מסטארט-אפ ניישן לסייבר ניישן

הנתונים על תעשיית הסייבר הישראלית ממשיכים להיחשף ■ מי הם יזמי הסייבר הישראלים? מהם התחומים המובילים בגיוסי ההון? ומי הן הרוכשות הגדולות של הסטארט-אפים בתחום?

יואב לייטרסדורף, עופר שרייבר ואירן רזניקוב
יואב לייטרסדורף, עופר שרייבר ואירן רזניקוב

בימים אלו ישראל מארחת בפעם השלישית את כנס ה"סייברטק" הבינלאומי, אירוע הסייבר הגדול ביותר מחוץ לארצות הברית, וזוהי הזדמנות נאותה עבורנו לחלוק את הנתונים והממצאים שאספנו במהלך השנה האחרונה על תעשיית הסייבר הישראלית. בעבודתינו בקרן ההון סיכון YL Ventures, המשקיעה בשלבים מוקדמים ומתמקדת בתחום הסייבר, אנו מלווים חברות רבות החל משלבי חייהן הראשונים ועד להשתלבותן בשווקים העולמיים. "דו"ח מצב תעשיית הסייבר הישראלית לשנת 2015" מעניק הצצה בלעדית למספרים ולנתונים שמאחורי הצלחתה חסרת התקדים של "אומת הסייבר".  

צילום: רויטרס

מבט-על: תעשיית הסייבר הישראלית

תעשיית הסייבר הישראלית היא השנייה בגודלה בעולם אחרי ארצות הברית, עם יותר מ-300 חברות סייבר פעילות. בשנת 2014, ייצוא הסייבר הישראלי נאמד בכ-6 מיליארד דולר, כ-10% מכלל המכירות בשוק העולמי. היווסדותם של עשרות סטארט-אפים חדשים מדי שנה בתחום הסייבר היא המנוע של ישראל כמעצמת סייבר עולמית.

בשנת 2015 קמו 81 סטארט-אפים חדשים בתחום הסייבר בישראל, עלייה של כ-25% משנת 2014. סטארט-אפים אלו מהווים כ-16% מכלל ההשקעות שבוצעו בישראל בשנת 2015, יותר מכפול בהשוואה לשיעור ההשקעות בסייבר במונחים עולמיים.

השקעות סיד הולכות וגדלות

העלייה הניכרת במספר הסטארט-אפים שקמים מדי שנה מלווה בגידול מאסיבי בגיוסי ההון. כ-15% מהסטארט-אפים בתחום הסייבר שקמו בשנת 2015 כבר הצליחו לגייס השקעת סיד (Seed) בגודל ממוצע של כ-2.5 מיליון דולר. זוהי עלייה של כ-25% מסיבוב סיד ממוצע בתחום הסייבר לשנת 2014, שעמד על כ-2 מיליון דולר.

עליה משמעותית זו יכולה להיות קשורה להשתתפות ההולכת וגוברת של קרנות הון סיכון אמריקאיות, אשר באופן מסורתי משקיעות בשלבים מאוחרים יותר, בסיבובי סיד. השתתפותן של קרנות אלו בסיבוב סיד ממוצע של סטארט-אפ בתחום סייבר הגדילה אותו לכ-3.7 מיליון דולר.

בונים חברות לטווח ארוך - עליה בהשקעה בשלבים מאוחרים

העלייה בגיוסי הון הורגשה בכל שלבי ההשקעה, ובייחוד בשלבי ה-Growth. בשנת 2015 היינו עדים לעלייה חסרת תקדים של כ-218% משנת 2014 בגיוסי הון בשלבים מאוחרים של חברות סייבר, בסכום כולל של כ-360 מיליון דולר. Checkmarx, Cybereason, Illusive Networks ו-SentinelOne, הן כולן דוגמאות לחברות סייבר ישראליות אשר גייסו סכומים משמעותיים בשנת החולפת, ואנו סבורים שעלייה זו היא סימן לאמון המשקיעים ביכולתם של יזמי הסייבר הישראליים לבנות חברות לטווח הארוך.

תחומים מובילים בסייבר

הנתונים של השנתיים האחרונות חושפים כי יזמי הסייבר הישראלים מתמחים בתחומים שונים ומגוונים, כגון הגנה מפני איומי APT - Advanced Persistent Threats, אבטחת ווב, מובייל וענן. בשנת 2014, סטארט-אפים רבים קמו בתחומים כמו אבטחת מובייל וכן בתחום ה-Incident response, עם חברות כמו Hexadite, SecBI ו-Secdo.

2015 הייתה שנת ה-IoT (Internt of Things) Security, עם דגש על תחום אבטחת הרכב, אך סטארט-אפים בתחום זה טרם השיגו גיוסים משמעותיים. 2015 ציינה גם את עלייתם של סטארט-אפים בתחום הקונטיינרים הווירטואליים, כמו Twistlock ואחרים, אשר גייסו הון בהצלחה.

התחומים שכיכבו בטבלת גיוסי ההון לשנת 2015 היו אבטחת מובייל (Zimperium, Skycure ו- AppDome), תחום הדיספשן (TrapX, Cymmetria ו-Perception Point) ואבטחת ווב (Namogoo ו- PerimeterX). מאחר ואבטחת מובייל היה תחום חם בשנת 2014 ושנה לאחר מכן הוביל בגיוסי הון, אנו צופים כי תחום ה-IoT Security יתנהג בצורה דומה ויגייס הון משמעותי בשנת 2016.

מי הם יזמי הסייבר הישראלים?

סיווגנו את יזמי הסייבר הישראלים לשלוש קטגוריות מרכזיות על-מנת להבין מי עומד מאחורי אחד מסיפורי ההצלחה הגדולים ביותר של הכלכלה הישראלית:

מנוסים - יזמים בעלי עשר שנות ניסיון רלוונטי לכל הפחות במגזר הפרטי שחלקם החזיקו בעמדות מפתח בסטארט-אפים קודמים; צעירים - יזמים בעלי שנות ניסיון רלוונטי ספורות במגזר הפרטי שחלקם החזיקו בעמדות מפתח בסטארט-אפים קודמים; משוחררים טריים - יזמים אשר אך זה השתחררו משירותם הצבאי, עם מעט/ללא ניסיון במגזר הפרטי.

לעיתים קרובות אנו נתקלים בהנחה כי יזם הסייבר הישראלי הממוצע הוא צעיר טכנולוגי אשר סיים את שירותו הצבאי לא מכבר. אך הנתונים שבידינו מציגים תמונה שונה. רוב יזמי הסייבר הישראלים מחזיקים באמתחתם שנים של ניסיון רלוונטי מן המגזר הציבורי והפרטי ומחברות גדולות וקטנות כאחד. במשך שנתיים רצופות, יותר מחצי מהכמות הכוללת של יזמי הסייבר שהקימו חברות חדשות הם צוותים מנוסים. בכל זאת, הימצאותם של יזמים צעירים רבים הפעילים בתחום הסייבר היא מרשימה מאוד, בייחוד לאור העובדה שהם מפתחים מוצרים מורכבים הנמכרים לתאגידים גדולים וכן זוכים להערכה בינלאומית.

בניגוד לתחומים אחרים בעולמות התכנה הארגונית (Enterprise Software) אשר נשלטים ע"י יזמים מנוסים בעלי שנים של ניסיון רלוונטי, תחום הסייבר מקבל לתוכו יזמים צעירים שסיכוייהם להצליח גבוהים מאוד, כפי שנראה בהמשך.

מיזוגים ורכישות בתחום הסייבר בשנת 2015

בבחינת אקזיטים של חברות סייבר בהשוואה לחברות תוכנה ארגונית אחרות, הצלחתן של חברות הסייבר ברורה. חברות סייבר נקנות מהר יותר ובהחזר השקעה גבוה יותר מאשר חברות אחרות. אמנם האקזיט הממוצע הן של חברות סייבר והן של חברות תוכנה ארגונית אחרות עומד על סכום דומה של כ-88 מיליון דולר, אך חברות סייבר מצליחות לגייס 44% פחות הון ונרכשות שלוש שנים מהר יותר.

כפי שצויין, חברות סייבר נבדלות מחברות תוכנה ארגונית גם בהרכב הצוותים המייסדים אותן - אנו נראה יזמים צעירים רבים יותר מובילים חברות סייבר מצליחות לעומת חברות  תוכנה ארגונית אחרות. כך בשנת 2015, כ-39% מהצוותים המצליחים בתחום הסייבר היו צוותים צעירים ומשוחררים טריים. בהשוואה, בחברות תכנה ארגונית, חלקם של אלו עמד על כ-10% מכלל הצוותים בחברות שביצעו אקזיט.

הנוכחות של צוותים צעירים יותר בחברות סייבר מצליחות יכולה להיות הסבר אפשרי לשאלה מדוע לחברות סייבר יש החזר השקעה טוב יותר מאשר לחברות תכנה ארגונית אחרות. הסבר נוסף הוא שתעשיית הסייבר מאופיינת בחדשנות שנבנית בחלקה על ידי רכישות של חברות. תאגידים גדולים רוכשים סטארט-אפים על מנת לקבל טכנולוגיות חדשות ולהוסיף לשורותיהן הון אנושי מבריק, אשר את שניהם ניתן למצוא בישראל בשפע.

הנתונים לשנת 2015 חושפים כי ההשקעה בצוותים צעירים יותר משתלמת. צוותים אלו מניבים החזרי השקעה גבוהים פי 4.5 מצוותים מנוסים, ומצליחים להגיע לכך שנתיים וחצי מהר יותר. כפי שהזכרנו לעיל, סיבה אחת לכך היא תרבות רכישת הטאלנטים שקיימת בתעשיית הסייבר, בנוסף לאפשרות כי יזמים צעירים מתפתים למכור מוקדם יותר והסיכוי שיסרבו להצעת רכישה הינו נמוך.

מפת האקזיטים בתעשיית הסייבר הישראלית לשנת 2015 מראה כי שניים מהרוכשים הדומיננטיים הם תאגידים ישראלים - צ'ק פוינט (אשר רכשה את Lacoon Security  ואת Hyperwise) וכן סייברארק (רכשה את Viewfinity ואת Cybertinel). טרנד זה מסמל היטב את התבגרותה והתפתחותה של תעשיית ההיי-טק הישראלית. מיקרוסופט ממשיכה להוות שחקנית פעילה בשוק הישראלי, ורוכשת עוד שתי חברות סייבר בשנת 2015 (Adallom ו-Secure Islands).

הגנת סייבר כאתגר עולמי - ישראל ממשיכה להוביל במערכה

היכולות המתקדמות של האקרים יחד עם תקיפות הסייבר המרובות מפנות את תשומת הלב העולמית לתעשייה זו. כולם מחפשים אחר הפתרונות החדשניים ביותר אשר יעניקו הגנה אפקטיבית מפני האיומים שמתדפקים על גבי דלתות העולם המקוון. הנתונים מצביעים על כך שיזמי הסייבר הישראלים מהווים קו הגנה ראשון במלחמה הזו, ותעשיית הסייבר הישראלית תמשיך להצמיח חברות רבות אשר יובילו את תחום הסייבר העולמי אל העתיד.

יואב לייטרסדורף ועופר שרייבר הם שותפים בקרן הון סיכון YL Ventures, אירן רזניקוב היא אנליסטית ב-YL Ventures.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker