מוותרים על הפרטיות מהר מדי - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מוותרים על הפרטיות מהר מדי

ייתכן כי מדובר בתרגיל יח"צני, וברגע האמת אפל תתקפל, אך לפי שעה החברה מגלה אומץ יוצא דופן ■ מכון המחקר Pew מצא כי רק 38% מהאמריקאים תומכים בעמדת אפל, ויותר מ-50% מתנגדים לה

תגובות

מכורי הסמארטפונים בכל העולם מעדיפים להמשיך ולתחזק את ההתמכרות שלהם למכשיר הפלאי הזה, מאשר לדון בינם לבין עצמם במחיר שהם משלמים עבור השימוש בשירותים חינמיים מדהימים כמו החיפוש של גוגל, הרשתות החברתיות של פייסבוק וטוויטר ועוד עשרות אפליקציות ואתרים ששינו את חיינו הדיגיטליים במחצית העשור האחרון. אך פרטיות בעידן הדיגיטלי היא עסק חשוב, ואפילו קריטי.

ככל שחיינו ייהפכו לדיגיטליים יותר, כך יילך ויצטבר בשרתי חברות הטכנולוגיה הר נתונים על השימושים של כל אחד מאתנו; היכן אנחנו נמצאים בכל רגע נתון; מהם הנושאים שעליהם אנחנו מדברים; וכיצד נושאים אלה משתנים לאורך זמן. ניתוח נתונים אלה מאפשר לחדור בצורה חסרת תקדים לפרטיות שלנו, אך הפעם כבר לא מדובר בחדירה בסיסית למרחב הפרטי, אלא בחדירה ממשית לראש שלנו - למחשבות הנסתרות, לפחדים, לכוונות ולרגשות, שמקבלים ביטוי שוטף בהתנהגות הדיגיטלית שלנו. אם זה לא "1984", אז מה כן?

אנחנו, המשתמשים, מוצאים את עצמנו מתגוננים לבד מול המתקפה המתרחשת על הפרטיות שלנו. גוגל, פייסבוק, מיקרוסופט וטוויטר רוצות להשתמש במידע שלנו כדי לשרת טוב יותר את מי שבאמת מפרנס אותן - כלומר את המפרסמים. הממשלות וגופי הביטחון למיניהם מעוניינים במידע כדי להרחיב ולייעל את היכולת שלהם לתפוס את "האנשים הרעים", כפי שהם רואים זאת. אך מי יגן על המשתמשים וידאג לאזן בין הצרכים הביטחוניים והמסחריים לבין הצורך הלגיטימי לפרטיות? האם יהיו אלה הפוליטיקאים, אותם בחרנו כדי שייצגו אותנו? קשה להאמין. פרטיות היא דבר מסובך, לא פופוליסטי ורגיש מדי מבחינה ביטחונית כדי שהם יעסקו בו. גם בארה"ב, הנושא לא קיבל טיפול אמיתי מ-1974, למרות האתגרים העצומים שמציבה המהפכה הדיגיטלית בנושא.

מנכ"ל אפל, טים קוק
אי–פי
כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

כנראה שהמוצא האחרון הן הערכאות הגבוהות של בתי המשפט, וזה בדיוק מה שמנסה לעשות בשבועות האחרונים חברת הטכנולוגיה הגדולה בעולם - אפל.

היום תתייצב החברה מול ועדה של הקונגרס בוושינגטון, ותסביר מדוע אינה מוכנה לשתף פעולה עם ה–FBI, ומדוע אינה ממלאת הוראה של בית המשפט הפדרלי לפרוץ למכשיר האייפון 5C של סייד פארוק, שהשתתף במתקפה שבה נרצחו 14 אזרחים ונפצעו 22 בסאן ברנרדינו בדצמבר האחרון. אפל מובילה דיון עקרוני בנושא, וכופה על הפוליטיקאים ובתי המשפט לתת את עמדתם בנושא.

אמנם אפל נתפשת בעיני רבים כעוד אחת מחברות הענק שדואגות רק למחיר המניה שלהן, אך במקרה הנוכחי מתיישר האינטרס המסחרי של אפל עם זה של המשתמשים. בניגוד לפייסבוק ולגוגל, אפל לא חיה על איסוף וניתוח מידע על המשתמשים שלה. היא מוכרת אייפונים וזהו (פחות או יותר). ההכנסות שיש לאפל מפרסום הן מזעריות ולא כרוכות במנגנון ענק של ניתוח מידע ומכירתו למפרסמים. המטרה של אפל היא למכור יותר אייפונים, והיא מבינה כי הפרטיות שהיא מסוגלת לספק למשתמשים שלה מהווה יתרון תחרותי על פני הנמסיס הגדול שלה - האנדרואיד של גוגל.

ייתכן כי מדובר בתרגיל יח"צני, וברגע האמת אפל תתקפל, אך לפי שעה החברה מגלה אומץ יוצא דופן. מכון המחקר Pew מצא כי רק 38% מהאמריקאים תומכים בעמדת אפל, ויותר מ-50% מתנגדים לה. למעשה, אפל לוקחת סיכון מסחרי ענק כשהיא בוחרת לנהל מאבק עקרוני נגד עמדתם של יותר ממחצית מקהל היעד שלה. הגישה השלטת בקרב הציבור היא כי יש לאפשר לגופי הביון לגשת לנתונים פרטיים של חשודים, כחלק מהמאבק בטרור ובפשיעה. תמיכה ציבורית זו, לצד חוסר המודעות והחקיקה בנושא, איפשרו לגופי הביטחון להרחיב בצורה דמיונית את כושר הביון שלהם.

האקטיביסט אדוארד סנודן חשף רק חלק קטן מהיכולות של גופים כמו ה-NSA האמריקאי ו-8200 הישראלי, והראה איך הגופים האלה אינם רק עוקבים אחר חשודים, אלא מנתחים כל דבר שזז ברשת. גופים אלה מסוגלים להאזין לכל משתמש, גם אם הוא ראש ממשלה, נשיא או סתם משתמש שאינו חשוד באף במעשה פשע או טרור. סנודן הוכיח שהם עושים זאת באופן יומיומי. יכולות אלה אכן נדרשות כדי לנטרל פצצות מתקתקות, אך היד החופשית שמקבלים כיום ארגוני הביון צריכה להדאיג את כל מי שחרד ממציאות נוסח "1984".

אפל אינה הראשונה שמעלה את הנושא לסדר היום, אך אין להשוות בינה לבין סנודן או אהרון שוורץ - שפעלו באומץ למען חופש המידע, ושילמו על כך מחיר אישי כבד. אפל היא חברת הטכנולוגיה הגדולה בעולם, ובהתאם לכך היקף משאביה המשפטיים וכוח השפעתה. היא אינה כוח הנמצא בשוליים, אלא המיינסטרים בעצמו. יחד עם פייסבוק, גוגל ומיקרוסופט, שהודיעו כי הן תומכות במאבק, מחזיקות חברות אלה את רוב המידע הדיגיטלי שקיים בעולם. כשקואליציה כזאת נכנסת לזירה שבה פעלו עד כה רק אקטיביסטים בודדים, מדובר באירוע מהותי מאוד, שיהפוך לאבן דרך במהפכה הדיגיטלית.

גופי הביון והמעקב קיבלו בשנים האחרונות כלים דיגיטליים שהם רק יכלו לחלום עליהם לפני פחות מעשור. עכשיו הגיע הזמן לעשות סדר באנרכיה - ולקבוע מה מותר להם, ומה אסור. אם אפל לא תהיה שם כדי לכפות על הפוליטיקאים ורשויות המשפט לקבוע מדיניות ברורה ושקופה, אף אחד לא יעשה את זה.

הכותב הוא יזם בתחום התקשורת, ולשעבר עיתונאי ב–TheMarker



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#