מרוב ניגודי עניינים אין מי שיטפל ברפורמה בפס הרחב - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מרוב ניגודי עניינים אין מי שיטפל ברפורמה בפס הרחב

היועצת המשפטית במשרד התקשורת מנועה מלעסוק ברפורמה בעקבות עסקיו של בן זוגה, וגם סמנכ"ל הכלכלה במשרד הורחק מעיסוק בה ■ אותה יועצת משפטית מנועה גם מטיפול במיזם הסיבים של IBC המצויה בקשיים תזרימיים - אך משרד התקשורת מעדיף לסייע לבזק מאשר לה

20תגובות

מי כתב את הדברים הבאים: "אני מתחייבת להימנע מלטפל בכל נושא שיש לו השפעה מהותית על חברת IBC (חברת הסיבים בשיתוף חברת החשמל; א"ז), בכלל זה במסגרת רפורמת השוק הסיטונאי. אני מתחייבת להימנע מלטפל בקביעת תעריפי השירותים שבהם יחויבו החברות בזק ו-HOT. ככל שיתעוררו נושאים אחרים בתחום התשתית, העלולים להשפיע באופן דומה - לא אטפל באותו נושא, אלא באישור המשנה ליועץ המשפטי לממשלה"?

הפסקה נכתבה על ידי היועצת המשפטית של משרד התקשורת, עו"ד דנה נויפלד. נויפלד נמצאת בשנים האחרונות בקשר זוגי עם עו"ד דודי תדמור, אחד מבכירי עורכי הדין בישראל שייצג בעבר גם לקוחות מתחום התקשורת. ניגוד העניינים שנוצר בעקבות הקשר הזה מונע מנויפלד לעסוק בסוגיות מרכזיות בשוק התקשורת, כפי שחושף מסמך ניגוד העניינים.

עו"ד דנה נויפלד, יועמ"ש משרד התקשורת
מיכל פתאל

עו"ד תדמור מצדו התחייב בכתב שמשרדו לא ייצג לקוחות בתחום התקשורת (משרד תדמור מדורג 15 בגודלו) כל עוד הוא בתפקיד. ואולם ההתסבוכת מעט גדולה יותר, עקב עסקת המיזוג של משרד תדמור ושות' עם משרד עורכי הדין יובל לוי ושות'. משרד לוי מייצג את חברת הסיבים IBC.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

מעבר לכך, נויפלד כותבת: "השותף העיקרי במשרד לוי הוא עו"ד עופר לוי. משרד לוי ועופר לוי קשורים לחברת IBC, חברה בת של חברת החשמל, המקימה בהדרגה תשתית תקשורת קווית בפרישה ארצית על בסיס סיבים אופטיים. לוי מחזיק במניות ויה-אירופה ישראל, המחזיקה בקונסרציום של חברות במניות IBC. מניות הקונסרציום בחברת IBC מוחזקים בנאמנות על ידי חברת הנאמנות של משרד לוי. לוי מכהן כדירקטור בחברת IBC והמשרד מייצג עניינים משפטיים שונים של IBC במסגרת הסכם ריטיינר".

במסגרת מסמך ניגוד העניינים נויפלד מתחייבת לקבל ממשרד תדמור אחת לשלושה חודשים את רשימת הלקוחות המעודכנת ולהעביר אותה לעיון משרד היועץ המשפטי.

נראה כי נויפלד מנועה לטפל בסוגיות מרכזיות מאוד בשוק התקשורת, ובראשם הרפורמה בפס הרחב. הדבר מצטרף לכך שסמנכ"ל הכלכלה במשרד, הרן לבאות, הורחק גם הוא מעיסוק ברפורמה בפס הרחב, בגלל דעה הפוכה לזו של מנכ"ל המשרד. התוצאה היא שברפורמה בפס הרחב - שהיא אולי החשובה ברפורמות שמוביל משרד התקשורת - מטפלים רק מספרי 2.

המסמך הגיע אלינו בעקבות בקשה שהגשנו במסגרת חוק חופש המידע. ב-5 בינואר פירסם משרד התקשורת תוכנית עבודה שנתית. תיקון: המשרד פירסם הודעת יח"צ על קיומה של תוכנית עבודה שנתית עם כמה נקודות. מאז אנחנו מבקשים שוב ושוב מהמשרד לקבל את התוכנית המלאה, ולא רק את ראשי הפרקים שנמסרו בהודעה קצרה לעיתונות.

ב-11 בינואר הגיב דובר משרד התקשורת לבקשתנו: "יש חומרים בתוכנית העבודה שהם מידע עסקי מסחרי של חברות התקשורת, ולכן רק בסיום ההשחרה נפרסם". מאז אנחנו ממתינים בסבלנות לסיום מלאכת ההשחרה המורכבת. דבר אחד אפשר ללמוד מתקציר תוכנית העבודה: המלה צרכן לא מופיע בו - ולו פעם אחת.

איזה סיב?

חברת הסיבים IBC נמצאת בקשיים. קופת החברה מתרוקנת מהר ויו"ר החברה, דורון כהן, מחפש משקיע חדש שייקח את המושכות. האם הממשלה תסייע לחברה להיחלץ מהבוץ?

שלמה פילבר
אבי אוחיון / לע"מ

באותה תוכנית של משרד התקשורת מודגש הצורך בפרישת סיבים אופטיים במדינה: "המשרד יעסוק בקביעה ועיגון של מתווה שיבטיח שעוד במהלך 2016 יהיו השקעות מסיביות בתשתיות סיבים אופטיים המגיעות לבניינים ולבתים, כך שבתוך שלוש שנים תהיה, לכל הפחות, רשת אחת של סיבים אופטיים הפרושה אוניברסלית".

ואולם לא מדובר בעידוד הסיב של IBC. הכוונה של מנכ"ל המשרד, שלמה פילבר, לעודד את בזק לפרוש סיב, וזאת על ידי הקלות רגולטוריות מרחיקות לכת שיקבל המונופול, בראשן הסרת חובת ההפרדה המבנית בין כל החברות הבנות של בזק - פלאפון, yes, בזק בינלאומי ובזק קווי.

אך לא ברור מדוע צריך לעודד את בזק ולהקל עליה בתמורה לפרישת סיבים, שהרי היא כבר פורשת סיב, במרץ, בכל רחבי הארץ, ומכסה כבר יותר מ-1.3 מיליון משקי בית. אז מה יש לעודד? בזק הצליחה לשכנע את פילבר שהציוד האקטיבי שיש לשים בבתי הלקוחות (נתבים) הוא ההוצאה היקרה בפרויקט, ובלי הקלות בזק תעצור את הפרויקט. זו טענה מוזרה. בזק לא תרצה לראות את הסיב שלה מונח באדמה שנים - היא תרצה לראות החזר השקעה כמה שיותר מהר, ולכן תרוץ להדליק את הסיב ברגע שתהיה לה הזדמנות, גם בלי העזרה של פילבר.

שאלנו את פילבר - אם כבר לעודד סיב, למה לא את התשתית של IBC שמתקשה? "מיזם הסיבים הוא מיזם עסקי-פרטי שהמדינה נתנה לו הטבות מסוימות בחוק מתוך כוונה לעודד את המוצר, אך אינה מעורבת בניהול המיזם, ואינה מנחה את בעלי המניות כיצד לפעול. ככל שאלה יקבלו החלטות שיאפשרו למיזם המדשדש להאיץ את פרישת הסיבים האופטיים, משרד התקשורת יקדם זאת בברכה כחלק מהמדיניות התומכת בעידוד התחרות בשוק התקשורת באמצעות שדרוג התשתית הנייחת בישראל", השיב פילבר.

נשאלת השאלה: ובזק אינה חברה עסקית-פרטית?

גניבת עבודה

האם עסקת סלקום לרכישת גולן תאושר או תידחה? במשרד התקשורת עמלים על הנושא בתקופה האחרונה. גורם בכיר במשרד מסר: "עוד לא חתכנו - זה 50-50". ההתלבטות של משרד התקשורת מפתיעה לנוכח העמדה שהוציא משרד האוצר - עבודה של יותר מ-20 עמודים שהמסקנה שלה היא שיש לאסור את המיזוג, חד וחלק.

במשרד התקשורת זועמים על העבודה: "באוניברסיטה היו קוראים לזה גניבת עבודה. הכל מתבסס על טבלאות שלנו, רק שהם השמיטו בערך 30% ממה שלא היה להם נוח".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#