האוצר: "הרפורמה בקווי הטלפון יכולה לחסוך לצרכנים מאות מיליוני שקלים"

מנכ"ל משרד התקשורת בדיון בוועדת הכלכלה: "הבעיה בישראל היא התשתיות"

אמיתי זיו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אמיתי זיו

"אפשר לעשות את הרפורמה בטלפון הקווי עם חיסכון גדול לצרכנים, זה ברמה של מאות מיליוני שקלים לצרכן בגלל ריווחיות עודפת של בזק", כך אמר היום (ב') רכז תחום התקשורת במשרד האוצר, אסף וסרצוג, בדיון שהתקיים בוועדת הכלכלה ברפורמת השוק הסיטוני.

עוד הוסיף וסרצוג כי "הרפורמה בוודאות תיצור הנחה לצרכן, ונושא ההשקעה בתשתית בזק הוא חשוב מאד, אבל הוא צריך להיות מנותק מהרפורמה בטלפוניה. בזק חברה פרטית וזו החלטה שלה אם לפרוש יותר מהר או להוציא דיווידנים".

הדיון התקיים בעקבות בקשה לדיון שהגישו 5 חברי כנסת על רקע ניסיונות בזק לסיכול רפורמת השוק הסיטוני תוך הטעיית הצרכנים והלקוחות. בדיון נכחו 9 חברי כנסת, כמו גם נציגי בזק, פרטנר, סלקום ומשרד האוצר.

הדיון נסוב גם על סירוב בזק למכור קווי טלפוניה למתחרות - רכיב משמעותי מתוך הרפורמה בפס הרחב. בדיון הסתמנו שני מחנות: הח"כים, נציג האוצר ונציגי פרטנר וסלקום, שדיברו על ההצלחה המאד חלקית של הרפורמה ואילו מהצד השני ניצבה בזק ומנכ"ל משרד התקשרות שהתייחסו לרפורמה בתור הצלחה ודיברו על השלב הבא מבחינתם של הענקת הקלות לבזק.

ניר יוגב, מנהל מחלקת קשרי ממשל בסלקום, הסביר: "אמת שהרפורמה יצאה לדרך בכל מה שקשור לאיטנרנט, עם המון קשיים, אבל היא יצאה לדרך והציבור נהנה ממחירים שהם 30%-40% פחות ממה שהיה לפני הרפורמה - למרות קשיים רבים שחווים הלקוחות. הנקודות האחרות שנוגעות לרפורמה לא ייושמו".

הוא התייחס לחלק הטלפוניה שבזק אינה מיישמת ברפומרה: "בזק, עם הטלפוניה נמצאת בהכנסות של 1.7 מיליארד שקל, ואם הצרכנים יצליחו לחסוך גם כאן 30% - הם יראו חזרה חצי מיליארד שקל. בזק מפרה את ההוראות של המשרד לנושא; בזק יכולה לספק את השירות וזה גם לפי עמדת המשרד בעידן המנכ"ל הנוכחי. אם לא היתה תועלת אמיתית לצרכן ברפורמה בטלפוניה, בזק לא הייתה נעמדת על רגליה האחוריות ומסרבת לספק את השירות. גם אנחנו משקעים בזה מאמץ כי השירות הזה יכול לתרום לנו - אפשר להוריד משמעותית את המחירים. גם שירותים אחרים במסגרת הרפורמה ובהם החכרת סיבים אופטיים למתחרים, לא מיושם. לכן, לא הגיעה העת לדון במתן הקלות לבזק לאור כל מה שקורה בשוק בשנה האחרונה".

ח"כ מיקי לוי אמר כי: "זה אחד הדיונים הכי חשובים שהוועדה תדון בהם - לא פחות מהגז - כי יש פה מיליארדי שקלים בלי להגזים. אני מודאג לכיסי האזרחים ויש פה פגיעה ישירה בלקוחות. הרפורמה לא יצאה לדרך בהיקף הראוי, ואני לא רוצה להצביע על כל מיני הקשרים, אך הדבר פוגע ביוקר המחייה. יש בעיה עם העברה של מנויים במסגרת הרפורמה ויש בעיה עם הנושא של הטלפון הקווי שלא הוזל, ויש סירוב עיקש של בזק לספק את השירות למרות הוראות מפורשות של המדינה ובג"ץ. אנחנו מדברים על חצי מיליארד שקל מכיסם של הצרכנים".

ח"כ אוסאמה סעדי אמר כי: "יש פעילות של בזק שמסכלת את הרפורמה. ראינו את המהפכה של הסלולר. היתה שם מהפכה אמיתית ואנחנו רואים את התוצאות: מי שהיה משלם 700 שקל, היום יש עבורו חבילות של 40 שקל הכל כלול. פה אנחנו לא מרגישים את הרפורמה והמהפכה. הרווח (של בזק) צריך להיות יחסי, ראוי אבל לא על חשבון הצרכנים ויוקר המחייה וזאת כאשר שירותי האינטרנט הם מצרך חיוני לכל בית בישראל".

יהב דרורי מנהל אגף רגולציה בפרטנר, הסביר: "בהסתכלות מלמעלה על הרפומרה, לרפורמה היו 3 נדבכים: אחד זה תשתית רחבות פס, אחד זה טלפוניה והשלישי זה כירת התשתיות הפסיביות. שניים מהם, האחרונים, לא יושמו עד היום בכלל - לא נמכר קו של טלפוניה סיטונאית לטובת הצרכן. אנחנו רוצים לתת את אותו השירות בפחות הכסף אבל הרפורמה הזו לא יושמה עד היום - ממאי שנה שעברה לא ייושם. גם השלב של מכירת התשתיות הפסיביות לא יושם".

"עוד 3 שנים לא תהיה תשתית לסמארטפונים"

מי שניסה להסיט את דיון מהצלחת הרפורמה הוא מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר: "הרפורמה היא חלק אחד מ-3 דברים: ביצוע של שוק סיטוני בתשתית הנייחת, לאפשר לכל החברות להשתמש בתשתית של בזק. החלק השני מדבר על ביטול ההפרדה המבנית בחברות הבנות בבזק והפיכתן לחברה אחת כמו בכל מקום אחר. והשלישי הוא האצת ההשקעה תשתיות. הרפורמה יצאה לדרך ב-17 בפבבוראר 2015. המשרד העריך שיעבו 125 אלף לקוחות לתשתית השוק הסיטוני. אני מקבל דיווח שבועי, וכעת זה 285464 לקוחות, מתוכם, יש 47 אלף לקוחות של בזק בינלאומי; עוד 110 אלף לקוחות בסלקום, עוד מעל ל-80 אלף בפרטנר; עוד 20 אלף לאקספון ועשרתה אלפים לטריפל סי. הפוקוס בעיני הוא לא על המחירים  - המחירים באינטרנט הם בין הזולים בעולם ובסלולר הם הכי זולים.

"הבעיה בישראל, והיא קשה מאוד ואני עוד לא יודע איך לפתור אותה עדיין, זו התשתיות. תחום התקשורת הוא היחידי שהתשתיות לא נבנות על ידי המדינה אלא על ידי חברות פרטיות, ויש חברות שאינן מרוויחות. לכן, בסלולר יש 100 מדינות בעולם עם דור רביעי ובישראל יש רק פיקציה של דור רביעי. פרטנר פרושה ב-65% מהמדינה עם דור רביעי, אבל סלקום פחות מ-50% מהמדינה ופלאפון עוד פחות מזה. נגיע למצב עוד 3 שנים שהאזרח יחזיק סמארטפון מתקדם אבל לא יוכל לקלוט ולקבל שירות. בחזרה לשוק הנייח: בזק מוכרת 100 מגה אבל בפועל, בגלל מגבלות פיזקליות, המהירות המקסימלית שהיא מסוגלת לספק זה 36 מגה ביט לשנייה. כאן אני מגיע לנושא של האצת ההשקעה בתשתיות: מה עם שוים עם הריווחיות ה-So Called, עודפת של בזק. אני במדיניות, שהרווח העודף לא יחולק כ'מתנות לאביונים', לאזרחים, אלא יושקע מחדש בתשתיות. יש לי כרגע מנוף נדיר על החברה וזה ביטול ההפרדה המבנית". פילבר הבהיר כי בנושא הזה הוא חלוק עם האוצר: "הצעתי פשרה שתוכל להתניע את המהלך כי כרגע יש בעיה הנדסית ליישם את הרפורמה וזו ציפור על העץ".

סמנכ"לית הרגולציה בבזק שרון פליישר הציגה את עמדת החברה: "נאמרו כמה דברים לא מדוייקים: הרפורמה נקבעה על ידי וועדה ציבורית שאימץ את מסקנותיה השר משה כחלון. צד אחד שלה היה שבזק ו-HOT יחויבו להחכיר תשתיות למתחרים. מדובר בהפקעה של תשתית ומהלך מסובך ויוצא דופן, אבל שלב התחרות באינטרנט יצא לדרך עם מעל ל-280 אלף לקוחות ומעל ומעבר לתחזיותץ

"כשלב שני של הרפורמה נקבע תבוטל ההפרדה המבנית בבזק. לעניין הטלפוניה, זה הוכנס בשלב מאוחר יותר ובאופן שלא ניתן ליישם מבחינה טכנולוגית. משרד התקשורת התחייב בפני בג"ץ שתיושם מתכונת הנדסית אחרת ואנחנו ערוכים ומוכנים לספק את השירות במתכונת השונה ברגע שמשרד התקשורת יקבל החלטה בנושא. בזק היא החברה היחידה שמשקיעה מיליארד שקל בשנה בתשתיות".

חלק נכבד מהדיון נסוב סביב היעדרה של מנכ"לית בזק, סטלה הנדלר, מהדיון בוועדת כלכלה. מי שהוביל את הקו התקיף הוא יו"ר הוועדה, ח"כ איתן כבל, שהודיע שלא יתן בעתיד לנציגים אחרים מבזק לדבר: "זו פעם אחרונה שאנחנו מזמנים והמנכ"ל או המנכ"לית לא מגיעים. אם מנכ"ל משרד התקשורת מצא זמן להגיע, קל וחומר הגוף שבו דנים ישלח את המננכ"ל".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker