הקרב על הטאלנט: מי משלם טוב יותר בהיי-טק - סטארט-אפים ישראלים או חברות זרות? - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הקרב על הטאלנט: מי משלם טוב יותר בהיי-טק - סטארט-אפים ישראלים או חברות זרות?

"סטארט-אפים מקומיים מוכנים פעמים רבות לפתות עובדים שהם 'טאלנטים' בשכר גבוה מזה שמציעים מרכזי הפיתוח הזרים. המאבק כיום על האנשים הטובים הוא מטורף, כאשר סטארט-אפ מוצא עובד שמתאים לו מאוד, הוא יהיה מוכן לפתוח את הארנק"

17תגובות

מרכזי הפיתוח הזרים הפועלים בישראל נהפכו בשנים האחרונות לחלק מהותי בענף ההיי־טק המקומי. גוגל, פייסבוק, אפל, אינטל, מיקרוסופט, HP - רבות מענקיות הטכנלוגיה שמובילות את המהפכה הדיגיטלית הגלובלית, בחרו להקים בישראל מרכזי פיתוח, ואלה משתלבים בדרך כלל בחזית הטכנלוגית של החברות האלה.

חגי פריד

בשנה האחרונה לבדה נוספו לרשימה ארוכה זו שמונה מרכזים חדשים - בעקבות עסקות רכישה של חברות היי־טק ישראליות. חברת תכנון המעבדים ARM, למשל, רכשה את סנסה הישראלית ופתחה מרכז פיתוח ראשון בישראל, בלקברי רכשה את Watchdox - ואינפוסיס רכשה את פאניה. היום יתקיים כנס מרכזי הפיתוח הזרים של האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI).

החברות הגלובליות בתחום ההיי-טק מגיעות לישראל בעיקר לאור יכולות הפיתוח המובילות שקיימות כאן - אך לא רק בגללן. במקרים רבים, עלות העסקת מהנדס מוכשר בישראל נמוכה מעלות העסקתו של מהנדס אמריקאי.

עם זאת, ממחקר חדש של חברת ההשמה נישה עולה כי מרכזי הפיתוח הזרים מוכנים לשלם יותר עבור מהנדסים מקומיים. על פי נתוני ההשמות של החברה, ועל פי השכר המוצע במשרות פתוחות, רמת השכר הממוצעת במרכזי הפיתוח הזרים גבוהה בעד 20% מהרמה הקיימת בחברות היי־טק מקומיות.

בלומברג

החברה ביצעה השוואה בין משרות בעלות פרופיל מקצועי דומה, והגיעה למסקנה שבתחום האינטרנט, כלומר התחום החם ביותר כיום בהיי-טק העולמי, מציעים מרכזי הפיתוח הזרים משכורות גבוהות בכ-20% בממוצע מהחברות הישראליות. בתחום המוליכים למחצה הפרש השכר הוא 17%, ובתחום המוצרים והתוכנות לארגונים גדולים הפער הוא 15% - לטובת מרכזי הפיתוח.

השכר הגבוה שמציעים מרכזי הפיתוח הזרים עולה בקנה אחד עם העלייה המהותית בביקוש לעובדים מצדם של המרכזים האלה. בנישה מציגים נתונים המצביעים על כך שבשנה החולפת עלה הביקוש לעובדים עבור מרכזי הפיתוח הזרים בכ-22%, לאחר שבשנתיים שלפני כן עלה הביקוש בכ-24% ו-14% בהתאמה.

הביקוש לעובדים גדול מההיצע המקומי

אמנם מרכזי הפיתוח הזרים מציעים בממוצע שכר גבוה יותר משמציעות חברות ישראליות, אך סטארט־אפים מקומיים מציבים למרכזי הפיתוח תחרות ראויה.

ניר קידר

יניב בן ישי מנישה מסביר: "סטארט־אפים מקומיים מוכנים פעמים רבות לפתות עובדים שהם 'טאלנטים' בשכר גבוה מזה שמציעים מרכזי הפיתוח הזרים. המאבק כיום על האנשים הטובים הוא מטורף, כאשר סטארט־אפ מוצא עובד שמתאים לו מאוד, הוא יהיה מוכן לפתוח את הארנק. סטארט־אפים רבים גייסו כסף רב, ואם הם מוצאים עובד בעל יכולות ייחודיות, שהן קריטיות לעתיד החברה, הם יהיו מוכנים לשלם הרבה".

פורום מרכזי הפיתוח הזרים בישראל הוקם למטרה מרכזית אחת - לשמור על היתרון התחרותי שיש לישראל בתחום הפיתוח. "מה שחשוב בעינינו זה שיותר פרויקטים של פיתוח טכנולוגי יתבצעו בישראל", אומר ארז צור, מנכ"ל EMC ישראל ויו"ר IATI. "הפיתוח במרכזים הזרים הפועלים בישראל הוא מהמתקדמים בעולם. העובדים שלנו צוברים ידע חשוב, וחלקם פורשים ומקימים סטארט־אפים, שמפתחים גם הם טכנולוגיות הנמצאות בחזית. אני לא חושב שיש תחרות על טאלנטים בינינו לבין החברות הישראליות. מה שחשוב זה שהידע יישאר במוחות של מהנדסים ישראלים שחיים ועובדים כאן".

ענבל אורפז

להערכת צור, מרכזי הפיתוח הזרים הפועלים בישראל מסוגלים לקלוט כבר בטווח המיידי כ-1,500 אנשי פיתוח נוספים. בטווח הארוך יותר, בהנחה שייווצר כוח אדם מתאים בישראל, הם יוכלו לקלוט 1,500 עובדים נוספים לפחות. "הביקוש שלנו לעובדים גדול מההיצע המקומי", הוא אומר. "הפעילות המרכזית של הפורום היא לנסות ולהוביל מהלכים להגדלת היצע של מהנדסים מוכשרים".

"אופק הקריירה אצל הזרות מגוון יותר"

בן ישי אומר שהשכר הוא גורם חשוב בהחלטה של המועמדים, אך יש עניינים נוספים שמטרידים אותם. "לכל מועמד יש סל של שיקולים. לפעמים התנאים הנלווים לשכר, והמיקום של משרדי החברה, מעניינים את המועמדים יותר מהשכר עצמו. גם האתגר הוא גורם חשוב, וכאן לסטארט־אפים יש יתרון על פני מרכזי הפיתוח הזרים".

מנגד, בן ישי אומר כי למרכזים הזרים יש יתרון מובנה על פני חברות ישראליות. "היי־טקיסטים מבינים שחברות רב־לאומיות יכולות להציע להם אופק קריירה מגוון יותר", הוא מסביר. "רבים מהם רוצים לעבוד בחו"ל, ולפיכך מעדיפים את המרכזים הזרים. כמו כן, יש משיכה טבעית של אנשים למותגי הטכנולוגיה המובילים - גוגל, אפל פייסבוק ודומיהם. היי-טקיסטים רוצים לעבוד במקומות שהם מותג מוכר ולהיות חלק ממוצרים שכולם מכירים".

תומר פולטין

האם חברות היי־טק מקומיות נפגעות מהיתרון שיש למרכזים הזרים? "חד־משמעית, כן", אומר בן ישי. "יש מחסור גדול בטאלנטים טכנולוגיים בישראל, ולחברות כמו מיקרוספט, אפל וגוגל יש יכולת טובות יותר לגייס כוח אדם. הן מפעילות מרכזי השמה פנימיים, ומעודדות מאוד את העובדים לגייס חברים".

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), מרכזי הפיתוח הזרים העסיקו ב-2013 כ-28.4 אלף עובדים, שמרביתם אנשי פיתוח - כ-5% יותר מאשר ב-2012. עוד עולה מנתוני הלמ"ס כי מרכזים אלה היו אחראים ב-2013 ל-53% מההשקעה במחקר ופיתוח בישראל. כיום פועלים בישראל כ-250 מרכזי פיתוח זרים.

מרכז פיתוח של EMC בחיפה
ללא קרדיט
עופר וקנין


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#