מיזוג ענק: מה יעלה בגורלה של השחקנית החדשה בהיי-טק הישראלי?

האם מלנוקס שאחרי המיזוג עם איזיצ'יפ תצליח לשמור על מעמדה, ומה יעלה בגורלם של העובדים?

ענבל אורפז
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ענבל אורפז

המיזוג בין מלאנוקס ואיזיצ'יפ הוא אבן דרך משמעותית להיי-טק הישראלי. עם תג מחיר של מעל ל-800 מיליון דולר, העסקה נכנסת לרשימת העסקאות הגדולות בשנים האחרונות יחד עם ווייז שנרכשה על ידי גוגל במיליארד דולר ווייבר שנרכשה על ידי ראקוטן היפנית ב-900 מיליון דולר.

אבל, לעסקה הזו יש ייחוד נוסף - זהו מיזוג ישראלי, ככל הנראה הגדול ביותר בהיי-טק הישראלי אי פעם, בו בשני הצדדים - של הרוכשת והנרכשת, עומדות חברות ישראליות. מגמה זו הולכת ומתגברת בשנתיים האחרונות, ככל שיותר חברות מתבגרות הן מבינות שכדי להשאר עצמאיות ולייצר לעצמן מנועי צמיחה, והן זקוקות להתחדשות שתגיע גם ממקומות לא אורגניים, כלומר רכישות.

אייל ולדמן, מנכ"ל מלנוקס

לאחרונה נחתמה עסקה משמעותית נוספת בין שתי שחקניות טכנולוגיות ישראליות בתחום האינטרנט, במסגרתה התמזגו איירון סורס וסופרסוניק לחברה פרטית בשווי שמוערך ב-1.2-1.3 מיליארד דולר, עם הכנסות שנתיות של כ-450 מיליון דולר. העסקה שיקפה לסופרסוניק שווי של כ-150-200 מיליון דולר. מבחינת המשק הישראלי, כל מיזוג כזה יוצר חברה ישראלית גדולה (במונחים מקומיים) שמעסיקה מאות רבות של עובדים ומייצרת הכנסות משמעותיות.

הסיפור של מלנוקס ואיזי צ'יפ מעניין בגלל תחום העיסוק של שתי החברות. בניגוד לחברות האינטרנט הסקסיות והאופנתיות, המיזוג הפעם הוא בין שתי חברות שמפתחות חומרה לעולם התשתית - טכנולוגיה עמוקה ומורכבת שהצרכן הסופי אינו מכיר מחיי היום יום שלו (אבל שנמצאת בבסיס השירותים המקוונים אותם הוא צורך בכל יום). בשנים האחרונות לא צמחו חברות ישראליות עצמאיות בתחום זה.

בעבר ישראל נחשבה למעצמה בתחום השבבים וסטארט-אפים ישראלים בתחום נמכרו במאות מיליוני דולרים. אולם, בשנים האחרונות יבשה הבאר וכמעט ולא קם דור שחדש של חברות צעירות בתחום. חברות בוגרות יותר שכבר הגיעו לבשלות נרכשו על ידי שחקניות גלובליות. כך למשל השנה רכשה ענקית הענן אמאזון את אנפורנה לאבס (גם היא, בדומה לאיזי צ'יפ ומלנוקס מיוקנעם), של אביגדור וילנץ בכ-360 מיליון דולר. החברה פיתחה מתג לפתרונות ענן. עסקה גדולה נוספת בתחום השבבים הייתה רכישת וילוסיטי על ידי קוואלקום בכ-400 מיליון דולר.

אלי פרוכטר, מייסד איזיצ'יפ צילום: חגי פריד

כיום רוב הידע שנוצר בסטארט-אפים הישראלים בתחום החומרה והשבבים לאורך השנים נבלע בתוך חברות הטכנולוגיה המובילות בעולם ובהן אפל, אינטל, EMC וברודקום.

המיזוג בין מלנוקס ואיזי צ'יפ יצר שחקנית גדולה ועצמאית בתחום תחרותי וקשה. יתכן והמיזוג בין החברות יאפשר להן להמשיך ולפעול זמן ארוך יותר. בכיר מאחת מחברות השבבים הפועלות בישראל מסביר כי מצד אחד אין חפיפה בין הטכנולוגיות של החברות ולכן הן יוכלו להציע ללקוחות שלהן סל פתרונות רחב ושלם יותר בתחום התשתיות לענן.

עם זאת, ישנה חפיפה רבה בין הלקוחות אליהן פונות החברות - חברות תשתיות בתחום השרתים - ולכן הן יוכלו להתייעל בחטיבות המכירות והשיווק שלהן. כתוצאה מכך, העריך הבכיר, אנו עתידים לראות פיטורים בחברות בעקבות המיזוג.

עוד העריך הבכיר כי החברות לא יבצעו אינטגרציה של הטכנולוגיות שלהן לכדי שבב אחד שיכיל את שני הפתרונות, אלא הן יציעו ללקוחות לקנות דרכן בעסקה אחת פתרון כולל. יתכן ולאחר מיזוג גופי הפיתוח של שתי החברות יתגלה שיש חפיפה גם בתחום ההנדסה בין החברות. גם בפן זה החברות יוכלו להתייעל - כיום לשתיהן יש מרכזים משמעותיים ביוקנעם שיוכלו להתאחד (המטה של מלנוקס נמצא אמנם ברמת החייל בתל-אביב, אך יש לה כיום מרכז גם בצפון).

בניגוד לאנשי המכירות והשיווק שחלקם עלולים לגלות שהם מיותרים לאחר המיזוג, בתחומי הפיתוח העובדים המנוסים יכולים להיות יותר רגועים משום שמלנוקס תוכל להעביר אותם לפרויקטים חדשים של מוצרים עתידיים. מה גם שהחברות המעסיקות עובדים ביוקנעם נהנות מהטבות ממשלתיות שהופכות את העסקתם לכדאית במיוחד.

עובדים במשרדי איירון סורס בתל אביב
איירון סורס, אחרי המיזוג שוויים מוערך ב-1.2-1.3 מיליארד דולרצילום: עופר וקנין

מלנוקס מיצבה את עצמה בשנים האחרונות כשחקנית מובילה בתחום האינפיניבנד - חיבורי התקשורת בחדרי השרתים ומתן גישה למערכות תשתית (שרתים, דיסקים מרוחקים ואחרים). תחום זה נחשב לחם ואופנתי יותר מאשר העולם בו פועלת איזי צ'יפ. אחת מהחוזקות של מלנוקס בתחום הגיעה גם היא מרכישת וולטייר ב-218 מיליון דולר ב-2010. כלומר מלנוקס הופכת לרוכשת סדרתית של חברות ישראליות כחלק מאסטרטגיית הצמיחה שלה וההתמודדות מול שחקניות בשורה הראשונה בעולם, כולל אינטל, ברודקום וסיסקו. לאחרונה, עם רכישת אנפורנה, גם אמאזון הפכה למתחרה בתחום זה.

איזי צ'יפ לעומתה ממוקדת במעבדים לרשתות שיודעים לבצע פעולות כמו ניתוק ובדיקות בשכבות גבוהות יותר של הרשת. כלומר הפתרונות שלה משלימים את מלנוקס. אולם בעוד מלנוקס הצליחה לצמוח בשנים האחרונות, איזי צ'יפ, שבתחילת דרכה הציגה התפתחות יפה, סבלה בשנים האחרונות ממשברים קשים שמאפיינים את השוק בהם היא פועלת.

זווית נוספת במיזוג בין מלנוקס ואיזי צ'יפ היא תעשיית השבבים העולמית שעוברת טלטלה משמעותית. תעשייה זו מושפעת מכמה לחצים שמשפיעים על השחקניות הפועלות בה ובראשם התחזקות השחקניות הסיניות שדוחפות את מחירי השבבים מטה ומצמצמות את שולי הרווח של השחקניות הפועלות בתחום. זאת, בנוסף לקשיים טכנולוגיים שמאתגרים את השחקניות והצורך למזער את המעבדים מצד אחד, יחד עם הדרישה להגביר את היעילות בהספקים.

כתוצאה מכך, המגמה המאפיינת את התעשייה, ובקצב גובר בחודשים האחרונים, היא קונסלידציה. בין המיזוגים הגדולים שהיו בתקופה האחרונה - ברודקום שנרכשה על ידי אווגו הסינגפורית ב-37 מיליארד דולר ואינטל שרכשה את אלטרה ב-16.7 מיליארד דולר. בנוסף לאלה, רק בסוף השבוע האחרון הודיעה חברת השבבים מארוול כי היא סוגרת את חטיבת המובייל שלה. עובדי חברות השבבים בישראל סובלים מהתנודות בתעשייה, ומאות עובדים מצאו את עצמם מפוטרים, בין היתר מקוואלקום ומארוול.

הבשורות הטובות הן שעל אף הקשיים, המירוץ של חברות הטכנולוגיות הגדולות תלוי בפיתוח השבבים ותשתיות החומרה. לכן, ברוב המקרים העובדים מוצאים את עצמם מהר מאוד נקלטים מחדש כקבוצה באחת החברות האחרות שדווקא הולכת וצומחת. מעניין יהיה לראות כמה זמן אחרי המיזוג, מלנוקס תצליח לשמור על מעמדה כחברה עצמאית מבלי להבלע בעצמה על ידי אחת הענקיות בתחום.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker