חברות המציאות הווירטואלית מגייסות סופרי מדע בדיוני למשרות "עתידנים ראשיים" - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חברות המציאות הווירטואלית מגייסות סופרי מדע בדיוני למשרות "עתידנים ראשיים"

ענקיות הטכנולוגיה משוכנעות שתחום המציאות הווירטואלית הוא פלטפורמת התקשורת העתידית החשובה ביותר, אך עדיין מתקשות להבין איך להפוך אותה לטכנולוגיה שהמשתמשים לא יוכלו לחיות בלעדיה

2תגובות

חברות ההיי-טק משקיעות משאבים רבים, כבר שנים לא מעטות, בניסיונות לפתח מכשירים טובים וזולים יותר שיחברו בין בני האדם לבין העולמות הדיגיטליים. משנה לשנה החווייה נהפכת עשירה יותר ומרתקת יותר, אך עדיין אף אחת מהחברות לא הצליחה לפצח את את השאלה הגדולה: כיצד להפוך את המציאות הווירטואלית לטכנולוגיה שאנשים לא יוכלו לחיות בלעדיה. מכיוון שעד כה התשובה לא הגיעה מחיי היומיום שלנו, כדי לקבל השראה, פונים המפתחים למדע בדיוני.

באוקיולוס, אחת המובילות מבין חברות המציאות הווירטואלית, מחלקים לעובדים חדשים עותק של ספר המדע הבדיוני הפופולרי "שחקן מספר אחת" (Ready Player One). מג'יק ליפ, סטארט־אפ מציאות רבודה סודי, גייס לשורותיו סופרי מדע בדיוני ופנטזיה. במיקרוסופט בחרו עבור מכשיר המציאות הווירטואלית החדש של החברה את השם הולו-לנס (HoloLens) כמחווה להולו־דק, חדר הסימולציות מהסדרה "מסע בין כוכבים".

מארק צוקרברג עם אנשי עסקים נוספים בחליפות ומשקפי מציאות מדומה
רויטרס

"כמו עובדים רבים אחרים בתחום ההיי-טק, גם אני לא אדם יצירתי", אומר פאלמר לאקי, 23, אחד ממייסדי אוקיולוס, שנרכשה על ידי פייסבוק ב-2 מיליארד דולר ב-2014. "נחמד שהמדע הבדיוני קיים עבורנו, משום שישנם אנשים יצירתיים מאוד שמבינים מה יהיה השימוש הסופי של כל טכנולוגיה. הם מפתחים רעיונות מדהימים".

הרעיונות האלה רלוונטיים במיוחד כעת, כאשר כמה מחברות הטכולוגיה הגדולות ביותר עומדות להשיק דור חדש של מוצרי מציאות וירטואלית. בחודשים הקרובים ייצאו למכירה מכשירי מציאות וירטואלית חדשים של אוקיולוס, סוני 
ו-HTC. קרנות ההון סיכון כבר מזרימות לתעשייה סכומי עתק, אבל השאלה כיצד אנשים יתקשרו עם העולמות המדומיינים האלה, עדיין פתוחה - וזה המקום שבו המדע הבדיוני נכנס לתמונה.

לשחק דמות בסרט קולנוע קלאסי

מדע בדיוני מעצב את השפה שבה החברות משתמשות כדי לשווק הטכנולוגיה, הוא משפיע על סוגי החוויות במכשירים ואפילו מגדיר יעדים ארוכי טווח למפתחים. "מדע בדיוני, במובן הפשוט ביותר, משחרר אותך", אומר ראלף אוסטרהוט, מנכ"ל חברת אוסטרהוט דיזיין גרופ, שמייצרת משקפי מציאות רבודה.

תמונה של סצנה ממלחמת הכוכבים
רויטרס

היצירה הבדיונית המשפיעה ביותר על התעשייה בימים אלה היא הספר "שחקן מספר אחת" של ארנסט קליין, שמעובד כעת לסרט של סטיבן ספילברג. חלק גדול מעלילת הספר מתרחשת בתוך האואזיס, רשת גולמית של מציאות וירטואלית כשהדמויות ברשת הזאת הולכות לבית הספר, משתתפות באירועים חברתיים ולוקחות חלק בחיפוש אחר אוצר יקר. באמצעות המציאות הווירטואלית, יכולים גיבורי הספר להיכנס לדמויותיהם של שחקנים בסרטים קלאסיים.

הספר יצא לאור ב-2011, בתקופה שבה פאלמר לאקי החל לפתח את האבטיפוס הראשוני של מכשיר האוקיולוס. לדבריו, הוא אהב את האופן שבו קליין תיאר את השליטה של הדמויות באווטארים שלהן דרך חליפות גוף, במקום לחבר כבלים בסגנון "מטריקס" למוחותיהם. "אחד הדברים שאני אוהב ב'שחקן מספר אחת' הוא שכל התיאורים בספר הגיוניים למדי", אומר לאקי. "אין שם טכנולוגיה מטורפת ומוגזמת".

אוקיולוס חילקה 3,000 עותקים של הספר למשתתפי כנס המפתחים של החברה בשנה שעברה. חדרי הישיבות במטה של ההחברה אף זכו בשמות של גרסאות בדיוניות מפורסמות למציאות וירטואלית, כמו ההולו־דק, אואזיס, מטריקס ונוירומנסר, על שם רומן המדע הבדיוני של ויליאם גיבסון.

הסופר ארנסט קליין מסביר כי כתב את "שחקן מספר אחת" בין היתר משום שלא הבין מדוע תחום המציאות הווירטואלית עדיין לא צבר תאוצה בעולם האמיתי. "אני חושב שזה נבע מאותו הדחף שהניע את פאלמר לפתח את המשקפיים", אומר קליין, שביקר כמה פעמים במשרדי אוקיולוס ושוחח עם העובדים. "כמי שגדל על 'נוירומנסר' ומקס הדרום, היתה לכך השפעה עלי כסופר לא פחות מההשפעה על אנשי העסקים".

