סלפי, טביעות אצבע או פעימות לב: מה יחליף את הקוד הסודי בכרטיס האשראי? - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

סלפי, טביעות אצבע או פעימות לב: מה יחליף את הקוד הסודי בכרטיס האשראי?

מאז שנות ה-50 נהפך כרטיס האשראי לחלק אינטגרלי מהחיים המודרניים, אבל בקרוב מאוד נצטרך להתרגל לאמצעי תשלום אחרים, למשל, פעימות הלב שלנו ■ נשיא מסטרקארד אירופה, חוויאר פרז, הגיע לישראל כדי לחפש את הפתרונות בתעשיית הפינטק המקומית

תגובות
חוויאר פרז
אייל טואג

בשנה שעברה הודיעה מסטרקארד העולמית כי בקרוב ניתן יהיה לבצע תשלום בכרטיסי אשראי באמצעות סלפי. "בני הדור החדש מעוניינים בסלפי, ולכן אנחנו מניחים שהם יחשבו שזה יגן עליהם טוב יותר. הם יאמצו את זה", אמר ביולי האחרון ל-CNN אג'אי בהלה, מי שאחראי על פיתוח הטכנולוגיה החדשה במסטרקארד. הוא הוסיף אז כי השיטה הזאת גם תעזור לחברה להילחם בהונאות אשראי.

הספקנים הרימו גבה ואמרו כי "תשלום בסלפי" הוא לא באמת שימושי, מכיוון שהליך ההזדהות הוא די מסובך: במקום להגיש למוכר את כרטיס האשראי, הלקוח יצלם את עצמו, ישלח את התמונה למאגר זיהוי שיוודא שבאמת מדובר בו, וברגע שיתקבל אישור, הוא יוכל לבצע את הרכישה.

עבור רבים, ההודעה של חברת כרטיסי האשראי נשמעה כתעלול יחסי ציבור, אבל חוויאר פרז, נשיא מסטרקארד אירופה שביקר בישראל באמצע החודש שעבר, מתעקש שמדובר בגישה לגיטימית ביותר. "זה פתרון נחמד, לא?" הוא שואל בראיון ל-TheMarker, שבמסגרתו הציג את תחזיותיו על עתיד מערכות התשלומים וההיעלמות הקרובה של כרטיסי הפלסטיק מחיינו.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

"התיאוריה שלנו היא כזאת - אנחנו מאמינים שאנחנו חייבים לתת לצרכנים דרכים שונות של אימות זהות", הוא אומר. "טביעת אצבע, למשל. לפני לא הרבה זמן, אנשים אמרו שזה טיפשי, שזה לעולם לא יקרה. אף אחד לא חשב שיהיה קורא טביעת אצבע בסלולר, שתקשר אותו לטרמינל ותעשה את העסקה - וזו היתה החשיבה המקורית שלנו בתחילה.

"אפילו ערכנו ניסויים בנידון, וביטלנו את זה. לא ידענו שזה דבר שיהיה קל לעשות בסמארטפון כי לא היו סמארטפונים כשעשינו את הניסוי. אבל החשיבה שלנו היא שאנחנו צריכים לספק למשתמשים דרכים שונות של אימות זהות, שיהיו בטוחות. צריך לזכור שהאבטחה היא חשובה מאוד. זה הכסף של הצרכנים שמונח על הכף - וזה לא משחק", הוא אומר ומזהיר מפני חברות חדשות שמציעות שירותי תשלומים, אף שאין להן ניסיון מספק בתחום.

אולם בעתיד, הוא אומר, גם קורא טביעות אצבע בסלולר לא יספיק. הרי האקרים כבר העלו לאינטרנט פתרונות פריצה שלו. לדבריו, החברה נמצאת בימים אלה בשלבים האחרונים של פיתוח מכשיר אימות זהות ביומטרי המבוסס על פעימות הלב של המשתמש. "פעימות הלב הן ייחודיות. למעשה, פעימות הלב ייחודיות יותר מטביעות האצבע וקשה יותר לזייף אותן".

חנות של אפל בבייג'ין.
אי־פי

"הפלסטיק ייעלם ונמצא משהו אחר"

אמנם קורא פעימות הלב נולד בסטארט־אפ קנדי שמסטרקארד השקיעה בו, אבל זה בדיוק מה שחיפש פרז בישראל - חברות פינטק (טכנולוגיה פיננסית) מעניינות שיזרזו פתרונות תשלום מתקדמים, או במלים אחרות - יזרזו את היעלמות הפלסטיק.

פרז הגיע לישראל עם כ-25 בכירים במסטרקארד העולמית. הם ערכו פגישות עם 20 סטארט־אפים ישראליים ועם 40 מנהלי קרנות הון סיכון, בחיפוש אחר אפשרויות השקעה, או רכישה של חברות במגוון תחומים - החל מפתרונות אבטחה ועד טכנולוגיות תשלום מתקדמות שיעשו בעיקר יחסי ציבור טובים לחברה, כמו הסלפי שהצליח להגיע למדורים הטכנולוגיים בכל העולם.

"הפלסטיק - כמו שאנחנו מכירים אותו - ייעלם בתוך כמה שנים, ואז נמצא משהו אחר לצורך מה שאנחנו מכנים מבחינה טכנית 'אישורי תשלום', שזה בעצם המידע שנמצא על כרטיס האשראי. או במלים אחרות, המידע הדרוש לביצוע תשלום. לכן, פלסטיק ייעלם ונמצא משהו אחר", אומר פרז.

מה לגבי אפל פיי, סמסונג פיי וכל יתר המתחרות שמאפשרות תשלום באמצעות מכשיר הסלולר?

פרז: "לנו יש את מסטרפס, הגרסה של מסטרקארד לכל אלה. אבל אנחנו עובדים גם על פתרונות נוספים; אנחנו עורכים ניסויים להכנסת מכשירי תשלום אחרים, לדוגמה, צמידים, שעונים וטכנולוגיה לבישה כמו חולצה. אני חושב שכדאי להתחיל לשכוח מפלסטיק כאמצעי תשלום. אם אתה חושב על זה בעצם, זה לא הפלסטיק שייעלם, אלא הצ'יפ שיש בכרטיסים והחליף את הפס המגנטי".

אבל הצ'יפ לא נמצא בכלל בשימוש כל כך נפוץ במקום כמו ישראל - רוב בתי העסק כאן עדיין מסתמכים על הפס המגנטי.

"אל תשכח שהגירה טכנולוגית דורשת זמן. זה לא שמכריזים על פיתוח טכנולוגי וביום שלמחרת כולם משתמשים בו. אחרי שנסיים לפרוש את אפשרויות התשלום בצ'יפ, הסירה תפליג לאפשרויות תשלום אחרות כמו מסטרפס, אפל פיי וסמסונג פיי". פרז ציין שעוד לפני התשלום במובייל, החברה התקינה צ'יפ NFC (התקן המשמש לביצוע תשלומים) על שעונים, שאיפשר לשלם באמצעותם.

צרכנים רבים עדיין מפחדים להשתמש בשירותים כמו אפל פיי או מסטרפס, והיקף האימוץ של השיטות האלה נמוך בהרבה מהציפיות. איך אפשר לשכנע את הלקוחות להשתמש בשיטות תשלום מודרניות?

"הדבר הכי קשה הוא לשנות הרגלים של אנשים, בעיקר כשיש לך אמצעי תשלום מצליח מאוד כמו כרטיסי אשראי או חיוב וכדומה, וקל, פשוט ויעיל מאוד להשתמש בהם, אנשים אוהבים את זה. לכן, זה לפעמים דורש זמן כדי שאנשים יגידו, 'אני יכול לשלם גם באמצעות הטלפון שלי'.

"אני נמצא בתחום הזה כבר הרבה זמן. אפילו כשעברנו מפס מגנטי לצ'יפ - מעבר שלא דרש מהצרכנים שינוי ממשי מלבד שינוי הסיסמה, והחלפת החתימה בקוד סודי - וזה משהו הרבה יותר קל משינוי כלי התשלום - זה לקח זמן מסוים".

האתגרים של אבטחת תשלום רק גדלים. קח לדוגמה את האינטרנט של הדברים, שצפוי גם לאפשר תשלומים - הטכנולוגיה שם, אבל אין מספיק אבטחה. אתם באמת יכולים להבטיח תשלום מאובטח?

"בוודאי. פרשנו משהו שאנחנו קוראים טוקניזציה. זה קונספט פשוט יחסית, שלפיו אם יש לך נתונים דיגיטליים בטלפון או במחשב, אתה מכניס את מה שאנחנו קוראים לו ארנק, שיושב על מכונה חכמה שיש לה יכולת עיבוד ויכולות הצפנה".

מה שבעצם אומר פרז הוא שבתהליך הטוקניזציה, המכשירים החכמים שמקבלים את נתוני העסקה כמו שעה, מחיר, מקום ומוצר - שומרים את הנתונים האלה רק לרכישה עצמה, וכך בית העסק לא יכול לשמור את פרטי הלקוח - אלא רק את נתוני הטוקן המוצפנים, שבכל מקרה אחר יהיו חסרי שימוש.

"ככל שאנחנו נכנסים עמוק יותר לעידן הדיגיטלי, ההצפנה של כל העסקות עומדת להיות הרבה יותר חזקה כדי למנוע הונאות", הוא מוסיף, ומתגאה במסטרפס, הארנק הדיגיטלי של מסטרקארד, שאמור לפעול בטלפונים חכמים ובמחשבים בכל העולם. אולם הארנק המדובר עדיין רחוק מזמינות מלאה בישראל.

כרטיסי אשראי
בלומברג

מזהים צורך - ומוצאים לו פתרון

לדברי פרז, משום שמאחורי שירותים כמו אפל פיי עומדת טכנולוגיה של מסטרקארד (MDES), הוא לא באמת מחשיב אותם כתחרות לעסקים של מסטרקארד, חברת כרטיסי האשראי הגדולה בעולם, עם שווי שוק שמגיע לכ–103 מיליארד דולר. גם נתוני ההכנסות של החברה צומחים בשיעור ניכר, מ–6.72 מיליארד דולר ב–2011 ל–9.67 מיליארד דולר בשנה שעברה, וכך גם הרווחיות של החברה רשמה בתקופה האמורה גידול מרשים.

"ענקיות הטכנולוגיה החליטו למנף את הרשת של מסטרקארד ואת לקוחותיה - הבנקים והקמעונים - כדי לספק פתרונות תשלום ללקוחות שלהם", אומר פרז על אפל פיי וסמסונג פיי. "בסוף כל עסקה של אפל פיי, מסטרקארד עומדת מאחורי זה".

אפל פיי היא אולי לא מתחרה בעיניך, אבל ויזה כן, והיא משקיעה בטכנולוגיה באמצעים אחרים - כמו תמיכה בתשלום באופן ישיר דרך טוויטר והרחבת הפעילות באירופה.

"אנחנו עובדים קשה מאוד נגד התחרות שלנו באופן כללי. הארנק העולמי היחיד שזמין כיום הוא מסטרפס. למתחרים אחרים יש תכונות אחרות. לוויזה יש פתרון אחד לאירופה ופתרון אחר לשאר העולם - מה שכמובן פוגע במאמצים שלהם, כי במסטרקארד יש פתרון אחד עולמי שאפשר להשתמש בו בכל מקום. מהבחינה הדיגיטלית, מסטרקארד מקדימה את התחרות בהרבה. לא רק מול ויזה - אלא גם מול פייפאל ובערך כל אחד אחר".

בשנים האחרונות רכשה מסטרקארד עשר חברות פינטק, והשקיעה בעוד עשרות חברות אחרות באמצעות החממה הטכנולוגית שלה, סטארט פאת' (Start Path), שבה משתתפות גם חברות ישראליות.

"מה שאנחנו עושים זה להשתמש במודל הטוב והישן של בנייה מול רכישה. אנחנו מזהים צורך בשוק - של מנפיקי הכרטיסים, של צרכנים, של ספקים, של קמעונאים - ואז אנחנו מחליטים אם נבנה את הפתרון או שנרכוש אותו", אומר פרז.

איזה סוג של חברות ישראליות אתם מחפשים? להשקעה או לרכישה?

"אנחנו בודקים מהן הדרישות, מה הבעיה, ואיך אפשר לפתור את זה. אנחנו מסתכלים מסביב ואומרים, 'אוקיי, יש לנו בעיה עם נושאים כמו ביטחון, טוקניזציה או חיבור אנשים לרשת, ומחפשים חברות פינטק בעלות ניסיון בתחום המסוים", אומר פרז ומסרב לפרט אילו פתרונות ישראליים אהב.

הוא מוסיף כי למסטרקארד ולחברות תשלומים נוספות יש הזדמנויות רבות חדשות בגלל האינטרנט של הדברים, שמחבר כל מוצר חשמלי לאינטרנט - חיבור שהופך אותו לאמצעי תשלום, ויותר אמצעי תשלום יביאו ליותר עסקות, וליותר הכנסות לחברה כמו מסטרקארד.

כמו לדוגמה המקרר של סמסונג, שניתן לרכוש באמצעותו במכולת?

"כן. זה יחדש גם את המודל העסקי. כבר היום כשאתה לוקח קולה מהמיני בר בבתי המלון, הם ישר יודעים שלקחת את הקולה, הם יודעים להחליף את הבקבוק ולחייב אותך. החדשות הטובות עבורנו הן שבמקום לשלם על מה שרכשת במיני בר כשאתה עוזב את המלון, באותה עסקה עם התשלום הכללי - עכשיו מדובר בכמה עסקות, בכל פעם שאתה משתמש בו. האינטרנט של הדברים בעצם קשור לפשטות עבור הצרכן. קלות שימוש".

ויותר עסקות?

"ועבורנו יותר עסקות. יש דברים מורכבים יותר מזה ועסקות גדולות הרבה יותר".

גורם נוסף שעשוי לשמש תחרות עבורכם הוא הביטקוין או מטבעות קריפטוגרפיים. איך זה ישפיע על עולם התשלומים או על חברה כמו מסטרקארד?

"אני לא אגיד לך שאנחנו לא חושבים על זה, כי אנחנו כן. אבל כבר היום יש לנו תחרות מצד הכסף המזומן", אומר פרז, כשהוא מנסה להמעיט בחשיבות המטבעות הדיגיטליים. "יש כרטיסי חיוב שהם כמו מזומן, אבל הם גם מגנים על המשתמש ומאבטחים אותו, זה מגן על זכויות הצרכן, אם למשל המוצר לא הגיע וכדומה", הוא אומר וטוען כי תשלום באמצעות מטבעות כמו ביטקוין הוא לא בר קיימא משום שהוא לא מפוקח, וגם אם יפקחו על המטבעות הווירטואלים - התשלום בהם יהיה מסובך ולא כדאי, לטענתו.

"אם מישהו יגנוב את הטלפון עם המטבע הקריפטוגרפי שלך, למי תתלונן?"

אתה אומר שזה אותו דבר כמו כסף מזומן, ועדיין יש לכם תחרות מצדו.

"כסף מזומן הוא הרבה יותר זול ויעיל יותר ממטבעות קריפטוגרפיים. אל תבין אותי לא נכון, אני לא אגיד שאנחנו לא דואגים מזה, כי אנחנו כן. עד כמה מטבעות קריפטוגרפיים הם תחרות למסטרקארד? כרגע לא. בהמשך, אולי, אבל אני לא חושב שאראה זאת בחיי, ואולי אפילו אתה לא תראה את זה, משום שקלות השימוש וההגנה שמספקת מסטרקארד לצרכנים קשה מאוד לחיקוי. אנשים גם לא ממש חשבו עד הסוף על השאלה עד כמה נפוץ השימוש במטבעות קריפטוגרפים ומי ישלם על זה.

"נגיד שהממשלות יעברו עכשיו למטבעות קריפטוגרפיים, מה הן יעשו? יבנו מחשבי ענק בקוטב הצפוני ואז יוציאו מטבעות קריפטוגרפיים, ואז מה? איך הן יחזיקו אותם? זה נחמד שיש ביטקוין, אל תבין אותי לא נכון, כי הוא קטן, מיועד לאנשים מסוימים ולא מוטלת עליו חקיקה, אבל אתה לא יכול להשתמש במטבעות קריפטוגרפיים שהם לא בפיקוח, כי אז זה אומר שאתה לא מוגן. הדבר היחיד שמבטיח לך שהכסף שלך בבנק לא ייעלם הוא העובדה שבנק ישראל שולט בבנקים ומבטיח שהם יעמדו בחוקים ושהכסף שלך מוגן.

"מטבעות קריפטוגרפיים הם מציאות, הם קיימים, אבל מה שאני אומר הוא שהשימוש בהם יקר, מורכב וקשה לפרישה. השימוש בהם יהיה תהליך קשה".

ומה לגבי מזומן? לא נראה שהוא ייעלם.

"אנחנו צוברים תאוצה מול כסף מזומן, אנחנו יכולים להמיר מזומן לשיטות תשלום אלקטרוניות ואני חושב שהעידן הדיגיטלי ישנה את המצב. אני חושב שהכלכלה הדיגיטלית היא חברה טובה של מסטרקארד, כי אין מזומן בעתיד הדיגיטלי".

אז מה ייעלם קודם, שטרות או כרטיסי פלסטיק?

"הפלסטיק, ללא ספק", אומר בפרז בנחרצות. "מכיוון שאנחנו מנהלים את השימוש בכרטיסים, אף אחד לא באמת מנהל את השטרות", הוא אומר ומתכוון לכך שבשלב מסוים יכולה חברה כמו מסטרקארד להפסיק לחלוטין את השימוש בפלסטיק. "אין אפשרות להגדיל את ההגנה. אם אתה מאבד את הכסף - הוא נעלם", הוא אומר.

"חשבנו שתשלומי המובייל יהיו אסון"

לסיום, פרז מתבקש להגיד מהו הדבר הקיצוני ביותר שהוא סבור שיתרחש בעולם התשלומים בעשר השנים הבאות, אבל הוא מסרב להשיב על כך.

"אני עובד בתעשייה הזו כבר יותר מ-20 שנה, ובכל פעם שאלו אותי את השאלה הזאת ותמיד טעיתי. תמיד. אף פעם לא הצלחתי לנחש. הסיבה היא שיש כל כך הרבה פעילות בעולם. אף פעם לא חשבנו שטלפונים ייהפכו לכל כך חכמים. לפני 15 שנה ערכנו את הניסוי הראשון שלנו בתשלומים במובייל. זה היה אסון מוחלט", הוא אומר וחוזר על כך כמה פעמים. "הטלפונים לא היו חכמים, והצרכנים היו צריכים להקליד מספרים. נכנסת לחנות והיית צריך להקליד, זה היה מסובך - כישלון מוחלט.

"אף פעם לא חשבנו שלתשלומי מובייל יהיה עתיד מסוים. אם היית שואל אותי לפני 10 שנים מה אני חושב על תשלומים במובייל, הייתי צוחק עליך ואומר: 'ניסינו - אסון מוחלט'. קשה מאוד לחזות, אבל אין ספק שהפלסטיק ייעלם".

אתה מפחד לתת תחזיות?

"לא. פשוט אין לי תחזיות. אני חושב שבסופו של יום, שאלות כאלה לימדו אותנו שחייבים לדעת לרכוב על יותר מסוס אחד. אתה חייב להיות קרוב מאוד לשוק ושיהיו לך כמה אפשרויות".

הטכנולוגיה למניעת הונאות גורמת בעיקר לכאב ראש

נשיא מסטרקארד אירופה, חוויאר פרז, אמנם מודה שהחברה עוד לא סיימה לפרוש את טכנולוגיית הצ'יפים שלה בכרטיסי אשראי בארה"ב, אבל מתברר ששיעור האימוץ של הטכנולוגיה מאכזב מאוד. למעשה, רוב מסופי התשלום של הקמעונאים בארה"ב אינם מסוגלים לקרוא אותם - והשינוי לא נראה באופק.

לפי נתונים של אלכס ג'ונסון, מחברת המחקר מרקטור, רק 20% ממסופי התשלום בארה"ב יכולים לקלוט תשלום באמצעות הצ'יפ (EMV) - שיטה מאובטחת יותר מהתשלום באמצעות הפס המגנטי המוכר. לעומת זאת, בכ-60% מכרטיסי האשראי שמונפקים כיום בארה"ב ניתן למצוא את הצ'יפ המדובר.

הבעיה המרכזית שעמה מתמודדים הקמעונאים היא התשלום באמצעות הצ'יפ, שאורך לטענתם יותר זמן - ולכן הם לא ממהרים לעדכן את המערכות שלהם. גם מחיר עדכון מערכות התשלום גבוה, ולפי פדרציית הקמעונאים הלאומית בארה"ב, עלות התהליך תגיע ל–30–35 מיליארד דולר. בנוסף, קיימים קשיים באספקת מסופי תשלום חדשים שיכולים לקרוא את הצ'יפ.

טכנולוגיית הצ'יפ אינה חדשנית במיוחד והיא קיימת כבר יותר משני עשורים. ויזה הכריזה ב-2011 שעד אוקטובר 2015 יעבור כל השוק האמריקאי לתשלום באמצעות צ'יפים - תהליך שרחוק מלהיות מושלם בקרוב. הבנקים אינם מחייבים את הקמעונאים להכניס לשימוש את מסופי התשלום בצ'יפים - מה שמקשה על היכולת לחייב אותם לעבור לטכנולוגיה שאמורה למנוע הונאות, או לפחות להפחית את מספרן. על פי הערכות בארה"ב, השלמת ההטמעה של טכנולוגיית הצ'יפ תיקח לפחות עוד עשור.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#