רילוקיישן לממלכה: הסטארט-אפים הישראליים כובשים את לונדון - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רילוקיישן לממלכה: הסטארט-אפים הישראליים כובשים את לונדון

יותר מ-60 סטארט-אפים ישראליים פועלים בעיר ועוסקים בעיקר בפינטק, מדיה חברתית ופרסום - צפו במפת החברות הישראליות בבירת בריטניה

18תגובות
East London Tech City, רובע ההיי־טק בלונדון. כ–4,000 סטארט־אפים פועלים בעיר
בלומברג

בגיל 24 אייל רבינוביץ' היה חלק מקבוצת המייסדים של חברת הגיימינג PlayScape, שגייסה כ–17 מיליון דולר והגיעה ל–70 מיליון משתמשים. לפני כשנה הוא עזב אותה, ולאחרונה הצטרף לקרן ההון סיכון הלונדונית אוקטופוס ונצ'רס, שבה הוא משמש מנהל השקעות. כך הוא נחשף לפעילות הסטארט־אפיסטית בעיר ולהשקעות שנעשות ממנה בכל אירופה.

כיזם של חברה שפנתה בשלב הראשון לשוק האמריקאי, רבינוביץ' נחשף בלונדון לפוטנציאל הבלתי־ממומש שעומד בפני סטארט־אפים ישראליים. "הצעד הטבעי לחברות ישראליות הוא לעבור לסן פרנסיסקו, אבל נכון יותר לעבור ללונדון. סן פרנסיסקו רחוקה יותר, תחרותית יותר, יקרה יותר וקשה יותר לניהול, בגלל המרחק ובגלל הפרשי הזמנים", אומר רבינוביץ׳. עם זאת, לדבריו, "בלונדון אין כמעט חברות ישראליות — זה לא הגיוני".

גם צחי דוידוביץ הוא יזם. לפני שלוש שנים הוא הגיע ללונדון מניו יורק, שבה חי תקופה קצרה. לאחר ששימש בכמה תפקידים בסטארט־אפים, הוא חבר לשותף ישראלי ולשותף לונדוני, ויחד הם הקימו את Cardlife, שמפתחת פתרון שמסייע לעסקים לנהל הרשמה לשירותי מקוונים. היום דוידוביץ מנהל את הפעילות של Cardlife מלונדון, בעוד מרכז הפיתוח של החברה נמצא בישראל. "העסק 
והמשקיעים שלנו נמצאים כאן, והפיתוח בישראל. יקר מאוד לשכור פה מפתחים ואין את האיכות והמגוון הישראלי", מספר דוידוביץ. בינתיים, פעילות החברה בלונדון היא מצומצמת, וכוללת חמישה עובדים.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

מעבר היזמים ללונדון מואץ בשנה האחרונה

דוידוביץ הוא אחד מהאחראים למפה חדשה שמרכזת את הסטארט־אפים הישראליים בלונדון (Israeli Mapped in London), שנוצרה על ידי גיא פרנקלין, ונחשפת כאן לראשונה. בשנים האחרונות לונדון הופכת בית ליותר ויותר סטארט־אפים ישראליים. כעת, לראשונה, הם נאספו על פני מפה אחת שנותנת הצצה טובה יותר לסצנה הישראלית המתפתחת בעיר, שהיא לא הבחירה הראשונה של חברות ישראליות המעוניינות להתרחב לחו"ל.

בלומברג

החיבור בין דוידוביץ לפרנקלין - שהקים את מפת הסטארט־אפים הישראליים בניו יורק, Israeli Mapped in New York, והרחיב אותה לערים נוספות - נוצר עוד בארה"ב.

בנוסף להיותו שותף לניהול המפה בלונדון, דוידוביץ עומד מאחורי היוזמה Founders Nation, שמחברת בין מייסדי סטארט־אפים. "לא האמנתי שיש חברות שרואות בלונדון בסיס להתרחבות", אומר דוידוביץ. אולם כשהתחיל בעבודת המיפוי, גילה שהמצב בשטח שונה. "בשנים האחרונות, יחד עם התרחבות גלובלית של סטארט־אפים ישראליים לארה"ב, זיהיתי גם טרנד של סטארט־אפים ישראליים שמתרחבים ללונדון", מוסיף פרנקלין.

בלומברג

לפי המפה, כ–70 גופים עם קשר לישראל, ובהם 66 סטארט־אפים טכנולוגיים וחמישה גופים שתומכים באקו־סיסטם של ישראל ובריטניה, פועלים בלונדון. העיר היא גם מוקד לחברות ציבוריות ישראליות: 16 חברות ישראליות נסחרות בבורסת לונדון, שלושה רבעים מהן עוסקות בטכנולוגיה, בהן חברת הפרסום הדיגיטלי מטומי ופלייטק של טדי שגיא. בחמש השנים האחרונות גייסו החברות הישראליות בלונדון כ–240 מיליון ליש"ט. בנוסף, פועלים בעיר עשרה מתחמי עבודה של WeWork, שמנוהלת על ידי מייסדה הישראלי, אדם נוימן, המוביל אותה מניו יורק.

עם זאת, המספרים עדיין נמוכים בהשוואה לנוכחות של חברות ישראליות בערי סטארט־אפ מובילות אחרות. במפת הסטארט־אפים הישראליים בניו יורק רשומים קרוב ל–300 סטארט־אפים וגופים ישראליים בתחומי הטכנולוגיה, והמפה של בוסטון כוללת כ–100 גופים. לדברי היזמים הישראלים בלונדון, עוד לא נוצרה בה קהילה מגובשת של יזמים ישראלים, כפי שקיימת בעמק הסיליקון למשל. עם זאת, לדבריהם, תהליך המעבר של יזמים לעיר מואץ בשנה האחרונה.

בכמחצית מהחברות הישראליות המופיעות במפה, המנכ"ל או אחד המייסדים מתגורר בלונדון. נתון זה נכון לגביFunzing, שפועלת בתחום הבילויים והאירועים, Kano Cumputing, שפיתחה מחשב ללימוד תוכנות לילדים, ו–MySupermarket, שמשווה סלי קניות וניתן לקנות דרכה מוצרי מזון. חברות אחרות אמנם לא העבירו את ההנהלות שלהן לעיר, אך הן מנהלות חלק משמעותי מהפעילות שלהן בה. חברות המלצות התוכן טבולה ואאוטבריין מעסיקות כל אחת כ–50 עובדים בעיר.

בגרף זה מתוארים סטארטאפים ישראלים שפועלים בלונדון

>> להגדלת התרשים ליחצו כאן

במקרה של טבולה למשל, מדובר ביחידה עסקית שלמה הפועלת בלונדון, שבראשה עומד סגן הנשיא בחברה לאירופה, והיא מעסיקה עובדים בתחום המכירות, מנהלי לקוחות וצוות שירותים מקצועיים. חברות נוספות שיש להן פעילויות משמעותיות בלונדון, ומעסיקות כל אחת כ–20 עובדים, הן קלטורה, שפיתחה פלטפורמה לניהול תוכן וידאו, חברת האינטרנט סופרסוניק, ו-TradeAir.

פינטק, בידור 
ופרסום מקוון

תחומי הפעילות המרכזיים של חברות ישראליות בלונדון הם אותם תחומים שניתן למצוא בשפע בעיר: פינטק (טכנולוגיה פיננסית), שבו בולטות חברות כמו Curve, Tradair ו–Personetics, חברות הפועלות בתחומי הבידור, התרבות והבילוי, כמו Funzing, וחברות בתחום הפרסום המקוון, כמו סופרסוניק, שהתמזגה עם איירון סורס בשנה שעברה. לדברי דוידוביץ, תחום נוסף שבו מתרחשת פעילות יזמית טכנולוגית משמעותית בלונדון - שחברות ישראליות עדיין לא פועלות בו - הוא תחום הנדל"ן. "כל אזור או עיר בעולם מושכים אליהם חברות ישראליות שמתאימות לאקו־סיסטם המקומי. אם בניו יורק אלה חברות פרסום וידיאו ובבוסטון אלה חברות של פארמה וקלינטק, אז בלונדון מדובר בחברות פינטק, מדיה חברתית ופרסום" אומר פרנקלין.

מה מושך את הישראלים ללונדון? מבחינת חברות ישראליות, השוק הבריטי היה תמיד נקודת כניסה לשוק האירופי - שוק גדול יחסית, מתקדם ודובר אנגלית, שמוביל בתחומי הפיננסים והתרבות, כך שחסמי הכניסה אליו נמוכים בהשוואה למדינות אחרות באירופה. גם הפרש השעות הקטן בהשוואה לישראל מקל על ניהול חברה שפועלת במקביל בתל אביב. הסיבות האלה היו קיימות תמיד. מה שבכל זאת השתנה בשנים האחרונות הוא שלונדון, בין היתר הודות לדחיפה ממשלתית ועירונית, הפכה למוקד חדשנות שמעודד סטארט־אפים.

"חשוב להבין את המוטיבציה של חברות שבוחרות בלונדון כבסיס להתרחבות", אומר דוידוביץ. "הקרבה הגיאוגרפית והקרבה בשעות, עוזרות לשמור על הצוות כשהוא גדל. מעבר לזה שלונדון היא עיר עצומה דוברת אנגלית עם המון הזדמנויות לסטארט־אפים וכסף של משקיעים, היא בסיס כניסה לשוק האירופי. הנקודה השלישית היא עלויות העובדים בהשוואה לעמק הסיליקון. אף ששכר המפתחים הוא גבוה מהממוצע בישראל, בהשוואה לעמק הסיליקון, העלויות סבירות יותר ויש סיכוי נמוך יותר שיגנבו עובדים בין החברות", הוא מוסיף.

יתרון נוסף שדוידוביץ מציין הוא התחרות על לקוחות, שהיא קטנה יותר בלונדון בהשוואה לשוק האמריקאי, ולכן עלויות השיווק נמוכות יותר.

DevGAMM

ההשקעות גדלו פי עשרה בתוך חמש שנים

העניין שמביעים סטארט־אפים ישראליים בלונדון בשנה האחרונה, הוא חלק מהתעוררות רחבה יותר של העיר, שממתגת את עצמה כמוקד חדשנות עולמי. לפי הערכות, בעיר פועלים כ–4,000 סטארט־אפים. זה אמנם מספר נמוך מבישראל, שבה פועלים כ–7,000 סטארט־אפים, אך הוא צומח בשנים האחרונות. לפי נתוני הממשלה הבריטית, כ–382 אלף איש עובדים במגזר הטכנולוגיה והמידע בלונדון - עלייה של 11% מאז 2009. לפי הערכות, כ–30% מהמשרות החדשות בעיר מאז 2009 הן בתחום הטכנולוגיה.

דו"ח של חברת Compass דירג את סצנת הסטארט־אפים בלונדון ב–2015 במקום השישי בעולם - עלייה של מקום אחד בהשוואה לדו"ח הקודם שפורסם ב–2012, והראשונה מבין הערים האירופאיות בדירוג. תל אביב ירדה בתקופה זו שלושה מקומות - מהמקום השני לחמישי. כמו כן, ההשקעות בהון סיכון בלונדון גדלו בתוך חמש שנים פי עשרה, והגיעו ל–2.3 מיליארד דולר ב–2015.

"בשלוש השנים האחרונות העיר משנה את פניה בנושא היזמות, בגיבוי גדול של העירייה, השקעות ממשלתיות, קרנות ומתחמי עבודה משותפים שקמו בעיר. כשהתחלנו לחפש משרד לפני שנתיים, ל–WeWork היה בניין אחד. היום יש להם 6–7 בניינים בלונדון. סטארט־אפים הופכים לחלק קריטי, ואזורים שלמים במרכז ומזרח לונדון הפכו למזוהים עמם", אומר דוידוביץ.

המרכז של הסטארט־אפים בלונדון נמצא באזור Silicon Roundabout (שמכונה גם East London Tech City), שבו נמצאים מתחמי עבודה לחברות הזנק, וגם משרדים של חברות טכנולוגיה רב־לאומיות כמו גוגל, שהקימה בו קמפוס גדול. גם הממשלה הבריטית משקיעה מאמצים בהנחת תשתיות אינטרנט מהיר בסביבה.

"לונדון תמיד היתה אחד ממרכזי העסקים והפיננסים בעולם לתאגידים שרצו להגיע לשוק האירופי", אומר פרד לרדייג, משקיע בקרן אוקטופוס ונצ'רס הלונדונית. "השינוי ב–5–6 שנים האחרונות הוא בתיאבון לטכנולוגיות. מספר הסטארט־אפים שהצליחו להתרחב באקו־סיסטם גדל, והממשלה תומכת. ראינו הרבה מענקיות הטכנולוגיה פותחות משרדים בלונדון - גוגל, פייסבוק, אמזון, איביי, לינקדאין, יאהו ומיקרוסופט - והן יוצרות צבאות של אנשי מוצר ופיתוח".

Tyba

לדבריו, "בעקבות המשבר הכלכלי ב-2008 אנשים הבינו שהבנקאות לא בטוחה כמו שהם חשבו, והרבה אנשים חכמים שעבדו בחברות הפיננסים הפכו ליזמים". תחום הפיננסים בלונדון מתאפיין בחדשנות, וכולל פלטפורמות למימון המונים, העברות כספים, החלפת מט"ח ובלוקצ'יין (התשתית הטכנולוגית המשמשת להעברת ביטקוין). לדברי לרדייג, בלונדון התפתח תחום האינטליגנציה המלאכותית מאז ימי המתמטיקאי אלן טיורינג. כיום יישומים של תחום זה באים לידי ביטוי בלמידת מכונה.

"בארה"ב יש 
רעש קיצוני"

ראש עיריית לונדון, בוריס ג'ונסון, שעומד לסיים את תפקידו, ביקר בישראל בנובמבר והקדיש חלק ניכר מזמנו לחיזוק הקשרים הטכנולוגיים בין העיר לסטארט־אפ ניישן. ג'ונסון, אישיות צבעונית, שהתנסה בישראל בכמה טכנולוגיות כחול־לבן, אמר לתקשורת ערב הביקור כי "לונדון היא שותפה טבעית בעבור חברות ישראליות שמעוניינות לצמוח. בלונדון יש מאגר איכותי של כישרונות וכלכלה דיגיטלית בתנופה, ולכן לא מפתיע שחברות היי־טק ישראליות הפכו אותה לבסיסן החדש ואת בורסת לונדון לשער הבינלאומי שלהן לעולם. באתי לכאן כדי לעודד חברות נוספות להצטרף אליהן". בינואר האחרון הכריז ג'ונסון על הקמת קרן של 20 מיליון ליש"ט לעידוד עסקים בעיר ולקידום חדשנות.

"בארה"ב יש רעש קיצוני - מאוד קשה ליזם צעיר לקבל תשומת לב ממשקיעים או לקוחות, אתה מתחרה ביותר ממאה עסקים באותו שלב כמוך. באירופה קל יותר להתחיל, כי יש פחות תחרות, ואז אפשר להתרחב לארה"ב", מדגיש לרדייג את היתרון של העיר על פני ערי חדשנות אחרות.

כוח האדם הטכנולוגי בלונדון - הכולל יזמים ועובדים - מורכב מאוכלוסייה מקומית וזרה שמגיעה אליה מכל רחבי האיחוד האירופי. בניגוד לשוק האמריקאי, שבו אשרת כניסה (ויזה) מהווה חסם בפני יזמים, בריטניה פתוחה יותר לקלוט זרים - יתרון לישראלים שבוחנים את האפשרות. לא פלא שמאחורי חלק גדול מהסטארט־אפים בלונדון עומד יזם זר ושבחברות מועסקים עובדים זרים רבים מאירופה. יתרון זה עלול להיפגע עקב משאל העם שייערך ביוני בבריטניה בנוגע לעזיבת האיחוד האירופי ("ברקסיט").

בלומברג

"האנגלי הממוצע לאו דווקא יבחר לפתח קריירה במקצועות הטכנולוגיים, ובסטארט־אפים בכלל. אפשר לפתוח את הגיוס בפני אזרחים אירופאים מחוץ לעיר, וזה מגדיל את המעגל. הרבה מהמעצבים שלנו היו איטלקים, כי באופן מסורתי, הרבה מאנשי המוצר והעיצוב הגיעו משם ועברו ללונדון. באיטליה יש אבטלה גבוהה וקשה לקבל משרה, הם מוכנים לקבל משרה אפילו בשכר התחלתי לשנתיים כדי לצבור ניסיון ולהכפיל את השכר בהמשך", אומר דוידוביץ.

לרדייג מוסיף כי "גיוס עובדים בעמק הסיליקון הוא תהליך יקר וקשה. אנשים מרבים לעבור בין חברות. באירופה יש פחות תחרות, לכן המשכורות אמנם גבוהות - אבל לא כמו בעמק הסיליקון, ואנשים נוטים להישאר זמן רב יותר בחברות".

הטבות מס, חממות והון ראשוני זמין

יתרון נוסף של לונדון מבחינת יזמים ישראלים הוא תעשיית הון סיכון מקומית שפותחת בפניהם אפיק מימון נוסף. בין הקרנות הפועלות בלונדון ניתן לציין את אקסל ואינדקס, והממשלה מעודדת את המשקיעים המקומיים לשים את כספם בסטארט־אפים באמצעות הטבות מיסוי. כך, למשל, משקיע אנג'ל בסטארט־אפים יקבל הטבת מס של 30% ביום ההשקעה ויזמים שמחזיקים לפחות 5% מהחברה יקבלו הקלת מס של 10% אם יעשו אקזיט, וחברות שמבצעות מו"פ יכולות לקבל הקלת מס של עד 65%.

Stefano Giovannini

"בלונדון יש אקו־סיסטם בוגר, שאפשר למצוא בו כל דבר שצריך כדי לגדל חברה: חממות, הון ראשוני, קרנות השקעה וקרנות צמיחה. למשקיעים יש הרבה תמריצים להשקיע בחברות, ובצד השני של הספקטרום, יש לנו אקזיטים בולטים, והם הנפקות בשוק המקומי, שהוא שוק מעניין. זה נעשה אפשרי לגדל ולמכור חברה באירופה, ובאנגליה בפרט", אומר לרדייג מקרן ההון סיכון אוקטופוס.

בידי הקרן 564 מיליון דולר להשקעות בסטארט־אפים בשלבים מוקדמים, ובשנה הקרובה בכוונתה להשקיע 100 מיליון דולר ביזמים אירופים. בניגוד לישראל למשל, שבה רוב המימון לסטארט־אפים מגיע מחו"ל, בלונדון, מחצית מהכסף המושקע בחברות הוא מקומי. "אחרי התנפצות הבועה בשנת 2000, הרבה מהקרנות האמריקאיות חזרו לארה"ב. ב–30% מסבבי ההשקעה משתתפים משקיעים אמריקאים. חלק גדול מהם משקיעים בלי משרד מקומי", אומר לרדייג.

יותר מ–80 שיתופי פעולה עם ישראל

בשנים האחרונות נעשים גם מאמצים ממשלתיים לחבר בין לונדון למוקדי הטכנולוגיה העולמיים. ב–2011 הוקם ה–UK Israel Tech Hub, גוף ממשלתי שמטרתו לייצר שיתופי פעולה בין חברות ישראליות ובריטיות. הגוף פועל לפיתוח עסקי של חברות בשתי המדינות. "אנחנו חושבים שלונדון יכולה להיות בסיס טוב לניהול הפעילות האירופית של חברה ישראלית", אומר יו"ר ה–Tech Hub ולשעבר מנכ"ל משרד האוצר, חייים שני. בנוסף, שני שותף בקרן IGP, שממוקדת בהשקעה בחברות טכנולוגיה ישראליות.

זינוק בהשקעות הון סיכון בלונדון
השקעות של קרנות הון סיכון בחברות היי-טק הפועלות בלונדון
2010 - 100 מיליון דולר
2015 - 2,280 מיליון דולר

ב–Tech Hub מיפו כמה תחומים בעלי פוטנציאל ליצירת סינרגיה בין חברות ישראליות ובריטיות. הראשון הוא מסחר מקוון - לאור שיעורי החדירה הגבוהים והיקפי המסחר הדיגיטלי במדינה. תחום שני הוא פינטק, שבו לונדון, כמרכז פיננסי עולמי, מספקת כר פורה להטמעת טכנולוגיות חדשניות. תחום שלישי שמעניק הזדמנות ליזמים ישראלים בבריטניה הוא מים וחקלאות, בעיקר מול חברות הנדסה בריטיות, שמובילות פרויקטים בכל העולם.

תחום נוסף שאותו זיהו ופועלים לקידומו הוא חיבור סטארט־אפים של יזמים ערבים לגופי תוכן ומסחר מקוון שפונים למגזר הערבי ולמימון ממדינות המפרץ. בין היתר, לונדון היא הבית של העיתון הערבי המוביל "א־שרק אל־אווסט" ומקום מושבה של הוצאת הספרים פינגווין. מתחום נוסף הוא פארמה ושירותי בריאות, שהצורך בו גובר על רקע התוכנית הממשלתית להפחית את הוצאות הבריאות באמצעות שימוש בטכנולוגיה, תחום אחרון שבו זוהה פוטנציאל לשיתופי פעולה לחברות ישראליות ובריטיות, הוא תחום התחבורה, שבו בולטות יצרניות רכב מקומיות כמו יגואר, רולס־רויס ולנד רובר.

בשנים האחרונות יזם ה-Tech Hub כמה פגישות בין סטארט-אפים ישראליים שזיהה כבעלי פוטנציאל גבוה לשיתוף פעולה, לחברות בריטיות רלוונטיות. "ניסינו לגעת בתחומים שהשוק לא ראה, או להאיץ תהליכים", אומר שני. "בתחום המגזר הערבי, למשל, התחלנו מאפס. בתחום הפינטק, הבנקים הגדולים קנו במשך שנים מוצרים מחברות ישראליות. אבל בשנתיים האחרונות כולם באו עם אותו רעיון, שצריך לחדש ולשבור את הפרדיגמה ולעבוד עם סטארט־אפים בצורה שונה".

במסגרת שיתוף הפעולה נחתמו יותר מ-80 שיתופי פעולה בילטרליים. הסחר בין המדינות מוערך כיום ב-6 מיליארד דולר - עלייה של 1.6% לעומת 2014, לפי נתונים לא רשמיים של שגרירות ישראל בבריטניה. שתיים מהעסקות הגדולות האחרונות שנחתמו בין המדינות, הן עסקה בין רולס־רויס לאלעל למכירת מנועים למטוסים במיליארד ליש"ט, ומכירת סימולטורים לאימוני הצבא הבריטי על ידי אלביט מערכות, בשווי חצי מיליארד ליש"ט.

אולם לונדון לא חפה מחסרונות בפני יזמים. אחד הגדולים שבהם הוא יוקר המחיה בעיר: "השכירות גבוהה מאוד, וזה משפיע על שכר העובדים ועל הניוד שלהם", אומר דוידוביץ. הוא גם מצביע על הבדל תרבותי שאליו הישראלים נדרשים להסתגל מבחינת קצב עשיית העסקים והתרבות העסקית. עם זאת, אין ספק שהעיר מחזקת את מעמדה כאלטרנטיבה שאותה כדאי ליזמים הישראלים להתחיל לבדוק בדרך לצד השני של האוקיאנוס ולשווקים העולמיים.

מפת הסטארט-אפים הישראליים בלונדון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#