מי ישלם מס על אספקת שירותים דיגיטליים? - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
שאלות ותשובות

מי ישלם מס על אספקת שירותים דיגיטליים?

רשות המסים הפיצה אתמול תזכיר חוק לתיקון חוק מע"מ מהפכני ודרמטי - הכולל הטלת מע"מ על חברות זרות שאין להן נוכחות בישראל ומוכרות מוצרים ושירותים באמצעות האינטרנט

תגובות

רשות המסים הפיצה אתמול תזכיר חוק לתיקון חוק מע"מ מהפכני ודרמטי הכולל הטלת מע"מ על חברות זרות שאין להן נוכחות פיסית בישראל ומוכרות ומספקות מוצרים ושירותים אלקטרונים, שרותי תקשורת ושידורי רדיו וטלוויזיה באמצעות רשת האינטרנט. בהתאם לתזכיר החוק חברות כמו ebay, Alibaba, facebook ועוד רבות אחרות ידרשו לשלם מע"מ בגין המוצרים והשירותים הנמכרים על ידם לתושבי ישראל באמצעות אתרי האינטרנט.

רשות המסים מציינת כי גביית המס על שירותים אלו חיונית הן לשם אכיפת תשלום מס אמת והגדלת הכנסות המדינה ממסים והן לצורך מניעת אפליה של עסקים מקומיים שמשלמים מע"מ על שירותים ומוצרים הנמכרים לתושבי ישראל. הרשות צופה תוספת הכנסות של עשרות מיליוני שקלים בשנה כתוצאה מתיקון החוק.

נטפליקס
בלומברג

מהם עיקרי התיקון לחוק?

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

התיקון לחוק קובע שני עקרונות: האחד, קביעה שחברות זרות המספקות שירותים אלקטרונים ושירותי תקשורת לתושבי ישראל שהינם צרכנים פרטיים יחויבו לראשונה במע"מ. במקרה שצרכני השירותים הם בעלי עסקים וחברות מקבלי השירות יחוייבו במע"מ כפי שהמצב הוא היום. לעניין זה שירותים אלקטרוניים כוללים בין היתר תוכנות, מוצרי בידור, ספרים, מוזיקה, הימורים, משחקים, תכניות טלוויזיה, סרטים ושידורי אינטרנט, ושירותי תקשורת כוללים שירותי טלפוניה, פקס ושירותי גישה לאינטרנט. 

כהשלמה ולצורך מניעת אפלייה ביחס לתושבי ישראל המעניקים שירותים דומים כשהם מחוץ לישראל שהיום נהנים משיעור מס אפס מציע החוק לקבוע שעוסק ישראלי המספק שירותים כאמור לתושב ישראל, יהיה חייב בתשלום במע"מ, גם אם השירות ניתן מחוץ לישראל.

השני, החברות הזרות המספקות שירותים דיגיטלים או מפעילות חנות מקוונת באינטרנט יהיו חייבות להירשם בישראל במרשם ייעודי מיוחד שאינו המרשם הרגיל של בעלי העסקיים בישראל. הן יחויבו בהגשת דוחות למנהל מע"מ ויהיו כפופות לחובות דיווח ותשלום המע"מ.

מדוע מדובר במהפכה כה דרמטית, הרי המתחרים הישראלים של החברות הרב לאומיות משלמים מיסים ומע"מ בישראל?

עד היום מע"מ הוטל רק על תושבי ישראל שיש להם נוכחות פיסית או תושבי חוץ שפתחו בישראל משרדים או מפעלים. במסגרת הצעת החוק המדינה למעשה הינה פורצת דרך והיא הראשונה בעולם ליישם את כוונת ארגון ה- OECD  בתכנית ההמלצות של ה- BEPS   בתחום המיסוי של חברות הפועלות באמצעות רשת האינטרנט בכך שהיא מטילה חובות מע"מ אקס – טריטוריאליות על חברות זרות שפועלות מול צרכנים ישראלים על רשת הסייבר.

התיקון לחוק דורש מכל אותן חברות בינלאומיות שמספקות שירותים אלקטרונים ותקשורת לישראלים באמצעות האינטרנט להירשם בישראל, להגיש דו"חות על פעילותם ביחס למכירות לתושבי ישראל ולשלם את המע"מ לרשות המסים בדומה לחברות זרות שהקימו מפעלים או פתחו משרדים שנישומים ומשלמים מע"מ על פעילותם בישראל.

האם זהו למעשה יישום של טיוטת החוזר שפרסמה רשות המסים לפני שנה באפריל 2015 בנושא הפעילות של חברות זרות באמצעות האינטרנט

במסגרת החוזר שפרסמה רשות המסים לפני כשנה היא הודיעה על כוונתה לפרש את חוק מע"מ הקיים כמי שמאפשר לרשות לגבות מע"מ מחברות זרות המספקות שירותים לישראליים באינטרנט. העמדה שרשות המסים נקטה בחוזר היתה שכבר בלשון החוק הקיים אותן חברות זרות חייבות לשלם מע"מ לאור הזיקה ההדוקה והישירה בין העסק שלהם לאספקת השירותים לישראליים. ואולם, גישה זו נתקלה בקושי אמיתי כי הפרשנות של החוק הקיים אינו מאפשר לדעתי הטלת מע"מ על אותן חברות ולא בכדי לא נתקלנו בשומות מע"מ ודרישות לתשלום מע"מ של עשרות מיליוני שקלים  בגין השנים שחלפו. משהבינה זאת רשות המסים היא פנתה לתיקון חוק מע"מ שיאפשר לה את גביית המס כאמור.

רשות המסים ציינה בבג"צ 6845/13 שהוגש נגד שר האוצר, מנהל רשות המסים גוגל ופייסבוק כי שאלת הטלת המסים על חברות זרות הפועלות באינטרנט מהווה סבך של מיסוי בינלאומי – כיצד נפתר הנושא בתיקון החוק המוצע?

יש מקום להפריד בין הטלת מע"מ על אספקת שירותים דיגיטליים שהינו חוק לוקאלי לבין הטלת מס הכנסה על אותם השירותים. בעוד שאת חוק מע"מ המדינה יכולה לתקן בעצמה ואז יש להניח שלמחירי השירותים הדיגיטליים יתווסף מע"מ (או חלקו אם החברות הזרות יספגו חלק מהמע"מ) הרי שבכל הנוגע למס הכנסה הסיפור הינו שונה ומצריך תיאום בינלאומי.

מדוע רשות המסים אינה יכולה ליזום תיקון לפקודת מס הכנסה ובכך להחיל מס הכנסה על הרווחים של החברות הזרות באינטרנט ככל שמתייחסים למכירות לתושבי ישראל?

ישראל חתומה על עשרות אמנות מס בינלאומיות במסגרתן היא מחלקת את גביית המס על רווחים של חברות רב לאומיות בינה לבין המדינה האחרת. האמנות האלו בנויות רובן ככולן על אמנת המודל של ה- OECD  . אמנה זו נוסחה טרום מהפכת האינטרנט והיא קובעת כי מדינת ישראל תוכל למסות חברות זרות רק אם יש להן "מוסד קבע" בישראל כאשר לעניין זה הוגדר "מוסד קבע" כמקום נוכחות פיסית כגון משרד, מפעל או קיומו של סוכן מקומי שרשאי לחתום על מסמכים בשם התאגיד הזר. במצב דברים זה, ישראל אינה יכולה להטיל מס עצמאית על רווחים של פעילות של חברה זרה שאין לה נוכחות פיסית בישראל ואשר ישראל הסכימה עם המדינה שממנה היא פועלת (לדוגמא גוגל באירלנד) שרק אירלנד תגבה את המס.

האם החוזר החדש של מס הכנסה מלמד שלרשות המסים יש כוונות לחייב במס הכנסה גם את הרווחים של החברות הזרות שמוכרות באינטרנט לישראליים?

אכן רשות המסים ניסתה במסגרת טיוטת החוזר מאפריל 2015 ליצוק לתוך התוכן הפיסי של הגדרת מוסד קבע תוכן וירטואלי דיגיטלי. רשות המסים ניסתה לטעון שיש לפרש את המונח מוסד הקבע באמנות המס ככולל גם חברות עם נוכחות דיגיטלית משמעותית, שהינן בעלות אתרים פופולריים שמשמשים ישראלים רבים ובעלות היקפי שיווק משמעותיים לישראלים. ואולם, פרשנות זו מאולצת ולא נראה לי שתעמוד במבחן בית המשפט ולא בכדי טיוטת החוזר נותרה ככזו ובשלב זה תזכיר החוק אינו כולל תיקון של פקודת מס הכנסה. יש להדגיש שאמנות המס גוברות על הוראות הפקודה כך שבעניין מס הכנסה עוד נכונה דרך ארוכה וישראל אינה יכולה לפעול עצמאית ולפרש את אמנות המס באופן שגורע מהמסים של המדינות בהן פועלות החברות הזרות ועמן ישראל חתמה על אמנות למניעת כפל מס.   

הכותב הוא שותף בש. הורוביץ ומנהל תחום המיסוי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#