גולן טלקום תוקפת: פירקנו אתרים בהתאם למדיניות משרד התקשורת - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

גולן טלקום תוקפת: פירקנו אתרים בהתאם למדיניות משרד התקשורת

משרד התקשורת צפוי לקנוס את גולן בימים הקרובים בסכום חריג בגובהו - 30 מיליון שקל - בגין פירוק אנטנות סלולריות בניגוד לתנאי הרישיון ■ גולן: "במדינת ישראל קשה עד בלתי אפשרי להקים אתר סלולרי. הטענה שגולן הפרה תנאי רישיון היא מופרכת"

16תגובות

חברת הסלולר גולן טלקום ניצבת בפני קנס ענק. משרד התקשורת צפוי להודיע בימים הקרובים כי החליט לקנוס את החברה בסכום של 30 מיליון שקל - סכום חריג וחסר תקדים בשוק התקשורת. הסיבה: פירוק אתרי האנטנות של החברה בניגוד לתנאי הרישיון שקיבלה מהמדינה, צעד שמהווה הפרה של תנאי הרישיון שהוענק לה.

הרישיון שקיבלה גולן טלקום מהמדינה בינואר 2012 כלל התחייבות לפרישה של 40% מהרשת העצמאית של החברה עד ינואר 2016. בתחילת 2014 בדקה המדינה ומצאה כי גולן עומדת בתנאי הרישיון שלה - פרישה מקסימלית של 800 אתרי אנטנות - והחזירה לחברה ערבות של 270 מיליון שקל.

מיכאל גולן
אייל טואג אייל טואג

באותה תקופה החלה גולן בפירוק תחנות השידור בניגוד לתנאים שלהם התחייבה. המדינה, שידעה על תהליך הפירוק, העלימה תחילה עין מהפרת תנאי הרישיון, אך לאחר שפרטנר עתרה לבית המשפט העליון בדצמבר 2015 בטענה ש"המדינה מתעלמת באופן מופגן וממושך מכך שגולן מפרה את הוראות הדין והרישיון שהוענק לה", החלה המדינה בהליכי פיקוח על גולן והודיעה לחברה ב–6 בדצמבר 2015 על כוונתה לפעול לחילוט ערבויות בסך 30 מיליון שקל.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

ההליך עדיין לא הסתיים וכעת גולן נלחמת נגד רוע הגזרה. עורך הדין גד מינא, שמייצג את גולן גם בבג"ץ שהגישה פרטנר נגד המדינה, שטח באחרונה את טיעוניו מול משרד התקשורת במסגרת שימוע לפני נקיטת הליכים, ועיקרם דומה לאלה שהציגה גולן בבית המשפט בתגובה לעתירה של פרטנר: כמעט בלתי ניתן לבנות אתרים במדינת ישראל - וגולן אף התריעה על כך בעבר בפני המדינה.

בתגובתה לעתירה אף התייחסה גולן לסוגיית פירוק האתרים שהוקמו, וטענה כי הדבר נעשה בהתאם למדיניות שאימץ משרד התקשורת לקדם "רשתות משותפות". לטענת החברה, פירוק הרשת העצמאית שלה נעשה גם בהנחה שהסכם שיתוף הרשתות שעליו חתמה גולן עם חברת סלקום, יאושר (המדינה לא אישרה את ההסכם בסופו של דבר).

בתגובה לעתירה כתב מינא: "אין חולק, והדבר ידוע לכל, כי במדינת ישראל קשה עד בלתי אפשרי להקים אתר סלולרי, וכי מצב זה הוחרף מאד בתקופת קיומה של גולן טלקום. החובה לפרוש רשת, שהוטלה על גולן טלקום, נהפכה בלתי סבירה ובלתי אפשרית, על כן, הנסיון לטעון להפרת תנאי הרישיון מצד גולן בגין תנאי שלא ניתן לביצוע הינו מופרך וחסר שחר".

"הממשלה מונעת הקמת מתקנים"

בתגובה לעתירה, הסבירה גולן כי בתקופה בה נכנסה לשוק, לכל חברות הסלולר הגדולות היו אתרי סלולר גדולים שסיפקו את צורכי הכיסוי והפרישה, אך בגלל הקשיים להקים אתרים חדשים בישראל, גולן נאלצה להסתפק רק בהקמה של "מתקני גישה" - אנטנות סלולר זעירות שפטורות מהליכי תכנון ובנייה.

גולן אמרה כי הצליחה, במאמץ רב, לבנות כ–900 מתקני גישה ועמדה בהתחייבות לכיסוי רשת "לאור המגבלה ברגולציה שקובעת את הרף העליון של 40% כיסוי באמצעות מתקני גישה". לטענת החברה, "כשניסתה להקים אתרים בעלי קיבולת גבוהה שאינם מתקני גישה וזקוקים להיתר בנייה, ואף שהחברה הגישה בקשות להיתרים שתאמו את הוראות הדין, נתקלה גולן בחומות בירוקרטיה בצורות ובקושי רב עד כדי בלתי אפשרי בהשגת היתרי הבנייה".

גולן האשימה את הממשלה בקושי להקים אתרי שידור חדשים: "גם לאחר שהוקם אתר לא תמו הבעיות וגולן טלקום נאלצה לפרק חלק מהאתרים ומתקני הגישה בגלל התנגדות התושבים או התנגדות הממשלה עצמה. כך למשל, קיבלה גולן פנייה בשם ממשלת ישראל מהממונה על הדיור הממשלתי במחוז ירושלים, ובה דרישה לפרק את האתר שהוקם על גג רשות המסים והלמ"ס ברחוב כנפי נשרים בירושלים לאור הוראת החשכ"ל שלא לאפשר הקמה של אתרים סלולריים בבניינים בהם מצויים משרדי ממשלה. למותר לציין שהאתר נבנה כדין על פי הסכם חתום... ביד אחת חייבה המדינה הקמת רשת סלולרית בפרישה ארצית, בגיבוי ערבות בנקאית גבוהה, וביד השנייה היא מונעת הקמת מתקנים".

את נושא פירוק האתרים הסבירה החברה גם כן בתגובה לעתירה: "במסמך 'מדיניות שיתוף ברשת' ממאי 2014 הכיר משרד התקשורת באופן ברור ומפורש כי אין מקום לחמש רשתות סלולריות במדינת ישראל הקטנה". לדברי מינא, המסמך של משרד התקשורת למעשה מכיר בכך שאין לחברות החדשות סיכוי לעמוד בדרישות הכיסוי הנדרשות. "ביחס לגולן טלקום הדברים חלים ביתר שאת שכן גולן טלקום, בשונה מהוט מובייל, לא הגיעה עם מאות אנטנות באמתחתה… ברור שלא ניתן לטעון להפרה של הוראה ברישיון כאשר מדובר בהוראה שאינה ניתנת לביצוע ואף סותרת את המדיניות של משרד התקשורת", הוא הוסיף.

בנוגע להסכם שיתוף הרשתות עם סלקום, טענה גולן שהיה ידוע וברור שמתקני הגישה שלה אינם מתאימים לרשת המשותפת (משום שהם אינם מתאימים לדור 4 סלולרי) ונופלים מאתרי שידור רגילים "מבחינת איכות ואמינות הכיסוי". אך מכיוון שהסכם השיתוף כבר הוגש למשרד התקשורת בהנחה כי יאושר, החלה גולן "בהכנות כנות ואמיתיות לרשת האחודה ופירקה את האתרים שלא יוכלו לשמש את הרשת האחודה עם סלקום". לטענת גולן, "גם משרד התקשורת ידע את הנימוקים הנ"ל והיה ברור לו כי אין כל טעם במשך החזקת מתקני הגישה וזו, ככל הנראה, אחת הסיבות לכך שבמשך שנה שלמה, ואף שידע על פירוק האתרים, החליט המשרד שלא לנקוט פעולה כלשהי ולאשר זאת בשתיקה".

אוזן קשבת 
במשרד האוצר

לטענות חברת גולן טלקום יש צידוק מסוים והן זוכות לאוזן קשבת, בעיקר במשרד האוצר. ראשית, אכן קשה מאוד להקים אתרים בישראל, אך החברה ידעה זאת כשניגשה למכרז התדרים. שנית, גולן ניסתה לאשר הסכם שיתוף רשתות עם סלקום שלוש פעמים אך נדחתה כל פעם על ידי המדינה, אף שהפערים מול דרישות המדינה היו קטנים מאוד. שלישית, המדינה העלימה עין באופן עקבי, דבר שיכול להתפרש כאישור שבשתיקה, ממהלך פירוק האנטנות של גולן לקראת הקמת רשת משותפת. הסכמי שיתוף רשת הן החלופה העדיפה על ידי המדינה, הן מסיבות של הפחתת מקורות קרינה והן מסיבות של יעילות משקית וכלכלית.

מלבד הטענות כלפי המדינה, גולן תקפה גם את העותרת פרטנר. לדבריה, פרטנר אינה אמורה להיות צד בסוגייה כי היא מתחרה עסקית. בתגובה לעתירה ציטטה גולן את טענת פרטנר שלפיה, גם היא מתקשה בבניית אנטנות סלולר. לבסוף, פרטנר טענה שהפרות הרישיון של גולן גורמות לה הפסדים כספיים משמעותיים, אך לטענת גולן, בדו"חות לבורסה של פרטנר אין לכך אזכור. "בתשקיף שפירסמה פרטנר ביוני אין מלה או חצי מלה על קשר כלשהו בין אי עמידה נטענת של גולן בהוראות רישיונה לבין התוצאות הכספיות של פרטנר", נכתב בתגובה לעתירה של גולן.

לסיכום, עורכי הדין של גולן הבהירו: "ככל שמשרד התקשורת לא יקבל את טענות גולן טלקום, החברה תפעל למיצוי זכויותיה, בהן ערעור".

עליית המחירים בלתי נמנעת

מדינת ישראל דחתה שלוש פעמים הסכמי שיתוף רשת שהגישו סלקום וגולן טלקום. בשורה התחתונה, גולן לא התחייבה למספיק השקעות באופן שישביע את רצון הממשלה. אז כמה עולה כרטיס כניסה לרשת? וכמה עולה להחזיק אותה? נעשה חשבון גס:

ניקח את תרחיש המינימום, לפיו גולן לא מצטרפת לרשת סלקום כשותפה שנייה (50%–50%), אלא לרשת PHI של פרטנר ו–HOT מובייל כמשתתפת שלישית (30%–30%–30%). אנחנו יודעים ש–HOT שילמה 250 מיליון שקל כדי לקבל כרטיס כניסה לרשת המשותפת והביאה לחתונה כשליש מהאתרים. מכיוון שגולן מגיעה בלי אתרים לחתונה, היא תצטרך לשלם סכום כפול, לכל הפחות: כ–500 מיליון שקל.

על כך צריך להוסיף הוצאות שוטפות: פרטנר דיווחה על הוצאות של שכירות אתרים ותקורות של 315 מיליון שקל ב–2015, בנוסף להוצאות תחזוקת רשת בסך 145 מיליון שקל. פרטנר גם משלמת כל שנה הוצאות תמסורת לבזק בסך 60 מיליון שקל. אם נוסיף לכך את עלות השכר של אנשי הרשת, כ–45 מיליון שקל, ונחלק ב–3, ההוצאות מסתכמות בכ–150 מיליון שקל בשנה (בהפחתת הוצאות שקשורות לליבת הרשת).

ועוד לא נגענו בהוצאות רכוש קבוע (Capex) על רכש ציוד - כאן הסכום הממוצע לרשת מגיע ל– 150 מיליון שקל בשנה. על כך צריך להוסיף עוד 50 מיליון שקל עבור גולן לבדה. בסך הכל, אם אנחנו מאוד חסכנים, גולן צריכה לשלם 500 מיליון שקל כדי להיכנס לשותפות ולשלם עוד 200 מיליון שקל כל שנה על תפעול ותחזוקת הרשת. עד כה גולן שילמה לסלקום סכום של 120 מיליון שקל בשנה וקיבלה גישה מלאה לרשת שלה - לא פלא שהיא לא ששה להשקעות כפולות ומכופלות.

ועוד חישוב לקינוח: ההפרש. אם ניקח את הוצאות הרשת (התיאורטיות) של גולן ברשת משותפת בסך של 200 מיליון שקל בשנה, ונוסיף עוד צורך בהחזר ההשקעה הראשונית בסך 500 מיליון שקל (160 מיליון שקל בשנה בפריסה לשלוש שנים) - נגיע להוצאות של 360 מיליון שקל לעומת 120 מיליון שהיו לגולן עד כה. את ההפרש, 240 מיליון שקל, גולן תצטרך להביא מלקוחותיה, וזה אומר עליית מחיר של כ–25 שקל ללקוח בחודש. נגיד שוב: עליית מחירים בשוק הסלולר היא כנראה בלתי נמנעת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#