החברה הישראלית שיכולה לזהות שבץ שרופא עלול להחמיץ

המערכת שפיתחה מדימץ' סורקת תצלומי CT ומשווה אותם למיליוני תצלומים ממאגריה - ובתוך כמה דקות מסוגלת לזהות גם דימום קטן מאוד במוח, ולקבוע כיצד יש לטפל בו ■ "זיהוי נכון של 1%–2% מהמקרים שמתפספסים יכול להציל עשרות אלפי אנשים"

אלירן רובין
אלירן רובין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אלירן רובין
אלירן רובין

בשנים האחרונות, לצד הפיתוחים ההנדסיים והטכנולוגיים בתחום המכשור הרפואי, התפתחו מערכות המבוססות על בינה מלאכותית, ראייה ממוחשבת ולמידת מכונה (Machine Learning), שמסייעות בניתוח כמות גדולה של מידע ובהסקת מסקנות. בענף הרפואה מנסות חברות חדשות לרתום את הפיתוחים בתחומים אלה למערכות שיסייעו לרופאים, העמוסים ממילא, בקבלת החלטות על סמך בדיקת בנק של נתונים.

בסטארט־אפ הישראלי מדימץ' (Medymatch), שהוקם לפני כשנתיים על ידי יזמים בעלי ניסיון בתחום הבינה המלאכותית והביג־דאטה, פיתחו מערכת שתכליתה מתן ייעוץ נוסף לרופא בחדר מיון, במקרים של היתכנות לשבץ מוחי.

המערכת משווה במהלך בדיקת ה-CT במיון בין עשרות הצילומים שמתקבלים לבין מיליוני תצלומים, תקינים ולא תקינים, מהמאגרים שברשותה. בתוך כמה דקות, טוענים היזמים, היא אמורה לזהות דימום במוח, גם קטן מאוד, לאתר את מיקומו ולקבוע כיצד יש לטפל בו.

ג'ין סרג'ניזצילום: אלירן רובין

"בעצם סיפקנו למערכת כמות גדולה של צילומי CT ראש, ואנחנו מלמדים אותה מה תקין ומה לא, על פי אלגוריתם ובליווי רופאים מומחים בתחום", הסביר 
ל-TheMarker ג'ין סרג'ניז, שמונה לפני כחודש למנכ"ל החברה. לפני הצטרפותו למדימץ' היה סרג'ניז מנכ"ל פיליפס אימג'ינג - החטיבה האחראית בחברת פיליפס על פיתוח הציוד הרפואי, כמו מכשירי MRI ומכשירי דימות אחרים.

המוצר של מדימץ', מסביר סרג'ניז, נועד לשפר את יכולת קבלת ההחלטות של הרופא במקרים דחופים ולייעץ לו. מכיוון שהטיפול בשבץ צריך להתבצע מהר ככל האפשר, המערכת מסייעת לרדיולוג בכך שהיא מזהה גם דימומים קטנים, שיכולים לחמוק מעיניו של רופא בהסתכלות קלינית.

"מחקרים מראים שב-2030 יהיו בארה"ב כ-3.4 מיליון איש שיעברו שבץ מוחי, וההוצאה הכספית עליהם תנוע סביב 180 מיליארד דולר בשנה", אומר סרג'ניז. "כמו כן, אנחנו יודעים ש-30% מהאנשים שעוברים CT במיון אינם מאובחנים בצורה נכונה. אם נצליח לשנות 1%–2% מהמקרים שמתפספסים - מדובר בעשרות אלפי אנשים שניתן להציל. המטרה שלנו היא להוריד את כמות הטעויות, ובתוך כך גם נוריד את ההוצאה על מטופל. יש פה השפעה קלינית והשפעה כלכלית".

מכיוון שהמערכת של החברה היא כלי עזר לרופאים שמציע המלצה בלבד, בתחום שבו למהירות הטיפול חשיבות מכרעת, במדימץ' מאמינים כי המערכת אכן תתקבל בחוגי הרפואה. המערכת, כך הם מסבירים, ממוקמת על שרת חיצוני (בענן) ואפשר להתחבר אליה מהמחשב בקליניקה.

בזמן שהחולה בבדיקה, נבדקים הצילומים במערכת ש"למדה" לזהות אנומליה במוח, ובתוך דקות בודדות הם מוצגים לרופא כשהאזורים החשודים מסומנים באדום. כמו כן, המערכת יודעת להציג דוגמה תלת־ממדית של המוח לצורך הסתכלות נוחה יותר על האזורים הפגועים.

"אם הדימום הוא גדול או בינוני, הרופאים לא יפספסו אותו. אבל כשמדובר בדימום קטן, לא תמיד ניתן לזהות בעין את ריכוז הפיקסלים (דימום) בצילומים", אמר מייקל רוזנברג, מייסד שותף וסמנכ"ל בחברה.

גייסה עד כה 2 מיליון דולר

המערכת של מדימץ', שנמצאת עדיין בשלב הרצה, פועלת בשיתוף עם כמה מומחים בתחום הרדיולוגיה מהמרכז הרפואי הדסה וממרכזי רפואה בארה"ב, ועדיין לא נעשה בה שימוש קליני. החברה, שגייסה עד כה כ-2 מיליון דולר ממשקיעים פרטיים, מעסיקה 20 מהנדסים בישראל, ובקרוב צפויה לפתוח משרדים בארה"ב.

עבור סרג'ניז, שהתוודע למוצר בספטמבר האחרון, זו אינה ההיכרות ראשונה עם הענף בישראל. "יצא לי לעבוד עם התעשייה הישראלית ב-20 השנים האחרונות בתפקידים שונים, ואני לא מכיר מקום יותר חדשני בעולם מבחינת פיתוחים טכנולוגיים. זו אחת הסיבות שאני כאן", הוא אומר.

מדימץ' אינה החברה היחידה בישראל שעוסקת באופטימיזציה של בדיקות דימות. זברה מדיקל, שהקים היזם אייל גורה, פיתחה מערכת מחקרית דומה שנועדה לסייע לרופאים בפענוח תוצאות CT, רנטגן אולטראסאונד 
ו–MRI. לפני כשנה דווח כי זברה השלימה סבב גיוס של 8 מיליון דולר, ובאוגוסט 2015 התפרסמה שוב כשהופיעה בין 100 הסטארט-אפים החמים באירופה על פי המגזין "וויירד".

בנוסף, ביבמ עובדים על פיתוח מחשב העל ווטסון, שעוסק בין היתר בתחום המחקר והטיפול הרפואי. הצעד הראשון של ווסטון כסייע לרדיולוג הוקדש לזיהוי סרטן השד.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker