המהפכנים של מינכן: בכנס DLD מחפשים את הדבר הגדול הבא בכלכלה הדיגיטלית - TechNation - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המהפכנים של מינכן: בכנס DLD מחפשים את הדבר הגדול הבא בכלכלה הדיגיטלית

ראשי ועידת האינטרנט הנחשבת באירופה מבהירים שהיא נועדה להרחבת הדעת ולא לעסקים ■ המשתתפים בה יכולים לחוש לאן נושבת הרוח בעולם הטכנולוגיה ב-2016 - מחדשנות שנוגעת לביולוגיה אנושית, ועד פתרונות לסכנות האי־שוויון

תגובות

כאשר ועידת האינטרנט הנחשבת באירופה - מפגש בן שלושה ימים של יזמים, מנהלים ואמנים - בוחרת לעצמה את השם "The Next! Next", מיד ניתן להבין שהיא סובלת מבעיה של מיקוד.

אלא שבשנים האחרונות, כנס DLD באירופה (Digital Life Design) אינו מנסה להתמקד ב"אינטרנט" או בענף עסקי מסוים. יוסי ורדי, היו"ר המשותף של הוועידה עם המו"ל הגרמני יוברט בורדה, הבהיר כבר בפתיחה שהוא לא רוצה שיעשו כאן עסקים. לדבריו, הוועידה הזאת מיועדת לאפשר לחשוב ולהרחיב את הדעת.

אז מה בכלל עושים במהדורה ה-11 של DLD? חלק מהמשתתפים עושים בדיוק מה שהם עושים כמו בכל כנס: היזמים מספרים על הסטארט־אפים שלהם ליזמים אחרים ולאנשי כספים ומנהלי חברות גדולות, נציגי הקרנות והמנהלים מנסים לזהות סטארט־אפ שאולי כדאי להשקיע בו, וכולם מחליפים כרטיסי ביקור.

בעבר, ניתן היה בכנס הזה לזהות מגמות בתוך עולם האינטרנט, שלעתים מכנים אותו גם ענף ה"דיגיטל". היו שנים של זינוק בתחושת הדחיפות לביצוע השקעות ועסקות כאן ועכשיו, מול שנים של ירידה בבורסות ובמניות הטכנולוגיה שהשפיעו על מצב הרוח. היו שנים שבהן הבאזז היה סביב רשתות חברתיות ובלוגים, מול שנים שבהן האלגוריתמים וההנדסה היו המוטיבים המובילים. היו כנסים שבהם כולם עסקו בפרטיות ובהשלכות החברתיות של הפיתוחים החדשים - מול שנים שבהם הכסף, האקזיט ושערי המניות דיברו.

Robert Schles / Picture Alliance

כל זה נגמר. כבר לפני כמה שנים התברר ש"האינטרנט", ובוודאי שה"טכנולוגיה", אינם עוד ענף כלכלי כמו בנקאות, רכב, אופנה או תרופות - אלא אולי שם נרדף לחדשנות שבה מעורבת כמות בסיסית של שבבים ושורות של תוכנה. התוצאה היא שבכל כנס, בכל תעשייה, הפיתוחים הדיגיטליים הם חלק מרכזי מהתוכנית; כמו שבכל כנס אינטרנט עוסקים כמעט בכל דבר אפשרי - כולל דיונים ותצוגות של רחפנים, כלי רכב אוטונומיים, חנויות ובנקים. יש אפילו תת־ענף של האינטרנט - "האינטרנט של הדברים" - שבמהותו לוקח את העולם הדיגיטלי ומחבר אותו ל"כל הדברים האחרים".

וכך, כנס כמו DLD הופך לתערובת של הדברים שמעניינים את הציבור בתקופה נתונה. בכנס הנוכחי במינכן עלו לבמה יזמים ומנהלים של חברות ידועות וחדשניות רבות, אבל גם כלכלנים ותיקים כמו נוריאל רוביני, רואי חשבון, עתידנים, פילוסופים, מדענים וגם אמנים. זה אומר שהכנס כבר לא יודע ליצור "קונסנזוס" של מגמות או מחשבות, אלא להציג דעות שונות של אנשים שונים - כל אחד עם ההסבר והתחזית שלו.

גאלווי ממשיך בתורת ארבעת השחקנים

ריד הייסטינגס, מנכ"ל ומייסד ערוץ הטלוויזיה האינטרנטי נטפילקס, חושב שהעתיד הוא מרוץ בין חדשנות ביולוגית לחדשנות מבוססת סיליקון - והוא עצמו מהמר על הביולוגיה. לדעתו, חלק גדול מהתחזיות על עתיד הבינה המלאכותית הן חלומות והפחדות. העמדה שלו הפוכה מזו של רוב המומחים האחרים, החוזים שהביולוגיה האנושית תוחלף בסיליקון ושההחלטות יתבססו בעיקר על אלגוריתמים.

סקוט גאלווי, פרופסור לשיווק מאוניברסיטת ניו יורק, ממשיך - כמו בכנס בשנה שעברה - לקבוע בנחרצות שישנם רק ארבעה שחקנים משמעותיים בעולם הדיגיטלי: אמזון בקמעונות ומכירות, פייסבוק במגרש החברתי והתקשורת, גוגל בניהול מידע, ואפל בבניית מוצרים מבוקשים בעלי מיתוג ברור.

גאלווי הראה שגוגל ופייסבוק שולטים לבדם במחצית מעולם הפרסום הדיגיטלי, אמזון שולטת ברוב הצמיחה של ענף הקמעונות בארה"ב, ואפל היא בכלל דת שבה מאמינים רבים מתושבי קליפורניה, כולל דמות של משיח - הלוא הוא סטיב ג'ובס.

Jan Haas / Picture Alliance for

על פי גאלווי, השעון של אפל אינו כישלון, אלא הצלחה שנמכרת במיליארדי דולרים, והדבר היחיד שמעכב את אפל הוא היעדר הנכונות שלה להיכנס לתחומים חדשים. ואילו אמזון יכולה להרוויח כסף מחר בבוקר, אבל היא בוחרת שלא לעשות כך, כי במקרה הזה המשקיעים יתמכרו לרווחים ועלולים להתאכזב אם אלה לא יגדלו.

וגם: פייסבוק מנצחת במלחמת הכישרונות ומגייסת יותר אנשים מנוסים משלושת הגדולות האחרות. היא מתפשטת עם אמזון לעוד מדינות, היא החברה הגדולה שצומחת הכי מהר בהיסטוריה - והיא התנתקה מכוח הכבידה.

גאלווי חושב שיש עדיין שורה של ענפים שממתינים ומוכנים למהפכות, למשל, הכבלים והטלוויזיה וכל עולם ההשכלה הגבוהה - שהמחירים בו גבוהים באופן יוצא דופן. לדעתו, המהפכה הדיגיטלית יצרה מצב שבו קל יותר להפוך למיליארדר, אבל הרבה יותר קשה להיות מיליונר, ויוצרת חברה של קיטוב ופערים גדולים. הוא אומר: סביר להניח שהאזרחים ידרשו רמת שוויון גדולה יותר.

באופן בולט, גאלווי אינו מתרגש מחברת שירותי ההסעות אובר ושאר חברות כלכלת השיתוף. לשיטתו, אובר יצרה עולם של נהגים חלשים, בעלי שכר נמוך, ללא הגנה סוציאלית - וזהו אינו הסדר חברתי שניתן לשמר לאורך זמן. מנקודת המבט שלו, כלכלת השיתוף יוצרת את הערך שלה מניצול רגולציה שלא התאימה עצמה לעולם הדיגיטלי, אך הרגולציה בסופו של דבר תדביק אותה - באותה מידה שמדינות כבר אינן מוכנות לקבל את תרגילי ההתחמקות ממס של ענקיות טכנולוגיה כמו אפל וגוגל.

החזון של פרסקוט - מהפכת הבלוקצ'יין

להיט אחר שעליו מדברים בכנסים דיגיטליים וגם ב–DLD הוא "בלוקצ'יין" (Block Chain), הטכנולוגיה שעליה מבוסס מטבע הביטקוין הווירטואלי. בלוקצ'יין הוא פרוטוקול המאפשר יצירת בסיסי נתונים מבוזרים שלא ניתנים לפריצה - קובץ אקסל ענקי - שיכול, לפחות בתיאוריה, לשנות פעם נוספת את העולם הכלכלי והעסקי.

דון פרסקוט, יועץ וחזאי טכנולוגי, שכתב את הספר הראשון על כלכלת האינטרנט עוד ב–1994, קובע שהבלוקצ'יין הוא המהפכה הגדולה ביותר של דורנו, ממש הזדמנות לאנושות לעשות קפיצת מדרגה כפי שפרוטוקול האינטרנט איפשר את מהפכה המידע.

בחזון של פרסקוט תמצאו העברת כספים ובנקאות ללא עלויות, רישום נכסים ללא אפשרות לעוות אותם, שיתוף של מיליארד אנשים שאין להם חשבון בנק בכלכלה הגלובלית, מתן אפשרות לאנשים לשמור בבעלותם את המידע על עצמם ולעשות בו שימוש למסחר לפי ראות עיניהם, ולפתח כלכלת שיתוף אמיתית - ולא ה"בלוף" הנוכחי של אובר או Airbnb. מולו, אנשים מתוך הענף עצמו דיווחו על התפתחות אטית ומריבות על הדרך לפתור בעיות, באופן שמזכיר את התפתחות פרוטוקול האינטרנט אי שם באמצע שנות ה-90 של המאה הקודמת.

יחד עם האמנים, החזאים והמדענים, גם הכלכלן נוריאל רוביני הגיע ל-DLD, בדרכו לכנס דאבוס של הפורום הכלכלי העולמי, שייפתח מחרתיים. בנאמנות לכינוי שלו "ד"ר דום", הוא לא איכזב וסיפק כמה תחזיות קשות לשנה הקרובה: הכלכלה הגלובלית תיכנס להאטה חריפה, מחירי הנפט יישארו נמוכים ברמות שבין 20 ל–30 דולר לתקופה לא קצרה, עולם החדשנות והטכנולוגיה אמנם מציע הזדמנויות מלהיבות לחברות מסוימות - אבל התוצאה של כל המהפכות הללו תהיה החרפה באי־שוויון ובפערי ההכנסות והעושר.

אבל את החדשות הגדולות ביותר הביא סטארט־אפיסט אמיתי - יאן קום, המייסד והמפתח של שירות המסרים המיידים ווטסאפ, שכה פופולרית בישראל. קום סיפר שהמכירה של החברה שלו לפייסבוק איפשרה לו להמשיך להתמקד בבניית המוצר והשירותים שמסביבו, להמשיך להתנהל כמו סטארט־אפ אמיתי, ושבקרוב הוא יפסיק לגבות את התשלום של דולר אחד לשנה - ולעומת זאת יוציא שירותים מסחריים שאולי יהיו בתשלום.

קום סיפר שהוא משקיע עבודה רבה במאמצים להצפין את המידע ולשפר את שירות השיחות הקוליות - אך כרגע אינו מתכנן להוסיף שירות של שיחות בווידיאו.

ומה עם הטענות שלפיהן מתכנני הפיגועים בפריז השתמשו בשירות שלו כדי לבצע את מעלליהם? קום עונה שאין לו שום כוונה להשאיר לשלטונות "דלת" למעקב אחרי ההודעות, כי לשיטתו מרגע שישנן דלתות כאלה - מישהו בסוף יפרוץ אותן או ישתמש בהן לרעה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם