לאן נעלמות הנשים בדרך להיי-טק? - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לאן נעלמות הנשים בדרך להיי-טק?

הדרך לשם לא תהיה פשוטה או קלה, אך היעד הסופי צריך להיות שנשים יהיו מחצית מההיי-טק הישראלי

17תגובות

סיימתי את התיכון עם בגרות 5 יחידות במתמטיקה ובמדעי המחשב, אפילו בציונים גבוהים. בצבא לא שירתתי במקצוע טכנולוגי וכמה שנים מאוחר יותר כשנרשמתי ללימודים אקדמיים, היה ברור לי שמדעי המחשב או הנדסה הם בכלל לא אופציה מבחינתי. המחשבה שהנחתה אותי היתה שלכתוב כל היום שורות קוד זה אפור ומשעמם וזה לא העתיד שאני מאחלת לעצמי.

לא ביקרתי בזמן התיכון במשרדים המגניבים של גוגל ובעיקר התעסקתי בהעברת נתונים בין תאי זכרון בשפת אסמבלי. לא התחשבתי בזה שתואר במדעי המחשב או הנדסה יכניס אותי למועדון שמרוויח שכר כפול מהממוצע במשק ושאהיה חלק משוק עבודה גלובלי ותחרותי שמבטיח לעובדים בו איכות חיים גבוהה. במקום זאת, העדפתי ללמוד מקצועות שמעניינים אותי.

עובדי הייטק בכנס מפתחים של גוגל
רויטרס

מסתבר שאני לא לבד. למרות שנערות מהוות 47% מהלומדים מתמטיקה ברמת 5 יחידות בתיכון, בהמשך כשהן בוחרות במסלול האקדמי שלהן - שמוביל אותן גם לעתיד מקצועי - הן פונות לנתיבים אחרים, כך לפי סקירת משרד האוצר שפורסמה אתמול (א).

כלומר, גם צעירות שיש להן יכולות מתאימות ורקע רלבנטי בוחרות במקצועות עזר רפואיים, מדעי החברה ומשפטים. מבין בוגרות 5 יחידות מתמטיקה, 10% בלבד הולכות ללמוד מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב ו-23% נרשמות ללימודי הנדסה ואדריכלות. אצל חבריהן הגברים שיעורים אלה הם 19% ו-42% בהתאמה. בסופו של דבר, שני שלישים מהנערים שלמדו 5 יחידות מתמטיקה בתיכון יירשמו בהמשך למקצועות הרלבנטים להיי-טק, ואצל הנערות שיעור זה הוא 36%.

למיעוט הנשים בכניסה למשפך כוח האדם הנכנס להיי-טק השפעה ארוכת טווח. המשמעות של פחות מהנדסות ומתכנתות בתחילת הדרך היא פחות נשים בעמדות ניהול שיהוו מודלים לחיקוי, פחות נשים שהופכות ליזמות ומקימות סטארט-אפים ופחות שותפות בקרנות הון סיכון שעשויות היו להשקיע ביותר נשים. כמובן שלכל אלו גם השפעה על יכולת ההשתכרות של נשים. מי שהלכה ללמוד פסיכולוגיה, כלכלה או ריפוי בעיסוק תשתכר ככל הנראה בממוצע פחות מהשכר אותו היתה מרוויחה כהיי-טקיסטית - ולא בהכרח תעבוד פחות קשה.

בשנים האחרונות נעשים מאמצים על ידי ארגונים שונים ועל ידי הממשלה לשלב בהיי-טק וביזמות סטארט-אפים את האוכלוסיה החרדית והערבית. דווקא לאוכלוסייה בעלת הפוטנציאל הגדול ביותר, מבחינת הכשרה ומספרים, אין לובי חזק שדואג להגדלת ייצוגן בהיי-טק, זאת על אף שמדובר במחצית מהאוכלוסיה ובכזו שעומדת בפני חסמי הכניסה הנמוכים ביותר. בניגוד לחרדים שבמקרים רבים לא יודעים אנגלית ולא למדו מתמטיקה, הן התחנכו באותן מערכות כמו חבריהן שמובילים בעשורים האחרונים את אומת הסטארט-אפ. אם הממשלה או הסביבה היו דוחפים אותי בשלב הרלבנטי בחיי לכיוון ההיי-טק, כנראה היו עומדות בפני היום אפשרויות קריירה והשתכרות ששום ענף אחר לא יכול להציע לי (לפחות על סמך כשרון אישי ולא בגלל השתייכות למונופול כוחני).

לאחרונה אנו עדים לניסיונות ממשלתיים מגוונים להגדיל את כוח האדם בהיי-טק - האתגר המשמעותי ביותר איתו מתמודדים המעסיקים בתחום. טוב יעשו כל המעורבים בנושא אם הם יפעלו למשוך עוד נשים להיי-טק - בטווח המיידי לספק מסגרות שיתאימו לנשים ויקלו עליהן להשתלב בתעשייה ולאזן בין עבודה וחיים אישיים, ובטווח הארוך לחשוף היום תלמידות בעלות הכישורים המתאימים לעולם ההיי-טק ולעודד אותן להרשם למקצועות הרלבנטיים באקדמיה כדי שיוכלו להתמודד בעתיד עם יוקר המחיה בישראל. הדרך לשם לא תהיה פשוטה או קלה, אך היעד הסופי צריך להיות שנשים יהיו מחצית מההיי-טק הישראלי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#