האיש של נתניהו במשרד התקשורת מציע ל-HOT מתנת ענק בשווי של מיליארד שקל 


לפי הפשרה שמקדם מנכ"ל המשרד, שלמה פילבר, HOT לא תחויב לפרוש תשתית בפריפריה ותוכל למכור שירותים על גבי התשתית של בזק ■ גישה זו מנוגדת להמלצות מקצועיות קודמות

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, מקדם פשרה ענקית עם חברת HOT, שעשויה לחסוך לחברה הוצאות בכמיליארד שקל. הפשרה, שהיא למעשה נסיגה ממסקנות מקצועיות קודמות שהגיע אליהן המשרד, קובעת כי HOT תהיה פטורה מפרישת התשתית הקווית שלה ביישובי הפריפריה. פילבר מקדם פתרון אחר, שלפיו HOT לא תגיע עם הרשת העצמאית שלה ליישובים חדשים, אבל תחויב למכור בהם שירותים על גבי רשת בזק.

לפי הפשרה המתגבשת, HOT תצטרך ליצור פתרון טכנולוגי שרוכב על רשת האינטרנט הפתוחה, בדומה לטלוויזיה של סלקום, וכך תשווק ללקוחות חבילת טריפל שכוללת טלפון, אינטרנט וטלוויזיה. פילבר מתכוון לחייב את HOT למכור את החבילה במחיר זהה לחבילת הטריפל שהיא משווקת כיום ללקוחותיה.

טל גרנות־גולדשטיין, מנכ"לית חברת HOTצילום: רמי זרנגר

מבחינת המשרד, פתרון זה עדיף, מפני שהוא מהיר יותר, ומאפשר לחברה להציע כבר בקרוב שירותים ביישובים רבים שבהם אין לה תשתית, כך שהצרכנים באותם יישובים ירוויחו מהתחרות. "אנחנו מחפשים פתרון זול, מהיר ויצירתי", הצדיק את הפשרה בכיר במשרד התקשורת. "תושבים בפריפריה יקבלו את שידורי HOT (ויתר השירותים; א"ז) במחיר זהה למחיר במרכז". לא נשמעה עד כה עמדתו של שר התקשורת, בנימין נתניהו, בנושא.

אלא שהמדיניות החדשה סותרת את מדיניות המשרד זה שנים, שלפיה תחרות מבוססת תשתית עדיפה על תחרות מבוססת שירותים. כמו כן, עמדת פילבר מנוגדת למסקנות מקצועיות שהמשרד הגיע אליהן אחרי עבודה מאומצת.

כדי להעביר את ההחלטה, פילבר יצטרך לפרסם שימוע ציבורי, שבו חברות בשוק (למשל סלקום) יוכלו להתנגד למדיניות החדשה. גם הציבור יוכל להגיב במסגרת השימוע, כולל תושבים מיישובים שבהם אין כיום תשתית של HOT. לא ברור כרגע מהו לוח הזמנים לרפורמה המהירה של פילבר.

224 יישובים
 מחוץ למפה

סיפור פרישת תשתיות HOT הוא אחד מהוותיקים והמתסכלים בשוק התקשורת המקומי. HOT חייבת מיום הקמתה, לפי הרישיון שלה, לספק כיסוי בכל יישוב חוקי בישראל. כך בדיוק עושה המתחרה בזק, למעט מקרים זניחים שבזניחים. אלא ש–HOT מעולם לא עמדה בחובה זו. החברה פרשה תשתיות רק ליישובים שנחשבים כלכליים עבורה, ובדרך ויתרה על יישובי פריפריה רבים, ובהם קיבוצים, כפרים ערביים ואף ערים שלמות. HOT ויתרה גם על יישובים חרדיים ושכונות חרדיות בערים כמו פתח תקוה ובית שמש - בטענה שחרדים אינם מעוניינים בשידורי HOT, ותוך התעלמות מכך שהחברה מוכרת גם טלפוניה. עוד טענה HOT כי אין היתכנות כלכלית לפרישת תשתיות ליישובים קטנים.

כדי לבחון את טיעוני HOT, הוקמה ב–2011 ועדה לעניין פרישת התשתיות. הוועדה עבדה בעצלתיים עד דצמבר 2013 - אז החליט שר התקשורת דאז, גלעד ארדן, להאיץ את הטיפול בנושא, והציב בראש הוועדה את מנכ"ל המשרד דאז, אבי ברגר.

שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורתצילום: אבי אוחיון / לע"מ

הוועדה ביקשה מחברות התקשורת מידע על מפת הפרישה שלהן - מידע שכלל לא היה עד אז בידי משרד התקשורת. להפתעת המשרד, התברר כי החורים ברשת HOT גדולים: החברה אינה מגיעה ל–224 יישובים בישראל, ומקפחת בכך 390 אלף משקי בית. באותם יישובים, הצרכנים חייבים לרכוש תשתית אינטרנט מבזק וטלוויזיה רב־ערוצית מ–yes, ללא יכולת בחירה או מיקוח.

בנובמבר 2014 הוועדה פירסמה את מסקנותיה, שלפיהן היעדר הפרישה של HOT בעייתי מבחינה תחרותית, ועליה להגיע לכל יישוב ובית חוקי בישראל. ארדן מסר אז בהודעה לתקשורת כי "כל אזרחי המדינה זכאים ליהנות משירותי תקשורת מתקדמים. HOT הפרה במשך שנים רבות את חובתה לחבר גם יישובי פריפריה ואזורים מרוחקים, והיא תיאלץ לתקן הפרה זו". ארדן הוסיף כי "הנגשת שירותי התקשורת לציבור תקדם את האינטרסים הלאומיים והחברתיים בישראל, ויש לאוכפה על חברות התשתית הקווית".

לדו"ח הוועדה התלוותה גם עבודה כלכלית, שבחנה את היכולת של HOT לעמוד בחובת הפרישה. נמצא כי תזרים המזומנים של החברה תומך בפרישה אוניברסלית, ולא יוביל לקריסת החברה או לכל תרחיש אימים אחר - אף שההשקעות הנדרשות יכולות להגיע למיליארד שקל. למרות כל זאת, נקבעה כבר אז "פשרה", שלפיה HOT תחויב בשלב הראשון, בתוך שנתיים מיום ההחלטה, להגיע רק ל–61 יישובים ראשונים, ולא לכל ה–224.

עוד נכתב: "הוועדה מציעה כי לאור השינויים הטכנולוגיים והרגולטוריים האפשריים, ייבחן לפחות אחת לשנה קצב יישום חובת הפרישה של HOT טלקום, ובמידת הצורך יעודכנו תוכנית הפרישה ומועדי יישומה". ככל הידוע, נכון לעכשיו משרד התקשורת לא עמד בחובה זו, אף ש–HOT לא פרשה ולו מטר של תשתית חדשה. נקודת הבדיקה נקבעה שנתיים מההחלטה, בנובמבר 2016, אך לפי התוכניות החדשה, לא יהיה בה כלל צורך - היות שהחברה תקבל פטור מלא.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker