מה תרוויח המדינה ממכירת הידע?

באחרונה, התקבל התיקון בחוק המו"פ, המאפשר העברת ידע הנתמך על ידי משרד המדען הראשי, אל מחוץ לישראל. מדובר בשינוי מהותי ומרענן, אשר יש בכוחו להביא להפנייתם של פרויקטים איכותיים למימון המדען. מגמה זו תוביל בטווח הארוך להגדלת החזר המענקים

משה רותם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
משה רותם

באחרונה, התקבל התיקון בחוק המו"פ, המאפשר העברת ידע הנתמך על ידי משרד המדען הראשי, אל מחוץ לישראל. מדובר בשינוי מהותי מגרסת החוק הקודמת, שאסרה לחלוטין על הוצאת הידע לחו"ל. התיקון מפרט את המנגנון לאישור הוצאת תהליך הייצור, ואופן חישוב התשלום בגינו. אך בשורתו הגדולה יותר היא בכך שהוא קובע לראשונה, כי ניתן לפדות את הידע על מנת להעבירו לחו"ל.

עד היום, בין הפונים למדען הראשי, ניתן היה למצוא חברות ותיקות, שפיתחו דורות חדשים למוצריהם, או חברות חדשות, שהתקשו במימון פעילותן והיו מוכנות "לחיות עם המגבלות" שמציב המענק. על פי הערכה, כשליש מהחברות, מרביתן חברות עם מוצרים בעלי פוטנציאל בינלאומי ניכר, נמנעו מפנייה לסיוע המדען, בשל המגבלות על העברת הידע והייצור לחו"ל.

אותן חברות, שהעריכו כי קיים סיכוי רב לבצע אקזיט על ידי מכירת הקניין הרוחני לחברה בחו"ל, או שתכננו לייצר בחו"ל, העדיפו להצטמצם בעלויות המו"פ ולפתח בסיוע גורמי מימון חלופיים. אולם, רבות נכשלו לאחר שנקלעו לבעיות מימון בשלבי הפיתוח.

עד לתיקון האחרון לחוק, חברות שנתמכו על ידי המדען ועמדו בפני ברירה כלכלית של ייצור בחו"ל או סגירה, נאלצו למצוא דרכים לעקוף את מגבלות החוק. מי שהפסידה מכך היא המדינה - מאחר שהייצור התנהל בפועל בחו"ל, אך לא הועברו בגינו תמלוגים.

עם תיקון החוק, ניתן לכמת את עלות כספי המדען בעיני היזם, בכל מקרה של הצלחת הפיתוח, כולל מקרה של העברת הייצור או הידע לחו"ל.

* עבור חברה המתכננת לפתח ולייצר בארץ, כספי המדען מקבילים להלוואה אטרקטיווית מאוד (פריים+1%), ללא בטחונות ובעלת תנאי החזר נוחים (3% מהמכירות עד החזר מלא). כמובן, במידה שהפיתוח נכשל, כספי המדען הופכים למענק.

* עבור חברה שהצליחה בפיתוח והחליטה להעביר את הייצור לחו"ל, זו הלוואה יקרה יותר. הוצאת היצור לחו"ל תזכה את המדען בתמלוגים מוגדלים 300%-120% מהמענק, בניכוי תמלוגים שכבר שולמו - לפי החלטת הוועדה), שעשויים להיות לא כלכליים. עם זאת, ישנו סעיף המאפשר הוצאת ייצור לחו"ל ללא תמלוגים, תמורת העברה לישראל, של ייצור או זכויות ייצור של מוצר חלופי.

* עבור חברה, שהצליחה בפיתוח והחליטה להעביר את הידע לחו"ל, כספי המדען מקבילים להשקעה הונית, שעלותה ליזמים נמוכה מעלות הכספים המגויסים ממשקיעים רגילים ו/או הון עצמי. במקרה כזה, החברה הנמכרת צריכה להחזיר למדען סכום, השווה ליחס בין סך המענקים שקיבלה מהמדען, לבין סך ההשקעות שהושקעו בפיתוח, שלא דרך המדען, כפול מחיר המכירה. לדוגמא, אם המדען השקיע 100 אלף דולר מתוך סך השקעה של מיליון דולר, הרי שבזמן מכירת הידע לחו"ל, יש לשלם למדען 10% מערך המכירה.

מסתמן, כי במקרה של מכירת הידע, כספי המדען מקבילים להשקעה הונית רגילה. אולם, ישנם מספר מנגנונים המעלים את ערכה בעיני היזם: מההחזר למדען ינוכו תמלוגים ששולמו עד נקודת העברת הידע; ינוכה מרכיב של "פחת טכנולוגי", הנמדד לפי פרק הזמן שעבר מאז קבלת מענקי המדען; סביר להניח, שחלק מההחזר למדען ייספג על ידי החברה הקונה; המדען מאפשר להמיר תמורה כספית בקבלת ידע חלופי מחו"ל.

העלייה באטרקטיוויות של כספי המדען תגרום לכך, שיותר חברות איכותיות, שהעדיפו בעבר לפנות להשקעות ולגיוסים פרטיים, יגישו בקשות תמיכה למדען והתחרות על תקציב המו"פ תתגבר. בהנחה שהממשלה לא תגדיל את תקציב המו"פ בטווח הקצר (התקציב לשנת 2005 הוא 1.2 מיליארד שקל, לאחר אישור תוספת של 300 מיליון שקל), המדען ייאלץ לפסול אחוז גבוה יותר של פניות, לקצץ את גובה התקציב המאושר בכל בקשה ולהקטין את שיעור התמיכה לכל חברה.

העלייה באיכות התוכניות תעלה את שיעורי ההצלחה של הפרויקטים במימון המדען ואת היקף ההחזרים. למעשה, תקציב המדען ירוויח פעמיים: הן מתמלוגים עבור פיתוחים שמוסחרו בהצלחה והן מתמלוגים עבור העברות ייצור/ידע לחו"ל. בטווח הארוך, תקציב המדען צפוי לצמוח ולאפשר, בסופו של דבר, תמיכה ביותר חברות.

התיקון בחוק מהווה שינוי מרענן, ויש בכוחו להביא להפנייתם של פרויקטים איכותיים למימון המדען. מגמה זו תוביל בטווח הארוך להגדלת החזר המענקים. עם זאת, יזמים בעלי תוכניות פיתוח מצוינות, לא יסתפקו במימון מועט, ועלולים להמשיך להימנע מתקציבי מדען. לכן, הגדלת תקציב המו"פ בטווח הקצר היא הכרח ההולך יד ביד עם התיקון לחוק.


הכותב הוא שותף בחברת סאנרייז פרויקטים

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker