הבלוגריות ממריאות - וגם עושות מזה כסף - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הבלוגריות ממריאות - וגם עושות מזה כסף

אליסה כאמאהורט־פייג', ממייסדות אתר BlogHer, מספרת כיצד שילבה את ההבנה שאפשר להרוויח מבלוגים עם החלום לקדם נוכחות הנשית באינטרנט ■ עם 253 מיליון עוקבות ברשת היא מודה: "כסף לא קונה אושר, אבל הוא קונה חופש והזדמנויות"

תגובות

כשאליסה כאמאהורט פייג' ושתי השותפות שלה הקימו את חברת בלוגהר (BlogHer), שנועדה להגדיל את נוכחותן של נשים בלוגריות, אנשים הניחו כי מכיוון שמדובר בנשים שפועלות למען נשים, בכוונתן להקים ארגון ללא כוונת רווח. "אנשים מניחים זאת לא מעט לגבי נשים. דיברו על 'שותפות', שזה אומר לקבל דברים בחינם, והיינו צריכות להסביר: 'לא, זו לא שותפות. זה עסק, וככה אנחנו מרוויחות'", אומרת כאמאהורט בראיון ל–TheMarker.

"היינו צריכות לעבור מחסום של ציפיות. יש אמנם אנשים שחושבים שנשים אינן טובות בלבקש כסף, ואפשר לנצל את זה, אבל אני חושבת שזה המיעוט. בקרב מרבית האנשים זה עניין של הלך רוח - חשבו שאנחנו עושות את זה רק למען אג'נדה, ולא גם בשביל אג'נדה וגם בשביל להרוויח", היא מסבירה.

במרכז - אליסה כאמאהורט־פייג', משמאל - השחקנית שרה מישל-גלר ומימין, השותפה העסקית גלית לייבוב
Chris W. Pestel / \#BlogHerFood15

כאמאהורט, שבאה השבוע לישראל לרגל כנס "נשים בחזית" של סלונה, האתר הישראלי לתוכן ודעות לנשים, שמתקיים ב–2 בדצמבר במרכז פרס לשלום ביפו, שמה אצבע על אתגר גדול עבור יזמים בכלל - כסף. "כסף לא קונה אושר, אבל הוא קונה חופש, את ההזדמנות לממש את הרעיון הגדול שלכם בזמן שהכסף שלכם עוד מחזיק מעמד", היא מסבירה מניסיונה. כשהקימו את בלוגהר, המייסדות לא הרוויחו כלל במשך שנתיים. "אני, למשל, הוצאתי אז את כל חסכונותי", היא מספרת.

התקופה ההתחלתית והאינטנסיבית פירושה היה גם שלא היה להן זמן רב להשקיע בגיוס הון. הפתרון שלהן היה סינון קפדני של משקיעים פוטנציאליים. "קבענו פגישות רק עם אנשים שידענו שהם רציניים ויגיבו אלינו בחיוב", היא מספרת. זה השתלם, וכיום בלוגהר היא פלטפורמה משגשגת שנרכשה ב–2014 על ידי שינואוז (SheKnows Media) המתחרה, בתקופה שבה הביקוש לאתרי תוכן המתמקדים בנשים זוכה לפריחה.

"רוב הזמן", אומרת כאמאהורט, "לא היינו רווחיות. כל הזמן היה צורך בהשקעות חדשות. למשל, היה צריך להשקיע במעבר למובייל, במעבר לווידאו ובפרסום בווידאו". זו היתה אחת הסיבות למיזוג עם שינואוז, שהתמקדה בנושאים קצת אחרים, ולכן יחדיו יש לנו כוח רב יותר".

נשים נחשבות למשתמשות כבדות באינטרנט לא פחות מגברים, וברשתות החברתיות הן הרוב, "אך בעמדות הכוח עדיין אין מספיק נשים", אומרת כאמאהורט. לדבריה, חברות כמו בלוגהר קיימות כדי לשנות את זה. בין היתר, בלוגהר ושינואוז פועלות לקידום דוברות בכנסים. "בכנס בלוגהר יש כ–200 דוברות בשנה. לעומת זאת, יש כנסים שבהם כל הדוברים הם גברים לבנים. הטיעון של המארגנים הוא לרוב שאף אחת לא הציעה את עצמה. לדעתי, זו התחמקות. המארגנים מקבלים תשלום על מציאת דוברים, והם צריכים להתאמץ כדי להביא נשים אם זה חשוב להם. נשים גם צריכות להציע את עצמן יותר, אך זה צריך להיות דו־צדדי".

"בתחומים כמו ניו מדיה, מדיה חברתית, נשים מצליחות ומרוויחות יפה", היא אומרת. "עבור נשים רבות, המדיה המסורתית נכשלה. הן לא רוצות אנשים שיכתיבו להן מלמעלה מה להיות ומה לעשות. הדוברת הראשית בכנס בלוגי האוכל האחרון שלנו, למשל, שרה מישל גלר, לשעבר כוכבת הסדרה 'באפי', היא בעלת חברת מזון משלה כיום. כשאמרתי לה, 'לגמרי צריך משהו כמו 'באפי אופה' באתר פוד נטוורק, היא השיבה: למה אני זקוקה לפוד נטוורק, אני יכולה לעשות את זה בעצמי'".

שתי צעירות אפגניות בקפה אינטרנט לנשים בקאבול, בחודש שעבר
אי־פי אי–פי

המייסדות נפגשו בבליינד דייט

לפני שהקימה את בלוגהר, עבדה כאמאהורט בחברה טכנולוגית מסורתית יותר, עוד בתקופה של בועת הדוט.קום. היא אמנם לא נכללה בגלי הפיטורים הגדולים, אך המחסור בכוח אדם והאווירה שחקו אותה.

"הבנתי שאני מדוכאת מזה שלא פוטרתי, ושאלתי אם אולי לא מאוחר מדי להצטרף לרשימת המפוטרים. זה היה ב–2003, כשהקריסה כבר הגיעה לסופה, וכל החברים שלי חשבו שאני משוגעת כשביקשתי להצטרף לקיצוצים". למזלה, נותרו לה חסכונות. "תמיד הייתי אדם די חסכוני, וזה הטיפ שאני תמיד נותנת: חיסכו עכשיו כשאתם יכולים, כדי שתוכלו לממש את הרעיון הגדול שלכם אחר כך".

כאמאהורט עדיין לא חשבה באותה עת על הרעיון הגדול שלה. בתחילה חשבה שתמצא עבודה נוספת בענף הטכנולוגיה, "אך זה באמת ענף גברי מאוד - הייתי לרוב האשה היחידה בחדר. הבנתי שאני לא רוצה בכך יותר, רציתי משהו חדש, אבל עדיין לא ידעתי מה זה יהיה".

"התחלתי לכתוב בלוג סתם בשביל הכיף", היא אומרת, "והיה לי פתאום רגע של תובנה: הבנתי שיש הזדמנות אדירה להשתמש בפלטפורמה הזאת לשיווק וליצירת קשר עם קהל היעד או לקוחות". זה היה עוד שלב מוקדם יחסית בהתפתחות הבלוגוספירה. נכון, כבר היו אז אינספור בלוגים ברשת, אך השימוש בהם לצרכים עסקיים עוד היה בחיתוליו.

הפגישה בין שלוש המייסדות של בלוגהר היתה מקרית. את ליסה סטון הכיר לה חבר משותף. "מצאנו את עצמנו במעין בליינד דייט. בדיוק באותה תקופה היתה סערה בבלוגוספירה לאחר שבלוגר פוליטי שאל 'איפה הנשים הבלוגריות?'. הוא חשב שאין נשים בלוגריות, וטען כי נשים גם לא יאמצו בלוגים, שהן לא יאהבו את חילופי הרעיונות החופשיים ואת הצורך לגבות את רעיונותיהן במקורות ועובדות, ולא יוכלו לעמוד בדיון לוהט. זה גרם לזעם רב בקהילת הנשים הבלוגריות, כי חשבנו שאנחנו כן קיימות".

כאמאהורט אומרת כי לרוב התשובה לשאלות כאלה היא הצגת רשימות של נשים, "אך הרשימות לרוב מוגבלות ולא מגוונות. למשל, כששואלים איפה הנשים בטכנולוגיה כולם מצביעים על מריסה מאייר ושריל סנדברג. אותן נשים שוב ושוב, אפילו שיש המון נשים מעבר לשתיים האלה". וכך, לדבריה, "ליסה שאלה אותי, 'מה דעתך על כנס שבו יהיו רק דוברות? החלטנו לעשות זאת אפילו שאף אחת מאתנו לא עשתה משהו כזה בעבר. כעבור כמה שבועות הבנו שזה מצריך הרבה עבודה. נזכרתי שפגשתי בכנס את ג'ורי דה־ז'רדן, המייסדת השלישית, והתקשרתי אליה לשאול אם תרצה לעזור, והיא רצתה".

"יצרנו שוק 
שלא היה קיים"

הכנס הראשון של בלוגהר התקיים ב–2005 במימון עצמי, מכספן, בלי להקים חברה. "השתמשנו בכרטיסי האשראי שלנו כפיקדון להזמנת המקום ופירסמנו את הכנס בבלוגים שלנו. אף אחת מאתנו לא היתה בלוגרית מוכרת, אז פנינו לבלוגריות ידועות שישמשו ועד מנהל ויעזרו לנו להפיץ את השמועה. רק לאחר הכנס הראשון הבנו את ההזדמנות עסקית", מספרת כאמאהורט.

מהאנשים שהגיעו לכנס הראשון למדו השלוש את צורכי הקהילה. "נשים רצו להיפגש פנים אל פנים", אומרת כאמאהורט. "כשאת באינטרנט כל היום זה יכול להיות בודד, גם אם מדברים עם אחרים ברשת. לא היו מקומות אחרים שריכזו את כל המידע על בלוגריות, שמאפשרים להכיר זו את זו. כך שהדבר הראשון שהקמנו היה אתר בלוגהר, שריכז בלוגים של נשים, והיתה קבוצת נשים שרצתה להרוויח מבלוגים. חשבנו שאולי יש כאן שוק. העניין הוא שהרבה יותר קשה ליצור עסק מכניס מקהל קטן של בלוג אחד, וחשבנו שאם כולן יתחברו אפשר להציע רשת וליצור קהל רחב יותר. לכן הדבר הבא שעשינו היה ליצור רשת שמסייעת לנשים לעשות כסף מבלוגים. זה היה עוד ב–2006, ואנשים חשבו שבלתי אפשרי להרוויח מבלוגים. לדעתי יצרנו שוק שלא היה קיים לפני כן".

בלוגהר נהפך לאחד מאתרי הבלוגים הנשיים המובילים, וכנסי בלוגהר וסדנאות הכתיבה והשיווק בבלוגים מבוקשות ומושכות דמויות ידועות רבות ממגוון תחומים. רכישתו על ידי שינואוז הוערכה ב–30–40 מיליון דולר. שתי החברות מעסיקות יחד כ–200 עובדים, הרשת מונה כ–20 אלף מומחים ולפלטפורמות השונות גולשים 87 מיליון מבקרים ייחודיים בחודש ו–253 מיליון עוקבים במדיה חברתית.

תחרות הסטארט-אפים הגדולה בישראל. $250,000 השקעה לזוכה
להרשמה


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#