אמיר לוי סוגר את המיזוג: האוצר מיירט את עסקת גולן-סלקום - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אמיר לוי סוגר את המיזוג: האוצר מיירט את עסקת גולן-סלקום

גולן טלקום, שבסוף החודש הזה צריכה לשלם קנס ראשון 40 מיליון שקל על אי הפעלת רשת, צריכה לחשב מסלול מחדש

5תגובות

משרד האוצר פירסם מסמך המביע התנגדות למיזוג בין סלקום לגולן טלקום. המסמך חוזר במידה רבה על עמדתו הפומבית של שר האוצר, משה כחלון, ודומה לעמדה שהביע גם ראש הממשלה ושר התקשורת, בנימין נתניהו.

העבודה המנומקת והארוכה, תחת הכותרת מתווה להמשך התפתחות התחרות בשוק הסלולר בישראל, נכתבה על ידי הממונה על התקציבים, אמיר לוי. חלקו הראשון של המסמך הוא מכתב תמצית העמדה, שממוען לממלא מקום הממונה על ההגבלים, אורי שוורץ, ומנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר — שבניגוד למשרד האוצר, הם הגופים שצריכים לאשר או לדחות את עסקת המיזוג. החלק השני הוא העבודה הכלכלית שמתקפת את העמדה הברורה.

מיכאל גולן
אייל טואג

"במהלך השנים האחרונות חלו תמורות משמעותיות בשוק הסלולר בישראל. תוך פרק זמן קצר חווה השוק — שעד לפני כמה שנים התאפיין בשלושה שחקנים דומיננטיים, מחירים גבוהים וחסמי כניסה ומעבר — עלייה בכמות המפעילים לחמישה, ירידת מחירים דרמטית, הגברת השקיפות כלפי הצרכן וביטול מרבית חסמי הכניסה והמעבר", נכתב בפתיח העבודה.

מיטאפ: 'המשקיעות הראשונות שלי'. 21/5 רעננה
להרשמה

בניתוח חסמי המעבר מסביר לוי, כי חיוב נדידה פנים ארצית — הסדר המאפשר לחברה עם רשת חלקית לרכוב בחלקים אחרים של המדינה על אנטנות של מפעילה קיימת, פעולה שנעשתה לפני כניסת גולן ו–HOT — הוא הסרת החסם המרכזי בשוק, ואיפשר לחברה צעירה שטרם סיימה לפרוש רשת בפרישה ארצית להתחיל לספק שירות. לוי מסביר גם כי מכרזי התדרים שנערכו בשנים האחרונות דאגו להמשך השקעות חברות הסלולר ברשת. 

מכאן המסקנה: "מתחדדת המסקנה כי על מנת לעודד את המשך התחרות בשוק הסלולר, על המדינה לדבוק בעקרונות שלאורן הותוותה המדיניות בשנים האחרונות, קרי, ריבוי שחקנים תוך שיתוף רשת בין המפעילים באופן שישמר את התחרות, ייעל את הקצאת התדרים ויעודד המשך השקעות בשוק. בהיבט ריבוי שחקנים: לטובת התפתחות התחרות בשוק הסלולר יש לעודד ריבוי מפעילים קטנים ובינוניים בעלי מוטיבציה לחולל תחרות ולצבור נתחי שוק. מוטביציה זו היא שיוצרת תחרות, חדשנות, פישוט והוגנות כלפי הצרכן. 

"בהיבט שיתוף הרשתות: המנגנון שנקבע מאזן באופן המיטבי בין שימור רמת התחרות בשוק הסלולר; בין יצירת סינגריות תפעוליות והפחחתת עלויות למפעילים; ובים הצורך בעידוד המשך השקעה בטכנולוגיה רחבת הפס".

"קיימות חלופות אחרות ועדיפות"

אמיר לוי, הממונה על התקציבים באוצר
מיכל פתאל

לגבי עסקת המיזוג בין גולן טלקום לסלקום נכתב בבירור: "בהתאם לעקרונות אלה, אנו סבורים כי על מנת לאפשר לגולן טלקום למצות את תהליך שיתוף הרשתות, על גורמי הממשלה להודיע בהקדם האפשרי על התנגדות לעסקת המיזוג. ככל שגולן טלקום לא תצליח להגיע להסכם שיתוף רשת, הרי שקיימות חלופות אחרות ועדיפות ממיזוג עם מפעיל קיים, כגון רכישה על ידי גורם חיצוני אשר ישאירו תשאיר בשוק מתחרה נוסף עם נתח שוק משמעותי. 

"גם החלופה הפחות עדיפה, של יציאת גולן מהשוק באמצעות הליך המנוהל על ידי בית משפט, תטיב עם הצרכן ותוביל לרמת תחרות גבוהה יותר בשוק על פני חלופת המיזוג, שכן הלכה למעשה היא צפויה להביא להישארותה של גולן בשוק, בין אם במבנה הבעלות הנוכחי ובין אם בבעלות גורם חדשאו כי יש להתנגד לבקשת המיזוג משום שהיא נוגדת לחלוטין את תכלית מכרז תדרי הדור השלישי, בו כאמור לא הורשו להשתתף מפעילים קיימים ומנוגדת לעקרונות שבבסיס מדיניות המדינה".

המסמך מתייחס בקצרה לאקספון, השחקנית החדשה בתחום, ונכתב: "אבקש להוסיף בקצרה כי על הפרק עומדת כניסת מפעיל נוסף אשר זכה בתדר במכרז הדור הרביעי, אקספון, ועל המדינה לעשות את מירב המאמצים לוודא את כניסתו לשוק. בעתיד, בעת פרסום מכרזי תדר נוספים, על המדינה להתמיד במדיניות ריבוי השחקנים ולשאוף להגדלת מספרם בשוק, בהתאם למסמך המדיניות". 

לוי חוזר ומדגיש כי יש להודיע מהר ככל הניתן לחברות כי לא יאושר מיזוג בין גולן לבין חברת סלולר גדולה, אך יש לאפשר לו פרק זמן למצות הסכם שיתוף רשת. "גורם הזמן הוא קריטי, על מנת שהחברות יוכלו לפעול במהירות בכיוונים שיבטיחו שמירה על רמת התחרות".

פילוח שוק הסלולר בישראל
סלקום 28%
פרטנר 27%
פלאפון 26%
הוט מובייל 11%
גולן 8%

"החברות בחרו להימנע מתחרות"

העבודה הכלכלית המצורפת מסקרנת עוד יותר. מדובר בעבודה נרחבת, 28 עמודים, אשרכוללת גם ניתוח היסטורי של התפתחות שוק הסלולר וכן השוואה בינלאומית. ניגע
בממצאים המרכזיים מהעבודה: העבודה מתמקדת במצב הלא תחרותי בשוק הסלולר, טרם כניסת המתחרות החדשות: "על אף הימצאותם של שלושה מתחרים משמעותיים בעלי תשתית, שוק הסלולר התאפיין בחוסר תחרותיות מובהקת אשר בא לידי ביטוי ברמת מחירים גבוהה. 

"בנוסף, השוק התאפיין בסבסוד המגזר העסקי באמצעות העלאת התעריפים למגזר הפרטי. בעוד ההכנסה הממוצעת החודשית למנוי עמדה ב–2010 על כ–145 שקל בחודש (לפני מע"מ), לקוחות המגזר הפרטי 'זכו' בפועל לחשבונות חודשיים גבוהים יותר בסכומים של מאות שקלים".

בישראל ההכנסות נחתכו בכ 50%- מאז הרפורמה
הכנסה חודשית ממוצעת למנוי לפי מדינה*, בדולרים
קנדה
ארה"ב
אוסטרליה
ישראל ) 2010 (
אנגליה
צרפת
ממוצע אירופה
ספרד
דנמרק
ישראל ) 2014 (
גרמניה
איטליה
רוסיה
0 10 20 30 40 50 60
17.27
33.39
19.03
* נתוני 2014 מקור: משרד האוצר

בעבודה, מוצג מה שהיה ידוע לכל אזרח באותן השנים: צרכן פרטי שילם 59 אגורות לדקת שיחה ואילו עובדי אלביט, למשל, שילמו שליש: 20 אגורות. [אינפו1: עמוד 5: עלות
דקת שיחה ו-SMSA ללקוחות פרטיים מול לקוחות מאוגדים] "מצב זה הביא את שלוש החברות להציג רווחיות חריגה מעבר לנורמה אשר תועלה, רובה ככולה, לטובת חלוקת דיבידנדים גבוהים. כך ב–2009–2012 עמדו סך רווחי החברות על כ–11 מיליארד שקל שחולקו במלואם לבעלי המניות".

על מצב התחרות בשוק מוסבר כי "נוצר תמריץ שלילי לפתח תחרות מחירים ולהשקיע משאבים בפיתוח תשתיות טכנולוגיות. בפועל בחרו שלוש החברות להימנע מתחרות שתפגע ברווחיהן, ועל כן העדיפו לשמור על סטגנציה בשוק הסלולר במה שמכונה 'שיווי משקל מתואם' — מצב בו התוצאה דומה לזו הנוצרת במצב בו קיים תיאום מחירים אסור בין שחקנים, ולעיתים אף לזו של קרטל רשמי".

בזכות הרפורמה: המשק חסך 17 מיליארד שקל

בשלב זה עוברת העבודה לשחוט כמה פרות קדושות והיגדים מקובלים בהקשר למצב שוק הסלולר. ראשית, העבודה מטפלת בנושא ההשקעות: "כפי שניתן לראות, רמת ההשקעות של החברות אינה עומדת בקורלציה לרווחיהן ואף להיפך. תוצאות אלה עומדות בניגוד לעמדה המוצגת כיום על ידי החברות, לפיה ירידה בהכנסות וברווחים תביא להפחתה דרמטית ואף לעצירה בסך ההשקעות. בשנים בהן לחברות היו רווחים חריגים — הם לא הופנו לטובת השקעות נוספות אלא לטובת חלוקת דיבידנדים".

הגרף הנלווה מראה כי ב–2010 סך כל ההשקעות של החברות היו 44% מהרווח של החברות, לעומת 142% ב–2014(!). יש לציין כי גם בנתונים אבסולוטיים המצב לא רע: אמנם ההשקעות המצרפיות ירדו, מכ–1.56 מיליארד שקל ב–2010 ל–1.28 מיליארד שקל ב–2014, אבל גם מחירי הציוד הסלולרי ירדו. ההשקעות כלל אינן נגזרות מרמת הרווח אלא מסיבה אחרת: "רמת ההשקעות בשוק הסלולר הינה בעיקרה נגזרת של רמת התחרות בשוק ושל מכרוז רצועות תדר נוספות בטכנולוגיות מתקדמות אשר מחייבות את המפעילים להשקיע בשדרוג טכנולוגי".

ההכנסה הממוצעת למנוי בשוק הסלולר יורדת - מ-149 שקל ב-2006, ל-66.8 שקל ב-2015. במקביל, רווחי חברות הסלולר יורדים, והדיווידנדים שהן מחלקות - יורדים גם הם

באוצר מסכמים כי "מבין תוצאותיה הבולטות של הרפורמה ניתן למנות את ירידת ה–ARPU (הכנסה חודשית ממוצעת למנוי — avg revenue per user) לרמה של 65–70 שקל; שיעורי מעבר גבוהים בין החברות; סטנדרט שיווק חבילות פשוטות לצרכן; התפשטות הטכנולוגיה על פני כלל הציבור; וגידול בשימושים.

"מ–2010 ועד ל–2014 הכנסות שוק הסלולר צנחו מכ–17 מיליארד שקל ל–10 מיליארד שקל. הצלחת הרפורמה הביאה לחיסכון משקי מצטבר של 17.5 מיליארד שקל במהלך 2011–2014 ולחיסכון של 2,500 שקל למשק בית בישראל בשנה. היא גם הגדילה את השימוש בקרב כלל האוכלוסיה, בדגש על אוכלוסיות שטרם הרפורמה לא נהנו מגישה מלאה להתפתחויות הטכנולוגיות — ובשל כך הרפורמה היוותה גורם מאיץ לצמיחת המשק וצמצום פערים חברתיים".

לאחר אפקט הרפורמה — שוק הסלולר מתייצב

פרה קדושה שנייה שהאוצר מנסה לשחוט היא שרמת המחירים בישראל "נמוכה מידי" ושריווחיות החברות "נמוכה מידי" — באמצעות השוואה בינלאומית. על פי גרף של OECD, מחיר הסלולר הממוצע בישראל נכון לסוף 2014 עמד על היה 17.2 דולר בחודש למשתמש, ירידה של 50% מ–2010, אבל "נמוך בכ–9% בלבד מהממוצע האירופי העומד על 19 דולר בחודש". בגרף ניתן לראות שהמחיר באוסטריה, גרמניה ואיטליה, יוון ופורטוגל למשל היה נכון לסוף אותה השנה עוד יותר נמוך מבישראל. [עמוד 15 לדוח]
"ניתן לראות כי ה–ARPU בישראל דומה לזה שבדנמרק — מדינה אשר גם בה יש חמישה מפעילים אך כמות תושבים נמוכה ביחס לישראל, 5.5 מיליון מול כ–8 מיליון בישראל. נתונים אלה חשובים במיוחד אל מול הטענות כי המחירים בישראל 'נמוכים מידי' וכי החברות לא יכולות להעלות מחירים בשל התחרות העזה. מחיר שיווי משקל צריך להיקבע על ידי התחרות בשוק, ולא על ידי פגיעה משמעותית ברמת התחרות בשוק בעקבות הפחתת מספר המפעילים".

בגרף אחר מוכיחים כותבי המחקר כי בפרמטר עלות הסלולר ביחס לתוצר לנפש בהשוואה עולמית, ישראל נמצאת מעט מתחת לממוצע אך לא באופן חריג. כותבי המחקר מודים כי מיזוגים ורכישות הינן מגמה מוכרת מהשנים האחרונות בשווקים המתקדמים, ועסקאות כאלה אושרו כבר בהולנד, אוסטריה, הולנד וגרמניה אך נדחו בדנמרק וארה"ב. אלא שכותבי המסמך טוענים כי "את אותן התועלות ניתן להשיג בדרך של שיתוף רשתות, תוך המשך יצירת תחרות ברמת המחירים".

לעניין הרווחיות של חברות הסלולר, באוצר בדקו את נתון ה–EBITDA ביחס למחזור בהשוואה בינלאומית (נתונים שנכונים לסוף רבעון שני של 2015). אכן, ישראל היא המדינה המערבית עם רווחיות הסלולר הנמוכה ביותר, 29.4% EBITDA להכנסות, לעומת ממוצע אירופי של 36%. אבל באוצר מרגיעים וטוענים כי "הנתונים הנוכחיים אינם לוקחים בחשבון את השפעת שיתוף הרשתות על התוצאות העסקיות של חברות הסלולר, שעתיד לצמצם את עלויות החברות בהיקפים ניכרים ולשפר את תוצאות ה–EBITDA".
עוד נכתב כי "אנו מעריכים שכלל הנתונים מעידים על מגמה של התייצבות שוק הסלולר לאחר אפקט הרפורמה". טענה זו מבוססת על התייצבות שיעורי הנטישה בשוק ועל רמת המחיר הנהוגה בגולן טלקום, 53 שקל לחודש, שכבר אינה רחוקה מההכנסה הממוצעת בשוק כולו.

המחיר הגבוה של הוצאת גולן מהשוק 

לגבי האינטרס של סלקום במיזוג עם גולן טלקום, נכתב בדו"ח כי "העסקה מורכבת מתשלום במזומן בגובה 1.17 מיליארד שקל וכן מוויתור חוב של גולן כלפי סלקום, המוערך ב–0.6 מיליארד שקל. סך עלות העסקה 1.7 מיליארד שקל, מול אומדן של אנליסטים טרם העסקה על שווי של 0.5–1 מיליארד שקל לגולן טלקום. גולן כמעט ואינה מביאה עמה נכסים מוחשיים בעלי ערך לעסקה. משמעות הדבר כי סלקום שילמה פרמיה עודפת של כמיליארד שקל. להערכתנו, חלק ניכר מהתשלום העודף מעיד על הערך הרב אותה מייחסת סלקום לגולן כמחוללת תחרות — ועל הערך של הוצאתה מהשוק".

המסמך תוקף גם את העמדה שעדיפה השתלטות של HOT מובייל על גולן, מהיותן שתי שחקניות קטנות. "בשנת 2009 אושר באוסטרליה מיזוג בין שתי המפעילות הקטנות בשוק מ-4 מפעילים ל-3. במחקר שנערך על ידי ה-OECD מספר שנים לאחר מכן נמצא כי מיזוג בין שני מפעילים בעלי נתח שוק קטן לא הוביל להגברת יכולת התחרות מול המפעילות הגדולות". הכותבים מציינים כי בגלל שכל המתחרות, מלבד גולן, שחקניות בעלות מגוון שירותים — קיים להן אינטרס מיוחד לא לפגוע ברווחיות של השנייה. לכן, "קיימת סבירות גבוהה כי בעקבות מיזוג — השוק יחזור למצבו ערב הרפורמה, על כל המשמעויות הנגזרות מכך".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#