"נשים לא לומדות מקצועות טכנולוגיים - ומאיישות רק רבע מהמשרות בהיי־טק" - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"נשים לא לומדות מקצועות טכנולוגיים - ומאיישות רק רבע מהמשרות בהיי־טק"

לפי סקירה שפירסם האוצר, שיעור הנערות שלומדות מתמטיקה ברמת 5 יחידות דומה לשיעור הנערים - אך הן לא ממשיכות ללימודים בתחומי ההיי־טק ■ "מיעוט הנשים בתחום פוגע ביכולת המשק למצות את פוטנציאל הצמיחה"

14תגובות

רק רבע ממשרות הליבה בהיי־טק מאויישות על ידי נשים, בעיקר משום שנשים נוטות ללמוד פחות את התחומים הרלוונטיים לתעסוקה בענף - כך עולה מהסקירה השבועית שפירסם אתמול משרד האוצר.

בסקירה שמתפרסמת השבוע, לרגל יום האשה שחל ביום שלישי, מתמקדים באוצר בכך שמצב זה מגדיל את פערי השכר המגדריים, ומצביעים על כך שהוא פוגע ברמת החדשנות והיצירתיות בענף. זו הפעם השנייה בתוך חודש שהמשרד מקדיש את הסקירה השבועית שלו לתעשיית ההיי־טק.

עובדות יושבים במשרדים של חברת היי-טק. למצולמות אין קשר לכתבה
בלומברג

"למיעוט הנשים בתעשיית ההיי־טק יש השפעה לא מבוטלת על האי־שוויון בשכר בין נשים לגברים וכן על פריון העבודה וצמיחת המשק, והדבר פוגע ביכולתו של המשק למצות את פוטנציאל הצמיחה", כותבים באוצר.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

"מעבר להשפעה על פערי השכר בין גברים לנשים, מיעוט הנשים בתחום כרוך בהפסד החדשנות והיצירתיות שנשים מוכשרות היו יכולות לתרום . משמעות הפסד זה מתעצמת נוכח ההיצע המוגבל של כוח אדם מיומן הדרוש לתעשיית ההיי־טק הישראלית, שעליו הצביעה בין היתר הוועדה הבין־משרדית בנושא. מכאן כי הרחבת השתתפותן של נשים בתעשייה היא צעד מתבקש", נכתב בסקירת האוצר.

המלצת האוצר היא לחפש כלי מדיניות אפקטיביים לצמצום הבידול בבחירת מקצועות הלימוד במערכת החינוך וההשכלה הגבוהה, אם כי הם לא ממליצים על כלים מסויימים למעט עידוד רישום נשים לתחומי הלימוד הרלוונטיים.

100 אלף נשים ישראליות הועסקו כשכירות בהיי־טק ב–2014 - כ-35% מהשכירים בענף, כך לפי נתוני הלמ"ס המובאים בסקירה. באוצר מציינים כי שיעור זה לא השתנה בשנים האחרונות. מבין הנשים המועסקות בהיי־טק, הרוב (64%) מועסקות בתפקידים לא טכנולוגיים, כלומר לא בתפקידי הליבה שמאופיינים בשכר גבוה.

עובדי הייטק בכנס מפתחים של גוגל
רויטרס

נשים מהוות 26% בלבד מהשכירים בתפקידי הליבה בענף. "מבין השכירות שכן עובדות בענפי ההיי־טק, רבות עובדות במשרות אדמיניסטרציה ובתחום משאבי האנוש, ולא בתחומי הליבה כמו פיתוח תוכנה וחומרה", נכתב בסקירה.

הפערים מתחילים כבר בבתי הספר התיכוניים

לפי האוצר, הסיבה המרכזית למיעוט נשים המועסקות בהיי־טק היא מספר הנשים הנמוך שבוחרות ללמוד מקצועות מדעיים הרלוונטיים להשתלבות בתעשייה: מדעי המחשב, מתמטיקה, הנדסה ופיזיקה.

באוצר מדגישים כי הפערים מתחילים כבר בבתי הספר התיכוניים, אך מתגברים במסגרות ההשכלה הגבוהה. "הבחירות נעשות על אף העובדה שהשכר של בוגר לימודי הנדסה, מדעי המחשב ומתמטיקה גבוה בהרבה מהשכר של בוגר תחומים אחרים", כותבים באוצר.

במהלך לימודיהן בתיכון, שיעור הנערות שלומדות מתמטיקה ברמה של 5 יחידות לימוד דומה לשיעור הנערים - 47%. אך במקביל, נערות נוטות לבחור פחות במקצועות מדעיים שקשורים לתעשיית ההיי־טק: נערות מהוות 37% מלומדי 5 יחידות לימוד בפיזיקה ו–31% מתלמידי 5 יחידות מדעי המחשב. לעומת זאת, מציינים באוצר, במקצועות ביולוגיה וכימיה הרוב המכריע הן נערות.

"אין הבדל משמעותי במספר הנערות שלומדות מתמטיקה ומקצוע מדעי מוגבר נוסף בתיכון, ההבדל הוא בבחירת המקצועות - ביולוגיה וכימיה לעומת פיזיקה ומחשבים", כותבים באוצר. תופעה מעניינת שמאירים באוצר היא שהנערות הערביות בוחרות להגביר לימודי מתמטיקה ומדעים יותר מנערות יהודיות, ובצורה מובהקת יותר מנערים ערבים.

הפער המגדרי מחריף בשלב רכישת ההשכלה הגבוהה, שמשפיעה בהמשך על ההשתלבות בשוק העבודה. נשים מהוות 56% מהסטודנטים לתואר ראשון - אך 25% בלבד מהסטודנטים בפקולטות להנדסה. לעומת זאת, הן מהוות כ–80% מהלומדים לתואר בחינוך והוראה ובמקצועות עזר רפואיים. במלים אחרות, נשים בוחרות ללמוד מקצועות שמאופיינים בשכר נמוך יחסית לזה שהיו משתכרות בהיי־טק, שבו השכר הממוצע כפול מזה של המשק.

באוצר מצביעים על כך שגם נשים בעלות פוטנציאל להיי־טק, שהשלימו 5 יחידות לימוד במתמטיקה, בוחרות בכיוונים אחרים. כלומר, הפער אינו נובע מהיעדר יכולות מתמטיות גבוהות של הנשים: מבין הסטודנטים שהתחילו את לימודיהם בשנת תשע"ג והיתה להם בגרות ברמת 5 יחידות לימוד במתמטיקה, שני שלישים למדו פיזיקה, הנדסה, מתמטיקה ומדעי המחשבים באוניברסיטה. לעומת זאת, בקרב הנשים 36% בלבד מהסטודנטיות בעלות בגרות 5 יחידות במתמטיקה נרשמו ללימודי מקצועות אלה.

"הקוטביות המגדרית בבחירת מקצועות הלימוד לתואר ראשון אינה תופעה ייחודית לישראל. שיעור הנשים הלומדות את התחומים הרלוונטיים ברמת תואר ראשון בישראל דומה לממוצע מדינות OECD. עם זאת, השיעור הנמוך של נשים במקצועות הללו אינו גזירת גורל. בעבר היה קיים רוב גברי ברוב תחומי הלימוד באוניברסיטה, כאשר בעשורים האחרונים המצב התהפך, וכיום נשים מהוות רוב בקרב כלל הסטודנטים בכל רמות הלימוד. בתוך כך, גם תחומי לימוד שנחשבו בעבר ל'גבריים', כמו משפטים ורפואה, עברו מהפכה, וכיום נשים הן כמחצית מכלל הסטודנטים בתחום", כותבים באוצר.

האוצר מציין בסקירה שפירסם כי על אף העלייה בעשורים האחרונים של השתתפות נשים בשוק העבודה, עדיין קיימים פערי שכר משמעותיים בין נשים לגברים במשק. לפי האוצר, פער השכר המגדרי ב–2014 היה 3,650 שקל בחודש. שליש מפער השכר מוסבר בנטייה של נשים לעבוד במקצועות ובענפי משק שבהם השכר נמוך יחסית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#