"בלי חדשנות - הבנק לא יהיה קיים בעוד 25 שנה" - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
ועידת הדיגיטל

"בלי חדשנות - הבנק לא יהיה קיים בעוד 25 שנה"

"תעשיית הפינטק מעודדת אותנו להתמקד בחוויית המשתמש - ולא רק בטכנולוגיה עצמה", אמרה מיכל קיסוס-הרצוג מבנק לאומי בפאנל "אבטחה לעתיד פיננסי זוהר יותר"

2תגובות

"בכיר בבנק ברקליס אמר לי שבלי חדשנות, הבנק לא יהיה קיים בעוד 25 שנה. ברור להם שאם לא ישכילו לשלב חדשנות ומהר, הם מאוד ייפגעו. לכן ברקליס הקימה פה מרכז חדשנות - הם מייחסים למדינה חשיבות כמקור לחדשנות טכנולוגית" - כך אמר לירון רוז, מנכ"ל Techstars ישראל, בוועידת הדיגיטל של TheMarker. הדברים נאמרו בפאנל "אבטחה לעתיד פיננסי זוהר יותר", בהנחייתו של אליחי וידל, עורך מדור ההיי-טק.

אחת הסוגיות הבוערות בתחום הפינטק (טכנולוגיות פיננסיות) היא סוגיית האבטחה, שמאתגרת את גופי הרגולציה. "הלקוח מצפה מאיתנו ליכולות אבטחה, ולוודא ששום דבר לא קורה, במיוחד כשמדובר בכסף. מצד שני, אנחנו פועלים במרחב אינטרנטי שהכל צריך להיות בקליק אחד, ולכן המשתמש צריך להיות מוכן שנטיל עליו עוד צעדים לזיהוי", אמר אורי ארד מחטיבת ניהול הסיכונים של פייפאל.

חברי הפאנל
עופר וקנין

"עולם ניהול הסיכונים בתחום הבנקים והשימוש באשראי עובר שינוי ומתבסס יותר על ביג דאטה. אישור או דחייה של עסקות הופכים להיות מותאמים למשתמש ספציפי - לדברים שהוא אוהב, להרגלים שלו - מבלי לפגוע ברמת האבטחה. כך אנחנו מגנים על הלקוח. המכשירים הניידים חושפים בפנינו הרבה יותר מידע ייחודי על המשתמש, למשל, טביעות אצבעות שמאפשרות לנו להגן על המשתמשים", הוסיף ארד.

מיכל קיסוס-הרצוג, ראש אגף חדשנות ודיגיטל בבנק לאומי, סבורה כי נדרש עוד שיפור בגזרת הרגולציה. "תעשיית הפינטק מעודד אותנו לעשייה נוספת ולהתמקדות בחוויית המשתמש, ולא רק בטכנולוגיה עצמה. הרגולציה עדיין לא שם וצריך לתת לה פוש, כי היא מסתכלת על העבר מתוך תפישה של שמירה על הצרכן ועל יציבות. אפשר קצת לשחרר", היא אמרה.

הדוברים בפאנל התייחסו גם לאימוץ הטכנולוגיות על ידי בתי העסק והצרכנים, וכן לחוויית המשתמש. "ב-2015, עדיין פחות מ-1% מהתשלומים לבתי עסק פיזיים הם תשלומים סלולריים. אחד החסמים הכי גדולים היא הטכנולוגיה שמחברת בין מכשיר המובייל לנקודת הקצה. עוד לא הגענו למצב שכל התשתית קיימת, אבל שינוי הרגולציה בישראל מאפשר הזדמנות חד-פעמית בנושא", אמר דן סופר, מנכ"ל וריפון ישראל וסגן נשיא לפיתוח עסקי בוריפון העולמית.

בנוגע לחוויית המשתמש אמר יוסי זיגמון, מנהל אגף פיתוח מוצרים ושירותים בחברת בזק, כי "לכל צרכן פרטי יש המון יוזרים וסיסמאות שהוא משתמש בהם ברמה היום-יומית. אנחנו רוצים להיות שער לכל השירותים האלה, ושהשירות שלנו יהיה מאובטח, וככה הוא יגיע לכל השירותים והיישומים שהוא משתמש בהם. אנחנו גם חושבים יותר רחוק ורוצים שיישומים יידעו לזהות את הלקוח ויחייבו אותו, למשל דרך חשבון הטלפון".

לשאלה לגבי עולם בלי מזומן אמר יובל טל, מייסד ויו"ר Payoneer, כי לדעתו " לכל אחד יש את הזכות לעשות שימוש סודי בכסף, בלי שזה מתועד, וזה לא קשור לפשע. זה צריך להיות רק עניינך. וגם צריך לזכור כי כאשר יש למישהו כסף דיגיטלי, הוא צריך לזכור שהכסף לא שם באמת. החלק הזה, מה שרשום בתור כסף שנמצא בבנק, הוא שם על תנאי, וזה יוצר באופן מבני בעיית אמון, כמו שקרה ב-2008. מזומן זה הדבר היחיד שהוא מוחשי ויש לך אמון בו".

סופר ציין כי "מבחינת מהפכה טכנולוגית אנחנו כבר כאן, אך הבעיה היא לטווח הארוך. צריך שלכולם תהיה את ההזדמנות לעשות זאת. צריך לזכור כי עדיין 92% מהעסקות הן בעולם הפיזי וצריך תשתית טכנולוגית. לדעתי, אפשר להגיע לחברה בלי מזומן תוך 10-5 שנים". זיגמון אמר כי לדעתו, "ייקח זמן ממושך יותר עד שנגיע לעולם בלי מזומן, למרות שלכל ילד מגיל 9 יש מכשיר מובייל".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#