מכרו את מיראביליס ב-407 מיליון דולר - הפכו לגיבורי תרבות ומיליונרים. איפה הם היום? - הייטק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מכרו את מיראביליס ב-407 מיליון דולר - הפכו לגיבורי תרבות ומיליונרים. איפה הם היום?

הם היו ארבעה, שלושה מהם מתחת לגיל 30, כשחתמו על עסקת חייהם ונהפכו למיליונרים ■ ואיפה הם היום? יאיר גולדפינגר נשאר וורוקוהוליק ומנסה לשחזר את ההצלחה ■ אריק ורדי בוחן את חזון "הבית החכם" ■ יוסי ורדי נהפך לגורו אינטרנט בעל שם עולמי ■ וספי ויגיסר לקח חופשה ארוכה בהוואי ובאיי יוון ■ הם נשארו חברים טובים, אבל אין להם מחשבות על איחוד מחדש

תגובות

יאיר, אריק, וספי אף פעם לא רצו להיות סלבריטאים. לא היו להם אפילו חלומות על התעשרות מהירה. הם בסך הכל היו פריקים של מחשבים, ילדים-גאונים כאלה, שמאוד-מאוד אהבו את מה שעשו. וכמו כל "פריק מחשבים" ממוצע, גם הם רצו להמציא משהו, איזו תוכנה או איזה פטנט, משהו שאף אחד לא חשב עליו קודם. בחלומותיהם הפרועים ביותר הם לא דמיינו שה"משהו" הזה שהם ימציאו יימכר יום בהיר אחד ב-407 מיליון דולר. הם לא האמינו שה"פטנט" הזה שהם יעלו עליו, יהפוך אותם לאייקון תרבותי, לסמל של דור שלם, של הכלכלה החדשה.

אבל זה מה שיצא להם. יום בהיר אחד, בתחילת יוני 1998, הם מצאו עצמם מוכתרים בתואר המחייב: "מיליונר היי-טק". זה קרה לאחר שהחברה שהקימו, מיראביליס שמה, נמכרה בעסקת מזומנים לאמריקה אונליין (AOL) בסכום בלתי נתפש כמעט - 407 מיליון דולר. הסיבה לעסקה היתה ה"משהו" הזה שהם פיתחו, המוכר בשם ICQ - התוכנה הראשונה בעולם לשיגור מסרים מיידים בין משתמשי המחשבים.

אריק ורדי היה אז בן 28. ספי ויגיסר ויאיר גולדפינגר חגגו יום הולדת 27. הסכום העצום התחלק בעיקר בין השלושה ואביו של אריק, ד"ר יוסי ורדי.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

יוסי ורדי, אז בן 56, היה "המוח העסקי" מאחורי מיראביליס. הוא היה היחיד עם ניסיון עסקי, והוא זה שתפר את העסקה עם אמריקה אונליין. הוא גם היה הראשון שראה את הפוטנציאל העסקי העצום הגלום בתוכנה שהציגו לו בנו וחבריו - תוכנה שהביאה למהפכה בדרך שבה אנו משתמשים כיום ברשת האינטרנט.


הם לא השקיעו אגורה בשיווק; התוכנה הפלאית התגלגלה מפה לאוזן בין הגולשים; "שיווק ויראלי", קוראים לזה

בישראל של 1998 האינטרנט היה רק בתחילת דרכו. המדינה הוכתה בהלם בעקבות העסקה. שטף המכירות של חברות סטארט-אפ ישראליות לתאגידי ענק בארה"ב בסכומים אגדיים החל ברובו רק לאחר מכירת מיראביליס. עסקת מיראביליס הציתה את בהלת הדוט.קום בישראל. לפתע כל קבלן בניין ואיש צבא בפנסיה ניסו להיכנס לעולם הכלכלה החדשה - העולם חסר הגבולות של רשת האינטרנט. מייסדי מיראביליס נחשבו ל"אלה שעשו את המכה".

הם לא הזיעו במשך שנים ארוכות על פיתוח מוצר. את מיראביליס הם הקימו רק שנתיים לפני שנמכרה. הם לא השקיעו אגורה בשיווק. התוכנה הפלאית התגלגלה מפה לאוזן בין הגולשים. "שיווק ויראלי", קוראים לזה. ובאמצעות השיווק הוויראלי נאספו בתוך שנה וחצי עשרות ואחר כך מאות מיליונים של משתמשי אינטרנט.

למיראביליס לא היו כמעט הכנסות בעת המכירה, אבל היה לה כוח אדיר ברשת הווירטואלית - ומישהו שם בחוץ היה מוכן לשלם בעבור זה. עם זאת המחיר האגדי והגיל הצעיר אינם הסיבה היחידה שבגללה ייצרבו לנצח אנשי מיראביליס בזיכרון הקולקטיווי.

רק עכשיו, שמונה שנים לאחר השקתה, אפשר להבין את תרומתה העצומה של ICQ לדרך שבה אנו משתמשים ברשת האינטרנט. אז, ב-1998, עדיין היה קשה לראות זאת. מתחרות הענק, יאהו ומיקרוסופט, השיקו לאחר מכן את התוכנות המתחרות (תוכנות ה"מסנג'ר"). ואולם כל התוכנות המתחרות מתבססות על העיקרון שנולד ב-ICQ: צלמית המאפשרת לך לראות את מצב נוכחות החברים שלך ברשת - האם הם זמינים, אינם זמינים, עסוקים, יצאו לארוחת צהריים או נמצאים בשיחה אחרת. חברות הסלולר מבטיחות לנו שלא ירחק היום שבו גם בטלפון הסלולרי שלנו יהיו רשימות נוכחות כאלה, כדי שנוכל לראות אם האדם שאנו רוצים להתקשר אליו, אכן זמין לקבל שיחת טלפון.

גם כיום ממשיכה ICQ לשמור על מעמדה כאחת מתוכנות המסרים המיידיים הפופולריות בעולם. יותר מ-300 מיליון גירסאות שונות של התוכנה הורדו והותקנו במחשבים ברחבי העולם במשך השנים. בשרתי ICQ רשומים 150 מיליון משתמשים.

מייסדי מיראביליס מתלוצצים לפעמים ואומרים כי מישראל יצאו עד כה שלושה מותגים עיקריים - התנ"ך, ישו ו-ICQ. עובדה, כשמקישים את שלושת השמות האלה במנוע החיפוש גוגל, מקבלים מספר אזכורים שווה - 44 מיליון.

וכך נהפכו הארבעה - אחד מבוגר ושלושה צעירים - לאלילים החדשים. כל אחד מהם בחר להתמודד בצורה אחרת עם המעמד הזה. בעוד יוסי ורדי, בעל הניסיון, נהנה מחשיפה תקשורתית, בחרו הצעירים להסתגר מפני התקשורת. אפילו לראיון בתוכנית של ג'יי לנו הם סירבו.


בבוסטון הוא על תקן סלבריטי

יאיר גולדפינגר נראה בדיוק כפי שנראה ב-98' - שיער שחור, ארוך, משקפיים עגולים, ותמיד בג'ינס וטי-שירט. את מרבית זמנו הוא מבלה ברמת החייל, במשרדי הסטארט-אפ החדש שלו, דוטומי. הוא דמות מוכרת באזור, כולם מזהים אותו בבתי הקפה, בחדר הכושר המקומי. לעתים ניגשים אליו עובדי היי-טק בחברות אחרות, שואלים אותו מה הוא עושה היום, והוא עונה בנימוס.

גולדפינגר היה וורקוהוליק בתקופת מיראביליס ונשאר כזה גם לאחר מכן. בראיון שנתנו שלושת המייסדים הצעירים לנחום ברנע מ"ידיעות אחרונות", ראיון שהתקיים זמן קצר לפני מכירת החברה, הצהיר גולדפינגר כי אם יעשה כסף ממכירת מיראביליס, ישקיע אותו בסטארט-אפ משלו. וזה בדיוק מה שהוא עושה כיום, אך משקיע לא בסטארט-אפ אחד, אלא בכמה.

לאחר מכירת מיראביליס המשיכו יאיר, אריק וספי לעבוד ב-ICQ כשכירים במשך שנתיים, עד 2000; זה היה אחד התנאים בחוזה הרכישה. הם המשיכו, למעשה, בשגרת חייהם. כשעזבו ב-2000, לקח גולדפינגר פסק זמן של כמה חודשים וחשב על הצעד הבא.


לפי הערכות, גולדפינגר גם מעורב בעסקי אחיו, גידי גולדפינגר, הבעלים של מותג לי קופר בישראל

הסטארט-אפ הראשון שבו השקיע היה iCognito, המתמחה בסינון תכנים במכשירים סלולריים; באחרונה שונה שמו ל-PureSight. החברה עברה לרווחיות ב-2003 והשלימה גיוס של 3.1 מיליון דולר. גולדפינגר השקיע בחברות סטארט-אפ נוספות - ב-Strategy Runner האמריקאית וב-Fitracks הישראלית.

באחרונה אף נכנס להשקעות ב-Picscout - חברת סטארט-אפ שפיתחה מנוע חיפוש המסוגל להשוות תמונות בצורה מתוחכמת על גבי רשת האינטרנט ולבדוק הפרת זכויות יוצרים; מנכ"ל החברה הוא איל גורה, בנו של איש העסקים מוטי גורה. גולדפינגר גם השקיע בסטארט-אפ למסכי פרסומת אינטראקטיוויים בחנויות חשמל בשם Tveez.com. לפי הערכות, גולדפינגר גם מעורב בעסקי אחיו, גידי גולדפינגר, הבעלים של מותג לי קופר בישראל.

את מרבית מרצו וזמנו משקיע יאיר בסטארט-אפ דוטומי שאותו הקים לפני כשנה וחצי, ובו הוא משמש טכנולוג ראשי. החברה פיתחה טכנולוגיה לשליחת מסרים שיווקיים אישיים באמצעות באנרים (מודעות פרסומת) באינטרנט. למעשה, מדובר בבאנר אישי, כך ששני גולשים באותו אתר רואים באנרים פרסומיים שונים, המתאימים אישית לכל אחד מהם. הבאנרים האישיים האלה כבר מופיעים באתרי האינטרנט של "הניו יורק טיימס", "יו.אס.איי טודיי" וברבים אחרים. דוטומי גייסה באחרונה 10.5 מיליון דולר ומשקיעה את מרבית מאמצי השיווק בשוק האמריקאי.

החברה מעסיקה 50 עובדים, מרביתם יושבים במרכז הפיתוח ברמת החייל, שם גם מבלה גולדפינגר את מרבית זמנו כשהוא בישראל - משעות הבוקר המוקדמות עד לשעות הלילה המאוחרות. דוטומי פתחה לפני כמה חודשים את משרדיה בבוסטון, ארה"ב, וגולדפינגר מרבה לטוס לשם.

גולדפינגר, שהיה עתודאי ובעל תואר ראשון במדעי המחשב, לא טרח לחזור לספסל הלימודים. לאחר שפרשיית אמריקה אונליין הסתיימה, צלל היישר לעולם העסקים. העובדה שהוא נמנה עם מייסדי ICQ עוזרת לו מאוד כיום. כאשר פתחה דוטומי את המשרדים בבוסטון, התרגשה העיתונות המקומית מהסלבריטי החדש שהגיע לעיר. הוא זכה לכתבות מחמיאות ב"ניו יורק טיימס", ומגזין אחר כבר ניבא ש"אצבעות הזהב" של גולדפינגר עומדת לעשות זאת שוב.

גולדפינגר מרבה להתייעץ עם יוסי ורדי, ובין השניים שוררת הערכה הדדית רבה. עם אריק וספי הוא נשאר בקשרי חברות טובים. הם נפגשים פחות מאשר בעבר. גולדפינגר מתגורר בדירת גג בצפון תל אביב, וחוץ מגידול ארנבות התחביב האהוב עליו הוא בילוי, שנמשך שעות ארוכות, מול המחשב - כמו כל פריק מחשבים ממוצע. חיי הזוהר והמותגים לא ממש מדברים אליו.


השיער הארוך נשאר

ורדי הבן הוא המופנם מבין השלושה, ניגוד מוחלט של אביו המוחצן. גם עכשיו, כשהסטארט-אפ החדש שלו יוצא לדרך, והמוצר עומד להיות מוצג בתערוכות - הוא מעדיף לשלוח אחרים במקומו לעיתונות ולמשימות השיווק. ורדי עדיין מסתובב עם התלתלים הבלונדיניים הארוכים והג'ינס הנצחיים. רק הזקנקן נעלם מזמן. גם הוא, כמו גולדפינגר, מעידים עליו חברים, לא השתנה כמעט באורחות חייו בעקבות המכירה וההתעשרות הפתאומית.

כאשר סיימו השלושה את עבודתם ב-ICQ ב-2000, המשיכו ורדי וויגיסר לשמש יועצים חיצוניים לחברה במשך כשנה וחצי, עד לסיום הליך רישום הפטנט של תוכנת ICQ. באותן שנים חיפש ורדי את דרכו העתידית. היה לו ברור שהוא ימשיך להתעסק אך ורק בטכנולוגיה. גם הוא לא חזר לספסל הלימודים לאחר המכירה. באותו ראיון מ-1998 לנחום ברנע הוא סיפר על הנשירה שלו מהתיכון, מכיוון שבית הספר שיעמם אותו. "אין לי תעודת בגרות", הוא אמר אז. "ולא תהיה". ורדי הוא אוטודידקט, אוהב ללמוד בעצמו.

ורדי הסתובב בעולם, בדק טכנולוגיות שונות והתחבט באיזה כיוון להתמקד. ההחלטה נפלה דווקא מכיוון בלתי-צפוי. לפני כשנתיים הוא החל בבניית ביתו על מגרש שרכש בשכונת אפקה, במרחק מטרים ספורים מבית הוריו. ורדי, שחי ונושם טכנולוגיה, רצה שביתו ישקף את אורח חייו והחליט לתכנן "בית חכם" - בית שבו התריסים החשמליים, האורות, המזגן ומערכות ה-DVD והסטריאו יפעלו באמצעות מערכת שליטה אחת.

ורדי חשב שמערכות כאלה, הזוכות לכותרות בעיתונים זה כמה שנים, הן זמינות ופשוטות, וגילה כי מחירה של מערכת בסיסית כזו הוא 5,000 דולר - סכום שאולי אינו גבוה עבורו, אך גבוה עבור רבים ומונע מהמוצר להיות נגיש להמונים. הוא גם הבין שהטכנולוגיה הקיימת עדיין סבוכה ונמצאת בתחילת דרכה.

ורדי רכש מערכת בסיסית והתיישב עם חברו ערן גמפל לתכנן ולשפר את התוכנה שתפעיל את ביתו הפרטי. עבודת השדרוג הפרטית הולידה רעיון עסקי. הוא צירף אליו את אחיו, עודד (32), שעסק באותה תקופה במחקר על יצירת חיבורים בין מוצרי אלקטרוניקה למוצרי מחשב. וכך הקימו השניים לפני שנתיים את סופרנה סיסטמס - סטארט-אפ שמבטיח מערכת לניהול "בית חכם", קלה לשימוש וזולה יותר - מחירה הבסיסי מסתכם ב-1,200 דולר בלבד. ורדי השקיע מכיסו 0.5 מיליון דולר, וגייס כ-3 מיליון דולר נוספים ממשקיעים פרטיים. הפעם, אבא יוסי אינו מעורב.

את מרבית זמנו מבלה כיום אריק במשרדי סופרנה סיסטמס הממוקמים בנמל תל אביב, ממש מול הים. החברה, המעסיקה כ-20 עובדים, הציגה באחרונה את הגירסה של המוצר בתערוכת אלקטרוניקה בלוס אנג'לס. עודד ורדי אחראי על השיווק והקשרים החיצוניים, אריק מתרכז בפיתוח ובשיפור הטכנולוגיה.


גורו של תעשיית האינטרנט

ורדי האב לא היה צריך את עסקת מיראביליס כדי להתעשר. הוא היה איש מבוסס ובעל ממון עוד קודם לכן. אלא שיוסי ורדי, ד"ר לחקר ביצועים מהטכניון, פצח עם מכירת מיראביליס בקריירה שנייה - "גורו אינטרנט" בינלאומי שעל דלתו מתדפקים בכירי תעשיית האינטרנט העולמית. ורדי, שהיה מראשי הכלכלה הישנה של מדינת ישראל, משמש כיום אחד מבכירי הכלכלה החדשה - כלכלת האינטרנט הבינלאומית. את מסדרונות הממשל בירושלים הוא המיר בכנסי אינטרנט בעמק הסיליקון.

מי שהיה יועץ כלכלי בכיר לראש הממשלה המנוח יצחק רבין, משמש כיום יועץ אישי בכיר ליו"ר ומנכ"ל אמריקה אונליין, ג'ונתן מילר, ולמנכ"ל אמזון, ג'ף בזוס. ארבע פעמים בשנה הוא טס לסיאטל על חשבון אמזון, רק כדי לשבת שעתיים בחברתו של בזוס, מי שהוכתר ב-2000 בתואר "איש השנה" של "טיים מגזין".

"יוסי הוא גאון יצירתי", צוטט פעם בזוס בהתייחסו לוורדי. "התפוקה שלו ליחידת זמן היא פשוט מדהימה".


כשבנו אריק הקים את מיראביליס, פעל ורדי כאיש עסקים עצמאי במסגרת חברת טכנולוגיות בינלאומיות שהקים, כך שהיה כבר מעורה היטב בעולם הטכנולוגיה בכללותו

ורדי התחיל את הקריירה בסוף שנות ה-60 כאחד ממקימי טכם, חברת המחשבים הגדולה בישראל, המהווה כיום חלק מנס טכנולוגיות. בשנות ה-70 היה ממקימי כימיקלים לישראל והיו"ר הראשון שלה וייסד את חברת הדלק אלון. בגיל 27 כבר שימש מנכ"ל משרד ממשלתי - משרד הפיתוח, ולאחר מכן שימש מנכ"ל משרד האנרגיה. ורדי, שנחשב מקורב לרבין, ייעץ בשנות ה-90 לשרי החוץ והאוצר והשתתף בתכנון הפרויקטים למזרח-התיכון שהוצגו בוועידות האזוריות בקזבלנקה, בעמאן ובקהיר.

כשבנו אריק הקים את מיראביליס, פעל ורדי כאיש עסקים עצמאי במסגרת חברת טכנולוגיות בינלאומיות שהקים, כך שהיה כבר מעורה היטב בעולם הטכנולוגיה בכללותו. אבל אריק הצליח להדביק אותו בחיידק האינטרנט.

אריק, ספי ויאיר עבדו אז על פיתוח התוכנה בהרצליה, במרתף בית הוריו של אמנון עמיר, מי שהיה שותפם הרביעי. עמיר עזב אותם עוד בתחילת הדרך כדי להתמסר ללימודים באקדמיה. מאחר שעם עזיבתו הקטין את אחזקותיו בחברה, קיבל עמיר כ-7 מיליון דולר בלבד לאחר המכירה. עמיר מתגורר כיום ברחובות ומסיים את הדוקטורט שלו במדעי החיים במכון ויצמן. על תקופת ICQ הוא מסרב לדבר בתוקף.

כשוורדי האב הוזמן לאותו מרתף בשלהי 1996, היה זה לאחר שהצעירים ניסו בכוחות עצמם לגייס כסף ממשקיעים, ללא הצלחה יתרה. ורדי ראה ונדלק. הוא החליט להשקיע בעצמו והביא גם מכרים ותיקים כמשקיעים - ובהם יונתן לייטרסדורף, אריסון השקעות, מאיר שמיר, דן פרופר וקסלמן השקעות. זו היתה נקודת המפנה. ורדי האב סייע בבחירת השם ICQ, במציאת משרדים בארה"ב ובטוויית הקשרים הנדרשים.

גם את המשא ומתן הממושך מול אמריקה אונליין ותאגידי ענק אחרים שרצו לרכוש את החברה, ניהל ורדי האב. ורדי לא שקט על שמריו לאחר המכירה. האיש שנחשב לאשף הקשרים העסקיים (וגם לנואם בחסד ואיש רעים), דאג לכך שחטיבת הפיתוח של ICQ תישאר בישראל.

כפי שהתחזיות של ורדי לגבי ICQ התממשו, כך גם רבות מתחזיותיו לגבי שוק האינטרנט העולמי. ורדי אוהב להזכיר בהזדמנויות רבות את העובדה שהוא ניבא כבר לפני שש ושבע שנים כי טכנולוגיית ה-Voice over IP (העברת קול על גבי רשת האינטרנט) תהיה להיט בתוך זמן קצר. לא אחת חזה גם את הגיאות המתקרבת, את הבועה שנוצרה בשנים 1999 ו-2000 ואת הנפילה שתבוא אחריה.


ורדי מעורב מאוד בענייני המנכ"לים שעובדים עמו ומרבה לייעץ להם; אין לו מזכירות או עוזרים - הוא אוהב להיות עצמאי

ורדי לא נח על זרי הדפנה. הוא ממשיך לעבוד קשה עבור מעמד-העל שלו זכה בתעשייה. הוא גולש שעות ארוכות באינטרנט מדי יום ואינו מפספס אף כנס האקרים או כנס מתכנתים בישראל ובעולם. הוא יושב במשך ימים עם נערים הצעירים ממנו ב-40 שנה ולומד מהם. אחר כך הוא מסתובב בעולם בכנסים מכובדים, כמו הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, ומרצה שם על עתיד האינטרנט. כולם מקשיבים לו, וכולם חברים שלו - ממג וויטמן מנכ"לית eBay ועד לניקולאס זנסטרום, מייסד תוכנת הורדות המוסיקה קאזה ותוכנת השיחות סקייפ.

ורדי הוא גם משקיע פעיל בחברות אינטרנט, ובהן Tucows הקנדית שכמעט פשטה רגל, אך התייצבה מאז. ברבעון השלישי של 2004 רשמה Tucows הכנסות שיא של 12.4 מיליון דולר. ורדי מושקע גם בגורונט הישראלית שהונפקה באחרונה בבורסת Amex, בספידביט שכבר יש לה 50 מיליון משתמשים רשומים, בסקופוס, ב-CTI בריבוע ועוד. לוורדי היתה אכזבה אחת מחברת RUsure שעסקה בהשוואת מחירים בין אתרי אינטרנט, אך נסגרה בגלל חוסר במשקיעים לאחר התפוצצות הבועה. בחשבון סופי נראה כי ורדי ממשיך לעשות כסף מהאינטרנט.

ורדי מעורב מאוד בענייני המנכ"לים שעובדים עמו ומרבה לייעץ להם. אין לו מזכירות או עוזרים. הוא אוהב להיות עצמאי. את כל עיסוקיו הענפים הוא מנהל ממשרדו הצנוע במרתף ביתו באפקה שבו הוא גר ב-20 השנים האחרונות.


עדיין גולש, לא באינטרנט

שלא כמו שני שותפיו, ויגיסר החליט שהכסף ממכירת מיראביליס ישרת אותו היטב כדי לקחת חופשה ארוכה וליהנות ממנעמי החיים. בשנתיים שבהן עבד ב-ICQ לאחר המכירה, החזיק מתחת לשולחן טבלת יאוש ותמונה של הוואי. לפני כשלוש שנים פגש את גולש הגלים האולימפי עמית ענבר, והשניים נהפכו לחברי נפש - חלום הוואי התחיל לקרום עור וגידים.

לפני חודשים ספורים ירדה גלית הופמן, כתבת "סופשבוע" של "מעריב", לחופי סיני, שם תיעדה את עמית ענבר מלווה בסלבריטאים ומדביק אותם בשיגעון ה"קייט סרפינג" - גלישה על גלי הים באמצעות עפיפונים. עם השחקנית אורלי פרל, הבדרן גיל קופטש ובעל המועדונים רל נדל היה גם ויגיסר.

ענבר סיפר אז להופמן איך הכל התחיל: "לפני כשלוש שנים פגשתי את ספי ויגיסר. הוא היה אז איש מחשבים, לא ממש טיפוס ספורטיווי, מכור לג'אנק פוד, גוף לפלפי כזה. והוא התאהב בקייט סרפינג".

כיום ויגיסר בנוי לתלפיות. הוא בילה שנתיים עם ענבר בגלישה במקומות קסומים, כמו ברזיל, ונצואלה, אוסטרליה, הרפובליקה הדומיניקנית, איי פיג'י והאיים המאלדיביים. "היו לנו המון ג'וקים בראש, כמו לבנות בית ברפובליקה הדומיניקנית או לקנות אדמה ביוון, אבל התמכרנו לתנועה", סיפר ענבר. "שנינו קצת בדווים בנשמה".


ויגיסר נחשב ליצירתי יותר מבין השלושה - הוא זה שאחראי על פיתוח "חוויית המשתמש" של ICQ - חוויה שבזכותה זכתה התוכנה לפופולריות כה רבה

באותה כתבה סיפר ויגיסר להופמן: "פעם הייתי טיפוס די עירוני, מאלה שעושים את החופשה שלהם באמסטרדם או בניו יורק, ופתאום גיליתי שאני רוצה משהו אחר. התאהבתי בטבע, בשקט. אולי זה הגיל, אבל כיום אני יושב לי באי מדהים ביוון בשם פארוס, גולש, שומע מוסיקה, קורא ספרים, רואה סרטים, וממש לא משעמם לי".

לפני שהחל במסעותיו בעולם, רכש ויגיסר דירה בפרויקט הצדף היוקרתי ביפו, והפך אותו ל"בית חכם" עם אינספור טכנולוגיות משוכללות בכל מקום. גם הוא לא טרח לסיים את בית הספר התיכון ולא חזר לספסל הלימודים. שמו הופיע מעת לעת במדורי הרכילות שדיווחו בהתמדה על כיבושיו ופרידותיו מנערות ישראל. בשלב מסוים מאס ויגיסר בחשיפה הציבורית והנמיך פרופיל.

אבל חיידק האינטרנט ממשיך לקנן בו. ויגיסר נחשב ליצירתי יותר מבין השלושה - הוא זה שאחראי על פיתוח "חוויית המשתמש" של ICQ - חוויה שבזכותה זכתה התוכנה לפופולריות כה רבה. החיים יפים, והאי ביוון מקסים, אבל ויגיסר כנראה מתגעגע למחשב. לפני כחצי שנה כאשר התקיים כינוס האינטרנט הסגור "כינר-נט"' על גדות הכנרת - מחנה שבו מתרכזים פריקים של אינטרנט למשך כמה ימים כדי להחליף דעות ורעיונות - הגיע לשם ויגיסר עם כמה מחבריו הוותיקים מימי ICQ.

היו תקופות בעבר שבהן חשב להשקיע עם ענבר במיזמים עסקיים של ספורט אתגרי, אבל הוא ירד מהרעיון. עכשיו ויגיסר רוצה לחזור ולהתעסק במה שהוא אוהב - טכנולוגיה ואינטרנט. בימים אלה הוא מחפש הזדמנויות עסקיות הולמות - אולי ישקיע בסטארט-אפ קיים, אולי ימציא משהו חדש משלו. אולי אפילו ינסה לשכנע את אריק ויאיר לעשות שוב משהו ביחד - רה-יוניון של מיראביליס (אבל בלי הופעה בפארק הירקון).


חברות הסטארט אפ של יאיר גולדפינגר (רשימה חלקית)

Dotomi - חברה המפתחת מסרי שיווק אישי-ישיר באינטרנט, אשר מחליפים את הבאנרים הפרסומיים הרגילים באתרי האינטרנט. החברה זכתה באחרונה בכמה חוזים גדולים בארה"ב עם רשתות פרסום מקוון דומיננטיות

PureSight (לשעבר iCognito) - מתמחה בסינון תכנים במכשירים סלולאריים. החברה עברה לרווחיות ב-2003 והשלימה גיוס של 3.1 מיליון דולר

Strategy Runner - חברת סטארט-אפ אמריקאית המפתח פלטפורמות לניהול אוטומטי של מסחר אלקטרוני והשקעות פיננסיות דרך רשת האינטרנט

Fitracks - חברת סטארט-אפ ישראלית המפתחת פתרונות טכנולוגיים למדידה עבור חברות המייצרות נעליים וחברות המייצרות מוצרים שונים לכף הרגל

Picscout - חברת סטארט-אפ שפיתחה מנוע חיפוש המסוגל להשוות תמונות בצורה מתוחכמת על גבי רשת האינטרנט ולבדוק הפרת זכויות יוצרים. בראש החברה עומד המנכ"ל איל גורה, בנו של איש העסקים מוטי גורה

Tveez.com - חברת סטארט-אפ למסכי פרסומת אינטראקטיוויים המוצבים בחנויות חשמל. המסכים המיוחדים כבר מופיעים ברשת חנויות סקאל


חברות הסטארט-אפ של יוסי ורדי (רשימה חלקית)

מיראביליס - מייסדת תוכנת המסרים המיידים ICQ. נמכרה ביוני 1998 לאמריקה און ליין תמורת 407 מיליון דולר

RUSure - חברה להשוואת מחירים באינטרנט - נסגרה בסוף שנת 2001

Tucows - חברת אינטרנט קנדית העוסקת במכירת שמות דומיינים והורדות תוכנה. רשמה הכנסות שיא של 12.4 מיליון דולר ברבעון השלישי, ומראה צמיחה מרשימה ברווחיות.

GuruNet - חברה ישראלית המפתחת תוכנה שמספקת מידע בהקלקה על העכבר. הונפקה באחרונה בבורסת AMEX וגייסה 12 מיליון דולר

Gteko - חברת סטארט-אפ ישראלית המפתחת תוכנה לתמיכה אוטומטית בתקלות במחשבים אישיים. זכתה באחרונה בחוזה אסטרטגי עם אמריקה און ליין, ומציגה צמיחה של 30% בהכנסות מדי שנה

RichFX - הצגת מוצרים העומדים למכירה באינטרנט בצורה ויזואלית. הכנסות החברה מוערכות ב-7 מיליון דולר בשנה

AirLink Communications - חברה אמריקאית המתמחה בפתרונות תקשורת אלחוטיים לטלפונים נייחים וניידים. החברה מציגה הכנסות במיליוני דולרים וקשרה חוזים אסטרטגיים עם מרבית חברות הטלפוניה האמריקאיות הגדולות

SpeedBit - חברת סטארט-אפ ישראלית המפתח תוכנה לניהול והורדות תוכנה מהירות מהרשת. החברה רווחית מאז 2001, ויש לה יותר מ-50 מיליון משתמשים רשומים. ורדי מחזיק בכשליש ממניות החברה.

Scopus - חברה ישראלית העוסקת בפלטפורמות לדחיסה והצפנה של מאות ערוצי וידיאו דיגיטליים על גבי פס רחב. מכירות החברה נאמדות ב-40 מיליון דולר בשנה לרשתות השידור המובילות בעולם

CTI2 - חברה המספקת שירותי ערך מוסף לתקשורת, כולל תיבות דואר קוליות. באחרונה זכתה בחוזה גדול עם בזק, והדיחה משם את חברת הענק קומברס

Browzwear - חברת סטארט-אפ שפיתחה תוכנה להדמיה תלת ממדית של בגדים ומוצרי אופנה. מוצר המיועד לאנשי עולם האופנה


איך "הפסידו" אנשי מיראביליס 73 מיליון דולר

אמריקה אונליין החלה במשא ומתן לרכישת מיראביליס כבר באוגוסט 1997. המחירים שהוצעו בהתחלה היו נמוכים. יוסי ורדי חיכה בסבלנות. השוק היה בעלייה, ו-ICQ, שהיתה תוכנת המסרים המיידים היחידה בשוק, תפסה תאוצה. מיקרוסופט, יאהו ו-AT&T התעניינו גם הן ברכישה והעלו הצעות. ורדי היה מספר לאמריקה אונליין על ההצעות שקיבל בכל פעם, וזכה להצעה טובה יותר - בלי מחויבות בין הצדדים. כך זה נמשך עד סוף מאי 1998. אז נכנסו הצדדים למשא ומתן בלעדי וסופי, נחתם הסכם סודיות, והמחיר שדובר עליו היה 407 מיליון דולר.

אלא שביום השני למשא ומתן הסופי הסיפור הודלף ופורסם בעיתון "גלובס"; הכותרת שהיתה מדויקת, סיפרה על הסטארט-אפ שעומד להימכר לאמריקה אונליין בכ-400 מיליון דולר. ורדי, שהיה חתום על הסכם סודיות, נחרד. גם כך היתה אי ודאות גדולה במשא ומתן - וחוסר ביטחון בין הצדדים. ב-ICQ חששו מכך שאולי אמריקה אונליין רק רוצה לדעת מה הם עושים, ולא באמת לרכוש. באמריקה אונליין חששו להוציא כל כך הרבה כסף על חברה של ארבעה אנשים.

ורדי הלך בדחילו ורחימו לעו"ד קן נובק, לשעבר סגן יו"ר אמריקה אונליין ומי שניהל מולו את המשא ומתן. הוא ידע שזו תהיה פגישה גורלית. נובק כבר שמע על הפרסום בישראל, ורתח. "אני לא יודע מאין דלף המידע", אמר ורדי לנובק, "אבל אני לוקח על עצמי את האחריות, מכיוון שזה פורסם בעיתון ישראלי, כך שכנראה זה דלף מהצד שלנו. תחליט אתה מה עושים עכשיו".

נובק הרגיע את ורדי. "דברים כאלה יכולים לקרות", אמר לו נובק. "הבעיה היא שמהיום תתחיל לקבל הצעות גבוהות יותר מהמתחרים, לכן זה יהיה רק הוגן לבקש שתנטרל את ההצעות האחרות שתקבל ותתקדם במשא ומתן איתנו". ורדי אמר שהוא בהחלט מוכן להתחייבות כזו, בתנאי שההגבלה תהיה קיימת כל עוד יש דינמיקה חיובית במשא ומתן בין הצדדים.

"אם אני רואה שהמו"מ בינינו נתקע", אמר ורדי לנובק, "אני הולך למתחרים שלכם". "מקובל עלי", אמר נובק. ורדי אמר לנובק שהוא מוכן לחתום על זכרון דברים שמגדיר כי אין משא ומתן עם אחרים, כל עוד יש התקדמות במשא ומתן עם אמריקה אונליין. ונובק ענה לו: "אין צורך. אני מאמין לך, אני מסתפק בתקיעת כף יד. אני רציני בכוונות שלי לגביכם". ורדי נותר בפה פעור.

עוד באותו היום אחר-הצהריים קיבל ורדי הודעת פקס, ובה הצעה לרכוש את מיראביליס ב-480 מיליון דולר. על ההצעה היתה חתומה חברה אמריקאית גדולה, אחת מתוך שלוש שחיזרו אחרי מיראביליס. כשהוא נאמן להבטחה שנתן לנובק, ענה ורדי בשלילה. בתוך ימים ספורים החלה בדיקת הנאותות, ובתוך פחות משבועיים נחתמה העסקה למכירת החברה לאמריקה אונליין.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#