בואו נדייק: הטעויות של האוצר לגבי עסקת גולן טלקום־סלקום - TechNation - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בואו נדייק: הטעויות של האוצר לגבי עסקת גולן טלקום־סלקום

בחינה של הדו"ח החריף שפירסם אגף התקציבים באוצר נגד מיזוג גולן טלקום עם סלקום מעלה כי הוא אינו מדויק ומגמתי ■ העסקה עדיין מחכה להכרעה של משרד התקשורת והממונה על ההגבלים העסקיים

28תגובות

לפני שבועיים פירסם אגף התקציבים במשרד האוצר מסמך כלכלי מקיף וחריג שבו הוא מנתח את עסקת סלקום לרכישת גולן טלקום בסכום של 1.7 מיליארד שקל. העסקה נמצאת בימים אלה על שולחן הרגולטורים שצריכים להחליט בנושא, הממונה על ההגבלים העסקיים ומשרד התקשורת.

האוצר אינו צד באישור או דחיית העסקה, אך לראש אגף התקציבים אמיר לוי היה חשוב לפרסם מסמך עם אמירה חד־משמעית: יש לדחות את העסקה ויפה שעה אחת קודם. לטענת לוי, העסקה תחזיר את שוק הסלולר לימים השחורים של חוסר תחרות.

אמיר לוי, ראש אגף התקציבים באוצר
עופר וקנין

הדו"ח של האוצר היה בהחלט מרשים: יותר מ-20 עמודים עם נתונים וטבלאות, סקירה בינלאומית וציטטות מתוך דו"חות של OECD בנושא מיזוגים ורכישות בשוקי סלולר אחרים. אלא שהביקורת לא איחרה לבוא. בכיר במשרד התקשורת טען שהעבודה נשענת רובה ככולה על עבודה פנימית שנעשית בימים אלה על ידי כלכלני משרד התקשורת, והאוצר פשוט העתיק ממנה. ההאשמה, למעשה, חמורה אף יותר - שבאגף התקציבים השמיטו 30% מהנתונים והמסקנות, אלה שהיו לא נוחים לאוצר והציגו גם צדדים אחרים לעסקת המיזוג.

מדוע משרד האוצר בכלל טרח לכתוב עבודה על משהו שלא בסמכותו, מדוע משרד האוצר טרח שהעבודה תפורסם ברבים, ומדוע, כביכול, העלים מהנייר מספרים ועובדות שלא היו נוחות לו? התשובה מגיעה מהזירה הפוליטית: נטען ששר האוצר, משה כחלון, יינזק פוליטית אם מה שיישאר מרפורמת הסלולר הגדולה שהוביל זה עליית מחירים ותחושה ציבורית שגולן "עשה עלינו סיבוב".

מבלי להתייחס לאינטרסים הפוליטיים ולכיפופי הידיים בין שר התקשורת בנימין נתניהו לבין שר האוצר כחלון, העבודה של משרד האוצר רחוקה מלהיות מושלמת וכוללת שגיאות והחסרות. לא מעט גורמים בענף שמחו על ההזדמנות להצביע על הטעויות של האוצר בעניין זה.

1. חמש חברות סלולר: מחזה נדיר

ניר שטרן מנכ"ל סלקום
עופר וקנין

טענה מרכזית בדו"ח של משרד האוצר על שוק הסלולר נוגעת לצורך בריבוי חברות סלולר. בדו"ח נכתב: "יש לעודד ריבוי מפעילים קטנים ובינוניים בעלי מוטיבציה לחולל תחרות ולצבור נתחי שוק. מוטיבציה זו היא שיוצרת תחרות, חדשנות, פישוט והוגנות כלפי הצרכן". באוצר מתייחסים בהרחבה למדינה אחת, דנמרק, שבה יש פחות תושבים מבישראל ויותר חברות סלולר: "אפשר לראות כי ההכנסה ממנוי בישראל דומה לזו שבדנמרק - מדינה שגם בה יש חמישה מפעילים אך כמות תושבים נמוכה ביחס לישראל, 5.5 מיליון מול כ-8 מיליון בישראל".

מדובר בטעות: בדנמרק אין חמישה מפעילי סלולר, אלא ארבעה. למעשה, בכל העולם קשה למצוא מדינה קטנה או גדולה שיש בה חמש חברות סלולר. הכוונה היא לחברות עם אנטנות ותדרים - ולא למפעילות וירטואליות. בדו"ח, שסוקר את 39 המדינות
ב-OECD, מיפן ועד איסלנד, מצ'ילה ועד דרום קוריאה, מדינת ישראל וקנדה הן היחידות עם חמש מפעילות בעלות תדר.

2. לאן העלימו את HOT מובייל?

מסמך האוצר רומז כמה פעמים כי אישור המיזוג של גולן טלקום עם סלקום משמעו חזרה לאחור מבחינת רמת התחרות בשוק הסלולר. ברור כי זהו דחליל רב עוצמה: המצב התחרותי בשוק הסלולר לפני מכרז התדרים וכניסת המפעילות החדשות היה כה גרוע, עד כי הוא הותיר צלקות בזיכרון הקולקטיבי הציבורי וכתם על חברות הסלולר, שעד היום קשה להן להשתחרר ממנו.

כך נכתב בדו"ח: "ניתוח שוק מראה בבירור כיצד על אף היותן של שלוש החברות עם נתחי שוק דומים, התאפיין שוק הסלולר בחוסר תחרותיות, במחירים גבוהים וברווחים חריגים. רק לאחר כניסתה של גולן, שנקטה אסטרטגיה של הפחתת מחירים דרמטית ופישוט החשבונית, התחילה להתפתח תחרות משמעותית בשוק הסלולר".

אבל לא שכחנו מישהו? ב-14 במאי נכנסו לשוק הסלולר שתי חברות - גולן טלקום ו-HOT מובייל. בזמן ההשקה גולן יצאה עם חבילה במחיר של 99 שקל לחודש, ו-HOT עם חבילה של 89 שקל. HOT מובייל, בניגוד לגולן, שיחקה תמיד לפי הכללים, והיא בנתה רשת סלולר עצמאית שמונה כיום יותר מ-1,000 אתרים.

מיכאל גולן
אייל טואג

HOT מובייל צברה יותר לקוחות מגולן טלקום: 1.1 מיליון לעומת 950 אלף בגולן. אמת, גולן יזמה את מרבית המהלכים האגרסיביים בשוק הסלולר, ו–HOT מובייל הגיבה, אך נכון ל–2015, וגם לתחילת 2016, HOT היא גייסה יותר לקוחות מגולן טלקום. גם אם רוצים לעגל פינות, אי־אפשר להתעלם מחברת הסלולר הזאת, שהיא חלק מקבוצת תקשורת בעלת שאיפות גדולות בשוק.

כותבי הדו"ח הקפידו להתעלם מכך שגם בתסריט של מיזוג יישארו בשוק הסלולר ארבע חברות סלולר (בטכנולוגיית GSM) ולא שלוש כפי שהיה בימים הרעים של השוק. עיקר הדגש של הכותבים הוא על גולן טלקום ועל תפקידה: "גולן היתה מחוללת התחרות בשוק הסלולר, ועל כן יציאתה מהשוק היא אפשרות בלתי רצויה". בדו"ח העלימו כמעט לחלוטין את קיומה של HOT מובייל.

כמו כן, במשרד האוצר העלימו כמעט לחלוטין את הכניסה הצפויה של חברה חדשה לשוק - שישית במספר: חברת אקספון כבר השקיעה עשרות מיליוני שקלים ברכישת תדר בדור הרביעי והיא במשא ומתן עם חברות הסלולר הגדולות על שיתוף רשת, כדי שתוכל להיכנס לשוק בהקדם. האם באוצר בחנו את האפשרות שבשוק יהיו שש חברות ומה ההשלכות של תסריט כזה?

3. טעות בחישוב של נתח השוק

בדו"ח האוצר לעניין התחרות בשוק הסלולר מצוין כי אם יאושר מיזוג של סלקום, החברה הגדולה בשוק הסלולר, עם גולן טלקום, תיווצר חברה ענקית שבידיה 40% מהשוק, או כפי שכותבים באוצר: "נתח שוק חריג של 40%". ראשית, יש כאן טעות: נתח השוק המצרפי של החברה אחרי המיזוג יהיה 36% מבסיס הלקוחות (ומעט למטה מזה במונחי הכנסות).

אבל מה שמעניין במקרה הזה הוא ההשוואה העולמית: מתברר שבמרבית השווקים בעולם מקובל מאוד שיש שחקנית סלולרית אחת דומיננטית עם נתח שוק גדול יותר משמעותית מהמתחרות. למעשה, ב-OECD, נתח השוק הממוצע של השחקנית הגדולה בשוק הוא 42.5%, והגודל הממוצע של השחקנית השנייה הוא 30.2%.

ישראל
28.3%
8%
10.9%
27.3%
25.5%
דנמרק
40.1%
13.9%
24.9%
20.3%
שוודיה
43.3%
13.1%
25.6%
17.5%
צרפת
35.1%
14.9%
30.3
15.1%

4. תורת המשחקים של ענף הסלולר

מדוע חשוב הדיון בנתח השוק? כלכלן שעמו שוחחנו, בעל עניין בסיפור, מסביר כי הוא חשוב בגלל תורת המשחקים. לטענתו, דווקא רכישת גולן טלקום על ידי סלקום היא התסריט העדיף. בשווקים תחרותיים בעולם יש מפעילה אחת גדולה, שתיים בינוניות ואחת קטנה. כך למשל בדנמרק (שבה ארבע חברות שנתחי השוק שלהן הם 40%, 25%, 20% ו-15%) או שוודיה (43%, 26%, 18% ו-13%).

הטענה היא שדווקא אם היה מיזוג בין שתי החברות הקטנות בשוק הישראלי, גולן טלקום ו–HOT מובייל, היה נוצר שיווי משקל של ארבע חברות עם נתחי שוק דומים, ולכן לא היה תמריץ לאף אחת לגדול על חשבון השנייה.

זהו ניתוח ענפי שמסתכל על שוק הסלולר לבדו - אלא שצריך להסתכל גם על שוק התקשורת כולו. תומכי המיזוג מסבירים כי בשוק מרובה ענפים עם נתחי שוק א־סימטריים, מה שקיים כבר כיום יתעצם אחרי המיזוג: לסלקום יהיה אינטרס לגדול בתחום הטלוויזיה על חשבון HOT ואילו ל–HOT יהיה אינטרס לגדול בענף הסלולר על חשבון סלקום.

5. המחיר לצרכן - מהנמוכים בעולם

הפן המאיים ביותר באישור המיזוג של חברות הסלולר הוא כמובן עליית מחירים. האוצר נשען בעבודה שלו על דו"ח גדול של ארגון GSMA המאגד חברות סלולר, שמן הסתם, מאמץ את נקודת מבטן על השוק. הארגון פירסם דו"ח שלם על כך שקונסולידציה בשוק הסלולר יכולה להיות טובה לשווקים לא רק בהיבטי איכות הרשת וההשקעות, אלא אפילו בהיבט המחיר לצרכן. ב-GSMA טוענים, בניגוד לטענת האוצר, כי מיזוגים עדיפים לשווקים מהסכמי שיתוף רשת, משום שאלה מקטינים את התמריץ להשקעות והחיסכון למפעילות פחות.

הכותבים פירסמו גרפים של מחיר השימוש לדקה בסלולר באיחוד האירופי ב–2000–2014. גרף אחד ייצג את המדינות שבהן שלוש חברות סלולר, והשני ייצג כאלה שבהן ארבע מפעילות סלולר. שני הגרפים נותרו כמעט צמודים לאורך השנים, והגיעו ל-2014 עם אותו מחיר לדקה. בישראל, נזכיר, גם בתסריט של מיזוג יהיו בשוק ארבע שחקניות ולא שלוש.

מיזוגים ורכישות הם מגמה בולטת בשנים האחרונות בענף הסלולר בעולם. מיזוגים אושרו בבריטניה, בנורווגיה, בגרמניה, באירלנד ובאוסטריה; באיטליה ובצרפת ממתינים מיזוגים לאישור, כמו גם מיזוג נוסף בבריטניה. ברוב המדינות שבהן אושרו מיזוגים, מספר השחקנים בשוק הצטמצם לשלוש מפעילות סלולר. 

המחיר בישראל כיום לצרכני הסלולר הוא מהנמוכים בעולם המערבי. נכון לחציון הראשון של 2015, המחיר הוא 18 יורו לחודש, נמוך ב-25% מהממוצע ב-OECD. שקף אחד בדו"ח מתייחס למחיר ביחס להכנסה הפנויה. ממוצע OECD הוא ש-1.8% מההכנסה הפנויה לאדם מושקעים בסלולר. בישראל זה 1% בלבד. מבין המדינות המפותחות, רק גרמניה זולה מישראל בשבריר האחוז.

נציגי שירות לקוחות של גולן טלקום
אייל טואג

6. פחות רווח, פחות השקעות

הטיעון הדומיננטי ביותר של תומכי המיזוג הוא הצורך בהגדלת השקעות - והשקעות הן נשמת אפה של תעשיית התקשורת. סך כל ההשקעות של חברות הסלולר הישראליות ברשת ב-2012 היו 1.82 מיליארד שקל. ב-2014 הסכום היה 1.36 מיליארד שקל - ירידה של 34% בהיקף ההשקעות בשנתיים. ב-2015 היה קיצוץ חד נוסף בהשקעות מצד חברות הסלולר - פשוט לא נותר להן כסף.

מיעוט ההשקעות משפיע על הצרכן בהיבט של איכות הרשת. דו"ח של חברת OpenSignal בחן את מצב רשתות הדור הרביעי בעולם מבחינת מהירות גלישה וכיסוי הרשת. בישראל הכיסוי הוא מהגרועים בעולם לרשתות מודרניות (מקום 12 בעולם מהסוף). אף שלחברות הסלולר כבר יש תדר בדור רביעי, הן פורשות את הרשתות לאט ככל שהן יכולות בגלל העלויות.

בדו"ח של האוצר מתגאים כי שיעור ההשקעה ביחס לרווח החברות רק עלה מאז פרוץ התחרות, אבל יש לזכור שכבר אין כמעט רווח בשוק הסלולר, ומבחינה אבסולטית יש ירידה בהיקף ההשקעות. באוצר מראים שב–2014 שיעור ההשקעות הגיע ל–142% מהרווח הנקי. לא צריך להיות כלכלן כדי להבין שזה אינו מצב בר קיימא לטווח הארוך.

7. פשיטת רגל עדיפה על מיזוג?

באוצר כותבים על החלופות האפשריות לשוק: "יש להתייחס גם לאפשרות כי ככל שגולן תיכנס להליכי פירוק בבית משפט, לא מן הנמנע שבמסגרת זו ירכוש את נכסיה/מניותיה רוכש חיצוני. במקרה שכזה תפרע סלקום, ונושים אחרים, מהתמורה שתתקבל מהרכישה".

יש במשפט הזה הרבה הנחות. ראשית, מי שמחליט על חדלות פירעון הם בעלי המניות ולא פקידי האוצר. שנית, מי אמר שיש רוכש שישמח להוציא את מיטב מעותיו על שוק הסלולר הישראלי, התחרותי בעולם? איזה משקיע ירצה לרכוש חברה שמסובכת עד הצוואר עם הרגולטור ונכון לעכשיו מוטל על צווארה קנס של 40 מיליון שקל, ועוד היא חייבת 600 מיליון שקל לסלקום? איפה היה אותו רוכש עד עכשיו - הרי גולן יצאה לשוק כבר בקיץ האחרון באמצעות בנק רוטשילד שלו שלוחות בכל העולם.

אחר כך כותבים באוצר על תרחיש של "פירוק גולן טלקום מטעמים של חדלות פירעון ויציאתה מהשוק בלי שנרכשה. אפשרות זו פחות גרועה מאשר המיזוג", נכתב. כאן אנחנו הולכים על קרקע לא נודעת - מעולם לא הגיעה חברת סלולר בעולם לפשיטת רגל, כך שקשה להעריך מה יקרה בתסריט כזה ואם הלקוחות ייפגעו.

8. לשנס מותניים ולקבל החלטה

מסמכי המיזוג הוגשו לשני גופים, וכדי שהוא ייצא לפועל צריכים שני הגופים לאשר אותו. הגוף הראשון הוא משרד התקשורת. במשרד כבר די מתקדמים מבחינת עבודת המטה ואיסוף החומר, וכפי שמסר בכיר במשרד: "זה 50%–50%".

אצל הממונה על ההגבלים המצב מסובך יותר. למשרד תיכנס ממונה חדשה, עו"ד מיכל הלפרין, אך כפי הנראה ההחלטה על המיזוג לא תהיה בטיפולה בגלל ניגודי עניינים שהיא מביאה מהמשרד הפרטי שבו עבדה. מי שינהל את הבדיקה הוא עו"ד אורי שוורץ.

שוורץ מכיר היטב את שוק התקשורת מהחלטות קודמות. אולי צרובה לו עדיין בזיכרון ההתעקשות של הממונה לפני כמה שנים (בתקופת רונית קן) לאסור את מיזוג בזק
ו-yes מתוך תסריט דמיוני שבנתה הרשות בזמנו, שבזק תקים חברת טלוויזיה מתחרה ל-yes. זו החלטה שהתבררה כשגויה, ושהממונה נאלץ להפוך בחלוף כמה שנים. קשה להעריך מה יחליט הממונה לעשות, אך בכל מקרה, עדיף לשוק כולו שגורמי הרגולציה ישנסו מותניים ויקבלו החלטה במהרה.

מהאוצר נמסר: "המשרד פועל לקידום התחרות בשוק הסלולר. רק כך ניתן להבטיח מחירים סבירים ושירות הוגן לצרכנים. אישור המיזוג יביא בהכרח לפגיעה חריפה בתחרות בשוק הסלולר ובצרכנים, ויש להתנגד אליו. נדגיש כי חוות הדעת של אגף התקציבים שוללת את טיעוניו של מנכ"ל סלקום".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: סיכום דו שבועי בנושאי טכנולוגיה והייטק ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם