וינטג' גייסה 200 מיליון דולר לקרן חדשה

הקרן, שמנהלת הון בסך כ–1.3 מיליארד דולר, תשקיע בקרנות הון סיכון בישראל, בארה"ב ובאירופה, ובקרנות פרייווט 
אקוויטי שמתמחות בטכנולוגיה בארץ ■ אלן פלד, ממייסדי הקרן: ״התשואות של קרנות ההון סיכון הישראליות משתפרות״

ענבל אורפז
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

קרן וינטג׳ השלימה גיוס של 200 מיליון דולר לקרן חדשה. הקרן, Vintage IX, תפעל במודל של פאנד אוף פאנדס (Fund of Funds) ותשקיע בקרנות הון סיכון. וינטג' תיכננה לגייס 175 מיליון דולר, אך הגדילה את הקרן לאור ביקוש המשקיעים. זוהי הקרן השלישית שוינטג' מגייסת בתוך שלוש שנים, והיא מביאה את סך ההון שהקרן מנהלת לקרוב ל–1.3 מיליארד דולר - סכום שהופך אותה לאחת מקרנות ההון סיכון הגדולות בישראל.

הקרן החדשה פועלת במודל ייחודי יחסית בנוף ההון סיכון הישראלי: היא תשקיע את ההון שגייסה ב–20-15 קרנות הון סיכון בישראל, בארה"ב ובאירופה, וכן בקרנות פרייווט אקוויטי שמתמחות בטכנולוגיה בישראל. לדברי אלן פלד, שותף מנהל בקרן ואחד ממייסדיה, וינטג' החזיקה במשך השנים מניות ב–115 קרנות הון סיכון ישראליות. עם זאת, רוב הכסף של הקרן יושקע בקרנות זרות, חלקן מקרנות ההון סיכון המובילות בעולם.

אלן פלד, שותף מנהל בקרן וינטג'
אלן פלד, שותף מנהל בקרן וינטג'צילום: עופר וקנין

תקופת ההשקעות האופיינית לקרנות מסוג פאנד אוף פאנדס היא שלוש שנים. המשקיעים בקרן החדשה הם ברובם גופים מוסדיים אמריקאיים, קנדיים וישראלים. לדברי פלד, המוסדיים הישראליים הגדילו את היקף ההשקעות שלהם בקרנות הון סיכון ישראליות בהשוואה לעבר.

כקרן שביצעה לאורך השנים השקעות בחלק גדול מהקרנות שפועלות ושפעלו בישראל, לוינטג' יש פרספקטיבה ארוכת שנים על השוק המקומי. "ביצועי קרנות ההון סיכון הישראליות משתפרות", קובע פלד.

נתונים שפורסמו 
ב–TheMarker בעבר הראו שהתשואות של קרנות הון סיכון ישראליות רבות היו שליליות. לדברי פלד, כמה סיבות גרמו לשיפור. "לפני 15 שנה התעשייה היתה צעירה מאוד ועברה את המשבר הראשון בשנת 2000. הרבה אנשים למדו מהחוויה הזאת ולא עושים את הטעויות שעשו אז", אמר פלד, והוסיף כי "דבר שני, השותפים בקרנות ההון סיכון הבינו 
שאי־אפשר להשיג תשואה על קרן של 100–150 מיליון דולר עם אקזיטים בהיקף של 100 מיליון דולר - המתמטיקה לא עובדת. חייבים לבנות חברות גדולות יותר, והיום רואים את זה קורה. בשנים האחרונות גדל היקף האקזיטים".

פלד הסביר בנוסף כי "הנוכחות של הקרנות האמריקאיות בישראל נתנה הרבה מההון הדרוש לצמיחה - שהיה חסר לבניית החברות הגדולות. נקודה נוספת היא יזמים מנוסים, 
שיצאו עם כסף מהאקזיט הראשון, ושחוזרים פעם שנייה ושלישית לבנות חברות גדולות יותר. שינוי נוסף הוא שתחומים טכנולוגיים שישראל חזקה בהם חזרו להיות חמים. לפני ארבע שנים, למשל, היה כמעט בלתי־אפשרי לגייס כסף לחברת אבטחת סייבר".

לדברי פלד, בשנים האחרונות רואים שני שינויים בהתנהלות החברות הישראליות: הראשון הוא שסטארט-אפים שמגיעים להנפקה החלו לראות בה אירוע מימוני ולא אירוע של אקזיט, והשני הוא שחברות ישראליות התחילו לרכוש חברות כדי לבנות את עצמן כחברות גדולות. ״רואים עכשיו שחברות, כמו וויקס, סייבר ארק וסולארק אדג׳, מנפיקות ומגייסות כסף שהן לא יושבות עליו, אלא משתמשות בו לרכישות. מבינים שזה אלמנט קריטי לבניית מובילות. רכישות שמבצעות חברות פרטיות הוא טרנד שאף פעם לא ראינו והתחיל לפני 6-5 שנים״, אומר פלד.

על האופן בו פועלת פאנד אוף פאנדס, אמר פלד: ״הדבר הכי חשוב הוא לבחור את הקרנות הכי טובות וזה דורש עבודה סיזיפית - לבדוק את הצוות הניהולי, מי עשה איזה השקעות בעבר, האם אותם אנשים ממשיכים בקרן. צריך להכיר לעומק את תיק ההשקעות ואת הפוטנציאל שלו. קרנות הון סיכון מגייסות כסף כל 4-3 שנים, אבל עד שיודעים מה התשואה של הקרן, יכולות לעבור יותר מ-10 שנים. לכן צריך בעצם להבין את איכות התיק ולהעריך אותו הרבה לפני האקזיטים. כדי לעשות את זה צריך להבין את ההשקעות בחברות המצליחות ובחברות הפחות מצליחות, להבין את הדינימיקה בתוך הצוות, היכולת שלהם למשוך את היזמים הטובים וכמובן לדעת לבחור אותם״.

כדי להעריך את ביצועי הקרנות, וינטג׳ מנהלת מאגר מידע הכולל מידע על 4,200 סטארט-אפים בישראל. מאגר זה נחשב לגדול והמקיף ביותר בנוגע להיי-טק הישראלי. לדברי פלד, בשנה האחרונה וינטג׳ התחילה לספק שירותים לחברות גדולות מחו״ל שמחפשות פתרונות לבעיות טכנולוגיות. וינטג׳ מחברת ביניהן לבין חברות טכנולוגיה ישראליות בתחומן. ב-9 החודשים האחרונים התקיימו 250 פגישות בעקבות אותם חיבורים. "זו השקעה גדולה מצידנו של משאבים, אבל דרך שלנו להוסיף ערך לחברות, לקרנות ולאקו סיסטם כולו", אומר פלד.

וינטג' הוקמה ב–2003 על ידי אלן פלד, אהרון דברת ושלמה דברת. לצדו של פלד, הקרן מנוהלת על ידי השותפים אייב פינקלשטיין, עמית פרנקל ואהוד חי. בינואר 2015 גייסה וינטג' 125 מיליון דולר לקרן להשקעה בחברות בשלבים מתקדמים בהשקעות משותפות עם קרנות נוספות, ובאוקטובר לפני כן היא גייסה 144 מיליון דולר לקרן מסוג פאנד אוף פאנדס. ב–2013 גייסה וינטג' 161 מיליון דולר לקרן סקנדרי, שמתמקדת ברכישת אחזקות מבעלי מניות או במשקיעים בסטארט־אפים ובקרנות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker