האם חשבון הסלולר שלנו יזנק בקרוב? למשרד התקשורת יש תשובה - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם חשבון הסלולר שלנו יזנק בקרוב? למשרד התקשורת יש תשובה

ממצאי העבודה של משרד התקשורת - המקיפה ביותר שנכתבה על שוק הסלולר הישראלי - נחשפים

10תגובות
שלושה אנשים יושבים אחד ליד השני ושולחים מסרונים בסמארטפונים
תומר אפלבאום

בסוף השבוע האחרון פירסם משרד התקשורת, אמנם באיחור, את עמדתו הרשמית כי המשרד מתנגד לעסקת המיזוג בין סלקום לגולן טלקום — עסקה של 1.17 מיליארד שקל שנחתמה בנובמבר 2015. בכך מצטרף המשרד לעמדה הרשמית של רשות ההגבלים העסקיים נגד העסקה, ותוקע מסמר אחרון בארון הקבורה שלה.

משרד התקשורת צירף להודעת ההתנגדות שני מסמכים מפורטים: חוות דעת כלכלית שנכתבה במשרד, ועבודה חיצונית של המומחה לכלכלה התנהגותית פרופ' אייל וינטר מהאוניברסיטה העברית.

העבודה של משרד התקשורת היא המקיפה ביותר שנכתבה על שוק הסלולר הישראלי לאורך זמן ולאור התחרות. המשרד מצא כי המיזוג מעלה חשש תחרותי לשוק הסלולר, וזאת לאור מעמדה של חברת גולן טלקום כמחוללת תחרות (maverick). עוד נטען בעבודה כי גם בשווקים באירופה חלה "התפכחות" מאישורי מיזוגים קודמים בשוקי סלולר, ובחלק מהשווקים נרשמה פגיעה בתחרות.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

עם זאת, באותה נשימה המשרד מודה כי ייתכן שאנו לא נמצאים בנקודת "שיווי המשקל", ולכן יכולה להיות עליית מחירים בסלולר. בניגוד לעבודה דומה של אגף התקציבים באוצר, משרד התקשורת לא התחמק מלדון במעמדה של HOT מובייל בשוק כאלטרנטיבה תחרותית, ובסוגיית הירידה בהיקף ההשקעות בשוק הסלולר. אלה הנקודות העיקריות בעבודה:

גרפ המציג את השקעות בשוק הסלולר במילייוני שקלים של החברות פלאפון, פרטנר, סלקום והוט מובייל, בעשור האחרון. ניכר כי בשנת 2008 הושקע הסכום הגבוה ביותר - 1,875 מיליוני שקלים

שיווי משקל אוליגופולי

את חוות הדעת הכלכלית כתבו בעבור משרד התקשורת סמנכ"ל הכלכלה במשרד, הרן לבאות, ומנהל תחום רגולציה, טל אלימלך. בראשיתה נסקר שוק הסלולר לפני המפץ הגדול של אמצע 2012.

הכותבים סוקרים את הכניסה ההדרגתית של מפעילות סלולר לשוק מאז התחילה לפעול בו פלאפון ב–1986: "כל כניסה של מפעיל חדש תרמה רבות להתפתחות התחרות בשוק הסלולר. תחרות זו, בין השאר, היא זו שהביאה לגידול ניכר בהיקף השוק — הגדלת שיעורי החדירה — תוך יצירת מגוון תוכניות תעריפים.

"אולם למרות התחרות, מהר מאוד הגיע השוק לשיווי משקל אוליגופולי יציב, שקיבל ביטוי בהיקף ההוצאה הגבוהה למשק בית, ברמת שירות נמוכה ובמספר אינסופי של תוכניות תשלום למנויים. זאת ועוד, בשוק היו חסמי מעבר מרובים: היעדר ניידות מספרים, זיקה לציוד קצה, קנסות יציאה, ריבוי תוכניות לא ברורות ועוד. התוצאה של מבנה השוק היתה סטגנציה בהיבט של חלוקת נתחי השוק", נכתב בחוות הדעת.

מצב הצרכנים השתפר בין 2012 ל–2015

ניר שטרן, מנכ"ל סלקום
עופר וקנין

"HOT מובייל וגולן טלקום התחילו לפעול במאי 2012 ושינו את פני השוק", כותבים לבאות ואלימלך. "חבילות השירותים שהוצעו למנויים הפרטיים לא דמו להצעות שנראו קודם לכן. כך יכול היה מנוי פרטי לקבל חבילת שירותים ללא הגבלה ב–89–99 שקל לחודש, ומאז אף ירד המחיר הממוצע. המעבר לחבילות הכל כלול והצעות השיווק האטרקטיביות גרמו לכך שכל אחת מהחברות האלה הגיעה לנתח שוק של 7% כבר במהלך השנתיים הראשונות לפעילותה".

לעבודה מצורפות דוגמאות לתוכניות שהציעו חברות הסלולר הוותיקות ממש ביום כניסת גולן ו–HOT מובייל לשוק. חבילת Clear של פרטנר מאותם ימים, למשל, עלתה 194 שקל לחודש; והיה ניתן לקבל החזר של 44 שקל לחודש בהצגת חשבונית על רכישת מכשיר לפני פחות משנתיים. החבילה הכילה 3,200 דקות והודעות ו–250 מגה גלישה, והיה ניתן לשדרג אותה ל–1 ג'יגה גלישה ב–15 שקל לחודש.

התחרות פישטה את הסיבוכיות המכוונת הזאת. לפי העבודה, נכון לרבעון הראשון של 2016, החבילות ללא הגבלה של שלוש חברות הסלולר כיום מוצעות ב–69 שקל לחודש — בלי כוכביות ואותיות קטנות.

תחת הסעיף "יתרונות לצרכנים", נכתב: "תחרות בשווקים משפרת את מצבם של הצרכנים באמצעות מתן יותר שירותים תחת בקרת מחיר. היתרונות מקבלים משנה תוקף ומתבלטים במיוחד במדינות עם ארבעה מפעילים או יותר. במדינות אלה, ההצעות כוללות שירותים שהם בדרך כלל לא זמינים במדינות עם שלושה מפעילים, כמו שירותי נדידה כחלק מחבילת הבסיס".

גם בישראל השיקה גולן שורה של שירותים מתקדמים במסגרת החבילה, כמו שיחות לחו"ל בחינם, נדידה בחו"ל במסגרת החבילה, שירות סינון מספרים לא מזוהים והוספת מספרים וירטואליים (כולל מספרי חו"ל) לקו הסלולר. מול זאת, "הירידה במספר המפעילים בשוק האוסטרי הובילה לשינוי בהצעה ללקוחות — המפעיל הסלולרי הגדול ביותר (A1) ביטל את הצעות ה–SIM Only ונוצר (שוב) קושי להשוות בין ההצעות, כי נוצרה תלות בין התוכנית לרכישת מכשיר".

מיכאל גולן
אייל טואג אייל טואג

בכלל, נטען בעבודה, באירופה אמנם אושרו בשנים האחרונות מיזוגים סלולריים בשווקים רבים, אך כעת ישנה התפכחות מהם והכרה כי הם "הביאו לשינוי במבנה השוק ולהתחזקות אוליגופוליסטית. נצפו גם השפעות אנטי־תחרותיות שנוצרות מיצירת קבוצות ריכוז הדוקות".

לבאות ואלימלך מזכירים את הדחייה האחרונה של עסקת המיזוג בבריטניה בין O2 לבין Three — אך יש לציין כי מיזוג זה היה מקטין את מספר המתחרים מ–4 ל–3.

חוששים מתהליך ההתכנסות

כותבי העבודה מביעים חשש כלשהו מתהליך התכנסות שעובר ממילא שוק הסלולר המקומי. בשנה החולפת הוגשו למשרד שתי בקשות מיזוג של מפעילות וירטואליות עם הרשת המארחת שלהן. פלאפון רכשה את Youphone (בשמה הרשמי אלון סלולר), עסקה שכבר אושרה ויצאה לדרך, וסלקום רכשה את הום סלולר, עסקה שעוד ממתינה לאישור.

הטענה המרכזית בדו"ח היא כי בניגוד למדינות אחרות, שבהן קיים שוק ענף של מפעילות סלולר וירטואליות (מפעילות חסרות תשתית אנטנות, MVNO), בישראל שוק זה כמעט אינו קיים, ולכן כל המשקל התחרותי הוא על כתפי המפעילות בעלות התשתית.

