החברה הישראלית שמפתחת צמחים זוהרים נרכשת על ידי Twist Bioscience האמריקאית - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

החברה הישראלית שמפתחת צמחים זוהרים נרכשת על ידי Twist Bioscience האמריקאית

ג'נום קומפיילר הישראלית מפתחת מהדר גנטי שמחליף מספר תוכנות שנוצרו באקדמיה כדי לאפשר תכנות גנטי. בין השאר מאפשרת התוכנה למשתמש לבחור חלקים מתוך ספריות עצומות של DNA וגנים

2תגובות

חברת Twist Bioscience Corporation האמריקאית הודיעה היום (ד') על רכישת ג'נום קומפיילר (Genome Compiler) הישראלית, סכום הרכישה לא פורסם. בעקבות הרכישה, תהפוך ג'נום קומפיילר המעסיקה 15 עובדים בתל אביב, למרכז פיתוח עבור החברה האמריקאית. החברה הרוכשת, Twist Bioscience, גייסה עד היום 133 מיליון דולר, מתוכם 61 מיליון דולר בסבב שהוכרז בינואר. זוהי הרכישה הראשונה של החברה מסן פרנסיסקו.

ג'נום קומפיילר הוקמה ב-2011 על ידי הביוכימאי ד"ר עמרי עמירב־דרורי, אליו הצטרפו ניר בן משה, רועי נבו, יוגב דבי ודניאל חדש, שעבדו יחד בחטיבה של מרכז הפיתוח של אינטל בפתח תקווה. החברה מפתחת מהדר גנטי שמחליף מספר תוכנות שנוצרו באקדמיה כדי לאפשר תכנות גנטי.

הדמיה: הצמחים הזוהרים של ג'נום קומפיילר

"התחום נמצא במהפיכה ענקית, ואנחנו שמחים שסוף סוף יש מרכז פיתוח בביליוגיה סינטטית בישראל. בלי הרכישה שלנו זה היה נשאר בארה"ב", ציין עמירב-דרורי תוך ביקורת על מי שטוענים שאקזיטים מזיקים לכלכלה המקומית. "אנחנו מאד מרוצים מהעסקה. זה היה החזון שלנו מהתחלה - לחבר בין הביטים לאטומים - בין התכנון לביצוע, והחברה שקנתה אותנו מובילה בתחום", אמר.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

החברה גייסה מאז הקמתה 6 מיליון דולר. ההשקעה הראשונית בחברה, כ־500 אלף דולר, הגיעה ממשקיעים פרטיים המזוהים עם אוניברסיטת הסינגולריות. בינואר 2012 נוספה להשקעה זו השקעה של כ־2 מיליון דולר מחברת אוטודסק (AutoDesk), מפתחת תוכנת השרטוט אוטוקאד, המעורבת בפעילות האוניברסיטה. משקיעה נוספת בחברה הוא סינגולריטי יוניברסיטי, שהחברה השתתפה בתוכנית שלה, וקרן LionBird VC. בנוסף, היא השתתפה באקסלרטור NFX של גיגי לוי בעמק הסיליקון.

בעקבות הרכישה מתכוונים בג'נום קומפיילר לגייס למשרד בתל אביב כ-8 עובדים נוספים, בעיקר מפתחים וביולוגים.

חלב פרות לטבעונים

ג׳נום קומפיילר עלתה לכותרות ב-2013 בעקבות קמפיין קיקסטארטר שניהלה ומטרתו הייתה לגייס מימון מהציבור לפיתוח צמחים זוהרים בחושך במחיר של 40 דולר. הפיתוח שהציגה החברה בקמפיין ובוצע באמצעות התוכנה שלה, התבסס על שילוב של גנים של גחליליות בפרח ממשפחת החרדל (Arabidopsis) ברצף גנטי של צמחים. דוגמא נוספת שמזכיר עמירב-דרורי היא פיתוח של חלב לטבעונים ללא צורך בפרות או חיות אחרות, על ידי שילוב של גן החלב בשמרים. 

Twist Bioscience מתכוונת להשתמש בטכנולוגיה של ג'נום קומפיילר לפיתוח מוצרים דיגיטליים, כמו פתרון מסחר אלקטרוני עם יכולות תכנון גנטי, שעשוי להיות זמין במחצית השנייה של 2016.

עובדי ג'נום קומפיילר עם מנכ"לית חברת טוויסט ביוסנס, ד"ר אמילי מ' לפרוסט (בשורה האחורית משמאל)

"תכנית הביתא של Twist מתקדמת היטב, והמשלוחים ללקוחות הראשונים יוצאים לדרך", אמרה ד"ר אמילי מ' לפרוסט, מנכ"ל Twist Bioscience. "במהלך החודשים הבאים אנו צפויים להעלאה משמעותית של כמות הגנים שלנו, אשר תאפשר לנו להציע רמות ייצור מהמובילות בשוק עד הקיץ. אנו שמחים לשלב את הטכנולוגיה, הקשרים וצוות המומחים של ג'נום קומפיילר בארגון Twist Bioscience. הם המובילים בתחום פיתוח תוכנות המאפשרות תכנון רצפים גנטיים לניסויים בביולוגיה סינתטית ומולקולרית".

לדבריה, "בכוונתנו לפתח פתרון מסחר אלקטרוני אלגנטי ואינטואיטיבי, ובעקבותיו גם מוצרים דיגיטליים, שיאפשרו ללקוחותינו לדמיין את מחקריהם מחדש הודות למיזוג חלק של התכנון ובניית הדנ"א הסינתטי שלהם".

"חשוב שנוכל לפתח תרופות בצורה מהירה"

על החששות משימוש לרעה בזמינותם של קודים גנטיים והיכולת לייצר מניפולציות שונות, מסביר עמירב-דרורי כי הן אמנם קיימות, אבל בשתי החברות מפעילים מספר מנגנוני בטיחות. "מדובר בסיכון מול רווח. מבחינת אבטחה, טוויסט בודקת שכל רצף שנשלח לסינתוז, הם בודקים לדוגמא שהוא לא מכיל מחלות. אנחנו מוסיפים רובד נוסף של אבטחה בכך שאנחנו רואים את התהליך ומזהים אם אנשים מתכננים משהו זדוני.

"יש המון רגולציה כדי שדברים רעים לא ייקרו. מבחינת אתיקה – זו שאלה מה נכון או לא נכון לעשות. אני לא חושב שיש משהו רע בלעבוד בגנטיקה. הטכנולוגיה תהיה קיימת לא משנה מה וזה זול וזמין, וצריך לוודא שדברים נעשים בצורה אחראית. יש חוקים בכל מדינה שאומרים מה אפשר ומותר, ואנחנו עומדים בכל התנאים הללו. הטבע בעצמו מתכנן כל שנה שפעת שיכולה להרוג וחשוב שנוכל לפתח תרופות בצורה מהירה".

ג׳נום קומפיילר פועלת בתחום הביולוגיה סינתטית, תחום שהחל להתפתח בעשור האחרון ומבוסס על יכולות לקרוא ולכתוב DNA. בשנים האחרונות חלה התקדמות בתחום הודות לפיתוחים טכנולוגיים שהביאו להורדת עלויות של הטכנולוגיות הדרושות לקריאת וכתיבת רצפי DNA.

פריצת הדרך החשובה ביותר בשדה מחקר זה אירעה בשנת 2002, כשמדענים הצליחו לראשונה לכתוב קוד של יצור חי (וירוס הפוליו), שאורכו כ־7,500 בסיסים - אותיות - של DNA. המכשול העיקרי שעדיין מונע מהמדענים לתכנן ולייצר רצפים לפי הזמנה הוא חסרונם של כלים מתאימים שיתווכו בין השפה האנושית לבין השפה הביולוגית המופשטת של הגנים.

עמירב-דרורי, אחד ממייסדי ג׳נום קומפיילר, קיבל ב־2007 מלגה מתוכנית פולברייט, המממנת חילופי סטודנטים וחוקרים מצטיינים, ונסע לפוסט דוקטורט בסטנפורד, שם פיתח גרסה ראשונית לתוכנה שמשמשת כיום כבסיס לפעולתה של גנום קומפיילר.

המהדר הגנטי של גנום קומפיילר מחליף כמה כלים שנוצרו באקדמיה כדי לספק כלי תוכנה לתכנות הגנטי. בין השאר הוא מאפשר למשתמש לבחור חלקים מתוך ספריות עצומות של די.אן.איי וגנים, כשהוא נותן כלים למדידת מידת הקרבה הגנטית בין הרכיבים בקוד, ומספק גם יכולות להדמיה תלת ממדית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#