"יותר מדי שחקנים בתחום הסייבר": האם בהון סיכון הישראלי מתפתחת בועה? - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"יותר מדי שחקנים בתחום הסייבר": האם בהון סיכון הישראלי מתפתחת בועה?

בתעשייה מסכמים שנה של הערכות שווי מנופחות ■ "היזמים הבינו שלא מקבלים כותרות על אקזיטים של 100 מיליון דולר"

2תגובות

"יש יותר מדי שחקנים בתחום הסייבר. יש פה בפירוש בועה" -  כך קבע היום (ב') אדי שלו, מייסד קרן ג׳נסיס ומאבות ההון סיכון הישראלי, באירוע לסיכום האקזיטים בשנת 2015, שערכו חברת המחקר להיי-טק IVC ופירמת עורכי הדין מיתר.

"במחזורים הראשונים קראו לזה דאטה סקיוריטי, לא סייבר, וזה היה פחות סקסי", סיפר שלו. "גם אז היתה בועה, והיום אני רואה חזרה. הצורך בשוק קיים בוודאי, אבל קשה מאוד לעשות מזה חברה. הלקוחות, שהם התאגידים, שונאים, או מאוד לא רוצים, לקנות מהרבה ספקים קטנים פתרונות נישתיים - וזו בעיה גדולה. יש יותר מדי שחקנים בסייבר", הוסיף.

אדי שלו
אייל טואג

דני כהן, שותף כללי בקרן כרמל, התייחס גם הוא לריבוי ההשקעות בחברות הסייבר בישראל, ואמר כי "כמות הרעש היא אינסופית. קרנות טובות יודעות לברור מהרעש משהו שמעניין. יהיו קרנות שינצחו בצורה טובה".

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

עם זאת, רונה שגב גל, שותפה מייסדת בקרן TLV Partners, התנגדה לטענות יתר הדוברים באירוע - וטענה כי "סייבר זה לא בועה. אלימות ומאפיה עוברות מהעולם הפיזי לדיגיטלי. כרגע אין לנו אמצעים טובים להתגונן. האלימות וההתקפה וגם הצורך להתגונן, זה דבר אמיתי שקורה מול העיניים שלנו".

דן שמגר, שותף במחלקת הקורפורייט של משרד מיתר-ליקוורניק-גבע-לשם-טל, שערכה את סקר האקזיטים לסיכום 2015 יחד עם IVC, הצביע על כמה מגמות בולטות באקזיטים בשנה החולפת. בין היתר, הוא ציין כי "רואים יותר עסקות אקוויטי (מניות), שהמשמעות שלהן היא מיזוגים בין חברות ישראליות".

שמגר העריך כי מגמה זו תמשך ב-2016, וציין כי מספר עסקות המיזוגים והרכישות בשנים האחרונות נשאר יציב - כמאה עסקות בשנה. לכן, לדבריו, גודל המיזוג הממוצע גדל ומצביע על עליה בהערכות השווי של החברות הישראליות.

רונה שגב
יורם רשף

יחד עם זאת, ציין שמגר כי מספר העסקות הקבוע עלול ללמד על כך שיש מגבלות ליכולתה של התעשייה לצמוח ולהתרחב. מבחינת אקזיטים בהנפקות ראשונות לציבור (IPO), הייתה 2015 שנה חלשה - החברות גייסו 609 מיליון דולר ב-8 הנפקות ראשונות לציבור. כותבי הדו"ח מציינים כי מספר ההנפקות היה נמוך מן הצפוי וכי חלק מהחברות גנזו את תוכניות ההנפקה שלהן לאור תנאי השוק.

לפי הדו"ח, 104 האקזיטים ב-2015 הסתכמו ב-9.02 מיליארד דולר - סכום נמוך מזה שהציגה פירמת רואי החשבון PwC בדו"ח שהיא פירסמה לאחרונה. מתוך סכום זה, 8.4 מיליארד עברו בעסקאות מיזוג ורכישה (M&A) - והיתר נכנס לקופות החברות בהנפקות. 30% מהעסקאות היו רכישות שבוצעו על ידי חברות ישראליות - סממן להתבגרות התעשייה ולכך שחברות הטכנולוגיה מבינות שעליהן לצמוח גם באמצעות רכישות. 53% מהרכישות בוצעו על ידי חברות אמריקאיות. 

הדו"ח כולל עסקות שעדיין לא הושלמו, למשל רכישת Valtech על ידי HeartWare ב-929 מיליון דולר, שאם אכן תושלם עשויה להיות בסכום נמוך יותר. כמו כן, חלק גדול מעסקות המיזוג הן של חברות שהמשקיעים והיזמים בהם כבר עשו אקזיט וכעת הן החליפו ידיים בין קרנות - למשל רכישת Fundtech על ידי D+H ב-1.2 מיליארד דולר ורכישת אקס ליבריס על ידי ProQuest בחצי מיליארד דולר. שלוש עסקות אלו - שהיו השלוש הגדולות ביותר השנה - מהוות 30% מסכום האקזיטים.

עסקות גדולות נוספות הן של חברות שהקשר שלהן לישראל רופף. האקזיטים הראשונים הבולטים השנה המופיעים בדו"ח כוללים את רכישת אנאפורנה לאבס של אביגדור וילנץ על ידי אמזון ב-360 מיליון דולר, ורכישת אדלום על ידי מיקרוסופט ב-320 מיליון דולר. 

דן שמגר
עופר וקנין

"היכולת של המשקיעים לשבת ולהמתין להתבגרותן של חברות הפורטפוליו לקראת אקזיט משמעותי, מתוגמלת מהעלייה בשווי האקזיט הממוצע לחברת פורטפוליו, וכתוצאה מכך גם מכפיל את ההחזר הממוצע על ההשקעה, שנמצא אף הוא במגמת עליה”, אמר קובי שימנה, מנכ"ל IVC.

השותפים בקרנות ההון סיכון שהשתתפו בפאנלים באירוע הצביעו על כך שהערכות השווי אליהן מגיעים הסטארט-אפים הישראליים תחרותיים בהשוואה למקבילים שלהם בעמק הסיליקון. "התחרות לקרנות ההון סיכון בישראל לא קשה - עדיין קיימת אפשרות להיכנס בסבב גיוס ראשון (A Round) בהערכות שווי נמוכות, ושונה מאוד יחסית לעמק הסיליקון", אמר כהן מכרמל. "בכניסה להשקעות בחברות המצב טוב. האם לחברות קשה לגייס היום? כמו בכל סיטואציה, תמיד יש כאלה שקשה להם מאוד". 

שלו מג׳נסיס, שמשקיע גם כאנג׳ל, התייחס לכניסתם של תאגידים כמשקיעים בסטארט-אפים ולקשיים של חברות לגייס לאחר סבב הגיוס הראשון: "בשנתיים האחרונות רואים שחקנים אסטרטגיים רבים משקיעים בחברות בישראל. יש בעיה שאני קורא לה 'החור השחור של הסיבוב השני' - חברות צריכות לצאת לדרך חמושות בכסף ובגופים חזקים כבר לסיבוב הראשון. לכן אני חושב שמתכון נכון יותר לחברות כדי להגיע לשלב הבא הוא שילוב של השקעות אנג׳לים וקרנות, כי הקרן יכולה להוביל לשלב הבא. זו אחת הבעיות הגדולות - נוצרה בועה, יש הרבה אנג׳לים עם כסף וזה נותן אשליה שיש פה כסף קל".

מגמה מרכזית נוספת שנמשכה ב-2015 היא הגידול במספר ובפעילות של חברות בוגרות עם פעילות משמעותית, שזקוקות לסבבי גיוס הון גדולים. בסיכום נתוני גיוסי קרנות ההון סיכון הישראליות ב-2015 בלט ריבוי של קרנות חדשות שגייסו הון להשקעה בשלבי צמיחה. "גם משקיעי ארלי סטייג׳ (שלבים מוקדמים) הבינו שלא עושים קרנות מאקזיטים של 80 מיליון דולר, והיזמים הבינו שלא מקבלים כותרות על אקזיטים של 100 מיליון דולר", סיפר הראל בית און מקרן ויולה. "עם זאת, כמות הכסף שמנוהל בהשקעות בשלבי צמיחה (growth) בישראל - כמיליארד דולר - הוא עדיין טיפה בים".

חיים שני, בעבר מנכ"ל משרד האוצר, והיום שותף מייסד בקרן IGP, הסביר את העלייה בהשקעות בחברות צומחות בכך ש"ראינו סביבת ריבית נמוכה שמייצרת מצב שאין אלטרנטיבת השקעה אחרת. בשנתיים האחרונות השקעה זו נראתה אטרקטיבית. אם היא תימשך סביר להניח שהיא תשפיע על הערכת שווי של חברות, בהן פרטיות".

ארז שחר, שותף בקרן קומרה, שמשקיעה גם היא בחברות צומחות, התייחס להערכות השווי הגבוהות אליהן מגיעות חברות טכנולוגיה פרטיות בעמק הסיליקון ובישראל. "בחלק גדול מהעסקות, הערכת השווי פיקטיבית כי מבנה העסקאות מורכב. לכן, רואים תופעות של חברות שגייסו בהערכות שווי גבוהות שצריכות לעשות 'יישור מחדש' בסיבוב הגיוס הבא, כי היה מבנה מורכב או כי רואים חדי קרן (חברות עם שווי של מיליארד דולר ומעלה - ע.א), מתחילות להימכר בסכומים שונים מאלה שקיבלו בסבבי הגיוס".

לדבריו, "הערכות השווי יתחילו לקבל תיקון - ההערכות השווי המטורפות הן קצת החדשות של אתמול". אהרון מנקובסקי, שותף מנהל בקרן פיטנגו, הוסיף כי "הרבה חברות באות עם הערכות שווי לא סבירות וכשהן רוצות להנפיק השוק הציבורי לא משחק את המשחק. הרבה פעמים רואים שההערכת שווי הפכה למטרה ולא לאמצעי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#