שיימינג, סנאף, וידאו פיראטי וואטסאפ - השימושים והתופעות המובילים באינטרנט הישראלי

"סקר מצב האינטרנט לשנת 2015" שערכה חברת בזק והוצג לראשונה בוועידת הדיגיטל של TheMarker ממפה את הרגלי השימוש שלנו ברשת ■ ומהם הפוסטים שהכי מעצבנים את הישראלים בפייסבוק?

אליחי וידל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אליחי וידל

שיימינג, סנאף, וידאו פיראטי וואטסאפ – הם השימושים והתופעות המובילים באינטרנט הישראלי השנה – כפי שמשתקף מ"סקר מצב האינטרנט לשנת 2015" שערכה חברת בזק.

את הנתונים על פעילויות הציבור הישראלי בזירת הדיגיטל הציג אילן סיגל, מ"מ סמנכ"ל השיווק של החברה בוועידת הדיגיטל השנתית של TheMarker. מהדו"ח עולה כי בסוף שנת 2015 מספר המשתמשים באינטרנט בישראל עומד על כ-6.3 מיליון, שגולשים בקצב ממוצע של 50 מגה – עליה של 25% בהשוואה לשנה שעברה. הגולש הממוצע מוריד כיום קבצים בנפח של כ-3 ג'יגה ביום באינטרנט הנייח, עליה של 40% בהשוואה לשנה שעברה, נפח של חבילות סלולר ממוצעות בחודש.

ווטסאפ – האפליקציה של העם

בשנת 2015 אפשר להכתיר סופית את ווטסאפ כ"אפליקציית העם": בעוד ש-93% מהישראלים משתמשים באפליקציה, 81% מהם הצהירו כי לא היו מוותרים על השימוש בה בשום אופן, זאת לעומת 71% שלא היו מוותרים עליה לפני שנה. אפליקציית המסרים המיידיים התברגה למרקם החיים של הישראלים בצורה מושלמת מכל זווית אפשרית כמעט – מהאופן שבו צורכים דרכה את המידע החדשותי ועד ניהול חיי המשפחה והחברה. בני הנוער אימצו את ווטסאפ כאחד מאמצעי התקשורת הקולית המובילים שלהם ומעל רבע מהצעירים משתמשים באפליקציה לשיחות קוליות עם חבריהם.

אם לפני שנה כ-58% ממשתמשי ווטסאפ הביעו הסתייגות מסוימת מריבוי הקבוצות בהן הם חברים, הרי שהשנה הקבוצות הללו כבר הפכו לחלק בלתי נפרד מהשגרה והשנה רק 40% הביעו רצון להתנתק מקבוצה אחת או יותר. בממוצע, כל ישראלי חבר בכ-7.5 קבוצות, כשלמחצית מבני ה-55 ומעלה חברים ב-1-4 קבוצות ואילו שליש מבני הנוער מנהלים שיחות ב-26 קבוצות ומעלה (ל-16% מהם מעל 40 קבוצות).

לפני כשנה הכניסה ווטסאפ אייקון תרבותי חדש לחייהם של המשתמשים באפליקציה – בדמות סימני ה"וי" הכחולים שמעידים אם מקבל המסר קרא אותו. שנה בלבד הספיקה למשתמשים כדי להתמכר ליישום הזה. מהסקר של בזק עולה כי בעוד ששני שלישים מהמשתמשים מודים כי הם בודקים אם הנמען אכן קרא את המסר, השאלה אם מפריע להם שאחרים יודעים אם קראו את ההודעה שלהם – תלויה בגיל. לשאלה: האם "מפריע לי שאחרים יכולים לדעת האם קראתי או לא קראתי את הודעתם" השיבו בחיוב רוב הצעירים, לעומת פחות מ-20% מבני 55 ומעלה שכלל לא אכפת להם שהצד השני יודע שהם קראו את ההודעה שלו.

"אינני הנהג" – כולם משקרים לווייז

אחרי ווטסאפ, בהפרש ניכר, ניצבת ווייז עם 61% מהנשאלים שלא מוכנים לוותר על השימוש בה. בהקשר של וייז ראוי לציין כי למרות ש-93% מהמשתמשים הסכימו עם הקביעה שמסוכן "לשלוח הודעות בזמן נהיגה" - כחצי מכלל המשתמשים בה הודו כי הם משתמשים בסמארטפון בזמן הנהיגה. יתר על כן, קרוב לחצי מהם הודו כי הם "משקרים" ולוחצים על כפתור "אינני הנהג". בגלל ההתמכרות לסמארטפונים הנהיגה הפכה בשנת 2015 לפעולה מורכבת מאד, כיוון שמלבד השליטה במכונית עצמה, הנהגים כיום קוראים הודעות (17%), כותבים הודעות (11%), קוראים מיילים (7%), קוראים חדשות (4%) ואפילו מעדכנים סטטוסים בפייסבוק (4%).

בהמשך למצעד האפליקציות החיוניות, כשליש מהנשאלים לא היו מוותרים על האפליקציות של דואר אלקטרוני ושל הרשת החברתית הפופולרית ביותר פייסבוק. מעבר ל"גוש החוסם" הזה של האפליקציות השימושיות ביותר, הנשאלים הישראלים היו מוותרים די בקלות על אפליקציית יוטיוב ועל האפליקציות של אתרי החדשות.

לא מורידים אפליקציות

הנתון המפתיע ביותר אולי בכל הסקר הזה הוא שנראה כי בעלי הסמארטפונים הגיעו לרוויה מהמירוץ להורדת אפליקציות – ולא משנה אם הן חינמיות או בתשלום. אם בשנת 2014 הורידו הישראלים 32 אפליקציות בממוצע במהלך השנה, הרי שב-2015 נחתכה הכמות ב-50% ל-17 אפליקציות. בגזרת הורדת האפליקציות בתשלום המצב חמור אף יותר והשנה המשתמש הישראלי רכש פחות מאפליקציה אחת בממוצע - 0.8%, לעומת 1.1% הנתונים הללו יכולים להעיד על כך שהישראלים התרגלו למכשירי הסמארטפון שלהם – מי שבחר במערכת ההפעלה של אנדרואיד ומי שנותר נאמן למכשירי אפל – ובמקביל גיבשו שיגרה וסדר יום קבוע סביב השימוש באפליקציות.

צילום: .

שיימינג וסנאפ במיינסטרים

לדברי אילן סיגל, מ"מ סמנכ"ל השיווק של בזק, שהציג את הדו"ח בוועידה, "תופעת 'השיימניג ברשת', שבלטה מאוד השנה קיבלה ביטוי גם בסקר שביצענו, שהראה כי 58% מהגולשים נחשפו להשמצות פומביות ברשת בשנה החולפת, וכ-11% מאלה שנחשפו אליו, המשיכו ושיתפו אותן הלאה ברשתות החברתיות". עוד עולה כי 28% מהנוער (עד גיל 18) חווה בעצמו, או מכיר אישית מישהו שחווה שיימינג ברשת. כמחצית מההורים לילדים בני 6-17 מתארים את התופעה כאחת התופעות ממנה הם חושים לגבי ילדיהם, כש-17% חוששים ממנה מאוד, ו-30% די חוששים ממנה.

סיגל הצביע על תופעה מדאיגה נוספת סרטוני הסנאף (שבהם רואים תכנים גרפיים קשים של מוות ואלימות פיזית) שמופצים בעיקר באמצעות הווטסאפ. לפי הסקר ניתן לראות מכך שכ-50% מהציבור נחשפו לסרטונים כאלה בווטסאפ, כאשר בקרב בני הנוער שלושה מכל ארבעה בני נוער נחשף אליהם. את המגמה מובילים תכנים המציגים נפגעי פיגועי טרור, או גופות מחבלים שנוטרלו בזירת הפיגוע (42%). 29% מהציבור נחשפו לתכנים בעלי אופי מיני (דוגמת הסרטון ממועדון אלנבי 40), 29% לתכנים המציגים אלימות, 26% לתכנים קשים מתאונות דרכים (26%) ו-24% להתעללות בבעלי חיים.

החדשות בפוש

אחת הסיבות לעלייה החדה בחשיפה לסרטונים הבוטים היא שינויים משמעותיים בהרגלי צריכת החדשות של הציבור הישראלי. יותר ויותר ישראלים צרכו בחודשים האחרונים את מנת החדשות שלהם באמצעות עדכוני Push (דחיפה) למיניהם, בין היתר באמצעות ההתראות למכשירים הניידים שדוחפים אתרי החדשות באפליקציות שלהם. העובדה שדקות אחדות לאחר דיווח על פיגוע מציעים אתרי החדשות מהזרם המרכזי גם סרטוני וידאו – מטושטשים יותר או פחות – מזירות האירוע רק הגבירה את החשיפה לתכנים הקשים לצפייה. אבל לא רק אתרי החדשות מציעים את המידע במהירות ישירות לסמארטפונים פוסטים בפייסבוק, התראות נייד וכדומה).

50% מבני 35+ ו-68% מבני 13-34, קוראים חדשות באמצעות הפניות המגיעות אליהם מאפליקציות, מהווטסאפ או מהפייסבוק. במקביל, הפייסבוק הפך לפלטפורמה עיקרית בצריכת החדשות של בני הנוער, כאשר כשליש מהנוער - 32%, מדרגים את צריכת החדשות ברשת החברתית כפעילות העיקרית שהם עושים בה.

הטלוויזיה עוברת לנייד

הסקר של בזק מצביע על כך שהצפייה בתכני וידאו הפכה ב-2015 לשימוש העיקרי של הישראלים באינטרנט, כאשר 84% מהציבור צופה בווידאו באמצעות האינטרנט, לעומת 75% בסקר שערכה החברה בשנת 2014. מרבית הנשאלים דיווחו כי עושים זאת באמצעות המחשב, או חיבור לטלוויזיה, אולם 14% עושים זאת באמצעות הסמארטפון, לעומת 8% בלבד ב-2014, גידול של 75% בשנה אחת בלבד. עוד עולה כי 54% מהצופים בווידאו באינטרנט, צופים בתוכן פיראטי. בקרב הצעירים פופולרית במיוחד תוכנת פופקורן, כשכמעט 30% מהצעירים צורך תכני וידאו באמצעותה. סיגל מצביע בניתוח הנתונים גם עלייתם המחודשת של מכשירי הסטרימינג ומייחס אותה לעובדה שהממשקים החדשים להצגת הסרטים הפכו לנוחים יותר לשימוש וכך חדרו לאוכלוסייה רחבה יותר של משתמשים. עובדה מעניינת נוספת הקשורה בצריכת תכני וידאו היא שהישראלים מוותרים על שידורי הטלוויזיה המסורתיים, אבל לא על מסך הטלוויזיה עצמו. 34% מחברים את המחשב כדי לצפות בסרטים ובסדרות, 22% בסטרימרים, מכשירי כרומקאסט, דונגל, אפל TV והזרמת תכנים מסמארטפון או טאבלט, ו-18% צופים בתכנים ששמרו על דיסק און קי.

לא קונים מהסלולרי

בתחומים המסחריים מצביע הסקר על כך ששני שלישים מהישראלים משתמשים בחוסמי פרסומות בעיקר כיוון שהן מפריעות להם ברצף צריכת התוכן ומכיוון שהם מרגישים שהפרסומות המוגשות להם באתרי האינטרנט אינן רלוונטיות אליהם. האפקטיוויות של הפרסום המסורתי באינטרנט נמוכה מאד גם בקרב אלו שלא התקינו חוסמי פרסומות בדפדפנים שלהם ורק 27% אחוזים מהנחשפים לבאנרים מעידים  כי הם לוחצים עליהם כדי לעבור לאתרים המסחריים.

עוד עולה מהסקר כי למרות ש-47% מבעלי טלפונים סלולריים ביצעו באמצעותם רכישות (בעיקר באי-ביי ובעלי אקספרס), בישראל המכשיר הנייד עדיין לא הגשים את ייעודו כ"ארנק אלקטרוני". רק כרבע מהישראלים שילמו באמצעות הסלולרי שלהם תשלומים על מוצרים ושירותים, כשהשימוש הנפוץ ביותר לכך הוא בעיקר בחניונים (16%) ובבתי קפה ומסעדות (9%).

הדו"ח השנתי של בזק מבוסס על סקר בשיתוף מכון המחקר TNS, בקרב 1,000 נדגמים כולל בני נוער, ועל נתונים סטטיסטיים אמיתיים שנאספו ממערכות בזק, בצירוף אנליזה של נתוני השוק.

ועוד כמה נתונים על החברה הישראלית כפי שמשתקפים בסקר האינטרנט של בזק לשנת 2015:

* 63% מבני הנוער מסכימים עם המשפט לפיו פייסבוק גורמת להם "לעשות השוואה מתמדת עם אנשים אחרים ובכך מעודדת תחושת תסכול"

* 51% מהציבור מסכימים כי "לפייסבוק יש השלכות חברתיות שליליות"

* פוסטים על טבעונות (25%), פוסטים של פוליטיקאים (23%), תמונות של אוכל (11%) וצ'ק אין בנתב"ג (11%) - הם התכנים שהכי מעצבנים את החברים בפייסבוק

* 18% מהישראלים גילו ב-2015 שזייפו להם את כרטיס האשראי (לעומת 15% בשנה שעברה)

* 33% בני נוער היה קורבן לפריצה לחשבונות האישיים שלו (פייסבוק, אינסטגרם, מייל וכדומה). לעומת 25% לפני שנה

* 70% מהישראלים מוטרדים מהמידע שנאסף עליהם ברשת, אבל כ-43% מהישראלים עושים משהו כדי לצמצם את החשיפה שלהם במרחב הדיגיטלי

* 25% מהזוגות מודים כי הם שולחים אחד לשני הודעות ווטסאפ - גם כששניהם בבית. 10% משוחחים זה עם זה ברחבי הבית בסלולרי ו-10% מתקשרים גם ב-SMS

* 36% מהישראלים גולשים באינטרנט בזמן צפייה בתוכניות טלוויזיה בפלטפורמות המסורתיות. בקרב גילאי 18-34 - 44% גולשים בזמן הצפייה

* 55% מהצופים בטלוויזיה גולשים באינטרנט בזמן הפרסומות, 55% מסדרים דברים בבית ו-28% משוחחים בטלפון. רק 4% מודים כי הם מתרכזים בפרסומות בטלוויזיה

* הישראלים מעריכים (תחושה סוביקטיבית) כי הם מקדישים קרוב לחצי מהזמן הפנוי שלהם ביום חול לפעילויות דיגיטליות (במחשב, סמארטפון, וידאו באינטרנט ואתרי חדשות)

* פלטפורמת שיתוף התמונות הפופולרית ביותר היא ווטסאפ (82%) ואחריה פייסבוק (62%).

* הורים לילדים גילאי 9-6 מאפשרים לילדיהם לגלוש בטאבלט/סמארטפון/מחשב במשך 1.6 שעות בממוצע ביום

* 35% מההורים לילדים גילאי 6-9 לא מגבילים את זמן הגלישה של ילדיהם

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker