70 אקסלרטורים ב-3 שנים: הרשימה שכל יזם וסטארט-אפיסט חייב להכיר- TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הרשימה שכל יזם וסטארט-אפיסט חייב להכיר: כך צמחו בישראל 70 אקסלרטורים ב-3 שנים

בכל שבוע כמעט נפתחת תוכנית האצה חדשה לסטארט־אפים - האם זה טרנד חולף או תהליך חיוני למחזור החיים של זירת הסטארט־אפים המקומית?

16תגובות

לחץ כאן לרשימה המלאה של האקסלרטורים

חיי הסטארט־אפיסט השתנו באופן מהותי בשנים האחרונות. עד לפני כמה שנים, כדי להקים חברה צריך היה לשכור משרדים, לרכוש שרתי תקשורת וציוד יקר, ולשלם לעורכי דין ורואי חשבון בעבור הליכים ביורוקרטיים. הדרך מהרעיון ועד למוצר היתה קשה, ארוכה ויקרה. גם כיום לא מובטחת הצלחה לכל יזם שיצא לדרך, אבל אין ספק שהיציאה לדרך היא קלה יותר כיום, במידה רבה הודות לשכבה של אקסלרטורים שצמחו בישראל בשלוש השנים האחרונות — ונהפכו לתחנה הראשונה של חברות חדשות.

שיחת ייעוץ והכוונה
עיריית הרצליה

אקסלרטור — או בעברית תוכנית האצה — הוא שם כולל למגוון תוכניות שנועדו לקדם בתוך תקופה קצרה סטארט־אפים באמצעות ליווי והכוונה. בעולם נולדה תעשיית האקסלרטורים בדיוק לפני עשר שנים, עם הקמת 
Y–Combinator בעמק הסיליקון. בין החברות שהתחילו את דרכן באקסלרטור בולטות דרופבוקס ו–Airbnb — שתי חברות ששוות כיום עשרות מיליארדי דולרים — כך שהמודל הוכיח את עצמו, אף שבתחילת דרכו היה מושא ללעג.

לרוב, התוכניות, שמשתתפות בהן עד עשר חברות, נמשכות כשלושה חודשים, שבמהלכם היזמים שוהים במתחם ייעודי. בתקופה זו היזמים נחשפים לתכנים בתחום היזמות, מקבלים חבילת שירותים מקצועיים וליווי של מנטורים, בהם משקיעים ומומחים טכנולוגיים, שיווקיים ועסקיים. בסיום האקסלרטור נערך "דמו דיי" (Demo Day), שבו מציגות החברות בפני משקיעים. ההגדרה של אקסלרטור רחבה וכוללת מגוון מודלים של פעילות: בחלק קטן מהתוכניות החברות מקבלות השקעה כספית קטנה ובתמורה נותנות לאקסלרטור הון מניות, במקרים אחרים התוכנית מחייבת להתמסר באופן מלא לאקסלרטור ולעבוד ב"משרה מלאה" על הקמת הסטארט־אפ (בניגוד לאחרות שכוללות מפגש שבועי בלבד).

בדיקת TheMarker מעלה שכיום פועלים בישראל כ–70 אקסלרטורים — בהשוואה לאקסלרטורים בודדים בלבד ב–2012. התופעה ממשיכה לצבור תאוצה עם הכרזות על בסיס שבועי של גופים חדשים שמקימים אקסלרטורים. רק בחודשים האחרונים הצטרפו לגל עיריית פתח תקוה שהקימה את TheNest, חברת האינטרנט יאהו שהקימה יחד עם קרן Entrée Capital את SigmaLabs 
ובנק ברקליס.

אפשר לחלק את האקסלרטורים השונים לפי הגופים שעומדים מאחוריהם, ומונעים ממוטיבציות שונות. הקבוצה הגדולה והצומחת ביותר היא של תאגידים, בעיקר חברות רב־לאומיות, שמקימים בישראל אקסלרטורים. לפי בדיקת TheMarker, הם מהווים כשליש מהאקסלרטורים הפעילים בישראל. החלוצה בתחום היתה מיקרוסופט (ראו תיבה) שהקימה תוכנית ב–2012, ובשלב הראשון פנתה לחברות בשלבים מוקדמים ללא התמקדות בתחום טכנולוגי מסוים. כיום, לאחר שעברה שינויים והתאמות, היא פונה לחברות בוגרות יותר בתחומי פעילות מוגדרים. גם הבנקים סיטי וברקליס הקימו אקסלרטורים בישראל, שפונים לחברות בתחום הפינטק, וגם חברות הטכנולוגיה סמסונג, אינטל, יבמ ו–AOL ושחקניות מתחומים מסורתיים יותר כמו קוקה קולה. בנוסף לאלה, גם חברות ישראליות, לאו דווקא מתחומי הטכנולוגיה, הבינו שבעלות נמוכה יחסית הן יכולות להקים תוכניות לליווי סטארט־אפים ולהרוויח גישה לחדשנות פורצת דרך בשלבים מוקדמים, בהן אל על, שיכון ובינוי נדל"ן, בזק, שטראוס והדקה ה–90.

"פתוחים לרעיונות"

בחלק מהמקרים האקסלרטורים החליפו גופי פיתוח עסקי קיימים שיצרו שותפויות עם סטארט־אפים בתאגידים. מימון האקסלרטורים נעשה לרוב מתקציבי הטכנולוגיה, השיווק או הפיתוח העסקי. הקמת אקסלרטור מסייעת למיתוג חברה כחדשנית בהשקעה קטנה יחסית. מבחינת החברות המשתתפות הערך ברור גם כן: הן מנהלות דיאלוג קרוב עם לקוח פוטנציאלי, שעשוי להפוך לנסיין של המוצר ולרוב בעל קשרים לגורמים אסטרטגיים אחרים בתחום. כל זאת בחינם, בלי לאבד 
מניות בחברה. עם זאת, שותפות עם תאגיד עלולה למנוע קשר עם תאגידים אחרים.

עובדים במשרדי חברת היי-טק בתל אביב
אייל טואג

"מה שיפה במודל של האקסלרטור הוא שדווקא מכיוון שזה לתקופה קצרה — זה מאפשר לי להסתכל על 9,000 חברות שמגישות מועמדות בשנה ומנסות להיות אדירות בתחומן. אנחנו משתתפים באחד הניסיונות הכי גדולים בעולם. זאת הזדמנות מצוינת לדעת מה קורה בעולם מבחינת כמות ומגוון. בתוך ארבעה חודשים את מסתכלת על חברות בתחומים כמו האינטרנט של הדברים, רובוטיקה, חקלאות או ד־נ־א ויש לך הזדמנות לעבוד עם היזמים וללמוד על כל דבר בעולם. זאת סיטואציה פנטסטית — בניגוד לקרן הון־סיכון שבה כל שותף משקיע בחברה אחת או שתיים בשנה", אומר צחי וייספלד, מנהל תוכנית האקסלרטורים העולמית של מיקרוסופט ונצ'רס.

לדברי איש בתחום ההון־סיכון, "'אקסלטור' נהפך למלה נרדפת למחלקת פיתוח עסקי־טכנולוגי. זהו שלט 'אנחנו פתוחים לרעיונות', בתקציב של חדר וכמה פיצות. זה טוב לסטארט־אפים שכבר בשלב מוקדם יכולים להציג פיילוט או הוכחת היתכנות עם חברה בינלאומיות גדולה ומוכרת. זה העלה את רמת החברות ואת יכולתן להגיע לאבני דרך מעניינות".

קבוצה נוספת של אקסלרטורים הוקמה על ידי קרנות ומשקיעים מסוגים שונים שמשתמשים באקסלרטור כחלק ממעגל ההשקעות שלהם. באופן זה הם מלווים את החברות כבר משלב מוקדם, מעורבים בפיתוח המוצר, התאמתו לשוק, מפגישים את היזמים עם לקוחות פוטנציאליים, ולמעשה מורידים את רמת הסיכון של הסטארט־אפ. לרוב, במודל זה האקסלרטור יקבל מניות בחברה, ולצדו תפעל קרן השקעות שתבצע השקעות עתידיות בחברות. מבחינת קרנות ומשקיעים, חברות שנבחרות לתוכניות אלה נמדדות בפרמטרים שאותם בוחנים משקיעים, ובראשם פוטנציאל אקזיט משמעותי. מבחינת היזמים, הם מקבלים כסף יקר יחסית למניות שהם 
נותנים לאקלסטור.

שתי תוכניות שהתחילו לפעול במודל זה בשלב מוקדם יחסית הן האלבייטור, שכיום פועל כקרן השקעות לסטארט־אפים צעירים, והג'נקשן, שהוקם על ידי קרן ההון־סיכון ג'נסיס ב–2011 כמתחם עבודה ותוכנית האצה, בלי שהקרן קיבלה אחזקות בחברות. המטרה המרכזית היתה לחבר את הקרן לתעשייה ולחשוף אותה לחברות צעירות, בתקווה שחלקן יתאימו להשקעה. השנה החליטו בג'נסיס, לאחר שהשקיעה בשתי חברות בלבד שהשתתפו בג'נקשן, להשקיע בחברות 50 אלף דולר בתמורה למניות, ולבחור חברות עם טכנולוגיות "עמוקות" ופוטנציאל להיהפך לסיפורי הצלחה.

חלק מהגופים בקבוצה זו פועלים מחוץ לישראל אך ממוקדים במשיכת חברות ישראליות. הדוגמה הבולטת היא UpWest Labs, שפועלת בעמק הסיליקון והצליחה להצמיח כמה חברות שהגיעו להישגים משמעותיים. אקסלרטור נוסף הוא IcoNYCLabs, שפועל בניו יורק ומיועד לחברות ישראליות צעירות. "מהיום הראשון היינו גם קרן. ראינו ששלושה־ארבעה חודשים זאת תקופה טובה להכניס אנשים למסגרת. הערך שלנו הוא לעזור לחברות להתאים את המוצר לשוק בזמן שהן נמצאות בארה"ב, למצוא שותפים ולקוחות", אומר גיל בן ארצי, שותף ומייסד 
ב–UpWest Labs, שכבר גייסה שתי קרנות להשקעה בחברות האקסלרטור שלה. "כקרן אנחנו נותנים כסף, מקבלים מניות בחברות ומחויבים לעזור במשך תקופה ארוכה", הוא מוסיף.

UpWest מתכננת להשקיע כמה מאות אלפי דולרים בכל אחת מחברות הפורטפוליו שלה. לדברי בן ארצי, בארה"ב, בניגוד לישראל, ההשתתפות ברוב האקסלרטורים נעשית בתמורה להשקעת הון וקבלת מניות. "כמו כל משקיע אחר — קרן רוצה להשקיע בחברות עם פוטנציאל ענק שיעשו משהו משמעותי בשוק", הוא מסביר כיצד נבחרות החברות לאקסלרטור.

וייספלד מציין כי רבים מהאקסלרטורים בעולם, שאינם פועלים כחלק מתאגיד או ללא גוף השקעות לצדם, נסגרים. "המודל העסקי של אקסלרטור הוא גרוע: את מקבלת שש־שמונה חברות לכל מחזור ולוקחת 5%–6% מהון המניות שלהן. את צריכה לחכות חמש עד שבע שנים, שאחריהן יהיו לך 2% בחברה אחרי דילולים — במקרה הטוב. בנוסף, צריך להשקיע בנדל"ן בשטח 500–600 מ"ר במרכז העיר, צוות ניהול של ארבעה אנשים, יועצים ושירותים אחרים. העלות היא 1–1.5 מיליון דולר בשנה. הדרך היחידה שאפשר להצליח היא באמצעות מנגנון להשקעות המשך", אומר וייספלד.

קבוצה נוספת של אקסלרטורים ניתן לתאר כאקסלרטורים מתמחים, שחלק גדול מהם הוקמו על ידי עמותות, ומהווים כחמישית מהאקסלרטורים הפעילים בישראל. כך למשל, קמא־טק הקימו אקסלרטור ליזמים חרדים שהמחזור הראשון שלו הסתיים אתמול, MindCET של מט"ח מתאים למיזמים בתחום החינוך, EcoMotion פונה ליזמים בתחומי התחבורה ו–TheHive לעולים חדשים. אקסלרטורים אלה שואפים לתת כלים ייחודיים בתחומם. עמותות אחרות, למשל בוגרי יחידת 8200, הקימו אקסלרטורים כלליים. במקרים אלה לאקסלרטורים אין אינטרס כלכלי אמיתי בהצלחת החברות, שכן הם לא ירוויחו מאקזיט.

גם העיריות, שבשטח של חלקן יושבות חברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם, רוצות להיות חלק מהחגיגה. לכן, גם הן מקימות בשנים האחרונות תוכניות לסטארט־אפים. בחלק מהמקרים ניתן לתאר את המיזמים כ"האבים" עירוניים, כלומר, מתחמי עבודה לסטארט־אפים שהעיריות מעוניינות למשוך. במקרים אחרים, למשל במקרה של HAC של עיריית הרצליה, מדובר באקסלרטור לכל דבר שמתאים לחברות שפועלות בתחומים אורבניים, למשל פינוי זבל, מערכות לניהול הקשר בין העירייה לתושבים, או תחומים שקשורים לאורח החיים העירוני. בנצרת, חיפה, רעננה, מודיעין, בית שמש וירושלים פועלים מתחמים או תוכניות. בחלק מהמקרים, למשל מודיעין, לא העירייה היא זאת שהקימה את ההאב, אלא דווקא יזמים פרטיים.

