דו"ח האוצר: ההיי-טק חדל להיות מנוע הצמיחה של המשק ועתידו נתון בסימן שאלה - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דו"ח האוצר: ההיי-טק חדל להיות מנוע הצמיחה של המשק ועתידו נתון בסימן שאלה

עוד קובע הדו"ח כי ההאטה בפעילות ההיי-טק מתבטאת בשחיקת מעמדה של ישראל כמובילה בתחום החדשנות בעולם

23תגובות

בשנים האחרונות ניכרת האטה משמעותית בקצב הצמיחה של ההיי-טק הישראלי, והוא חדל להיות מנוע הצמיחה של המשק - כך קובעת סקירה שפירסם היום (א') משרד האוצר ומתמקדת בענף ההיי-טק.

על פי הדו"ח, בשנים האחרונות ניכרת האטה בפעילות מגזר ההיי-טק הישראלי שבאה לידי ביטוי בשחיקת מעמדה של ישראל כמובילה בתחום החדשנות. קצב הצמיחה של הענף עומד מאז שנת 2010 על כמחצית מקצב הצמיחה הכללי במשק, ונפסק הגידול במשקלו בסך היצוא. גם בכל הקשור להיצע כוח אדם מיומן במגזר, מציג האוצר נתונים קודרים - לפיהם הקיפאון בנתוני התעסוקה מעלה סימני שאלה לגבי עתיד הענף.

התפתחויות במספר השכירים בענף היי-טק

על פי הערכות האוצר, המחסור בכוח האדם המיומן למגזר ההיי-טק אינו צפוי להיפתר בהיעדר מדיניות כוללת, כיוון שבעשור האחרון חלקם של מקבלי התארים בתחומי המדעים נמצא בירידה משמעותית. מגמה דומה, אם כי בעוצמה חלשה יותר, מאפיינת גם את מדינות ה-OECD, אך השחיקה בישראל נובעת, בין השאר, מגידול במספר הלומדים במכללות, בהן אחוז הלומדים לקראת תארים בתחומי המדע נמוך משמעותית בהשוואה לאוניברסיטאות.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

לפי הדו"ח, בשנים שלאחר המשבר הגלובלי שהחל ב-2008, ניכרת האטה משמעותית בקצב הצמיחה של הענף והוא חדל להיות מנוע הצמיחה של המשק. האתגר המשמעותי ביותר העומד בפני המגזר הוא היצע כוח אדם מיומן, לנוכח גודלו היחסי של מגזר היי-טק בישראל (בהשוואה למשקים המפותחים האחרים).

הקיפאון בנתוני התעסוקה בשנים האחרונות מעלה סימני שאלה לגבי עתידו של הענף. הגידול המהיר בשכר בענפי ההיי-טק תומך בהערכה כי הקיפאון בתעסוקה משקף מגבלת צד ההיצע, קרי מחסור בכוח אדם מיומן. הדו"ח מציג השוואה של רמות השכר למשרות נבחרות בין ישראל לארה"ב - וקובע כי בשנים האחרונות חל גידול מהיר ביחס השכר בין המדינות, הפוגע באטרקטיביות של הרחבת הפעילות בישראל עבור החברות הזרות.

מחברי הדו"ח מדגישים כי ההאטה בקצב הצמיחה של ענפי ההיי-טק באה לידי ביטוי גם בפגיעה במעמדה של ישראל כמובילת חדשנות גלובלית. כך, למשל, שיעור ההוצאה על מחקר ופיתוח מתוך התוצר מצוי ברמה דומה מזה כעשור, וטרם חזר לרמה של תחילת העשור הקודם. הקיפאון המתמשך הוביל לכך שבשנת 2013 איבדה ישראל את דירוגה במקום הראשון בקרב מדינות ה-OECD, לטובת דרום קוריאה.

כמו כן, לפי הדו"ח השחיקה במעמדה של ישראל בתחום החדשנות עולה גם ממדדים בינלאומיים נוספים. בשנתיים האחרונות התדרדרה ישראל למקום ה-22 בדירוג מדד החדשנות הגלובאלי של ה-WIPO ובמדד החדשנות של בלומברג ישראל מדורגת במקום ה- 11.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#