ההיי-טק הישראלי צריך גם מימון ממשלתי - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ההיי-טק הישראלי צריך גם מימון ממשלתי

בלי תקציבים ממשלתיים מתאימים ומדיניות ממשלתית תומכת, המנהיגים הישראלים יתקשו להמשיך להסתובב בעולם ולספר על פלאי הסטארט-אפ ניישן

3תגובות

ישראל אמנם נהנית מהמיתוג של אומת הסטארט־אפ, אבל מנוע הצמיחה של תעשיית ההיי־טק הישראלית הוא מרכזי הפיתוח של החברות הרב־לאומיות שפועלות כאן. אותן חברות ענק שאוהבים להאשים בכך שאין להן מחויבות לישראל, ושבמקרה של מתקפת טילים יהיו הראשונות לברוח.

רבות דובר על הצורך לבנות חברות ישראליות גדולות, שיעסיקו עובדים רבים וייצרו סביבם מעטפת תומכת. בינתיים המספרים מראים שהרגל המרכזית של ההיי־טק הישראלי היא החברות הרב לאומיות: הן מממנות 46% מפעילות המו״פ בישראל. ובניגוד לאזהרות, הן דווקא מגדילות את ההשקעות שלהם בישראל - שמופנות ברובן למימון משכורות גבוהות של מהנדסים.

 רה"מ בנימין נתניהו בכנס סייבר
קובי גדעון / לע"מ

ב–2013 ההוצאה של מרכזי הפיתוח למו״פ, שיותר מ–80% ממנה מוקצית להוצאות שכר, היתה 17.5 מיליארד שקל - עלייה של 9.9% בהשוואה ל–2012. באותה שנה, הצמיחה בהוצאה למו״פ במגזר העסקי בכללותו היתה 4.5% - כלומר קצב הגידול בהוצאות של מרכזי הפיתוח היה כפול. בלמ"ס אמנם מציינים בדו״ח שכל המו״פ המבוצע בחברות אלה מיועד לשימוש בחו״ל, אבל אותם מהנדסים ומפתחים ישראלים משלמים שכירות או משכנתא בישראל, אוכלים במסעדות וממלאים דלק במכוניות שמביאות אותם מדי יום למרכזי הפיתוח. סביבם נוצר מעגל נוסף של נהנים מאותן משכורות. הנוכחות הרב־לאומית גדולה בישראל בהשוואה למדינות אחרות ב–OECD.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

ישראל נחשבת מובילה עולמית בהוצאה הלאומית למו"פ. לפי פרסום של OECD מלפני כחודש, דרום קוריאה עקפה את ישראל בשיעור ההוצאה הלאומית למו"פ מהתמ"ג - המדד המקובל להשוואת השקעה במו"פ. נראה שמעמד ישראל כמובילת חדשנות עולמית נשחק. הנתונים שפורסמו אתמול מוכיחים שוב שלא מדיניות ממשלתית מכוונת היא שדוחפת את ההיי־טק הישראלי קדימה.

הצעדים האחרונים מצביעים על כך שקובעי המדיניות מכירים בצורך הדחוף להתייחס לחדשנות כמשאב לאומי - ולפעול לפיתוחו. מחקר ופיתוח הן פעילויות עתירות ידע ועתירות השקעה. בלי תקציבים ממשלתיים מתאימים ומדיניות ממשלתית תומכת, המנהיגים הישראלים יתקשו להמשיך להסתובב בעולם ולספר על פלאי הסטארט-אפ ניישן, שהפכה בכלל לאומת מרכזי הפיתוח.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#