"בשוק ה–MVNO בישראל פועלות כיום שלוש מפעילות עיקריות, שתופסות נתח שוק זעיר ללא כל השפעה מהותית על השוק. גם בשיא פעילותם של המפעילים הווירטואליים, שכבה זו לא תפסה נתח שוק משמעותי". בחוות הדעת נמסר כי לשם השוואה, בבריטניה יש 58 מפעילות סלולריות וירטואליות עם נתח שוק מצרפי של 20%.

כאן עובר המשרד לדון בהצעת המיזוג, סלקום וגולן, לפי מדד הריכוזיות המקובל ביותר, המכונה HHI (מחושב לפי סכמה של נתחי שוק המפעילות בריבוע). על פי חוות הדעת, שוק שבו מדד HHI הוא 1,500 ומטה נחשב לא ריכוזי. בטווח של 1,500–2,500 השוק נחשב לריכוזי בצורה מתונה, ומעל 2,500 — הוא נחשב ריכוזי מאוד. מיזוג סלקום עם גולן היה מעביר את השוק מהמדרגה השנייה (2,310 נקודות) למדרגה העליונה (2,804 נקודות) — ולכן יש לדחות אותו לפי חוות הדעת.

רמי זרנגר

גולן טלקום אינה HOT

על גולן טלקום נכתב: "כדי לבחון את השלכות המיזוג ויציאת גולן מהשוק נכון יהיה להגדיר את מעמדה של גולן בשוק כמחוללת התחרות. לגולן יש עד היום אינטרס מובהק לצבור נתח שוק על ידי בידול ואתגור השחקנים הקיימים. אך האם יש יותר ממחולל תחרות אחד בשוק?"

כאן דנים המחברים במעמדה של המתחרה השנייה, HOT מובייל: "החברה נקטה מדיניות מחירים אגרסיבית, בדומה לגולן, החל בהשקת שירותים בחבילת הכל כלול במחיר חסר תקדים לאותה עת של 89 שקל לחודש, וכלה במבצעים אגרסיביים מעת לעת. HOT מובייל מובילה בגיוסים נטו בשנה החולפת — 158 אלף מול 129 אלף בגולן. על פניו ניכר כי במצב הנוכחי HOT מובייל היא בעלת תמריץ זהה, ויש שיטענו אף גדול מזה של גולן לשמר ולהוביל תחרות מחירים".

"עם זאת, HOT מובייל שונה באופן מהותי מגולן — היא חלק מקבוצת HOT הפועלת בכל תחומי התקשורת, ובעצמה מונופול בתחום השידורים. HOT מובייל מלינה על מספר המפעילות הקיימות בשוק, שחיקת המחירים והרווחיות והסכומים הנדרשים בהשקעה בתשתיות. יש סבירות גדולה כי נתח שוק מסוים, המביא למידת רווחיות ואפשרות להשקעה, לצד שימור הכוח ונתח השוק בפעילויות הנוספות בקבוצה, יוביל להקטנה משמעותית בתמריץ של HOT מובייל להתחרות.

"עוד ניתן ללמוד על המוטיבציה של HOT להתחרות מעיון בתוצאות הכספיות של הקבוצה: בעוד פעילות הכבלים של החברה יצרה רווח תפעולי של 659 מיליון שקל, פעילות הסלולר יצרה הפסד תפעולי של 356 מיליון שקל ב–2015. ניכר כי קבוצת HOT משתמשת במגזר הסלולר ככלי לתחרות בטלוויזיה הרב־ערוצית. לאורך זמן, אם גולן תצא מהשוק, ויפעלו בו ארבע קבוצות תקשורת שפועלות בתחומים חופפים, המוטיבציה של HOT לחולל מלחמת מחירים ולא לפעול בתיאום מול יתר הקבוצות תגדל".

עוד מעריכים הכותבים שאם גולן תצא מהשוק, HOT תיהפך לשחקנית המוזלת (Low Cost) היחידה, והאופציה היחידה ללקוחות מוטי מחיר, ולכן יהיה לה אינטרס לשמור על פער מחירים קטן מתחת למפעילות הגדולות. "לסיכום", נכתב, "למרות התנהגותה של HOT מובייל כמחוללת תחרות נוספת לצד גולן, גדל החשש כי לאחר יציאת גולן, תקטן המוטיבציה שלה להמשיך בתחרות, והיא לא תמשיך לפעול כשחקן maverick לאורך זמן".

מנכ"ל פרטנר, איציק בנבנישתי
עופר וקנין

חשיבות עליונה להשקעה בתשתיות

לבאות ואלימלך מתייחסים בהרחבה לסוגיית השקעה בתשתיות: "משרד התקשורת רואה חשיבות עליונה בהתפתחות הטכנולוגיות של השוק, ועל כן נוקט מדיניות וצעדים שתכליתם לעודד השקעה בתשתיות וקידום טכנולוגיות חדשות. לפיכך, בחינת אישור המיזוג אינה נעשית רק בראי ההשלכות על התחרות, כי אם במידת ההשפעה שתיווצר על ההשקעה בתשתיות לאחריו".

בחוות הדעת נכתב כי חברות הסלולר טענו שתחרות המחירים בענף הסלולר הובילה לפגיעה משמעותית ביכולת ההשקעה בתשתיות, ואישור המיזוג יביא לגידול ההשקעה בתשתיות. על כך מגיבים הכותבים: "בחינת ההשקעות בתשתיות הסלולר בעשור האחרון מלמדת כי השקעות הן תהליך מחזורי שתלוי בכמה גורמים, ובראשם כניסת טכנולוגיה חדשה".

לעבודה מצורף גרף המראה את היקף ההשקעות הכללי בשוק, וניתן לראות כי ב–2011 למשל, לפני התחרות, היקף ההשקעות הכללי היה 1.37 מיליארד שקל, דומה להיקף ההשקעות בשנת התחרות 2015, אז הסתכמו ההשקעות של חברות הסלולר ב–1.36 מיליארד שקל. המשמעות: אין פגיעה משמעותית, אם בכלל.

הכותבים גם מוכיחים כי גרף ההשקעות נשאר קבוע, בלי קשר לעלייה או ירידה בשיעורי הרווח (EBITDA מצרפי) לאורך השנים, ולא נמצא מתאם בין המדדים. "התוצאות מראות כי רמת ההכנסות והרווחיות לא השפיעה בצורה מובהקת על מדיניות ההשקעה של החברות. תוצאות אלה עומדות בניגוד לעמדה המוצגת כיום על ידי החברות, שלפיה עלייה בהכנסות וברווחים תביא להגדלה בהשקעות, ולא להפניית הרווחים העודפים למדיניות דיווידנד".

מנכ"ל פלאפון, רן גוראון
יונתן בלום

לא קונים את 
תרחיש הקריסה

במשרד התקשורת לא קונים את תרחיש הקריסה שניסה גולן להציג. הנתונים אמנם מושחרים, אך נכתב כי "מידת הסבירות שבית משפט יחליט לפרק חברה עם הכנסות X בשנה וכ–Y מנויים, לראייתנו אינה גבוהה".

אך גם אם זה יקרה, נכתב: "יווצרו תנאים להשפעות חיוביות. עיקר ההשפעה החיובית צפוייה להיווצר מפיזור הלקוחות של גולן, ולמעשה זו היא הזדמנות בעבור ארבעת המפעילים הנותרים בשוק להתחרות על נתחי שוק משמעותיים. תנועת הלקוחות צפויה ליצור אפקט תחרותי בעל השפעה לטווח קצר ובינוני.

"לסלקום האינטרס הכלכלי החזק ביותר להתחרות על לקוחות גולן. סלקום תבקש בתחילה להרכיש נתח שוק שיבטיח הכנסות בשווי התשלומים שגולן שילמה בעבור ההתארחות על רשת סלקום, וזאת כדי לא לפגוע במאזן ההכנסות שלה. מניע זה מבטיח כי סלקום תבחר בקו תחרותי אגרסיבי שתהיה לו השפעה על יתרת המחירים".

מול כל זאת, כותבי חוות הדעת רומזים כי תיתכן עליית מחירים בשוק הסלולר הישראלי: "שוק הסלולר נמצא בתחרות מתמשכת, וייתכן כי המחיר הנוכחי אינו נמצא בשיווי משקל. על כן, עליית מחירים אינה בהכרח משקפת פגיעה בתחרות. השיקולים לאישור המיזוג אינם אם המחיר יעלה, אלא אם עליית המחירים היא תוצאה של ירידה משמעותית ברמה התחרות. אם רמת המחירים הנוכחית אינה משקפת את מבנה העלויות — המחיר בשוק יבצע תיקון עד ליצירת שיווי משקל".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#