לא נמאס לכם לשרוף כסף? הנה הפתרון - טקטיים - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
טק-טיים

לא נמאס לכם לשרוף כסף? הנה הפתרון

פעילות השיתוף בפלטפורמות דיגיטליות כבר התפתחה מעבר להשכרת דירות וטרמפים - וכיום ניתן להשכיר אפילו זמן פנוי ■ הכלכלה השיתופית יכולה לחסוך הוצאות והשקעה בתשתיות - אך עדיין עומדים בדרכה חסמים ביורוקרטיים ■ טק-טיים, פרק 9

10תגובות

מה זה בכלל כלכלה שיתופית, ומדוע זה קשור למהפכה הדיגיטלית? כלכלה שיתופית מייעלת את השימוש במשאבים קיימים, באמצעות כלים דיגיטליים. היא מאפשרת לבעלי נכסים יקרים יחסית, כמו דירות, מכוניות או אפילו זמן פנוי, לנצל אותם עד תום ולהשכירם לאחרים בזמן שהמשאב אינו בשימוש מלא.

אנשים שנוסעים לחופשה, למשל, יכולים להשכיר את הדירה בזמן היעדרם, ולמנוע מהמשאב היקר הזה לעמוד ריק במשך כמה שבועות מבלי שהוא מייצר ערך לאף אחד. אנשים הנוסעים מדי בוקר לבדם לעבודה במכונית פרטית יכולים להשכיר את המושבים הפנויים לנוסעים שמעוניינים להגיע לאותו היעד. כך המשאב הפנוי מנוצל טוב יותר ומספק שירות לאנשים רבים יותר.

שיתוף משאבים הוא אינו מושג חדש, במיוחד עבור הקיבוצניקים שבינינו, אך עד שהגיעה המפכה הדיגיטלית נעשה השיתוף בצורה מוגבלת בלבד. כלומר, המשאבים שותפו רק בתוך קהילה קטנה יחסית של אנשים המכירים היטב זה את זה. המהפכה הדיגיטלית הרחיבה מאוד את האפשרויות, ויצרה פלטפורמות טכנולוגיות שיודעות לחבר בצורה חכמה ובמהירות בין היצע של משאבים פנויים לביקוש להם.

כך נוצרו פלטפורמות כמו Airbnb, המחברת בין משכירים של חדרי אירוח לשוכרים, לנדינג קלאב (Lending Club), המחברת בין מלווים ללווים, רייד ווית' (RideWith) של גוגל המחברת בין נהגים לטרמפיסטים, וטאסק ראביט (Task Rabbit) המחברת בין אנשים עסוקים המוכנים לשלם על זמנם של אחרים לבין בעלי זמן פנוי. בתים, מכוניות, כסף וזמן פנוי הם רק ההתחלה. בצרפת ניתן להשכיר ולשכור זמן של מכונות כביסה, באוסטרליה ניתן לשכור שדות חלקאיים ובשוודיה אפשר לרכוש מאחרים מקום שמור באזורי קמפינג.

שתי התפתחויות טכנולוגיות טריות יחסית הזניקו את הכלכלה השיתופית. הסמארטפון, שמחבר את כולנו לרשת במחשב ידני רב עוצמה, מספק לזירות השיתוף מידע שוטף על מיקום המשתמש ויכול לשדך בינו לבין משתמש אחר המוכן למכור לו שירות או מוצר. טכנולוגיה נוספת שתומכת בכלכלה השיתופית היא היכולת לנתח את נתוני הענק (Big Data) שמייצרים המשתמשים ולהציע בזמן אמת חיבור יעיל בין ביקוש להיצע. למשל, ניתוח היסטוריית האשראי של משתמש מסוים מאפשרת לשירות של לנדינג קלאב לקבוע את שיעור הריבית הנכון ביותר בעסקות אשראי בין מלווה ללווה.

לטכנולוגיה יש תפקיד נוסף - היא יוצרת אמון בין שני צדדים שמעולם לא ראו זה את זה. כל עוד המשאבים שותפו על ידי מספר קטן של אנשים, האמון בין הצדדים לעסקה נותר על בסיס היכרות אישית. אלא שבשירותים כמו Airbnb וטאסק ראביט אין סיכוי שכל המשתתפים יכירו זה את זה, כך שלמתווכים יש תפקיד חשוב, בדומה לתפקיד של בורסת מסחר. הם דואגים לאסוף ביקורות על המשתמשים, ולהפחית את הסיכון שבעשיית עסקים עם אנשים זרים.

בלומברג

אפשר גם לתרום תרופות מיותרות

היתרונות של הכלכלה השיתופית ברורים, הרי אחת הבעיות העיקריות של כדור הארץ הוא שימוש לא יעיל במשאבים. אנחנו שורפים הרבה דלק מיותר כשאנחנו נוסעים לבד במכונית לעבודה, עלות המגורים שלנו גבוהה יותר כי בחופשה השנתית אנו משלמים כפול - גם עבור הדירה הריקה וגם עבור בית המלון. לפי תחשיב של מגזין "אקונומיסט", כל רכב שהשימוש בו מתחלק בין רבים חוסך כ–15 מכוניות על הכביש. חברת המחקר הישראלית טאסק העריכה כי שיתוף נסיעות בישראל יכול לצמצם לנוסעים את ההוצאה על תחבורה בכ–30%.

כלכלה שיתופית פורחת יכולה לחסוך לרבים הוצאות, לחסוך פליטה של מזהמים לאוויר, להפחית את העומס בכבישים, את ההשקעה בתשתיות ואפילו לחסוך כרייה מיותרת של מחצבים יקרים. דוגמה מצוינת לערך העצום של כלכלה שיתופית היא הפלטפורמות הדיגיטליות המאפשרות לחולים ובני משפחותיהם לתרום תרופות, כך שחולים שאין ביכולתם לרכוש תרופות יקרות שמחוץ לסל יכולים לקבל תרופות שנותרו לחולים אחרים לאחר גמר הטיפול.

בלומברג

גם החברות הגדולות מרוויחות

מקובל להסתכל על כלכלת שיתוף רק מזווית הראייה של המשתמשים הפרטיים, שיכולים להוזיל את המחיה שלהם או ליצור לעצמם הכנסה נוספת. ואולם גם חברות גדולות מוצאות בתחום פוטנציאל רווח. יצרני מכוניות גדולים שוקלים להקים ציים של כלי רכב שיוצעו להשכרה מזדמנת, וחברות כמו אפל וגוגל מנסות לפתח מכוניות אוטונומיות שיציעו שירותי הסעה.

לפי תחזית שפירסמה פירמת רואי החשבון PwC, לכלכלה השיתופית יש פוטנציאל להגדיל את ההכנסות העולמיות של חמישה מגזרים מרכזיים: תיירות, שיתוף מכוניות, פיננסים, כוח אדם ושירותי סטרימינג של מוזיקה ווידאו. הכנסות המגזרים האלה משירותי כלכלה שיתופית נאמדים כיום ב–15 מיליארד דולר, ועד 2025 הם צפויים לצמוח לכ-335 מיליארד דולר.

עם זאת, לכלכלה שיתופית יש גם צדדים אפלים יותר. אנשים רבים שאין להם הכנסה קבועה ומספקת - סטודנטים, מובטלים, אנשים שעובדים פחות ממה שהיו רוצים ופנסיונרים - משתמשים בשירותים כמו אובר X וטאסק ראביט כמקור הכנסה. חלקם עושים זאת במשרה מלאה, אחרים מנצלים זמן פנוי להכנסה נוספת.

אלא שבניגוד לעבודה מסודרת, הפלטפורמות שמחברות בין ביקוש להיצע מתנערות מיחסי עובד־מעביד ומותירות את האנשים האלה לדאוג בעצמם לגורלם. כך מתרחבת שכבת האנשים העצמאיים שאולי אינם שכירים של אף אחד, אך באותה השעה הם משוללי זכויות.

צריך לזכור גם שפלטפורמות כמו אובר וטאסק ראביט אינן מספקות שירותים לשם שמים. אובר, למשל, גובה מהנהגים שלה עמלה של עד 30% מעלות הנסיעה. במקרים רבים הפלטפורמות החזקות, כלומר אלה שאין להן תחרות, מצליחות לגבות נתח מהותי מהרווח של ספקי השירותים והמוצרים, מה שמעשיר את בעלי המניות של הפלטפורמות, אך מותיר את ספקי השירותים עניים.

בגלל הביקורת הזאת, וכן מכיוון שהכלכלה השיתופית מסכנת את פרנסתם של ספקי שירותים ותיקים כמו נהגי מוניות ובתי מלון, שירותים אלה נתקלים בחסמים רגולטוריים: אובר X לא יכולה לפעול בישראל בשל המגבלות שמטיל משרד התחבורה; המפקח על הבנקים בישראל לא ממהר לאשר שירותים דיגיטליים; וגם המיסוי דורש פתרון. הכלכלה השיתופית היא שלב נוסף במהפכה הדיגיטלית, אך בשל חסמים ביורוקרטיים, קצב השינוי יהיה אטי מהקצב שאליו הורגלנו כשהאינטרנט חדר במהירות למחשב הביתי או למכשיר הסלולר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם