למה לנסות קוד פתוח כשאפשר לשלם למיקרוסופט? - הייטק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

למה לנסות קוד פתוח כשאפשר לשלם למיקרוסופט?

רק לפני שנה החליטה הממשלה לבטל את חוזי שכירות התוכנה עם מיקרוסופט, ופשוט לרכוש את התוכנה מבלי לשלם דמי רישוי ושכירות שנתיים. ועכשיו, בשקט בשקט, התחדש הרומן בין מדינת ישראל לבין הענק מסיאטל

בשקט בשקט, דקה לפני שחג הפסח נכנס במלואו אל תוך חיינו, החל להפציע ירח דבש חדש ביחסיהן המורכבים של ממשלת ישראל וחברת מיקרוסופט. ביום חמישי האחרון, לאחר מו"מ מייגע שנמשך חודשים ארוכים, חתמו החשב הכללי במשרד האוצר ירון זליכה ומנכ"ל חברת מיקרוסופט ישראל דני ימין על הסכם מסוג Enterprise Agreement) EA), לפיו הממשלה תשכור ממיקרוסופט רשיונות תוכנה לכל המחשבים והשרתים החדשים שתרכוש בשלוש השנים הקרובות.

כדאי להזכיר: רק לפני שנה החליטה הממשלה, ביוזמה שהוביל אז איציק כהן, סגנו של זליכה, לבטל את חוזי שכירות התוכנה עם מיקרוסופט, ופשוט לרכוש את התוכנה מבלי לשלם דמי רישוי ושכירות שנתיים - אופציה שקרויה Buyout.

החלטת הממשלה אז עוררה הדים בכל העולם, מאחר שמרבית הגופים הגדולים במשק הישראלי ובעולם מעדיפים לשלם למיקרוסופט דמי רישוי ושכירות שנתיים על פני רכישה חד פעמית של התוכנות. אלא שהממשלה טענה אז שרכישת התוכנות ללא קבלת תמיכה שוטפת ממיקרוסופט תביא לחיסכון של יותר מ-9 מיליון דולר לקופת המדינה בשנים 2002 עד 2004.

במיקרוסופט איפשרו את מהלך ה-Buyout בלית ברירה, אך ממש לא התכוונו לוותר על לקוח שמן כמו הממשלה. לאחר מו"מ ארוך עם זליכה, שנכנס לתמונה, הצליחו במיקרוסופט להבטיח שלפחות מעכשיו והלאה ישכרו בכל מחשב חדש את התוכנות על בסיס שנתי.

כן, הם היו צריכים להתפשר שם במיקרוסופט, להוריד מחירים ולהתנהג שלא כמו מונופול אלא כחברה העובדת בשוק תחרותי. אבל המאמץ השתלם - ההסכם החדש כולל אופציה להארכה לשנתיים נוספות באותם התנאים, וגם בתום תקופת השכירות יישארו התוכנות בבעלותה של חברת מיקרוסופט; בדיוק כמו אז, בהסכם הקודם שכהן הצליח לבטל.


לינוקס בישראל כתחליף לאופיס וחלונות גווע בקול דממה דקה; סאן ויבמ לקחו על עצמן את פרויקט גיור התוכנה לעברית, אך לא הצליחו לספק תמיכה ברמה הולמת שתגרום לארגונים גדולים לרצות לאמץ את התוכנה

בזמנו שילמה הממשלה דמי שכירות של 177 דולר לשנה עבור חבילת רשיונות אחת. אופציית ה-Buyout איפשרה לממשלה לרכוש את התוכנה תמורת 239 דולר לזמן בלתי מוגבל, ובממשלה חשבו אז שזה חסכוני יותר. היה מי שחשב אז שתוכנות הקוד הפתוח לינוקס יוכלו להחליף את תוכנות מיקרוסופט בעתיד, ולכן לא כדאי לשלם עוד כסף למיקרוסופט. יש תחליף חינמי וטוב יותר.

אלא שלינוקס בישראל כתחליף לאופיס וחלונות גווע בקול דממה דקה; סאן ויבמ לקחו על עצמן את פרויקט גיור התוכנה לעברית, אך לא הצליחו לספק תמיכה ברמה הולמת שתגרום לארגונים גדולים לרצות לאמץ את התוכנה. היו בעיות סנכרון רבות עם תוכנות אופיס קיימות, ומיקרוסופט ניצלה את ההזדמנות כדי לחזק את מעמדה.

במשרד האוצר מתגאים בהישגים שהצליחו להביא משולחן הדיונים. בהודעה על החוזה החדש נכתב כי הממשלה הצליחה להוריד את מחיר הרישיון הבסיסי לחבילה חדשה בכ-13% (כלומר 154 דולר לשנה במקום 177 דולר). כמו כן מיקרוסופט הסכימה כי הממשלה תוכל להשכיר חלקים מתוך החבילה הבסיסית ולשלם לפי החלק היחסי. זאת במקום החובה בהסכם הקודם להשכיר חבילה מלאה. כמו כן, מיקרוסופט הסכימה כי המחיר המעודכן יישמר לממשלה מבלי שהאחרונה תתחייב על רכש מינימלי של רשיונות. מדובר בגמישות מפתיעה שהפגינה מיקרוסופט, שכנראה הבינה שגם אם מדובר במונופול, כדאי לפעמים ללכת לכיוונו של הלקוח, במיוחד כשקצר בתקשורת יכול להביא ליחסי ציבור גרועים במיוחד.

תחרות הסטארט-אפים הגדולה בישראל. $250,000 השקעה לזוכה
להרשמה


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#