כמעט חצי מהמחקר והפיתוח בישראל ממומנים בידי חברות רב־לאומיות - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כמעט חצי מהמחקר והפיתוח בישראל ממומנים בידי חברות רב־לאומיות

מרכזי הפיתוח המקומיים של החברות הזרות הם המנוע של קטר ההיי־טק הישראלי - בעוד שההשקעה הממשלתית במו״פ היא כשליש מב–OECD ■ הנתונים מטלטלים גם את קובעי המדיניות, שפועלים להשבחתה של החדשנות הישראלית

2תגובות

ההיי־טק זוכה להרבה כותרות בתקופה האחרונה על רקע ההכרה הגוברת של הממשלה בהאטה בצמיחת הענף ובמחסור בכוח אדם. בשבוע שעבר הודיע ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כי יפעל להבאת עובדים זרים להיי־טק ואתמול הודיעו משרדי האוצר ורה"מ על הארכת תוכנית, שמטרתה להגדיל את מספר הסטודנטים להנדסה ולמדעי המחשב באוניברסיטאות ב–2,000 בוגרים בחמש שנים.

דו״ח חדש שפירסמה אתמול הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על כך שלמרות ההתעוררות הממשלתית, מרבית ההשקעות במחקר ופיתוח (מו״פ) בישראל נעשות בידי המגזר הפרטי - ובעיקר במרכזי הפיתוח של החברות הרב־לאומיות הפועלות בישראל ומעסיקות עשרות אלפי מהנדסים. הנתונים מצביעים על השקעות נמוכה של הממשלה ועל התלות הגבוהה מאוד, בהשוואה בינלאומית, של ישראל במימון מחו"ל ובחברות הזרות.

מיקרוסופט משיקה אתר בחיפה
תומר פולטין

ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי (לא כולל מו"פ ביטחוני) הסתכמה ב–45 מיליארד שקל ב–2014 - 4.1% מהתמ"ג באותה שנה, ושיעור דומה לשנים קודמות. לפי הנתונים, 85% מהמו"פ בישראל, הוצאה של כ–38 מיליארד שקל, בוצעו בידי המגזר העסקי. גם פה, מדובר בשיעור גבוה בהשוואה בינלאומית: ב–OECD השיעור הממוצע היה קצת פחות מ–60% ב–2013 - כשבמדינות עתירות טכנולוגיה, כמו יפן ודרום קוריאה, השיעור היה גבוה מ–75%.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

השיעור הגבוה בישראל מצביע על חוסנה של תעשיית ההיי־טק, על שפע הסטארט־אפים ומרכזי הפיתוח, ועל העשייה החדשנית הרבה במגזר הפרטי.

ל–12% נוספים מהמו"פ אחראי מגזר ההשכלה הגבוהה, ו–2% בלבד בוצעו בידי המגזר הממשלתי. חלקו של המגזר הממשלתי בהוצאה למו"פ נמוך מהממוצע ב–OECD - שהיה 12.5% ב–2013 - וכך גם חלקה של האקדמיה שהיה 26.6% בממוצע במדינות המפותחות.

עוד עולה מהדו"ח כי 78% מההוצאה למו"פ מוקצית לעלות העבודה - שכר ותנאים נלווים - כשבמרכזי הפיתוח שיעור זה גבוה מ–80%. כ–70 אלף מועסקים מהווים נכון ל–2013 את ליבת ההיי־טק הישראלי כשהם מאיישים תפקדי מו"פ. ל–80% מהם השכלה אקדמית, 12% הנדסאים, וליתר השכלה אחרת.

האטה בהוצאה למו"פ

נתון חשוב נוגע למימון המו"פ בישראל - הכסף שדוחף קדימה את החדשנות. לפי הלמ"ס, המממן המרכזי של החדשנות בישראל הם מרכזי הפיתוח של החברות הרב־לאומיות, שאחראיות ל–46% מההוצאה למו"פ (ב–2012, השנה האחרונה שבה נבדקה התפלגות המימון). שיעור זה גבוה מאוד בהשוואה בינלאומית, ומצביע על החשיבות הרבה של החברות הרב־לאומיות לישראל - ב–OECD המימון מחו"ל היווה 11.6% בממוצע. 38% ממימון המו"פ האזרחי בישראל הגיע מהמגזר העסקי.

המגזר הממשלתי - כולל המדען הראשי שנותן מענקי מו"פ מטעם הממשלה - מימן 13% בלבד מההוצאה למו"פ אזרחי ב–2012. זהו שיעור נמוך במיוחד בהשוואה בינלאומית - המימון הממשלתי ב–OECD הגיע ל–34.5% מהוצאות המו"פ בממוצע. מוסדות ההשכלה גבוהה, בעיקר אוניברסיטאות, מימנו פחות מ–1% מההוצאה. הוצאות משרדי הממשלה הסתכמו ב–6.9 מיליארד שקל ב–2014, וכללו עריכה והזמנה של מחקרים, והעברות למימון שביצעו מגזרים אחרים. 56% מההוצאות הופנו בעיקר לפעילות מימון הות"ת והגיעו לאוניברסיטאות. כ–30% הופנו בעיקר למענקים לחברות של המדען הראשי. רק 3% הופנו למחקרים בתחום השירותים החברתיים - כולל חינוך, עבודה ורווחה.

המגזר הממשלתי מממן רק 13% מהמו"פ
השוואה בינלאומית של הוצאה על מחקר ופיתוח — לפי מגזר מממן,
כשיעור מההוצאה
ישראל*
צ'כיה
אירלנד
סלובקיה
יוון
פינלנד
ארה"ב
טורקיה
קוריאה הדרומית
0% 20% 40% 60% 80% 100%
*לא כולל מו"פ ביטחונ י מקור: הנתונים למעט ישראל — OECD
עסקי ממשלתי מקורות מקומיים
אחרים
מממנים מחו"ל
46
27.2
21.4
18
14
4.5
11.5
0.8
0.3

הצמיחה בהוצאה למו"פ היא נתון קריטי לצורך קביעת המדיניות. ב–2014 צמחה ההוצאה למו"פ במגזר העסקי ב–3.6%: בענף תכנות וייעוץ בתחום המחשבים ושירותים אחרים ב–5.5%, ובענף מחקר מדעי - שכולל את מרכזי הפיתוח, הסטארט־אפים, החממות הטכנולוגיות ומכוני המחקר - ההוצאה גדלה ב–5.1%. כלומר, חברות הטכנולוגיה דוחפות את הצמיחה.

בענפי התעשייה, לעומת זאת, נרשמה ב–2014 ירידה של 2.5% בהוצאה למו"פ - שהמשיכה את המגמה משנים קודמות. המגזר הממשלתי הגדיל את ההוצאה למו"פ ב–3.9% ובמגזר ההשכלה הגבוהה היא גדלה ב–1.7%.

נראה כי בממשלה התחילו להפנים כי ענף ההיי־טק לא מצליח להגדיל את מספר המועסקים בו מעבר ל–9% מהמועסקים בישראל, וכי הוא סובל ממחסור בכוח אדם ומתחרה במדינות שהכירו בחשיבות החדשנות כמנוע צמיחה ומשקיעות משאבים רבים בתחום. לפני כשבועיים פירסם האוצר סקירה בעניין, ואתמול הודיעו משרדי הכלכלה, האוצר ורה"מ וכן הות״ת על הארכה לשנת הלימודים תשע"ז של התוכנית לתמרוץ כספי של אוניברסיטאות שיגדילו את מספר הבוגרים בהנדסה ומדעי המחשב הרלוונטיים לתעסוקה בהיי־טק.

אוניברסיטה שתגדיל את מספר הסטודנטים בהשוואה לשנת הלימודים הקודמת תקבל תקצוב כפול לכל סטודנט נוסף, למשך ארבע שנים. בנוסף, על כל גידול ב–30 סטודנטים, האוניברסיטה תתומרץ במיליון שקל להשקעה בתשתיות.לפי האוצר, התוכנית עתידה להגדיל בחמש השנים הקרובות את מספר הבוגרים בכ-2,000 סטודנטים נוספים, שיצטרפו למעגל העבודה. תקציב התוכנית נאמד ב–70 מיליון שקל בארבע שנות יישומה.

בשבוע שעבר פורסמה תוכנית נוספת שמוביל משרד רה"מ, שמטרתה להקל על הביורוקרטיה בקבלת ויזות מומחה. התוכנית נולדה מהצורך להביא מומחים מחו"ל, והיא צפויה להגדיל את מספר המגיעים לישראל בעד מאות בשנה. עם זאת, התוכנית גררה ביקורת רבה, כולל בתעשיית ההיי־טק.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#