנו חולבים את העבר"

"מערכת החינוך הישראלית היא כשל שוק"

הפסים קיימים, צריך יותר נוסעים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#