חשיפה: מועדון האנג'לים שיזניקו את הסטארט-אפיסטים הישראלים בארה"ב - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חשיפה: מועדון האנג'לים שיזניקו את הסטארט-אפיסטים הישראלים בארה"ב

ג'יי אנג'לס הוא מועדון אנג'לים הפועל זה כשנה בעמק הסיליקון, במטרה להשקיע בחברות של יזמים ישראלים או יהודים ■ עד כה הושקעו במסגרת פעילותו כמיליון דולר בחמישה מיזמים ■ מייסד המועדון עודד חרמוני: "נחשוף את הישראלים כאן לבכירים בגוגל ופייסבוק"

6תגובות

הקיץ תכף כאן, ולמרות זאת נראה שבעמק הסיליקון מתכוננים לתקופה די קרירה. בחודשים האחרונים עולה החשש שגל ההשקעות הענק, שהצמיח חברות לכדי הערכות שווי של עשרות מיליארדי דולרים, נמצא בדעיכה. בימים שבהם המושג "משבר" מתגלגל על לשונם של משקיעים רבים שחוזרים מהחוף המערבי בארה"ב, מתארגן באזור מועדון אנג'לים חדש בשם Angels־J שיתמוך בקהילת היזמים הישראלית — שכבר זכתה לכינוי "אחת 'המאפיות' החזקות בעמק הסיליקון".

מועדון ג'יי אנג'לס, הפועל כשנה מתחת לרדאר התקשורתי, מורכב מ–80 משקיעים יהודים־אמריקאים או ישראלים, רובם בכירים מעולם ההיי־טק וקרנות ההון סיכון בעמק הסיליקון. בדומה למועדוני אנג'לים אחרים, ג'יי אנג'לס הוקם במטרה להשקיע בסטארט־אפים של יזמים ישראלים או יהודים בארה"ב, ולתרום להם מניסיונם ומרשת הקשרים שלהם. עד היום הושקע במסגרת פעילותו סכום של מיליון דולר בחמישה מיזמים שונים.

עמק הסיליקון
בלומברג

בראש המועדון עומדים עודד חרמוני, שותף בגוף ההשקעות רודיום של דניאל רקנאטי, האחראי על השקעות הקרן בעמק הסיליקון ויו"ר משותף של IEFF — פורום המנהלים הישראלים בעמק הסיליקון; וג'ים קושלנד — משקיע פרטי ושותף ב–DLA Piper. לטענת חרמוני, אחת הסיבות המרכזיות להקמת המועדון, בדומה לקבוצות אחרות בעמק הסיליקון, היא הצורך של היזמים הישראלים בקהילה חזקה באזור שנחשב לוהט בסצנת ההיי־טק העולמית.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

"עמק הסיליקון מורכב מכנופיות, והמוכרת ביותר היא זו של פייפאל" (יוצאי פייפאל שהקימו סטארט־אפים וחברות שמקושרות זו לזו; א"ר), טוען חרמוני, המעוניין בטיפוח "כנופייה" חזקה המאוגדת סביב הזהות הישראלית. "יש קבוצות של בכירים מגוגל ומפייסבוק, שחבריהן נחשפים לעסקות הכי חמות בעמק, וחשוב לנו להביא אותן גם לקהל הישראלי שיושב פה. אין פה אפליה — אנחנו פשוט מחפשים דברים שמחברים את הקהילה. מטרה נוספת היא לסייע ליזמים ישראלים ויהודים לקבל תמיכה מאנשים שיכולים לעזור להם", מסביר חרמוני.

"היזמים מרוויחים פעמיים"

המודל של ג'יי אנג'לס יפעל כך שפעם בחודש יציגו שלוש חברות בבעלות ישראלית או יהודית את המיזמים החדשים שלהן בפני החברים במועדון, ואם יהיו מספיק משקיעים מתעניינים, ייבנה צוות שישקול את ההשקעה.

הקבוצה כוללת אנשי הון סיכון מהקרנות הגדולות בארה"ב, בהן סקויה, בסמר ולייטספיד, כמו גם יזמים ישראלים ובכירים מהחברות הרב־לאומיות, ובהם, אלכס סירוטה — שמכר את הסטראט־אפ פוקסיטיונז ליאהו וייסד את לופ; ליאור רון, סמנכ"ל בגוגל; ורם פיש, סמנכ"ל בסמסונג. ההון המצרפי של החברים במועדון, לפי חרמוני, מגיע למיליארדי דולרים.

"החיבור בין כולם יוצר אפשרות ליצור בדיקת נאותות עמוקה מאוד. היזמים שמגיעים אלינו מרוויחים פעמיים — הם גם מקבלים חוות דעת מקיפה וכמובן את האפשרות להשקעה. אם חברה לא הושקעה דרך המועדון — אנחנו פותחים את הדלת ליזמים בפני קרנות מובילות", אומר חרמוני.

עודד חרמוני
אילן פורת

בכך דומה ג'יי אנג'לס לקבוצת האנג׳לים Israeli Investment Committee מניו יורק (IIC), המשקיעה בסטארט־אפים ישראליים מרחוק. הקבוצה הוקמה לפני שנה על ידי עזי כהן, יזם עם ותק של 20 שנה בתעשיית ההיי־טק הישראלית והעולמית. ב–IIC חברים 20 אנג׳לים — כולם משקיעים פעילים ב–New York Angels, אחת מעשר קבוצות האנג׳לים הפעילות ביותר בארה"ב. בקבוצה חברים 130 אנג׳לים, שמשקיעים בשלוש־ארבע חברות בחודש מתוך 120 בקשות השקעה.

גוף נוסף המשקיע בחברות ישראליות הוא הסינדיקציה הישראלית באנג׳ל ליסט, פלטפורמה המאפשרת למשקיעים "כשירים" (לפי הגדרות הרשויות לניירות ערך) להצטרף לאנג׳לים מובילים בסבבי השקעות בסטארט־אפים.

טלטלה גם בישראל?

בסוף השבוע פירסם "וול סטריט ג'ורנל" כי הרבעון הראשון של 2016 הוא הראשון מאז 2009 שבו לא נרשמה הנפקה של חברת טכנולוגיה בבורסות בארה"ב. חרמוני מודה כי בחודשים האחרונים יש תחושה כי גישת המשקיעים בעמק הסיליקון השתנתה: "זה כמה שנים שבעמק עוסקים בשאלה אם אנחנו בבועה, ומה יקרה כשזו תתפוצץ, אך השאלות האלה לא השפיעו על ההשקעות ועל הצמיחה של החברות המוכרות בעמק.

"שווי החברות הפרטיות בשנים האחרונות הרקיע שחקים. השכר — פונקציה של התחרות בין חברות ענקיות כמו גוגל ופייסבוק — קפץ בעשרות אחוזים בשנים האחרונות, וכתוצאה מכך גם היקף ההשקעות ושריפת הכסף בחברות עלה.

"יש עדיין הרבה כסף בעמק הפנוי להשקעה, אבל אנשים יושבים על הגדר כדי לראות מה קורה עם השוק", אומר חרמוני. "כיום ברור לכולם שבלי קשר לשאלת הבועה, אנחנו בפתחו של משבר קטן. זה מורגש אפילו בירידה במחירי השכירות של משרדים בעמק".

לדברי חרמוני, יזמים מנוסים מספרים שאם בשנים האחרונות היה לוקח להם חודש־חודשיים להשלים גיוס גבוה יחסית בשלב הראשוני (סיד), כיום זה נע סביב חצי שנה, ולמחצית מהשווי שהיו יכולים לקבל ב–2015. עם זאת, מציין חרמוני כי הגיוס האחרון של סלאק (Slack) בסוף השבוע — 200 מיליון דולר, לפי שווי של 3.6 מיליארד דולר — משאיר תקווה שמדובר בתיקון קל.

אם לשפוט לפי העבר, תחלוף כחצי שנה עד שגם בישראל ירגישו את הטלטלה שעוברת על עמק הסיליקון. בעקבות הפער הזה, טוען חרמוני כי כעת יהיה קל יותר לגייס כסף ממשקיעים ישראלים או בינלאומיים הפועלים בישראל, מאשר בעמק הסיליקון. אם ישראלים בכל זאת רוצים לגייס הון בארה"ב, הוא ממליץ להוריד כמה שיותר חסמים מול שוק המשקיעים האמריקאי. "בשלבי סיד, רישום חברה בישראל לדוגמה, יכול להגביל משקיעים מוקדמים מלהשקיע. כמו כן, אם לחברה אין נוכחות פיזית בארה"ב, או בעמק ספיציפית — זה יגביל משקיעים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#