"בספרי מדע בדיוני 
לא צריך לאתחל"

עובדי היי-טק לא צריכים כל עידוד ממעסיקיהם כדי לקרוא ספרי מדע בדיוני או לצפות בסרטים מהז'אנר, שידוע כאחד מעמוד התווך של תרבות הגיקים. לא משנה לאן תלכו בעמק הסיליקון, קרוב לוודאי שתיתקלו במתכנת שיכול לומר לכם כמה זמן לקח ל"מילניום פלקון" לחצות את הקסל ב"מלחמת הכוכבים" (פחות מ–12 פרסקים, לפי האן סולו, שהשימוש שלו במונח הזה למדידת מרחק - פרסק אחד שווה ל–3.26 שנות אור - היה נושא למאמרים רבים).

משקפי מציאות מדומה
אי–פי

הז'אנר הזה השפיע על תחומים רבים של טכנולוגיה, מסמארטפונים ועד לרובוטים ולחקר החלל - אבל יש משהו ייחודי ביחסי הגומלין בין מדע בדיוני לבין מציאות וירטואלית. הטכנולוגיה הזאת היא בעצם כלי שנועד לגרום לאנשים לחוש שהם נמצאים במקום מסוים - ולפעמים שהם מישהו מסוים - כשהם בעצם לא שם. מציאות וירטואלית היא מדיום, פלטפורמה תקשורתית כמו טלוויזיה או משחקי וידאו, שיכול ללוות בחופשיות מהעולמות הווירטואליים שחוות הדמויות הבדיוניות.

חברת מג'יק ליפ, שהמטה שלה נמצא בדניה ביץ' שבפלורידה ושגוגל היא אחת המשקיעות הגדולות בה - הרחיקה לכת עוד יותר מרוב החברות, כאשר גייסה שלושה סופרי מדע בדיוני ופנטזיה לצוות עובדיה. המפורסם שבהם הוא ניל סטיבנסון, שתיאר את העולם הווירטואלי של מטאוורס ברומן שלו מ-1992 "סנוקראש".

בראיון עמו מסרב סטיבנסון - שהתואר הרשמי שלו הוא "עתידן ראשי" - לומר מה בדיוק הוא עושה במג'יק ליפ, ומתאר זאת כאחד מבין כמה פרויקטי תוכן שנמצאים בשלבי עבודה שונים בחברה. באופן רחב יותר, מסביר סטיבנסון כי ספרי וסרטי מדע בדיוני עוזרים לעתים לחברות היי־טק לאחד עובדים סביב חזון משותף. "התיאוריה שלי היא שמדע בדיוני יכול למעשה להיות בעל ערך מסוים בעצם העובדה שכולם מבינים את הרעיון ללא צורך בתהליך היקר והמעייף של פאוור־פוינט", הוא אומר. "אבל ההשפעה של הז'אנר בחברות היי־טק מפתיעה ומסקרנת גם אותי", הוא מודה.

ואולם ישנו עניין מרכזי קבוע במדע בדיוני שמעריציו בעולם ההיי־טק מדברים עליו פחות: הצדדים הדיסטופיים של המציאות הווירטואלית. התמכרות, ניתוק מקשרים בעולם האמיתי והניכור מהסביבה, הם לפעמים תופעות לוואי בסיפורים שעוסקים במציאות וירטואלית ואת התופעות האלה קצת קשה להפוך לטיעונים שימכרו את הטכנולוגיה. "היזמים אופטימיים מטבעם, וזו הסיבה שאני אוהב להיות במחיצתם", אומר סטיבנסון. "יש להם יכולת נערצת להתעלם לחלוטין מהאלמנטים הדיסטופיים יותר ולראות רק את הדברים המגניבים והפוטנציאל החיובי של הטכנולוגיה".

גם סופרים ויוצרי סרטים נוטים להתעלם מפרטים מסוימים - כמו האתגרים הטכנולוגיים הקשים שעמם מתמודדות חברות ההיי־טק האמיתיות. "בספרי מדע בדיוני אף פעם לא צריך לאתחל את הדבר הזה", אומרת ז'נבייב בל, אנתרופולוגית תרבותית שעובדת באינטל וכתבה על יחסי הגומלין בין טכנולוגיה למדע בדיוני. "המכניקה פחות מעניינת את רוב סופרי המדע הבדיוני, מאשר החווייה עצמה".

לפעמים המדע הבדיוני שותל במוחותיהם של ממציאים זרעים שנובטים רק לאחר שנים. משחק השחמט בהולוגרמה שבו שיחק צ'ובאקה על סיפון המילניום פלקון נחשב לדבר מגניב מאוד בשנות ה-70, כשג'רי אלסוורת' ראתה את הסרט הראשון בסדרת "מלחמת הכוכבים". עברו כמה עשורים עד שהטכנולוגיה הדביקה את הקצב.

ב-2013, הסטארט־אפ של אלסוורת', CastAR, ביצע הדגמה פומבית ראשונה למשקפי המציאות הרבודה של החברה, שמציגות שכבה של הדמיה דיגיטלית על פני התצוגה של העולם האמיתי שבה צופה המשתמש. כיום, החוויה שהוצגה בהדגמה ההיא לא אמורה להיות מפתיעה - המשקפיים מאפשרים לאדם שמרכיב אותם לשחק משחקי שחמט הולוגרפים כמו צ'ובאקה. לדבריה, "זה משהו שחלמתי עליו כל חיי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#