זה מה שיציל את ההיי-טק? "לא צריך אבא מדען או בעל אימפריית נדל"ן כדי להתבסס כלכלית"

אולימפיאדת התכנות שתתחיל בשבוע הבא תחשוף 250 אלף תלמידי יסודי ותיכון למדעי המחשב ■ המארגנים מקווים כי החשיפה הצפויה תסייע להיי־טק הישראלי, שסובל ממחסור קשה במהנדסים

אליחי וידל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים24
אליחי וידל

אם יש ענף במשק הישראלי שמסוגל להסתכל 10–15 שנים קדימה, לנסות להבין היכן נמצאות הבעיות העיקריות שלו, להציע פתרונות לבעיות האלה ואפילו להתחיל לפעול כדי לבנות עתיד טוב יותר למועסקים בו - זה ה. כבר כמה שנים שמנהלים בחברות היי-טק גדולות יודעים להצביע על המחסור הכרוני בעובדים כבעיה הקשה ביותר בתעשייה, שרק תחריף בשנים הקרובות.

מספר הסטודנטים שמתחילים לימודי תקוע כבר עשר שנים לפחות על 8,000 מהנדסי חומרה ותוכנה בשנה, ואילו הביקוש גדל והשוק זקוק לכמות כפולה של ראשים.

מנכ"ל סאנדיסק, שחר בר אור. "הזוכים באולימפיאדה ישתלבו
בתוכנית התמחות בחברת היי־טק"
מנכ"ל סאנדיסק, שחר בר אור. "הזוכים באולימפיאדה ישתלבו בתוכנית התמחות בחברת היי־טק"

ואולם הבעיה, לגישתם של בכירי התעשייה, מתחילה הרבה לפני האוניברסיטה - מגיל הצבא ואף מהתיכון. לפיכך, חברי (IATI) החליטו להניע את השינוי כבר מגיל בית הספר היסודי: החל בשבוע הבא יעסקו תלמידי 1,300 בתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים בלימוד כתיבת קוד (תכנות) במסגרת "אולימפיאדת התכנות הלאומית" שמשותפת לארגון, ל ול. במסגרת התחרות - שמתקיימת בפעם השנייה ותימשך עד אפריל - יכירו קרוב ל-250 אלף ילדים מיומנויות בסיסיות של תכנות - שהוא הבסיס למקצועות מדעי המחשב.

"נוצר כאן שילוב אינטרסים: מצד אחד מצוקות של תעשיית ההיי־טק ומצד שני הגשמת יעדים חברתיים", מסביר שחר בר אור, מנכ"ל חברת סאנדיסק וראש ועדת החינוך באיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות. "המצוקה במספר המהנדסים בענף פוגעת בחברות, בצמיחה בענף כולו וכתוצאה מכך גם ביכולת התחרות של ישראל מול מדינות אחרות בתחום. ההשתלבות בענף ההיי-טק היא אחד המכשירים המוצלחים לצמצום פערים חברתיים", אומר בר אור. לגישתו, הסיכוי הטוב ביותר לאזרח להתקדם כלכלית ולנוע כלפי מעלה מעשירון לעשירון הוא דרך מדע וטכנולוגיה.

מתוצאות מבחני מיצ"ב שפורסמו בשבוע שעבר (ונערכו בבתי הספר בישראל בשנת הלימודים הקודמת), עולה כי תלמידי ישראל נכשלו במבחנים במדעים ובמתמטיקה, והציון הגולמי הממוצע של תלמיד כיתה ח' היה 49 במדעים ו-52 ובמתמטיקה. זאת, כשהפערים על רקע מעמד כלכלי ובין יהודים לערבים נותרו גבוהים. לפי הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD), הפערים בהישגי התלמידים בישראל הם מהגבוהים בעולם.

"אם יש לך את הכישורים המתאימים ויש לך גישה לתחום - מספיק שתקבל את ההזדמנות להכיר את הכלים הבסיסיים של התכנות. אתה לא צריך אבא מדען עם קשרים באקדמיה, או להיות מחובר למוקדי כוח, או להיות חלק ממשפחה עתירת נדל"ן כדי להתקדם", מוסיף בר אור.

"לא ממש לומדים קודינג - משחקים"

הרעיון מאחורי היוזמה הזאת הוא השאיפה לתת לילדים כבר בכיתות הנמוכות כלים יישומיים ומהנים שיחשפו אותם לעולמות הטכנולוגיים. כך, עם ההתקדמות שלהם במערכת החינוך תיפתח בפניהם האפשרות להשתלב בלימודי מחשבים, מדעים ומתמטיקה, בדרכם ליצור את דור המהנדסים הבא של ישראל.

אולימפיאדת התכנות 
תקציב התחרות: 1.5 מיליון שקל 
הזוכים בתחרות יקבלו 100 אלף שקל

במסגרת התחרות יצטרכו התלמידים ללמוד לכתוב שורות קוד - שכיום הן השפה הבסיסית של כל תוכנה וחומרה. לצד העבודה העצמית באמצעות לומדות מקוונות ומשחקי מחשב יקבלו התלמידים, שיעפילו לשלבים המתקדמים, גם ליווי צמוד של מהנדסים מתנדבים מתעשיית ההיי־טק עצמה. האולימפיאדה, שההרשמה אליה תיסגר בשבוע הבא, תתקיים בשני מסלולים נפרדים לתלמידי בתי הספר היסודיים, לחטיבות הביניים והתיכון.

כיום מספר התלמידים שלומדים את מקצועות המחשב במסגרת הרשמית של מערכת החינוך נמוך ביותר: כ-6,000 תלמידים בלבד לומדים מדעי המחשב ומקדישים לכך כחמש שעות שבועיות בכיתות י'–יב'. רק מעט יותר מחצי מהם, כ-3,500 תלמידי תיכון, לומדים הנדסת תוכנה ברמה של 5 יחידות לימוד נוספות ומקדישים לכך חמש שעות נוספות בשבוע באותן השנים.

בחטיבות הביניים המצב אינו שונה בהרבה: כ-7,000 תלמידים בכיתות ז'–ט' לומדים מדעי המחשב במסגרת העתודה המדעית טכנולוגית - תוכנית שש־שנתית המובילה את התלמידים לקראת תעודת בגרות מדעית טכנולוגית איכותית (5 יחידות מתמטיקה, 5 יחידות מקצוע מדעי ו-5 יחידות לימוד של מקצוע טכנולוגי). במסגרת התוכנית התלמידים בחטיבות הביניים מקבלים במשך שלוש שנים תוספות של שעות לימוד שעתיים במתמטיקה, שעתיים בפיסיקה ושעתיים במדעי המחשב.

לדברי ד"ר עופר רימון, מנהל מינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך, תכנות וכתיבת קוד נמצאים כמעט בכל מקום בעולם שסובב את הילדים, והערכים שמייצג התחום הזה חשובים גם לשאר שיטות הלימוד. "ההיכרות הבסיסית של התלמידים היא באמצעות תוכנת מחשב והלימוד הוא דרך משחק מקוון. הם לא ממש מרגישים שהם לומדים 'קודינג' (כתיבת קוד), אלא פשוט משחקים.

"בכל שלב לומדים מושגים חדשים וככל שמתקדמים העסק מתחיל להסתבך. ככה, בלי שהם ירגישו כמעט הם כותבים אלגוריתם שמפעיל את המשחק ובמקביל הם מקבלים כלים שמלמדים אותם לכתוב את הקוד בצורה היעילה ביותר. הדרך היעילה ביותר להגיע לפתרון היא מונח מפתח בכל מה שקשור לעולמות הטכנולוגיים. כך אנחנו מחנכים את התלמידים לחשיבה לוגית לאלגוריתמיקה ולעבודת צוות", אומר רימון.

"הצלחנו לעבור 
את היעד"

שר החינוך, , הוא תומך נלהב של כל תוכנית לימודים שמקדמת את המדעים, ובשנה האחרונה הוא מקדם את התוכנית לחיזוק לימודי מתמטיקה ברמה של 5 יחידות לימוד. במפגש שיזם איגוד התעשיות המתקדמות עם נציגים של 50 החברות הרב־לאומיות אמר בנט: ״אנחנו נותנים לתלמידים יותר חכות ופחות דגים. תכנות הוא כלי לצמצום פערים. אין בו צורך בשינון, בזיכרון או בידע מוקדם. יש בו צורך בחשיבה מחוץ לקופסה, בהבנת תהליכים וביצירתיות. ומה שלא פחות חשוב - שיהיה משחק מהנה לכולם״.

ואולם ככל הנראה ללא שיתוף פעולה של כל הגורמים המעורבים, מהלך אסטרטגי שכזה לא יכול להניב את התוצאות המצופות. אנשי התעשייה דוחפים ויוזמים, משרד החינוך פורס את חסותו ואילו המימון מגיע גם מבחוץ - עם תמיכה של קרן רש"י. בסך הכל השקיעו השותפים לפרויקט אולימפיאדת התכנות הלאומית 1.5 מיליון שקל - שמגיע לכ-55% מכלל מוסדות החינוך בישראל (לא כולל מוסדות חרדיים), ובהם 326 בתי ספר מהמגזר הערבי.

הפרויקט החל בשנה שעברה כפיילוט משותף למנהלי תעשיית ההיי־טק ולמרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח) המפתח סביבות לימוד דיגיטליות. "עם תקציב קטן של 100 אלף שקל הפצנו את הפיילוט באופן ויראלי בין בתי הספר", מספר בר אור. "בעיקר נעזרנו בעובדי התעשייה, שהפיצו את התחרות ברשתות חברתיות ובפנייה ישירה למנהלי בתי הספר שבהם לומדים ילדיהם. ככה הגענו ל-70 אלף תלמידים שנחשפו למשחק לכתיבת קוד. השנה, אחרי שמשרד החינוך אימץ את המודל והעלה אותו לרמה הלאומית, היעד - שאותו עברנו עוד לפני שהתחרות החלה - היה להגיע ל-1,000 בתי ספר יסודיים ול-100 תיכונים".

הסיוע הכלכלי, עיקר הכסף שזרם לפרויקט, יחזור אל התלמידים בצורה של פרסים בסכומים של עד 100 אלף שקל לקבוצות הזוכות. בנוסף, תלמידי התיכון המצטיינים יזכו להשתלב בתוכנית התמחות (אינטרנשיפ) של חברות הטכנולוגיה, שבמסגרתה יוכלו להצטרף לצוות פיתוח של החברה. "החיבור עם התעשייה נותן לנו הרבה אוויר לנשימה", אומר רימון. "משרד החינוך לא יודע להרים פרויקטים כאלה לבד והשיתוף אתן מאפשר לנו להכניס חשיבה אחרת ורעננה על לימודי המדעים והטכנולוגיה".

לדברי רימון, מכיוון שכל התחרות מתנהלת אונליין וכל תלמיד שמצטרף מזוהה בה באופן ייחודי - מערכות הניטור יאפשרו למערכת החינוך לאתר באמצעותה תלמידים בולטים וללוות אותם גם בהמשך. "המערכת יכולה לעקוב אחרי ההישגים האישיים, לזהות את אלה שראויים ומתוך מאגר הנתונים תוכל להעניק למי שזקוק, סיוע וקידום", הוא אומר.

"אחת הבעיות של מערכת החינוך בהוראת המדעים היא להגיע עם מורים מתמחים לפריפריה. מספר המורים המתמחים במקצועות האלה נמוך, וככל שמתרחקים לפריפריה הוא צונח", אומר בר אור. "השימוש בתוכנות ובאמצעים מקוונים מאפשר למשרד החינוך לבצע את ההדרכות וההכנות לאולימפיאדה ובדרך זו מחבר ומקרב את הפריפריה.

"בשנה שעברה, לדוגמה, 60% מהקבוצות שהגיעו לשלבים הסופיים היו תלמידים מהפריפריה - מהמגזר הערבי, מהגולן. יש להם מוטיבציה וזו הזדמנות עבורם להפגין הצטיינות. דווקא הנוכחות של תלמידים מאזור תל אביב היתה דלילה ביותר".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker