סיפור סינדרלה בין מדפי הספרייה: החברה שהועברה מיד ליד שווה 500 מיליון דולר - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

סיפור סינדרלה בין מדפי הספרייה: החברה שהועברה מיד ליד שווה 500 מיליון דולר

אקס ליבריס, שהוקמה ב–1980 באוניברסיטה העברית, נמכרה ארבע פעמים בעשור האחרון ■ לאחר שהבעלות על החברה הועברה בין כמה קרנות השקעה פרטיות, הרוכשת הנוכחית - פרוקווסט האמריקאית - היא לשם שינוי משקיעה אסטרטגית

תגובות

עסקת ענק נוספת נכנסה שלשום לפנתיאון של ההיי־טק הישראלי. חברת אקס ליבריס (Ex Libris) מירושלים נרכשה על ידי חברת הטכנולוגיה האמריקאית פרוקווסט (ProQuest). סכום הרכישה לא פורסם, אך הוא מוערך בכחצי מיליארד דולר.

אקס ליבריס, שפיתחה מערכת לניהול ספריות, פועלת מהגן הטכנולוגי בירושלים. היא מעסיקה יותר מ–600 עובדים, מהם 380 בישראל. כולם צפויים להצטרף לחברה הרוכשת.

Ex-Libris

עסקת אקס ליבריס היא עסקה חריגה בנוף הישראלי. זו הפעם הרביעית שהחברה, הפועלת יותר מ–25 שנה, מחליפה ידיים בתוך פחות מעשור. לטענות משקיעים בשוק, כל אחד מהרוכשים הרוויח בתורו כשמכר את אקס ליבריס לבעלים הבא שלה.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

פנו לקרנות הון סיכון

החברה נוסדה בשנות ה–80 באוניברסיטה העברית, שתחת קורתה פותחה "אָלֶף", תוכנה לניהול ספריות וקטלוג ספרים. ב–1996 התמזגה חברת אלף יישום עם אקס ליבריס, שהוקמה על ידי היזם עזריאל מורג, ושיווקה את התוכנה. לאחר שהחברה לא הצליחה לגייס הון ממשקיעים או להנפיק את מניותיה לציבור בבורסת לונדון, אקס ליבריס נרכשה ב–2006 על ידי קרן ההשקעות הפרטית (פרייבט אקוויטי) האמריקאית פרנסיסקו פרטנרס ב–62 מיליון דולר. מאז עברה החברה לשתי קרנות נוספות, ובכל מכירה שווייה עלה — ל–170 מיליון דולר בעת המכירה ללידס (Leeds) אקוויטי פרטנרס ב–2008, ולאחר מכן ל–200–250 מיליון דולר במכירה האחרונה לגולדן גייט קפיטל ב–2012. העלייה בשווי החברה לוותה בגידול בנפח הפעילות העסקית שלה ובמספר הלקוחות המשתמשים במערכת שלה.

"מצאנו את עצמנו מושקעים בחברה טובה, צומחת ורווחית, אבל לא מתאימה לאקזיט או רכישה טכנולוגית — וקצת תקועים", סיפר אתמול רוני חפץ, ששימש עד 2006 יו"ר אקס ליבריס, המייצג כיום קרנות פרייבט אקוויטי בישראל. "לא היינו בלחץ, וחיפשנו אלטרנטיבות. עלה לי הרעיון לבדוק את האפשרות של קרן פרייבט אקוויטי כתחליף להנפקה או רוכש אסטרטגי. ההיסטוריה של אקס ליבריס מלמדת איך עובד העולם של הפרייבט אקוויטי — כשיש חברה טובה, יש שרשרת מזון של קרנות — ובתוך העולם הזה אפשר למכור בכל פעם לקרן גדולה יותר".

אקס ליבריס מצטרפת לטרנד חדש יחסית בהיי־טק הישראלי — חברות שקיבלו השקעות הון סיכון בשלבים מוקדמים עוברות לידיהן של קרנות פרייבט אקוויטי, שמשביחות את ערכן ומוכרות אותן. דוגמה נוספת מהשנה האחרונה היא פאנדטק, חברת טכנולוגיה פיננסית (פינטק) שנמכרה ב–1.2 מיליארד דולר מקרן הפרייבט אקוויטי GTCR לחברת טכנולוגיית הפיננסים D+H.

אייל טואג

"זה יכול לתרום להיי־טק הישראלי, כי בעצם אין קרנות השקעה ישראליות שיכולות להשקיע 200–300 מיליון דולר בחברה", אומר חפץ. "אקס ליבריס היא מקרה ספציפי שמראה על אפשרויות רבות שעומדות בפני חברות ישראליות נוספות שמוכרות בעשרות או מאות מיליוני דולרים, וצריכות לשקול את האפיק הזה מעבר להנפקה בבורסה או מכירה לחברה בתחום".

לדברי מנכ"ל חברת המחקר להיי־טק IVC, קובי שימנה, "יש חברות שפועלות בשוק נישתי וקטן שצומח לאט יחסית. מצד שני, יש אינטרסים של משקיעים שצריכים לצאת באקזיט וצריכים שייכנס משקיע אחר. יש שם פוטנציאל לקרנות פרייבט אקוויטי. צריך לדעת לעשות את זה בצורה נכונה, וצריך רצון. היה את זה גם למנהלים בחברה וגם למשקיעים באקס ליבריס — זאת הנוסחה". שימנה צופה שבשנים הקרובות ייחתמו עסקות נוספות במתווה זה בהיי־טק הישראלי.

מתי שם טוב, מנכ"ל אקס ליבריס מאז 2003 שנמנע אתמול להתראיין לתקשורת, הוא האיש שהוביל את הצמיחה של החברה בשנים האחרונות. "זה סיפור בקנה מידה עולמי — בתוך עשר שנים החברה החליפה ידיים ארבע פעמים עם אותו מנכ"ל, שהמשיך לנהל את החברה בצורה נפלאה", אומר חפץ. "זה סיפור סינדרלה מדהים".

לאחר מעברי הידיים התכופים בין המשקיעים הפיננסיים, כעת נמכרה הפעילות של אקס ליבריס לחברת טכנולוגיה בתחומה שתוכל למנף את הטכנולוגיות שמפותחות בישראל כדי להרחיב את עסקיה בעולמות האקדמיה.

פרוקווסט, הרוכשת, היא שחקנית וותיקה שמפתחת טכנולוגיה לעולם התוכן האקדמי ועוסקת בהנגשתם למשתמשיה — ספריות, חוקרים ואנשי אקדמיה. לפי שעה, נראה שאקס ליבריס תעצור את מעברי הידיים התכופים שלה, אלא אם יגיע רוכש אסטרטגי חדש שירצה לקחת את הטכנולוגיה של החברה לעולמות חדשים, למשל ניהול ארגונים. לאחר הרכישה, שתי החברות צפויות להמשיך למכור את המוצרים שלהן.

מחזיקה ב–35% משוק התוכנות לספריות

אקס ליבריס פועלת בתחום אפור למדי, שנדמה שקפא על השמרים — עולם הספריות הלאומיות והאוניברסיטאיות. החברה נחשבת כיום למובילת שוק בתחום זה. לפי הערכות, אקס ליבריס מחזיקה 30%–35% משוק התוכנות לניהול ספריות. שחקניות בולטות נוספות הן OCLC, אינובייטיב (iii) ופתרונות המבוססים על קוד פתוח. שוק זה כמעט אינו צומח, ומבוסס על המוסדות האקדמיים הקיימים.

המערכות של אקס ליבריס מאפשרות לספריות לנהל רכש של ספרים, מלאי והשאלה. הן מנהלות עבור ספריות רישומים של מיליוני פריטים ומאפשרות ממשק גישה לסטודנטים, חוקרים ואנשי אקדמיה. הניהול כולל את הספרים הפיסיים, ספרים אלקטרוניים, כתבי עת ותוכן סרוק דיגיטלי.

כמעט כל המוסדות האקדמיים בישראל משתמשים במערכות של החברה (המוכרת שבהן היא "אלף" הוותיקה) וגם הספרייה הלאומית משתמשת במוצר של החברה לניהול תוכן דיגיטלי, המאפשר גישה לאוספים הסרוקים והדיגיטליים של הספרייה. בסך הכל, יותר מ–5,600 מוסדות אקדמיים ביותר מ–90 מדינות משתמשים במוצרים של אקס ליבריס, ובהן רוב האוניברסיטאות המדורגות 
כמובילות בעולם, כמו הארווארד וקולומביה.

אחד השינויים המרכזיים שהוביל בשנים האחרונות שם טוב היה מעבר של המערכת לענן במוצר הדגל האחרון שהשיקה החברה, Alma. באופן זה השיגה אקס ליבריס צמיחה בשנים האחרונות, אף שהשוק שלה אינו צומח.

המעבר ממכירת רישיונות שימוש בתוכנה למודל של תוכנה כשֵירות (SaaS) בענן הגדיל את האטרקטיביות של אקס ליבריס בשוק. כעת החברה נהנית מלקוחות חוזרים שמחדשים את דמי השימוש במערכת — שמגיעים למאות אלפי דולרים ואף מיליוני דולרים בשנה במוסדות גדולים — והיא צריכה להשקיע פחות משאבים בחתימה על חוזים חדשים.

המעבר למערכת מבוססת ענן, שפועלת בדומה לשירותים צרכניים כמו ג'ימייל, מאפשר עדכון שוטף של המערכת, ומדי חודש מתעדכנת הגרסה של התוכנה. 540 מוסדות כבר התחייבו להצטרף לשירות הענן של החברה, שבו משתמשים 300 לקוחות, ובהם אוניברסיטת מינסוטה ואיגוד שכולל את רוב מוסדות האקדמיה והספריות בנורווגיה. כדי להפעיל את מערכות הספריות, החברה משתמשות בכמה מרכזי מחשוב בסינגפור, אמסטרדם וארה"ב.

מרשל ברידינג, יועץ שסוקר את חברות הטכנולוגיה לספריות, כתב בעקבות העסקה במגזין "American Libraries" כי "בעוד שהמיזוג הזה מייצג צעד משמעותי באבולוציה של התעשייה, הוא לא עתיד לגרום להתפשרות על הזמינות של המוצרים הנוכחיים של החברות. אסטרטגיות מוצר ארוכות טווח יפותחו במשך הזמן בשיתוף פעולה עם בסיס הלקוחות של החברות".

לטענת ברידינג, הנהלת החברה בהובלתשם טוב הובילה אסטרטגיה שהתמקדה במו"פ אגרסיבי כדי ליצור מוצרים חדשים לספריות ומוסדות אחרים, שהוכיחה את עצמה כמוצלחת. "אקס ליבריס הראתה צמיחה מרשימה במונחים של מספר הספריות שהן לקוחותיה, הכנסות וכוח האדם", כתב ברידינג.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#