נשים במיעוט: למה כמעט ואין יזמיות היי-טק? - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נשים במיעוט: למה כמעט ואין יזמיות היי-טק?

כמו באירופה ובארה"ב רק כשליש מהשכירים בהיי-טק בישראל הן נשים, ורק כ-8% מהיזמים הן יזמות ■ נשים חוששות שאם ישתלבו בתחום הן יזוהו כפחות נשיות וייפגעו מכך במישור האישי והזוגי

5תגובות

ענף ההייטק הוא גאווה ישראלית מוכחת. הוא מכתיב מגמות חדשנות, את צמיחת הכלכלה ואת הסטנדרטים הגבוהים למקומות עבודה מבוקשים. אך ההתפעלות עשויה להסתיר אמת עגומה: ההיי-טק הוא גם קטר של אי־שוויון בין גברים לנשים.

רק כשליש מהשכירים בהיי-טק בישראל הן נשים, ורק כ-8% מהיזמים הן יזמות. בכך, ישראל משעתקת מגמות מוכרות מארה”ב ומערב אירופה. גם שם שיעור הנשים המועסקות בהיי-טק לא עובר את ה-30%. חלקן במשרות הטכנולוגית נמוך עוד יותר: במיקרוסופט, טוויטר וגוגל, נשים תופסות רק 10%–17% מהן. נשים משתכרות פחות ממקביליהן הגברים, ודו”ח של ארגון Catalyst מ-2015 גילה שהן מחזיקות בתפקידים בסטטוס נמוך יותר ובמשכורות נמוכות יותר מגברים בעלי אותם השכלה וניסיון. לא רק שהמגמה אינה משתפרת - מחקרים מסוימים אף מצביעים על צניחה בשילוב נשים בהיי־טק. התוצאה: פערים כלכליים מתרחבים בין גברים לנשים בחברה כולה.

עדי סופר תאני, מנכ"לית פייסבוק ישראל
עופר וקנין

הטכנולוגיה היתה אמורה לתרום לשוויון: כבר אין חשיבות ליכולות הפיזיות, בעוד שהיכולות הלוגיות או היצירתיות של נשים לא נופלות מאלו של הגברים. בגיל צעיר, המוטיווציה של בנים ובנות להשתלב בהיי-טק דומה. אז איך ייתכן שהפערים כה גדולים? מה גורם לנשים לוותר על המרוץ?

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

מנגנונים חברתיים ממשיכים לשמר בעוצמה דימוי גברי למקצועות הטכנולוגיה. בעוד שגברים בעמדות מפתח בהיי-טק מוגדרים כמצליחנים, מחקרים מלמדים שנשים בעמדות אלה מזוהות עם תכונות נוקשות ולא נעימות: תחרותיות, אגרסיביות או שתלטניות. תכונות אלה רחוקות מאוד מהתכונות שהחברה מצפה מנשים: משפחתיות, רוך, הכלה וזמינות. נשים חוששות שאם ישתלבו בתחום הן יזוהו כפחות נשיות וייפגעו מכך במישור האישי והזוגי.

מכאן נובעות השלכות שמניעות מעגל קסמים שרק מרחיק נשים מהטכנולוגיה. כשנשים הן מיעוט, האווירה כלפיהן במקום העבודה פחות נעימה. באחרונה התפרסמו עדויות של נשים מעמק הסיליקון שמספרות על מצוקה ובידוד: הגברים במקום העבודה מנהלים חיי חברה בינם לבין עצמם, ואילו הנשים מודרות מסיטואציות לא פורמליות, שהן הבסיס לחיזוק הקשרים המקצועיים. כך נשמרת סביבה גברית הרמטית.

דפנה קריב
אייל טואג

תוצאה אחרת היא שמעט מדי נשים מגיעות לעמדות ניהול בכירות, ולנשים אין מספיק מודלים לחיקוי. המחסור מתחיל כבר מתפקידי ניהול זוטרים כמו ראשי צוותים במחקר ופיתוח.

בזירת הסטארט־אפים התמונה מעט יותר מגוונת. באחרונה חשף פורבס ישראל כי מספר הנשים היזמות צמח ב-2015, ותל אביב אף נמצאת במקום השביעי בעולם במדד היזמות הנשית, כש-20% מהיזמות הן נשים. עם זאת, פרויקט דיאנה בבאבסון קולג' בבוסטון, גילה שלסטארט-אפים המעסיקים רק גברים, יש סיכוי גבוה פי ארבעה לגייס מימון מאשר לאלה עם אשה אחת או יותר.

הסיבה לכך היא שמשקיעים נוטים להשקיע בדומים להם. בישראל, המנגנון שמייצר מעגלים גבריים מתחיל ביחידות הטכנולוגיות בצבא, ממשיך במוסדות ההשכלה הגבוהה, ומסתיים בקרנות ההון־סיכון, שבו יש מיעוט זעום של שותפות בכירות.

הנזק הוא רב. ברמה הלאומית, מדובר באובדן הון אנושי משובח. ברמה האישית, נשים מוותרות על מיצוי יכולותיהן האישיות והכלכליות. ברמה החברתית, הפערים בין גברים לנשים רחוקים מלהיסגר. כדי להפוך את ההיי־טק לקטר של שוויון, צריך יוזמה לאומית. המדינה צריכה לעודד נשים להשתלב בתוכניות לימוד טכנולוגיות ולייצר תוכניות טכנולוגיות ייעודיות לנשים. המגזר העסקי חייב לאמץ תרבות ארגוני חדשה, שתאפשר לנשים לבטא את יתרונותיהן - וההתארגנויות של נשים יכולות לסייע באימוץ מודלים לחיקוי, הדרכה וחברותא נשית.

הכותבת היא חוקרת יזמות נשית בישראל ובעולם, ראש המחלקה לאסטרטגיה ויזמות, ומייסדת מרכז היזמות NOVUS בבית הספר למינהל עסקים של המכללה למינהל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#