הסטארט־אפ ניישן נכשלה כאומת היי-טק - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הסטארט־אפ ניישן נכשלה כאומת היי-טק

האתגר הגדול עדיין לפנינו: לא רק עוד אקזיט מדהים, אלא גם להצמיח בארץ חברות מבוססות שיגדלו אורגנית מסטארט־אפים

18תגובות

הישגי ההיי־טק הם מסיפורי ההצלחה הגדולים ביותר של מדינת ישראל מאז הקמתה. תעשיית ההיי־טק מקנה לנו בעשור האחרון הכרה והוקרה עצומות בעולם, כמדינה המצטיינת בחדשנות, ביזמות נועזת, בכושר המצאה וביצירתיות. סטארט־אפ ניישן.

אף שתעשיית ההיי־טק מגיעה להישגים יוצאי דופן, לישראל עוד כברת דרך עד שתיהפך לאומת היי־טק. בראייה הרחבה של כלל המשק, האתגר הגדול עדיין לפנינו: לא רק עוד אקזיט מדהים, אלא גם להצמיח בארץ חברות מבוססות שיגדלו אורגנית מסטארט־אפים, ובמקביל להפיץ ולתמרץ את החדשנות כנורמה של המשק כולו, ולגייס את היצירתיות והיזמות המופלאים של אנשי ההיי־טק לטובת כל רבדי החברה בישראל ולצמיחה בכלל המשק.

מנואל טרכטנברג
ShiloPro / חן גלילי

טרכטנברג, עזוב את האקזיטים בשקט

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

זה החזון של פורום חברות הצמיחה בהנהגת חברת Wix, שח"כ יואב קיש (הליכוד) ואני מובילים עמם בשדולה שהקמנו לעניין זה בכנסת. הכתובת היא הממשלה: מה שנחוץ כיום זו מדיניות מערכתית וברורה של קידום, עידוד ותמרוץ של סטארט־אפים שיגדלו ויתפתחו בעצמם בארץ, או שיתמזגו עם חברות ישראליות אחרות, בלי לפגוע במיזמים אחרים שיבחרו בדרך האקזיט. יש כלים רבים לכך: הקלות רגולטוריות במשטר התאגידי ובהנפקות בבורסה בארץ, יצירת אפיקים נוחים ויעילים כך שכספי המוסדיים יוכלו להשתתף במימון חברות כאלה, הקלות במיזוגים עם חברות ישראליות, דאגה להכשרה של כוח אדם מקצועי בפרט בתחומי ההנדסה והעיצוב, וכדומה.

ריפליי טכנולוגיות
איתי ארבל

הדרך עוד ארוכה, שכן המדד להצלחה הכמעט בלעדי שהתקבע בהיי־טק הישראלי הוא האקזיט — המכירה של סטארט־אפ מבטיח בשלב מוקדם יחסית לחברה זרה, לרוב אמריקאית.

היזמים, הממציאים, ומעגל מצומצם של עובדים ומשקיעים זוכים לקבל תמורה נאה על החדשנות והיצירתיות שהם מגלים, וזה גם מקור ראוי לגאווה לאומית. אבל מעבר לכך, אקזיטים כאלה תורמים מעט לכלכלה הישראלית ולהמשך צמיחתה. לעומת זאת, התאגיד הזר הקונה את הסטארט־אפ ייהנה לאורך זמן מהפירות, מהפטנטים ומהקניין הרוחני שרכש מאתנו, וכך גם כלכלת המדינה שממנה הוא מגיע. אין נתונים בדוקים על כך, אך ייתכן כי התועלת הכלכלית שצמחה למשק האמריקאי כתוצאה מרכישת עשרות רבות של סטארט־אפים ישראלים, אינה נופלת מהיקף הסיוע האמריקאי למדינת ישראל.

נכון, אקזיט הוא גם מודל מקובל מאוד בעמק הסיליקון, אך עם הבדל אחד קריטי: לרוב היזם המוכר והתאגיד הרוכש שניהם אמריקאיים ויישארו שם, ועל כן אקזיט או גדילה אורגנית תורמים באותה מידה למשק האמריקאי כולו. לא כך לגבי ישראל: ברגע שסטארט־אפ נמכר לגורם חוץ, הידע והחדשנות מועברים לרוכש, וכך גם כל פעילות עסקית שתנבע מהם. לעומת זאת, אם נתח גובר והולך של אקזיטים יבוצע בתוך ישראל, יש סיכוי טוב שהידע וה-spillovers ממנו ייטיבו בעיקר עם כלכלת ישראל. כמובן, לא כל סטארט-אפ מבטיח יוכל להתפתח ולגדול בארץ או להימכר לחברה ישראלית אחרת (אקזיט פנים־משקי), ועל כן אקזיטים החוצה ימשיכו לקרות, וטוב שכך - השאלה היא רק של מינון.

אנו צריכים להרחיב ולגוון את תבניות ההצלחה ההיי־טקיסטית בישראל. האקזיט נהפך למעין "הגביע הקדוש" של ההיי־טק, שיא השאיפות של כל סטארט־אפיסט. צריך לנסות ולקדם תרבות נוספת, שתשאף לבנייתן של חברות עם אורך נשימה, המתפתחות וגדלות כאן בארץ, ומתחרות בכל העולם.

בימים אלה מוקמת הרשות לחדשנות, על בסיס תשתיות המדען הראשי של משרד הכלכלה. יש לקוות כי רשות זו תציב כיעד מרכזי להפוך אתוס למציאות, ולעודד את צמיחתם האורגנית של סטארט־אפים מוצלחים בארץ, עד להפיכתם לחברות גדולות המעסיקות עובדים רבים, ומקרינות החוצה על מעגלים נוספים של פעילות וצמיחה כלכלית.

הכותב הוא ח"כ מטעם המחנה הציוני



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#