מה קורה כשרוח המפקד נעלמת? - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
סייר אינטרנט

מה קורה כשרוח המפקד נעלמת?

מי יודע מה 
הכי טוב לחברה? גורם אחד ויחיד, קל להבנה וקל לזיהוי מפריד בין חברות מצליחות לחברות בדעיכה: נוכחות של דור המייסדים בתפקידי מפתח בחברה

6תגובות

הביזנס של יאהו מתפרק, וב–18 החודשים האחרונים מנייתה נפלה מכ–52 דולר לפחות מ–37 דולר. אפל לא מתפרקת, אבל בכל זאת מנייתה חווה את רצף הירידות הארוך ביותר שידעה ב–18 השנים האחרונות: בשנה האחרונה מנייתה צללה מכ–133 דולר לכ–93 דולר. לא נעים.

מצד שני ישנן אמזון, שנסחרת בשיא של כל הזמנים, שקובע לה שווי של 322 מיליארד דולר; צ'ק פוינט, שנסחרת בשיא של יותר מעשור; פייסבוק, שנסחרת במחיר הגבוה ביותר מאז שהונפקה; וגוגל, שקרובה מאוד לשיא היסטורי.

אפשר כמובן לנסות להבין מדוע אלה בשפל ואלה בשיא. אצל אפל הסיבה העיקרית לשפל נעוצה בהיחלשות המשמעותית של מכירות האייפון, המכשיר שעשה אותה, ואצל יאהו הסיבה העיקרית היא הכישלון העמוק בהתאמה לעולם של מכשירים ניידים. מנגד, אמזון הצליחה ליצור בתוך כמה שנים ביזנס חדש לגמרי, עצום ורווחי — מחשוב ענן; פייסבוק התברגה בצורה הכי טובה במובייל; וכן הלאה וכן הלאה.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

הניתוחים האלה לא רק מעניינים, אפשר להפיק מהם הרבה. אבל יש משהו אחד – גורם אחד ויחיד, קל להבנה וקל לזיהוי – שמפריד בין שתי הקבוצות האלה: החברות בקבוצה השנייה מנוהלות עדיין על ידי המייסדים — והחברות בקבוצה השנייה לא.

טים קוק
אי־פי

כל שלב בחייהן של חברות חשוב — בכל שלב ניתן להצליח ולהיכשל. אבל השלבים הראשוניים הם החשובים ביותר. בשלבים האלה נקבעים כל הפרמטרים הבסיסיים והעמידים ביותר של החברות — מהחזון העסקי, דרך הכלים הטכנולוגיים ועד הערכים, תרבות הניהול והתרבות הארגונית.

כל אלה הם התשתית — ומה שבא בהמשך בנוי על התשתית הזאת, לטוב ולרע. וזה נכון גם אחרי שהצטרפו למייסדים העובדים הראשונים ואחריהם עשרות, מאות ואלפי עובדים ומנהלים נוספים. במידה רבה, המרכיבים האלה הם כוח המשיכה של החברות לאורך זמן. כלומר העובדים שמגיעים בהמשך אינם "לומדים" את היסודות האלה, כי אם ההפך — היסודות הם אלה שמושכים את העובדים המתאימים. ומי ששומרים על המרכיבים האלה ומדביקים את כולם יחד הם המייסדים: ג'ף בזוס, מארק צוקרברג, לארי פייג', גיל שויד ומייסדים־מנהלים רבים אחרים.

וזו לא רק "רוח המפקד" — בכל המקרים האלה המייסדים עדיין מחזיקים בנתחים משמעותיים ממניות החברות, כך שיש להם גם מניעים כלכליים גדולים בהרבה מאלה של מנהלים שכירים.

זה לא שאין סטיות מהמודל הזה: השיא של אפל הגיע בתקופתו של טים קוק, והשיא של יאהו היה בתקופתו של טים קוגל כמנכ"ל. אבל יש להן הסברים במונחים של מייסדים: במקרה של אפל, השיא נקבע עדיין כשהיתה חברה של סטיב ג'ובס, ובוודאי עדיין כשההילה שלו ליוותה את כל מוצריה; ואצל יאהו, המייסדים, ג'רי יאנג ודיוויד פיילו, היו עדיין מעורבים בה — מה גם שהשיא נקבע בדצמבר 1999, רגע לפני התפוצצות בועת האינטרנט. ויש גם דוגמאות למייסדים שהרסו את החברות שלהם, כמו מארק פינקוס בזינגה.

ההבחנה הזאת גם אומרת משהו לגבי התקופה לאחר שהמייסדים עוזבים: התקופה הכי טובה של אינטל היתה כשנוהלה על ידי אנדי גרוב, השנים הטובות ביותר של מיקרוסופט היו כשהובלה על ידי ביל גייטס — ואפל נהפכה לאפל בזמנו של סטיב ג'ובס. אחרי עזיבת המייסדים, משהו בסיסי משתנה. זה יכול לקחת שנה, שנתיים או חמש — אבל בסוף זה קורה.

אי־פי


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#