HAC פתוח ליזמים מכל המדינה ולא רק לתושבי הרצליה. כדי להתחרות על יזמים, מנטורים ושותפים הוחלט שהאקסלרטור יתמקד בתחום שבו לעירייה יש ערך מוסף — חדשנות עירונית. העירייה רותמת את המשאבים העומדים לרשותה — כולל מאגרי מידע ייחודיים, מרכזים אקדמיים, חברות ומרכזי בריאות — ומעמידה אותם לרשות סטארט־אפים שיכולים לשפר את חיי התושבים או לתרום לעבודת העירייה. באמצעות האקסלרטור, העיר נהפכת לפיילוט לבחינת טכנולוגיות. מחצית מהמשתתפות במחזור האחרון של האקסלרטור בודקות כעת היתכנות לפיילוט עם העירייה. לדברי תאיר קובלסקי, מייסדת ומנהלת HAC, "המטרה הראשונה של HAC היתה ליצור פעילות יזמות בעיר. העירייה מודדת את הצלחת התוכנית בערך שהסטארט־אפים נותנים לה. עם הזמן נדע גם אם הצלחנו להפחית עלויות ולהכניס חדשנות".

גם האוניברסיטאות ומוסדות המחקר, שהבוגרים שלהם הם חלק ניכר מיזמי הסטארט־אפים, הקימו תוכניות האצה לליווי סטודנטים. כיום ברוב המוסדות האקדמים בישראל — כולל הטכניון, אוניברסיטת בן גוריון, האוניברסיטה העברית ובצלאל — פועלות תוכניות האצה מסוגים שונים.

"בודקים את החלום"

ריבוי האקסלרטורים מעלה את השאלה אם לא מדובר בבועה. האקסלרטורים מורידים משמעותית את חסמי הכניסה בפני יזמים המקימים סטארט־אפים. בסך הכל, מאות חברות בשנה משתתפות באקסלרטורים ומקבלות זכות קיום — לפחות לפרק זמן של כמה חודשים. האם האקסלרטורים מעודדים את הברירה הטבעית של חברות לא טובות, או דווקא מעכבים אותה? האם האקסלרטורים מציפים את השוק בעשרות חברות שבנסיבות אחרות לא היו צריכות להתקיים?

בשלוש השנים האחרונות קמו כ–1,000 סטארט־אפים חדשים בכל שנה — כך לפי נתוני חברת המחקר להיי־טק IVC. אפשר להניח כי חלק משמעותי מהחברות עברו באקסלרטורים, אך לא ניתן לדעת עדיין אם האקסלרטורים מעודדים הקמה של יותר חברות. בנוסף, מוקדם לשפוט את פעילות רוב האקסלרטורים במדדים פיננסיים, שכן הם פועלים במשך תקופה קצרה יחסית והחברות עדיין לא הבשילו. בינתיים, כמה חברות שהשתתפו באקסלרטורים נמכרו באקזיטים קטנים יחסית, לכל היותר עשרות מיליוני דולרים. מנגד, יש בוגרות אקסלרטורים, בעיקר של מיקרוסופט ו–UpWest Labs, שכבר גייסו עשרות מיליוני דולרים והגיעו להישגים משמעותיים.

בתעשייה סבורים שהתרומה של האקסלרטורים היא חיובית — גם במקרים של חברות "לא טובות", ושהם מסייעים לחברות להגיע מהר יותר להישגים ולהתאים את עצמן לדרישות השוק. "כששני גיקים יושבים בסלון במשך שנה, אין להם מושג שהם גרועים כי אף אחד לא אומר להם את זה. לעומת זאת, כשהם בתוכנית של ארבעה חודשים יש עליהם הרבה יותר לחץ, ואם הם גרועים הם מבינים את זה מהפידבקים סביבם", אומר משקיע הון־סיכון.

"הצלחה של אקסלרטור נמדדת גם בכמות החברות שאתה עוזר להן להבין שצריך לעשות שינויים דרמטיים. יש מחזורים ששני שלישים מהחברות עשו 'פיבוט' (שינוי כיוון) בשלבים המוקדמים, ויש חברות שמתות בתהליך. זה עוזר לאנשים לבדוק את החלום וברוב המקרים כנראה להוריד אותם ממנו — במקום לבזבז שנים ואת הכסף של ההורים", אומר וייספלד.

"האקסלרטור קידם אותנו בדרך שלא היתה מתאפשרת אחרת. נכנסנו למסגרת שמישהו — שהיה בעדנו אבל לא ויתר לנו — ישב לנו על הראש", אומר ש', יזם שהשתתף השנה באחד האקסלרטורים. "אמרו לנו להפסיק לבזבז את הזמן ולהתחיל לעשות דברים. דחפו אותי למחקר שוק הרבה יותר טוב ולתגליות אחרות שחידדו את הסטארט־אפ. בעקבות הדברים שלמדנו עשינו 'פיבוט' באמצע האקסלרטור". ערכים נוספים ליזמים הם חיסכון בנדל"ן, סיוע מסטארט־אפים עמיתים והתקדמות על פי אבני דרך מקצועיות שמכתיב האקסלרטור.

"בעבר סטארט־אפים ישראליים בנו מוצר במשך שנה עד שזכו לדבר עם לקוח ראשון. כיום זה כמעט לא קורה, במידה רבה בזכות האקסלרטורים. התאגידים נהפכו ממגדל שן לנגישים. מהר מאוד החברות יכולות להציג למשקיעים פיילוטים שהן עורכות והוכחות היתכנות עם גופים כמו מיקרוסופט, eBay או אל על — שזה כל מה שהמשקיעים רוצים לראות כדי להקטין את הסיכון בשלב מוקדם", מצביע משקיע ההון־סיכון על יתרון נוסף של האקסלרטורים לאקוסיסטם הישראלי.

עם זאת, לא כל האקסלרטורים נותנים את אותו ערך ליזמים. "באקסלרטור שהשתתפנו בו התמקדו בפיתוח ועיצוב מוצר ופחות תמכו בצדדים העסקיים. באקסלרטור אחר שבחנתי גיליתי שהמנהל אינו בקיא בנושאים בסיסיים", מספר ש'.

אחד מהלקחים של וייספלד נוגע להנהלת האקסלרטור: "צריך יזם מנוסה שינהל את האקסלרטור — וזה יקר. צריך להבין שזה לא תחביב. זאת תוכנית יקרה ומאמץ לא טריוויאלי". הוא מעריך שבעקבות כך תהיה קונסולידציה בתחום בשנים הקרובות. "זה ביזנס קשה, אבל הוא מביא הרבה ערך כשהוא נעשה נכון", 
אומר וייספלד.

עם זאת, אקסלרטור אינו מתאים לכל יזם. "התפתחה תפישה שאקסלרטור הוא המסלול הנכון לסטארט־אפ. זה אכן עוזר מאוד, אבל לאו דווקא נכון. בניגוד לתואר שנותן שורה בקורות חיים, האקסלרטור נותן את הכלים הפרקטיים", אומר ש'.

מיקרוסופט מייצאת את מודל האקסלרטורים מישראל

אחד מסיפורי ההצלחה של סצנת האקסלרטורים הישראלית הוא מיקרוסופט. חברת התוכנה מרדמונד, שסבלה מתדמית אפרורית ומיושנת ונתפשה כחברה שאינה אטרקטיבית לסטארט־אפים, הצליחה להפוך את האקסלרטור שלה בישראל לתחנת חובה ליזמים ולמודל חיקוי בעולם. מייסדיו התקדמו בארגון בזכות הצלחתו.

מיקרוסופט הקימה את האקסלרטור הראשון שלה בעולם בהרצליה ב–2012. בתחילת דרכו פנה האקסלרטור למיזמים צעירים. במחזור האחרון כבר השתתפו חברות בוגרות יחסית שגייסו בממוצע לפני הכניסה אליו 870 אלף דולר.

בעקבות הצלחת האקסלרטור, שיכפלה אותו מיקרוסופט למקומות נוספים. כיום היא מפעילה שבעה אקסלרטורים מסביב לעולם, כולל בהודו, סין, ארה"ב וברזיל. בתוכניות השתתפו 410 חברות שגייסו במצטבר 1.2 מיליארד דולר לאחר סיומן, והגיעו לשווי שוק מצטבר של יותר מ–3 מיליארד דולר. מתוך 9,000 הגשות מועמדות בשנה, פחות מ–2% מתקבלים לתוכנית. ממוצע גיוס הון לחברות בוגרות האקסלרטורים הוא 4.7 מיליון דולר. מיקרוסופט עצמה רכשה את אחת החברות שהשתתפו בתוכנית. התוכנית הצמיחה עד כה שלושה אקזיטים קטנים יחסית ובשנים הקרובות יבשילו חברות נוספות שבינתיים גדלו.

על אף שהאקסלרטור אינו נועד להשיג תשואה פיננסית, יש לו ערך גם לשורה התחתונה של מיקרוסופט. לדברי צחי וייספלד, ממייסדי האקסלרטור ומנהל רשת האקסלרטורים העולמית של מיקרוסופט, 90% מהחברות המשתתפות באקסלרטור הן לקוחות של הפלטפורמות הטכנולוגיות של מיקרוסופט, שניתנות להן לפרק זמן ראשוני בחינם. "כדי לבנות את מיקרוסופט לעתיד כחברת שירותים היא צריכה דיאלוג שוטף עם האנשים שיתוו את עתיד הטכנולוגיה. יש לי צלחת פטרי בשמונה מקומות בעולם שאפשר לנחות בה עם השירותים האחרונים ולשבת עם סטארט־אפים שרואים את עצמם פורצי דרך — זהו ערך אסטרטגי לחברה", אומר וייספלד.

כיום וייספלד הוא מומחה עולמי שמייעץ למגוון גופים שמעוניינים להקים גם הם אקסלרטורים. "מנכ"ל של אחת החברות הגדולות בעולם אמר לי שהוא חייב ללמוד את המודל כי העסק שלו הולך להיות מופרע על ידי מהפכה משמעותית, והוא לא יודע איך להתמודד עם השינוי. מבחינתו זו דרך מצוינת להיות קרוב יותר לדשא ולדעת להגיב בהתאם", מספר וייספלד.

הרשימה המלאה של האקסלרטורים המובילים

תאגידים

Microsoft Ventures

Citi

סמסונג

אל על (CockPit)

IBM Alpha Zone

HubRaum

Yahoo - Sigma Labs

Coca Cola -the bridge

Nautilus by AOL

Intel

Orange

Vertical Engine  - בזק, Hisense, אוניברסיטת ת"א והאקסלרטור IoT

פרטנר

שטראוס

GE

William Hill Anat Weissman - Dots Connector

שיכון ובינוי

ברקליס

Tyco

פובליסיס

הדקה ה-90

Ebay

אקסלרטורים מתמחים ועמותות

EISP 8200

התוכנית החברתית של עמותת בוגרי 8200

The Hive - עולים חדשים

 KamaTech- חרדים

פורום ההייטק החרדי

MindCet - טכנולוגיות בחינוך

Siftech - ירושלים

EcoMotion - תחבורה

A3 i - חדשנות לבעלי מוגבלויות

JEST - מזרח ירושלים

פרזנטנס - למיזמים חברתיים, ירושלים

Startup Bootcamp

Mubadren - אקסלרטור לקהילה הבדואית

Q-Start - אקסלרטור במשולש לאוכלוסיה הערבית בצפון

TechForGood Rally

האבים עירוניים

Hubanana רעננה

HAC - הרצליה

 Naztech- נצרת

HiCenter -חיפה

המדגרה - קיבוץ רביבים

The Nest - פתח תקווה

Q5 (צעירים במרכז ו-Made in Jerusalem) ירושלים

Eilat Hub

MESH - מודיעין

SUBS - בית שמש

קרנות ומשקיעים

The Junction

Upwest Labs

Elevator

Tel Aviv Create - קרן טרה, עיריית תל-אביב, בוש, ויזה

המדגרה (פלטוניקס)

גיגי לוי (NFX Guild)

 

AltaLab (של קרן AltaIR)

מוסדות אקדמיים

BizTech -טכניון

המתחם - המכללה האקדמית תל אביב-יפו

Zell

יזם בלב - מכון לב (לחרדים)

InnoNegev - אוניברסיטת בן גוריון

Pears - חדשנות למדינות מתפתחות

Atobe - מכללה אקדמית עזריאלי - ירושלים

HUstart - האוניברסיטה העברית

באבא - בצלאל

 Startup SCE – מכללת סמי שמעון (מיועד לסטודנטים ואנשי סגל בלבד) 

אקסלרטורים ישראליים בחו"ל

UpWest Labs

IcoNYC Labs

MassChallenge - גם בירושלים

HubRaum - דויטשה טלקום



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#