בזק תיהנה מרפורמה מרוככת בטלפון - ואתם תשלמו יותר; המתחרות: "זה ביזיון" - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בזק תיהנה מרפורמה מרוככת בטלפון - ואתם תשלמו יותר; המתחרות: "זה ביזיון"

מנכ"ל משרד התקשורת פילבר שוב פועל לטובת המונופול של בזק ■ הערכות: הרפורמה תגיע לבג"ץ ■ בזק: המודל המקורי אינו אפשרי מבחינה טכנית־הנדסית

15תגובות

במשך שנים עבדו במשרד התקשורת על הרפורמה בפס הרחב, שאמורה להכניס תחרות לשוק האינטרנט והטלפוניה הקווית, הנשלט על ידי בזק, ולהוריד את המחיר לצרכן. ועדות הוקמו, חוות דעת נכתבו, מסקנות הוגשו - והשנה יצאה הרפורמה לדרך. לאחר הצלחה חלקית בשלב הראשון, שכלל את קווי האינטרנט של בזק, במאי היה אמור לצאת לדרך השלב השני, הנוגע לטלפוניה הקווית. אלא שבזק נמנעה מיישומו. העניין הגיע לבג"ץ, השר והמנכ"ל התחלפו - והרוחות השתנו.

ביום חמישי פירסם מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר שימוע חדש, שהוא בעצם פשרה מול בזק בנוגע ליישום השלב השני של הרפורמה. אלא שמדובר בוויתור לבזק, הפועל בעיקר לטובתה, שכן מחירי החבילות שיוצעו גבוהים - וכפי שמסתמן, החברות המתחרות בבזק כלל לא יעשו בה שימוש. הפשרה המוצעת מנוגדת לעבודה המקצועית שנעשתה במשרד במשך שנים, ואף לעמדה המקצועית הנוכחית במשרד. כפי הנראה, הנושא אף יגיע לבג"ץ. כדי להבין במה דברים אמורים, נתמצת את עיקרי העניין.

1. 
התחרות

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

הרפורמה בפס הרחב יצאה לדרך בפברואר 2015. השלב הראשון של הרפורמה כלל את קווי האינטרנט של בזק. הוא איפשר לספקיות אינטרנט אחרות, כמו סלקום, פרטנר, אקספון וטריפל סי, לרכוש מבזק קווים במחיר מפוקח ומופחת, ולמכור לצרכן חבילה שלמה - הכוללת ספק ותשתית. שלב זה של הרפורמה עוד סובל ממחלות ילדות, אבל הוא נחשב להצלחה חלקית. הצרכן יכול לרכוש חבילות אינטרנט במחיר נמוך בכ-30% מהמחירים של בזק, ומספק אחד במקום משניים. עד כה הצטרפו למודל זה כ-220 אלף לקוחות.

פי שניים מהמתווה המקורי
מחיר 300 דקות בטלפון הקווי, עבור מפעילה מתחרה, לפני מע"מ
17 שקל לחודש
המתווה המקורי
35 שקל לחודש
פשרת פילבר
42 שקל לחודש
מחיר בזק לצרכן הסופי*
*שנה ראשונה. שנה שנייה: 52 שקל

2. 
הטלפוניה

על פי החלטת המדינה, באמצע מאי 2015 אמורה היתה בזק להתחיל לספק שירות נוסף במודל דומה - טלפוניה קווית. בזק ידעה על כך לפחות מנובמבר 2014. נקבע מודל הנדסי שבו בזק מספקת את קו הטלפון שלה למתחרות, ואף נקבע מחיר מפוקח ומופחת. אלא שבזק לא עמדה בחובה זו כלל. התאריך הגיע, והמונופול פשוט לא סיפק את השירות. הטענה של בזק היתה ועודנה כי המודל אינו אפשרי מבחינה טכנית-הנדסית. בזק אף לקחה את משרד התקשורת לבג"ץ בנושא פעמיים - ופעמיים נכשלה. משרד התקשורת הגיש לבג"ץ חוות דעת חתומה על ידי שלושה מהנדסים (אחד מהם הוא אבי ברגר, מנכ"ל המשרד דאז) שקבעו כי אין שום מניעה טכנולוגית לספק את השירות. בפסק דין מאוקטובר דחה בית המשפט את טענותיה של בזק, והעתירה נמחקה.

3. 
הסירוב

על פניו, בזק היתה אמורה להתחיל לספק את השירות מיד, בהתאם להחלטת בית המשפט, ואף להיענש על כל החודשים שבהם נמנעה מאספקת השירות. למעשה, בזק מעולם לא קיבלה צו מניעה או צו ביניים, כך שהיא היתה אמורה לספק את השירות גם בזמן ההליכים. אלא שגם כעת בזק מסרבת לספק את השירות, לפי אותו טיעון של היתכנות הנדסית ולמרות 
החלטת בג"ץ.

סטלה הנדלר
ינאי יחיאל

4. 
האיש

אלא שלבזק קרה נס. למשרד התקשורת נכנס מנכ"ל חדש, שלמה פילבר, והוא החליט לנקוט מדיניות יד רכה עם החברה, בניגוד לקודמו ברגר. פילבר החליט לקבל את טענת בזק וללכת אתה לפשרה. הוא ביקש מהחברה להציע מודל הנדסי שיהיה מקובל עליה לאספקת השירות. הצדדים הגיעו להבנה על מודל חדש, שונה במעט. פילבר סבור שכך הוא יכול להשיג פתרון מהיר לשוק.

כך נכתב במסמך השימוע מיום חמישי: "בחלוף יותר משנה ממועד החלטת שר, לא ניתנים עדיין שירותי טלפוניה סיטונית על ידי החברה לספקיות, וזאת למרות הצורך הקיים לכך בשוק התקשורת הנייחת, לנוכח חשיבותו של השירות לפיתוח התחרות בשוק זה. בנסיבות שנוצרו, המשרד רואה חשיבות רבה ביכולתן של ספקיות השירות להציע חבילת שירותי טלפוניה וביישום מיידי. בישיבות שקיים המשרד עם בזק בעת האחרונה בנושא זה, הציעה החברה את האפשרות לספק את השירות במתכונת מכירה חוזרת". משרד התקשורת מבהיר כי זהו פתרון ביניים המוגבל ל-12 חודשים, ואחריהם בזק תחויב לספק את השירות במודל המקורי.

5. 
השיטה

השיטה שהציעה בזק, ושמשרד התקשורת הסכים לה מיד, היא מכירה חוזרת (Resale). שיטה זו, שלפיה החברה מוכרת את כל הקו לחברות המתחרות, שונה במעט מהמודל ההנדסי הקודם ברפורמה, שבו לחברות החדשות היתה יותר אחריות על הקו. בזק אף הציעה מחיר סיטוני שמקובל עליה למכירת הקו למתחרות - הנחה של 20% על המחיר לצרכן. משרד התקשורת קיבל את ההצעה, אך העמיק את ההנחה ל-40%. על פי התמחור החדש, מחיר חבילה של 100 דקות הוא 23 שקל לפני מע"מ, מחיר של 300 דקות הוא 28 שקל לפני מע"מ, ומחיר של 600 דקות - 36 שקל לפני מע"מ. אבל על המחירים האלה צריכים להוסיף עלות קישורית של כ-7 שקלים לכל 300 דקות. המחיר נגבה מהמתחרות 
ומגולגל לצרכן.

6. 
הפרס

למרות הפשרה, יש לשאול: מדוע מגיע לבזק פרס על אי־שיתוף פעולה ועל סרבנות? מה קרה פתאום שמשרד התקשורת השתכנע בעמדת בזק, לאחר שעמל קשה, ואף הצליח, לשכנע את בית המשפט כי היא שוגה ויכלה לספק את השירות? מדוע בזק לא נקנסת על אי־אספקת השירות בהתאם לתקנות ולתנאי הרישיון שלה? נניח שבכל מקרה הולכים עם בזק לפשרה לפי מתווה חדש, מה לגבי כל החודשים הקודמים? הרי נגרם נזק משמעותי לצרכן ולתחרות.

יש להוסיף ולשאול: אם מדובר בפשרה, האם בזק התחייבה בכתב כי בתום 12 חודשים היא ערוכה לספק את השירות במתכונת המקורית? התשובה היא לא. משרד התקשורת לא דרש זאת ממנה.

מבזק נמסר כי אין התחייבות כתובה, אבל החברה תיערך לעמוד בחובת הרישיון שלה. עוד נמסר כי: "הטלפוניה לא היתה אמורה כלל להיות חלק מרפורמת הפס הרחב, ועל פי השימוע היא תינתן באופן מלא למתחרות בהנחה של עשרות אחוזים ללא כל הצדקה".

7.
 התמחור

עיקר הביקורת על המודל החדש נוגע לתמחור. התמחור החדש נוח הרבה יותר לבזק ורע למתחרות. מסובך להיכנס לחישובים, אבל במודל הישן החברה המתחרה היתה משלמת לבזק על חבילת 300 דקות כ-17 שקל בחודש. במודל החדש, היא תשלם 35 שקל לחודש - הכפילו את המחיר מול המחיר בבזק - 42 שקל לחודש (הכל לפני מע"מ). האם יש צרכן שיעזוב את בזק בשביל חיסכון של כמה שקלים בחודש? האם זה נשמע בכלל אטרקטיבי לשלם 35 שקל בחודש בעבור 300 דקות בטלפון קווי? במודל החדש נוספו גם 100 שקל התקנה של קו, מה שלא היה במודל הישן.

משרד התקשורת נשען על העובדה שמחיר הטלפוניה של בזק קופץ אחרי שנה ל-52 שקל בחודש, וכך הפער נהפך למשמעותי יותר, ובמיצוע של השנה הראשונה עם השנייה, החיסכון הוא 40%.

חשוב להבהיר כי מחיר בזק בטלפוניה, שממנו נגזרת ההנחה, הוא מחיר מפוקח שקבעה המדינה על בסיס העלויות של בזק. אלא שהפעם האחרונה שהמדינה בדקה את מחירי בזק היתה ב-2003, ולכן מחירי הטלפוניה בישראל יקרים כל כך, וגם המחיר אחרי הנחה יקר מאוד, אפילו ביחס לסלולר.

8. 
ההצדקה

החלטות מסוג זה של משרד התקשורת מלוות תמיד בעבודה כלכלית ומשפטית שמצדיקה את התמחור. המודל הישן והתמחור התומך בו נכתב אחרי עבודה של שנים. במארס 2010 הוקמה לצורך כך ועדת חייק, שבינואר 2011 שכרה את חברת פרונטיר הבריטית כדי שתבנה את המודל ואת התמחור. מאוחר יותר נשכר למשימה גם הכלכלן פרופ' ראובן גרונאו, וכמובן עבד על הפרויקט במשך שנים סמנכ"ל הכלכלה במשרד התקשורת, הרן לבאות. מדובר בעשרות טבלאות. המודל אף עמד לביקורת 
החברות - ותוקן.

לעומת זאת, למודל החדש ולתמחור החדש לא צורפה עבודה כלכלית, פשוט כי אין כזאת. המשרד החליט על 40% הנחה, אולי כי זה נראה מספר יפה. למה לא 37% או 43%? 
אין הסבר.

9. 
הפקידים

הזכרנו את סמנכ"ל הכלכלה במשרד התקשורת הרן לבאות. הוא לא היה חלק מתהליך גיבוש מתווה הפשרה מול בזק. כלכלנים בחברות התקשורת הופתעו לשמוע אותו אומר כי "אני כבר לא עוסק בזה". לבאות סבר בהתחלה שאין לתת לבזק הנחה גם במודל החדש, וכי יש להשתמש באותו תמחור, אך הוא הבין שאינו יכול לצאת נגד המנכ"ל המכהן במשרד ושזה יראה מגוחך ("לא קוהרנטי", כפי שזה הוגדר על ידי המשרד) אם יצדיק פתאום מודל ותמחור שונים, אחרי שנלחם על המודל הקודם. אז הוא זז הצדה וכעת הוא סוכר את פיו. אגב, לבאות גם לא הגיש דעת מיעוט לשימוע, כפי שלעתים נהוג במקרים של חילוקי דעות מקצועיים.

גם היועצת המשפטית הבכירה של המשרד, דנה נויפלד, לא היתה חלק מהתהליך, וזאת מסיבות של ניגוד עניינים הקשורות בבן זוגה. המשמעות היא ששני הגורמים המקצועיים הבכירים במשרד הוזזו מהדרך כדי להכשיר את 
המתווה החדש.

10.
 העתיד

אז מה יהיה? בג"ץ. בחברות המתחרות מגדירים את המודל החדש "ביזיון". החברות יביעו עמדות מתנגדות למודל ולתמחור עד המועד שנקבע, 10 בינואר, ואם משרד התקשורת יתעקש, יקחו את המשרד לבג"ץ. "זה יהיה אחד הבג"צים הקלים שהיו לנו", הסבירו באחת מהחברות, כי את כל חומר התשתית בעד המודל הישן הכין כבר משרד התקשורת בעתירות שלו מול בזק. ובכל מקרה, החברות לא מתכוונות לאמץ את המודל החדש וליצור ממנו חבילה ללקוח - פשוט כי זו תהיה הצעה לא אטרקטיבית. במובן זה הוא DOA (dead on arrival) - פגר בלידתו.

11. 
הצרכן

הצרכן בישראל משלם כיום תשלומים עודפים על הטלפוניה. קל לראות את ההפרש בין מחיר הטלפון הקווי למחיר הסלולרי. הכנסות בזק מטלפוניה בלבד מסתכמות ב-1.6 מיליארד שקל לשנה. אי־טיפול אמיתי בטלפוניה יגיע מכיסו של הצרכן.

מה עושה צרכן חכם? כרגע, מחירי בזק בטלפוניה הקווית וגם מחירי הרפורמה המשופצת אינם אטרקטיביים ביחס למחירי הסלולר. צרכן רציונלי צריך לנתק את קו הטלפון הקווי שלו מיד ולהשתמש רק בסלולר. מי שבכל זאת זקוק לטלפון קווי יכול לרכוש טלפון VOB מאחת מספקיות האינטרנט, במחירים יותר אטרקטיבים - למשל 16 שקל ל-250 דקות או 49 שקל בחודש לטלפון ללא הגבלה, לפי מחירי 012 סמייל.

משרד התקשורת: מדובר בהסדר זמני

ממשרד התקשורת נמסר בתגובה: "שימוע הטלפוניה שפורסם הוא הסדר זמני, ולא בא להחליף או לבטל את ההסדר והמחירים שנקבעו בתקנות לפני שנה. ההסדר נקבע בנוסף להם.

"את בדיקת פתרון זה יזם מנכ"ל המשרד החדש, לאחר שנוכח כי ההסדר שקבע מנכ"ל המשרד הקודם, אבי ברגר, לפני יותר משנה נקלע למבוי סתום הנדסי, והועבר לדיונים משפטיים. זאת בניגוד לשאר השירותים האחרים של רפורמת השוק הסיטוני (מכירת תשתית וספק אינטרנט), שהתחילו לפעול בהצלחה ואף מעבר לתחזית המשרד.

"לפיכך העדיף המשרד לקדם פתרון זמני שיאפשר צירוף גם של שירות טלפוניה, ובכך להגביר את אטרקטיביות חבילות השירותים שמוכרות החברות, באופן שנציג שירות יוכל להציע ללקוח חדש להעביר גם את קו הטלפון הקיים ברשותו על תשתית בזק לחבילת המוצרים במחיר זול יותר - שמאפשר רווח גם ללקוח וגם לחברה המציעה.

"כדי להעמיד שירות זה במהירות האפשרית בחר המשרד במסלול הקצר הקיים בחוק (סעיף 17 בחוק התקשורת), שמאפשר למשרד לאמץ ולשפר הצעה של ספק שירות, ללא צורך בהליך חקיקת תקנות בכנסת - במקרה הנוכחי חברת בזק. זאת בניגוד לאופן שבו קובע המשרד מחירים על בסיס בדיקה כלכלית מעמיקה, מפרסם בשימוע לשוק, מקבל תגובות ומעגן אותם בהליך חקיקת משנה של תקנות בכנסת - שאורכת חודשים רבים.

"בהתאם לכך בחן המשרד הצעה של חברת בזק למכור את סלי המוצרים העיקריים בטלפוניה במחיר סיטוני מוזל. החברה הציעה 20% הנחה על המחיר הקמעוני שלה, אולם משרד התקשורת, לאחר שבחן את ההצעה בהיבט משפטי וכלכלי מדוקדק על ידי צוות השוק הסיטוני במשרד, תיקן את ההצעה בהתאם לסמכותו על פי אותו סעיף, והכפיל את ההנחה על המחירים שהציעה החברה ל-40% הנחה סיטונית באופן שיבטיח תחרות הוגנת ואפקטיבית לחברות אחרות, ואף יגדיל את מספר העוברים עם הגדלתה של הצעת השירותים. את הדרישה להגדלת היקף ההנחה הוביל כמנכ״ל בתיאום עם הצוות המקצועי.

"יישום מהיר של ההסדר הזמני יכניס בשנה הקרובה לקופת החברות כמה עשרות מיליוני שקלים, בהערכה על בסיס מספרי הלקוחות הקיימים והעוברים לשוק הסיטוני. זאת בניגוד לאפס הכנסות ב-2015 עקב המבוי הסתום ההנדסי ביישום המתווה המקורי. בניגוד למספרים מופרכים המופצים ללא בסיס, ההערכה המקצועית במשרד כיום מעלה כי הרווחים לכלל החברות, בעקבות יישום של רפורמת הטלפוניה במתכונתה המקורית והמלאה על בסיס מספרי הלקוחות העוברים, יהיו כ-65-50 מיליוני שקלים לשנה, ומשרד התקשורת פועל להפעילה במתכונתה המלאה בהקדם כדי לחזק את המשך התחרות בשוק התקשורת".

כמה עולה הטלפון
הכנסות בזק מטלפוניה ואינטרנט, במיליארדי שקלים
טלפוניה
טלפוניה
ינואר־ספטמבר 2014 ינואר־ספטמבר 2015
1.03
1.19
אינטרנט
1.25
1.15
הכנסות חודשיות פר לקוח, בשקלים
63
60
אינטרנט
85
88
שלמה פילבר
אבי אוחיון / לע"מ


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#